יום שני, 1 באוגוסט 2016

תיק ‘בורו’

*
לפעמים למעשה יצירה יש, בעצם, המון התחלות.


*
גם לתיק שלי היו המון התחלות ומבחינה כרונולוגית הסדר הוא כזה:

1. המאה ה-19: בורו (boro) היא מלאכת יד יפנית עתיקה לתיקון וחיזוק בדים ובגדים באמצעות תפרים דקורטיביים. זוהי אומנות טלאים שנולדה מתוך דלות. איכרים ופשוטי עם יפנים תפרו ושימרו בדרך זו את בגדי העבודה שלהם, כך שבעצם יריית הפתיחה לתיק הבורו שלי ניתנה כבר אי שם במאה ה 19…

במשך השנים הפכה אומנות הטלאים הזו ממלאכה המסמלת עוני לאמנות עילית בפני עצמה. ברחבי הרשת ניתן למצוא עולם ומלואו של יצירות – כל אחת בעלת אופי ייחודי משלה (לחיצה על הצילום תוביל אתכם לפוסט מעניין עם המון מידע בנושא).

boro-exhibition-overview-1-thumb-620x412-61286
2. החלום: את החלום לתפור לעצמי תיק במראה מחוספס מפיסות ג’ינס משומש אני סוחבת כבר המון שנים. לצורך כך אני אוגרת, כמעט מאז ומעולם, שאריות של ג’ינסים בגוונים שונים ובדים מעניינים בצבעי אינדיגו מבגדים שפירקתי.

20160724_160952
3. מחברת ההשראה: לפני שבועיים השתתפתי בסדנא ליצירת מחברת שהעבירה חברה טובה ואמנית נפלאה. אני, שעולם הנייר בדרך כלל רחוק ממני, הפעם נהניתי והוקסמתי. את המחברת יצרנו מחתיכות קרטון, נייר ודבק ותפרנו את שדרות הדפים בחוטי שעווה (נתפסתי בעין המצלמה בשעת מעשה).


13770394_10154745997065139_8815480034523913555_n
הטכניקה מאפשרת משחק יצירתי בחומרים לאו דווקא שגרתיים, ואני שילבתי דפים ממגזינים, ניירות משומשים, פיסות ספרים, ציורים וכיו”ב עם שאריות נייר מעניין מעולם הסקראפ המקובל.

PicMonkey Collage2

כריכתה החיצונית תפורה בתפרים יפהפיים של חוט שעווה אדום, וחלון ההצצה מאפשר מבט אל קבוצות הדפים האקראיות שאיגדתי למחברת אחת.

20160801_103059
כל כך התחברתי ליצירת הנייר שלי שהחלטתי ליהנות ממנה כמחברת השראה ופרוייקטים.

20160722_114406
4. אנחנו כמעט שם:

ביום שישי שעבר נתקלתי בפייסבוק בפוסט של רותי גל (שתופרת תיקים מקסימים בהזמנה) שבו נחשפתי לראשונה לאמנות ה BORO. ברגע שראיתי צילום של עבודת בורו יפנית אמיתית, החלטתי ש”תיק בורו” יהיה הפרויקט הראשון במחברת ההשראה שלי.

ההתאהבות היתה כל כך מהירה שלא נרגעתי עד שלא היה לי דף השראה וכיוון ובכך הפך כל העניין, בלי שממש התכוונתי, לפרויקט מעשי. כבר בשישי אחה"צ פתחתי את ארונות הבדים, שלפתי מהם את כל מה שנראה לי מתאים, חיזקתי את הערימה בזוג גי’נס מהארון של הינשוף, וקדימה – הכי ספונטני שאפשר, פרויקט התיק יצא לדרך.

אחרי שחישבתי מידות לתיק שרציתי, התחלתי את תכנון הטלאים על פיסת בד בסיס בגודל המתאים -

20160722_150348
בשלב ראשון כיסיתי בטלאים את יריעת הבד, וחיזקתי בסיכות.

20160722_191427
בשלב הבא רקמתי את שולי הטלאים ליריעת הבד בתפרים מחוספסים אך מסוגננים.

תוך כדי עבודה הגעתי לכל מיני תובנות שלדעתי יש להקפיד עליהן על מנת לשמור על הסגנון הייחודי:


  • החיבור חייב להתבצע בתפירה ידנית ובחוטים בולטים לעין
  • לרוב הטלאים יש מכפלות (כלומר לא רואים את קצוות הבד, הם מקופלים פנימה)
  • צריך להקפיד על בדים בעלי צבעוניות/ עובי/ חספוס/ דוגמא המתאימים לפרויקט כזה
  • רצוי ליצור עניין עם תפרים נוספים/חורים ותיקונים


20160723_112950
אחרי כמה שעות של משחק פאזל עם חלקי הבד,חיבורים ורקימה ידנית קיבלתי את התוצר הבא: יריעת בורו במידות שתכננתי שתשמש אותי כבד החיצוני של התיק (כל היריעה כולה גוהצה על פליזלין).

20160724_082102
לאחר תפירה ו BOXING  כך נראה החלק החיצוני של התיק משני צידיו -

PicMonkey Collage1
לתיק נתפרה ביטנה (עם כיס) שחוברה בשיטה הקלאסית של הפיכת התיק (ימין לימין).
בדיעבד, זה התברר כמיותר מכיוון שהחיבור הפנימי של סרט האלכסון העוטף הוא ממילא ידני, כך שאפשר היה פשוט להכניס את הביטנה לתיק (שמאל לשמאל) ולחבר הכל עם סרט האלכסון, בפעם הבאה - אשתכלל.


סרט האלכסון המקיף את התיק הוא למעשה לא “סרט אלכסון” קלאסי, אלא סרט שיצרתי מפיסות בד קטנות בצבעים שונים (דוגמאות של בדי ריפוד שקיבלתי פעם). למעשה חיברתי רצועות בד לרצועה ארוכה אחת ובעזרת גיהוץ קיפולים לאורך הפכתי אותו למעין סרט אלכסון (הוא לא באמת גזור באלכסון).

הסרט נתפר מבחוץ במכונת תפירה (תך פנימי ונסתר) ובחלקו הפנימי של התיק היה לי מאוד נוח לחבר אותו בתפרי רקימה שגם מתאימים למראה הכולל.


אחרי שחיברתי את בסיס התיק, יצרתי רצועות משאריות עור שהיו לי בבית וחיברתי אותן בתפירה חיצונית (דרך כל שכבות התיק) בתפר גס במכונת התפירה (אני מודה לה ומתפעלת ממנה ששרדה את זה). ידיות מתאימות ניתן ליצור כמובן מרצועות בד, דמוי עור וכיו”ב. 


מצאתי שהתיק מאוד פוטוגני ליד הכוסות החדשות שהכנתי למטבח שלנו -

20160724_160952
ומבין שני הצדדים שלו – אני לא יודעת את מי אני אוהבת יותר…

20160724_161055
מה שבטוח שאת החור היזום הזה אני ממש אוהבת!


וגם את הצילום הזה -



*
תודה רבה שאתן קוראות כאן.
תודה רבה על כל תגובה ותגובה שאתן טורחות להשאיר. זה מוערך מאוד!

*

יום רביעי, 20 ביולי 2016

מיטת נויה

*
כשאני מסתובבת ברחובות, אני לא מחפשת פוקימונים, אלא ערימות אשפה, וכך, ערב אחד (שוב) מצאתי את עצמי עוצרת בחריקת בלמים ליד ערימת האשפה השכונתית. בראש הערימה עמדה הנסיכה הזו.

20160703_162838
אספתי אותה לאוטו (היא ממש גדולה… !) כי מה שיהיה – יהיה.
בבית בזמן השיוף גיליתי שהמצב שלה זוועתי, שיש סורגים שבורים שצריך להפרד מהם לשלום, שחלק משכבות הצבע (כולל טיפות מכוערות) מסרבות להפרד ממיטת הנסיכות שלי גם בשיוף מסיבי ושבכלל לא ברור באלו צבעים השתמשו עליה בעבר (גיליתי שכבות ארכיאולוגיות בצבעים שונים).
אז שייפנו כמה שיכלנו…

20160703_171416
ובערימת אשפה בקרן רחוב אחרת לא האמנתי למראה עיני כשמצאתי מקור מעולה לסורגים להחלפה – לא הצלחתי לזהות מה היה החלק הזה במקור. הסורגים שלו מעט יותר עבים, אבל הצלחתי לפרק, ולשייף, ולדחוס, ולהדק ולהרחיב… ולהשלים למיטה המהממת את הסורגים השבורים!

20160705_115410 
בגלל המצב הקשה של שכבות הצבע התחתונות (גם לאחר שיוף) צבעתי בשתי שכבות צבע יסוד מקשר -

13632719_10154326842839932_1061390826_o
ואחר כך בצבע ורדרד על בסיס מים – (וכן… יש נזילות משכבות תחתונות שלא שויפו, והחלטתי שאני מוותרת לעצמי על זה)


תפרתי לה מזרון, כרית ושמיכה….


שמתי בה ארנב סתלבטן וענק (הארנב מפרויקט הבדים של נונה שכבר הופיע כאן בעבר)


צילמתי אותו מכל הכיוונים

PicMonkey Collage2


הזמנתי לו מסיבת חברים….


ואז הרגשתי שהכל מוכן להגיע לידיה של המיועדת :

20160716_183046
20160716_183142
המיטה על תכולתה התקבלה באהבה גדולה ובשעת סיפור:

20160716_19415420160716_194208
וכמובן שהיתה גם ההתנסות הזו -

PicMonkey Collage3
גם אני מרגישה ברת מזל  - סלפי דודה…

20160716_18521520160716_185222
*
והנה עוד משהו שגורם לי להרגיש ברת מזל
התמזל מזלי להכיר את עינת ספקטור ממזמינים. עוד התמזל מזלי ששתינו קשורות איכשהו לאותו מוסד חינוכי שגורם לנו להרגיש קצת “משפחה”, שתינו גרות באותו עיר, ולקינוח – כמה מזל שהיא אוהבת את הכלים שלי.

מפעם לפעם עינת מזמינה ממני כלים “לפי מידה” – בדיוק בדיוק כמו שהיא שואפת לראות אותם, ומכיוון שיש לה טעם משובח אני זורמת, במסגרת האהבה שלי, גם איתה ועם טעמה.

ואם היה צריך דובדבן לקצפת – עינת היא אחת מהצלמות הכי מרגשות שיש, וכך זכו הכלים שלי לבוק צילומים נפלא -
בתחילה ראיתי את התמונות אצל עינת בבלוג, כשהכלים מלאים בכל-טוב הטבעוני שעינת מכינה (***כל הצילומים היפהפיים שלהלן הם פרי מצלמתה של עינת ***) -

DSC_7927-770x534

DSC_7907-1024x678

ואז קיבלתי ממנה את סדרת התמונות הזו שפרפרה לי את הלב:

DSC_8001

DSC_7907-1024x678

DSC_8012

DSC_8034

DSC_8023

והנה – הקינוח הזה, תרתי משמע, אחת התמונות המרגשות במיוחד בעיני :

DSC_7960-1024x710

אם בא לכם גומבוצים יפהפיים כמו של עינת – תמצאו אותם כאן יחד עם מתכון. עינת נדיבה ומפרגנת לכם במתכונים.

אם בא לכם סתם לשוטט בבלוג המסוגנן שלה – מזמינים.  תוכלו להתפנק לכם בתענוגות קולינריים ועיצוביים שעינת מחלקת אתכם. אני מאוהבת. מבטיחה שגם לכם זה יקרה…

*

יום שלישי, 17 במאי 2016

לפנות ערב

*
DSC_0536s

את מיכלי, כותבת הבלוג Black tangled art, אני מכירה שנים כיוצרת בעלת טעם משובח וסגנון מוקפד לעילא ולעילא.

כשהיא פנתה אלי להזמין מתנה של אהבה לאיש שאיתה הוחמאתי, הופתעתי ואותגרתי (בו זמנית).

לא מעט מתנות אישיות מלב-אל-לב כבר עברו תחת ידי, והפעם היה ביצירה הזו משהו מיוחד, שכלל פינג פונג ארוך של מיילים – להתייעצות, שאלות ולחשיבה משותפת, ובעיקר (כך חשתי) למן סיעור משותף שבו נמצא את המקום המדוייק שבו הטעמים שלנו יפגשו.

מיכלי בחרה את השיר הנפלא “לפנות ערב” של אגי משעול כבסיס לעיטור שני ספלים ושתי תחתיות תואמות שהכנתי עבור האיש, תוך נסיון לחשוב איזו גזרה של ספלים הוא יעדיף.

את השיר החלטתי “לפרק” לארבע חלקים ולטייל עם המילים מספל לתחתית, מתחתית לספל …

את הצילומים הנפלאים והרגישים האלה, צילמה מיכלי, ואני כולי תודה – הם שירה צרופה בפני עצמם!


*
DSC_0537s
DSC_0552s
DSC_0593s
DSC_0557s
DSC_0568s
DSC_0546s
DSC_0600s

מיכלי הוסיפה לספלים עוד כפיות אישיות, וכך הפכו לחלק ממתנה משולבת גדולה (מסך חלקיה) – מוזמנים להתרשם בפוסט שהיא כתבה

DSC_0589s

*
ופינת חדשות בד וחומר :
ב 2.6.16 (יום ה’) בשעה 19:00 - (לפנות ערב!) אני מתארחת עם סדנת “בד וחומר” בקרון המסקרן של אורלי בגדרה.

אתן מוזמנות ליצור לכן תכשיט בד וחומר ייחודי משלכן בסדנא מעשירה ומלאה בהשראה ולצאת עם המון רעיונות ליצירת תכשיטים מבוססי בד. משך הסדנא כ-3 שעות. מחיר הסדנא 200 ש"ח כולל כל החומרים.

ניתן להרשם גם בטלפון 052-4479206 או ישירות בקישור לאתר של הקרון כאן.

מאיה1

הנה מבט לתמונות של כיף שצילמו תלמידות בסדנאות הקודמות -

PicMonkey Collage3[5]
PicMonkey Collage1


תודה על נוכחותכם כאן :)

*