יום חמישי, 26 בינואר 2017

מעגלים


*
”אמנות שימושית רב-תחומית” כתבתי פעם על כרטיס הביקור שלי, וכך זה נשאר. לא ממש מסוגלת להתמסר לגמרי רק לתחום אחד, חייבת מדי פעם לגוון, לחזור לאהבות ישנות, להתלהב מעולמות חדשים, עם חלק להמשיך, מחלק להפרד אחרי ההתנסות הראשונית.


וכבר המון זמן מדגדגים לי בידיים החרוזים האלו, שלוקחים אותי לתחום הדבקת הנייר. עד שהחלטתי שאני עושה את זה - מחדשת ומגוונת את קולקציית המחרוזות שלי.

20161204_124824
החרוזים מבסיסים שונים (קלקר, עץ ספוג, סול וכיו"ב) מצופים בנייר (במקרה הזה שאריות של עיתון קוריאני ישן שהדפים שלו כבר שימשו אותי להמון פרוייקטים ולצערי הטיפות האחרונות שלו עומדות להגמר).

20161204_124958
את החרוזים צבעתי בצבעי אקריל תוך שמירה על שקיפות כלשהי.
אחרי שיצרתי לי מחרוזת שאהבתי, המשכתי לצורות וצבעים אחרים, שוב בציפוי עיתון (הפעם בעברית) והשתוללתי עם הצבעים “שלי”.

20161119_082523
20161119_082258_001
בין חרוזי הנייר שילבתי חרוזי עץ צבועים באקרילים מוזהבים.

ציפוי החרוזים בלכה קריסטלית מעניק להם שכבה “קשיחה” והופך אותם לחזקים למגע ולשימוש. לכה קריסטלית אינה החומר הנעים ביותר לשימוש, אבל התוצאה מצדיקה את הדרך.

ואלו כבר חרוזים מצויירים בשלל צורות, נמרחים בלכה וממתינים לייבוש מלא.

20170121_095625
 המחרוזות קשורות כך שאורכן מתכוונן, הן קלות מאוד ואני מאושרת בהן ובשלל האפשרויות שנפתחו בפני, מחומרים פשוטים וזמינים.

20161119_082756
*
ובתוך מעגלי היצירה, ההתנסויות החדשות והאינטראקציה עם חומרים נוספים, החימר תמיד נמצא שם.
גם לו יש את העיגולים שלו, ואין מה שמהנה אותי יותר מכתיבה מעגלית של מילים שאני מתחברת אליהן.

כשאני מכינה כלי בהזמנה (ברוב המקרים כלים כתובים מוזמנים לצורך מתנה) תהליך העבודה עליו מתחיל בקשר שנוצר ביני לבין המזמין (מזמינה בדרך כלל…), ביכולת שלי להבין למי נועדה המתנה, מה היא אמורה להביע, ומה יהיה נכון מבחינת הכלי ומבחינת הכיתוב.

שלב החיפוש עם המזמינה אהוב עלי. לפעמים הטקסט נוגע בי יותר ולפעמים פחות, אבל תמיד בסוף אני אמצא את עצמי מחוברת אליו.

20160613_180739

כשאני מגיעה לשלב העבודה, אני כבר מרגישה לגמרי חלק מהעניין, כאילו המתנה הזו ניתנת ממני, ובדרך כלל מוצאת את עצמי מאוד מעורבת וסקרנית לדעת לאן הגיעה? האם התקבלה באהבה?

20160613_180724

*
לפעמים זו מתנה שניתנת ממני -


אחד מהתענוגות הגדולים בתהליך הוא חיפוש הטקסט המתאים בספרי שירה -



ולהצליח להתאים את הטקסט לכלי,


*
ולפעמים מספיק רק לקחת את המסר מהמקור, ולהעניק לה אותו באהבה בתוך ספל...

13502021_10154395582839284_542779763627119597_n
*
שיהיה סופ”ש אופטימי, וחמים - למרות הכל!


*

יום שלישי, 10 בינואר 2017

תיק אישי

*
כמה חודשים אחרי שהעליתי את “תיק הבורו” שתפרתי, על כל גלגוליו, הגיע שוב הדגדוג הזה באצבעות.

המטרה: תיק גדול יותר, שישמש אותי על בסיס יומיומי (אני צמודה לאותו תיק ולא מחליפה כל יום) מותאם למידותי, מוגדר לצרכי, ובעיקר - שיהיה מיוחד ויקלע לטעמי ולצבעים שנוח לי איתם.

האמצעים: ערימת דוגמאות לבדי ריפוד בחתיכות קטנטנות, המון נחישות במטרה, וקצת זמן פנוי.

לצערי, למרות הכוונות המוקדמות, שוב פרח ממני עניין הצילום בשלבים שבדרך, כך שנשאר לי רק להנציח את התוצאה הסופית:

20161207_145824

העדפתי את העיצוב על פני הפרקטיקה וויתרתי מראש על רוכסן.
במקום רוכסן יצרתי סגירה עם רצועה וכפתור, לצרכים שלי (כשהתיק מותאם ממילא להיות תלוי על הכתף מתחת ליד) זה מספיק.

20161207_145853_001

הכיס החיצוני הותאם לסלולארי שלי.

20161207_145824

כאמור, כל התיק, כולל הרצועות, מורכב משאריות (דוגמאות) בדי ריפוד, ולכן כל החלקים, כולל “רצועת האלכסון” שסוגרת אותו, וכולל הידיות, מורכב מחלקים חלקים.

20161207_150048

כך גם ה”גב” כמובן…
בפרויקט מסוג זה מושקע זמן רב בהתאמה של כל הפרטים כך שהתוצאה תקבל את האופי שחיפשתי מלכתחילה, וכל הדוגמאות והצבעים, שנראים לכאורה “בלתי אפשריים” יחד, ישתלבו באופן מיטבי.

20161207_145945

הצצה לביטנה – כיס פנימי וחיבור למפתחות…

20161207_151234

אני אוהבת את העובדה שהתיק, מוקשח ועם רצפה כך שהוא יכול לעמוד בכוחות עצמו, כמו סל וניתן לחטט בו בנוחות... 

20161207_150957

במנח “תלוי על הכתף”

20161207_150805

כפתור “פתוח” ללא רצועה

20161207_152422

התיק אכן הפך לתיק היומיום שלי ואין מה לומר – אהבה (ונוחות) זה כאן!

20161207_150432
*
ועוד בקטנה:
צלחות, מסתבר, הן אתגר בעולם הקרמיקה

20161119_083606

בפרט אם מעוניינים שתצאנה צלחות אחידות וקלות.

20161119_083746

אני נהנית לצלם אותן בערימה, כי אני יודעת שהיכולת שלהן להיערם זו על זו אינה מובנת מאליה.

20161119_084011

נערמו ונמסרו באהבה לחברה יקרה עד מאוד, ליום הולדתה העגול והמיוחד...

20161119_085609
*
אמנם הפוסט הזה הגיע לאחר חודשים בהם לא כתבתי, אולם לרגע לא הפסקתי ליצור ולהתפתח.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות והמפתיעות של העת האחרונה היא ההזדמנות ללמד קדרות. עבורי זו מחמאה גדולה וסגירת מעגל. אני מלמדת ב”סטודיו של איילת” בכפר מל”ל. זה המקום שבו התחלתי את הסיבובים הראשונים שלי על האובניים, משם צמחתי והתפתחתי ולשם אני חוזרת שוב, כל יום רביעי בערב, והפעם בתור מורה.

בשנים האחרונות נשאלתי כאן לא מעט פעמים האם אני מלמדת? והנה - זו ההזדמנות של כל מי ששאלה, שהתביישה, שחלמה. הסטודיו של איילת עבר למבנה חדש, מרווח, מואר ומזמין הנמצא בכפר מל"ל. מנסיון אישי הוא אחד מהמקומות המקצועיים והנעימים ללמוד בו קדרות. 
השיעורים על בסיס שבועי קבוע בקבוצה קטנה המאפשרת ליווי אישי בצעדים הראשונים. אני מלמדת את קבוצת ימי רביעי בערב (19:00 עד 22:00) ומתרגשת להזמין אתכם להצטרף, לגעת בחומר, להתחיל מצעד קטן ולעוף עם החימר לכיוון האישי שלכם.

לפרטים נוספים ניתן ליצור עמי קשר בפרטי, או בטלפון 052-4479206


15042237_10154734198039932_9117609135478171517_o (1)

*
שיהיה לכולנו המשך שבוע נפלא, של הגשמת חלומות גדולים וקטנים!

*

יום שני, 12 בספטמבר 2016

קיפודים וחברים–בית פתוח והזמנה אישית

*
בתוך המחשבות על עולם הבלוגים, שנראה שאיבד קצת מכוחו לטובת פלטפורמות רשת אחרות, התגובות הרבות והחמות על הפוסט האחרון שפרסמתי, “תיק בורו”, בהחלט החזירו לי את האמונה בחשיבות הבלוג, כיף לדעת שיש מי שקורא גם את המחשבות שמאחורי הקלעים ולא רק מסתכל בתמונות. זה נפלא בעיני – ותודות גדולות לכן על כך!
*
מאז שהחלטתי, לפני כארבע שנים, לצאת לראשונה עם ‘קיפודים’ למכירה הראשונה - התגלגלתי בלא מעט אירועים: ירידים, מכירות, בתים פתוחים, סדנאות ושאר חוויות שמהוות עבורי מקום מפגש מרתק עם הקהל, הלקוחות, הקוראים והקוראות ואלו שנהנים מעצם ההשראה.

רק דבר אחד טרם עשיתי – לפתוח את דלתות ביתי בכפר סבא למכירת חצר ובית.

הבית שלי הוא פינה חשובה ומשמעותית בעולם היצירה שלי. קיפודים והבית הם חלק בלתי נפרד זה מזה (ועל כך יעידו כל הבנות שהתארחו אצלי בהמון סדנאות שהתקיימו בו עד היום) ומשפיעים אחד על השני. 

כשאני יוצאת לחצר בדרך לסטודיו, אני נהנית להציץ מהחלון - לתוך הבית שלי...

20160911_172229

השנה, לקראת החגים המתקרבים, החלטתי להתגבר על מכשולי הלב, ולפתוח, לראשונה, את ביתי וחצרי כ”בית פתוח” למפגש/מכירה/ארוע משמח, חגיגי וצבעוני שיתקיים מאחורי הדלת התכלכלה…

בית2
ראש השנה הוא החג הכי מרגש בעיני (ובו נולדו גם שלושת ילדי…אבל זה כבר לפוסט אחר), ולכן הצטחצחתי לכבודו גם בלבן ותראו כמה חגיגיים סלי החימר -

20160822_201959
וכמובן, יחכו לכם גם המון כלים עם מיטב מסורת קיפודים הפרחונית  והצבעונית המוכרת -

14100516_1394381973911348_1268083048271305966_n
20160413_172922
ויהיו גם כלים מסוגננים וייחודיים במיוחד לכבוד החג, ובהם שלל קערות בסגנון חדש שלבי נשבה בקסמו -

14183717_1396681853681360_4190335208807506339_nותכשיטי בד וחומר אחרונים במחירי מבצע חיסול  -

20160911_090453
קערת טווס
ובקיצור – כל מה שקיפודים… ועוד ועוד אוצרות מוכרים בצד הפתעות חדשות :

11986409_10153611051489932_6776579101283140883_n

מכיוון שהמכירה מתקיימת אצלי בבית, ואין מגבלת סחיבה, אני יכולה להעמיד למכירה את כל המבחר שיש לי, ולכן תהיה עבורכם גם פינת ‘מציאון’ שווה במיוחד, שכיף לחטט בה – במחירי סוף הדרך!

IMG_7786
*
בשביל ליצור עבורכם מכירה מיוחדת באמת, הזמנתי עוד שלוש חברות אהובות להצטרף אלי, נבחרת עלית של ממש! 
יחד, אנחנו רוקמות לכן מכירת חצר כייפית ושמחה באירוח ביתי...

“הבית של יעלי” עם עבודות עיסת נייר, מגנטים, כרטיסי ברכה, חותמות  וארגזי עץ יפהפיים בעבודת יד.

PicMonkey Collage
“הפתעות” – עם סבונים וערכות יצירה לסבונים, בעבודת יד, הכי יפים שיש... וכן, אלו סבוני שנה-טובה מעוצבים ויפהפיים (גם הריח!).

image
“טולה” – עם בבושקות וכריות שיחבקו כל אחד מגיל 0 עד גיל 90, מגבות ובגדי ילדים עם טאץ’ אישי במחירי חיסול קולקציה הכי שווים שיש…

14183855_1611589552472996_1902238767118497586_n


*
כל הטוב הזה, מלווה בפינת ישיבה, כוס קפה, מבצעי חג שווים, מתנות ואוירה טובה, והכי חשוב - הזדמנות לאחל חג שמח באופן אישי מה, לא תבואו?

2

מוזמנות ומוזמנים להפנינג שלנו - נשמח בכם ואתכם עד מאוד.
אפשר גם ללחוץ על התמונה או הקישור לארוע בפייסבוק – לסמן לנו שאתם מצטרפים ולהשאר מעודכנים!

*

קיפודים וחברים (מתרגשים...) 

חמישי, 22.9.2016, 17:00 עד 22:00
שישי, 23.9.2016, 9:30 עד 15:00

הר רותם 3, כפר סבא (וכדאי לכוון את הווייז להר מירון 7 כפר סבא – שם תימצא לכם שפע של חניה). 
לפרטים נוספים אני תמיד זמינה בטלפון 052-4479206

להתראות מכל הלב!!!

*

יום שני, 1 באוגוסט 2016

תיק ‘בורו’

*
לפעמים למעשה יצירה יש, בעצם, המון התחלות.


*
גם לתיק שלי היו המון התחלות ומבחינה כרונולוגית הסדר הוא כזה:

1. המאה ה-19: בורו (boro) היא מלאכת יד יפנית עתיקה לתיקון וחיזוק בדים ובגדים באמצעות תפרים דקורטיביים. זוהי אומנות טלאים שנולדה מתוך דלות. איכרים ופשוטי עם יפנים תפרו ושימרו בדרך זו את בגדי העבודה שלהם, כך שבעצם יריית הפתיחה לתיק הבורו שלי ניתנה כבר אי שם במאה ה 19…

במשך השנים הפכה אומנות הטלאים הזו ממלאכה המסמלת עוני לאמנות עילית בפני עצמה. ברחבי הרשת ניתן למצוא עולם ומלואו של יצירות – כל אחת בעלת אופי ייחודי משלה (לחיצה על הצילום תוביל אתכם לפוסט מעניין עם המון מידע בנושא).

boro-exhibition-overview-1-thumb-620x412-61286
2. החלום: את החלום לתפור לעצמי תיק במראה מחוספס מפיסות ג’ינס משומש אני סוחבת כבר המון שנים. לצורך כך אני אוגרת, כמעט מאז ומעולם, שאריות של ג’ינסים בגוונים שונים ובדים מעניינים בצבעי אינדיגו מבגדים שפירקתי.

20160724_160952
3. מחברת ההשראה: לפני שבועיים השתתפתי בסדנא ליצירת מחברת שהעבירה חברה טובה ואמנית נפלאה. אני, שעולם הנייר בדרך כלל רחוק ממני, הפעם נהניתי והוקסמתי. את המחברת יצרנו מחתיכות קרטון, נייר ודבק ותפרנו את שדרות הדפים בחוטי שעווה (נתפסתי בעין המצלמה בשעת מעשה).


13770394_10154745997065139_8815480034523913555_n
הטכניקה מאפשרת משחק יצירתי בחומרים לאו דווקא שגרתיים, ואני שילבתי דפים ממגזינים, ניירות משומשים, פיסות ספרים, ציורים וכיו”ב עם שאריות נייר מעניין מעולם הסקראפ המקובל.

PicMonkey Collage2

כריכתה החיצונית תפורה בתפרים יפהפיים של חוט שעווה אדום, וחלון ההצצה מאפשר מבט אל קבוצות הדפים האקראיות שאיגדתי למחברת אחת.

20160801_103059
כל כך התחברתי ליצירת הנייר שלי שהחלטתי ליהנות ממנה כמחברת השראה ופרוייקטים.

20160722_114406
4. אנחנו כמעט שם:

ביום שישי שעבר נתקלתי בפייסבוק בפוסט של רותי גל (שתופרת תיקים מקסימים בהזמנה) שבו נחשפתי לראשונה לאמנות ה BORO. ברגע שראיתי צילום של עבודת בורו יפנית אמיתית, החלטתי ש”תיק בורו” יהיה הפרויקט הראשון במחברת ההשראה שלי.

ההתאהבות היתה כל כך מהירה שלא נרגעתי עד שלא היה לי דף השראה וכיוון ובכך הפך כל העניין, בלי שממש התכוונתי, לפרויקט מעשי. כבר בשישי אחה"צ פתחתי את ארונות הבדים, שלפתי מהם את כל מה שנראה לי מתאים, חיזקתי את הערימה בזוג גי’נס מהארון של הינשוף, וקדימה – הכי ספונטני שאפשר, פרויקט התיק יצא לדרך.

אחרי שחישבתי מידות לתיק שרציתי, התחלתי את תכנון הטלאים על פיסת בד בסיס בגודל המתאים -

20160722_150348
בשלב ראשון כיסיתי בטלאים את יריעת הבד, וחיזקתי בסיכות.

20160722_191427
בשלב הבא רקמתי את שולי הטלאים ליריעת הבד בתפרים מחוספסים אך מסוגננים.

תוך כדי עבודה הגעתי לכל מיני תובנות שלדעתי יש להקפיד עליהן על מנת לשמור על הסגנון הייחודי:


  • החיבור חייב להתבצע בתפירה ידנית ובחוטים בולטים לעין
  • לרוב הטלאים יש מכפלות (כלומר לא רואים את קצוות הבד, הם מקופלים פנימה)
  • צריך להקפיד על בדים בעלי צבעוניות/ עובי/ חספוס/ דוגמא המתאימים לפרויקט כזה
  • רצוי ליצור עניין עם תפרים נוספים/חורים ותיקונים


20160723_112950
אחרי כמה שעות של משחק פאזל עם חלקי הבד,חיבורים ורקימה ידנית קיבלתי את התוצר הבא: יריעת בורו במידות שתכננתי שתשמש אותי כבד החיצוני של התיק (כל היריעה כולה גוהצה על פליזלין).

20160724_082102
לאחר תפירה ו BOXING  כך נראה החלק החיצוני של התיק משני צידיו -

PicMonkey Collage1
לתיק נתפרה ביטנה (עם כיס) שחוברה בשיטה הקלאסית של הפיכת התיק (ימין לימין).
בדיעבד, זה התברר כמיותר מכיוון שהחיבור הפנימי של סרט האלכסון העוטף הוא ממילא ידני, כך שאפשר היה פשוט להכניס את הביטנה לתיק (שמאל לשמאל) ולחבר הכל עם סרט האלכסון, בפעם הבאה - אשתכלל.


סרט האלכסון המקיף את התיק הוא למעשה לא “סרט אלכסון” קלאסי, אלא סרט שיצרתי מפיסות בד קטנות בצבעים שונים (דוגמאות של בדי ריפוד שקיבלתי פעם). למעשה חיברתי רצועות בד לרצועה ארוכה אחת ובעזרת גיהוץ קיפולים לאורך הפכתי אותו למעין סרט אלכסון (הוא לא באמת גזור באלכסון).

הסרט נתפר מבחוץ במכונת תפירה (תך פנימי ונסתר) ובחלקו הפנימי של התיק היה לי מאוד נוח לחבר אותו בתפרי רקימה שגם מתאימים למראה הכולל.


אחרי שחיברתי את בסיס התיק, יצרתי רצועות משאריות עור שהיו לי בבית וחיברתי אותן בתפירה חיצונית (דרך כל שכבות התיק) בתפר גס במכונת התפירה (אני מודה לה ומתפעלת ממנה ששרדה את זה). ידיות מתאימות ניתן ליצור כמובן מרצועות בד, דמוי עור וכיו”ב. 


מצאתי שהתיק מאוד פוטוגני ליד הכוסות החדשות שהכנתי למטבח שלנו -

20160724_160952
ומבין שני הצדדים שלו – אני לא יודעת את מי אני אוהבת יותר…

20160724_161055
מה שבטוח שאת החור היזום הזה אני ממש אוהבת!


וגם את הצילום הזה -



*
תודה רבה שאתן קוראות כאן.
תודה רבה על כל תגובה ותגובה שאתן טורחות להשאיר. זה מוערך מאוד!

*