tag:blogger.com,1999:blog-65235514263994673652024-02-07T11:59:57.741+02:00קיפודיםבלוג על אומנות שימושית יותר ושימושית פחות - חימר, עץ, בד, נייר, צבעים, מכחולים, מספריים, מסמרים, חוטים, דבקים, ברגים, עפרונות, כפתורים, חרוזים...יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.comBlogger207125tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-70868028998359466592017-03-30T13:54:00.001+03:002017-03-30T14:03:57.192+03:00כד וחומר
*
את הדרך שלי בעולם החימר התחלתי לפני 10 שנים. זה התחיל בתור חוג ערב של פעם בשבוע, המשיך עם ארגון סטודיו ביתי קטן, והתפתח להמשך לימודים במרכז לאומנויות בגבעת חביבה, השתתפות בירידים ובמגה-ירידים, ובבוא הזמן הרשיתי לעצמי להגדיר את עצמי כקרמיקאית והיום אפילו מורה לקדרות.
בימים ההם, כשרק התחלתי לעסוק בחימר, ביקרתי בפעם הראשונה ביריד כד וחומר - היריד השנתי הגדול של הקרמיקאים בישראל (התקיים עד לשנה יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-54360677987695746242017-01-26T18:13:00.001+02:002017-01-26T18:13:28.206+02:00מעגלים
*”אמנות שימושית רב-תחומית” כתבתי פעם על כרטיס הביקור שלי, וכך זה נשאר. לא ממש מסוגלת להתמסר לגמרי רק לתחום אחד, חייבת מדי פעם לגוון, לחזור לאהבות ישנות, להתלהב מעולמות חדשים, עם חלק להמשיך, מחלק להפרד אחרי ההתנסות הראשונית.
וכבר המון זמן מדגדגים לי בידיים החרוזים האלו, שלוקחים אותי לתחום הדבקת הנייר. עד שהחלטתי שאני עושה את זה - מחדשת ומגוונת את קולקציית המחרוזות שלי.
החרוזים מבסיסים שונים (יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-27288745377606676072017-01-10T18:00:00.002+02:002017-01-10T18:00:52.138+02:00תיק אישי
*
כמה חודשים אחרי שהעליתי את “תיק הבורו” שתפרתי, על כל גלגוליו, הגיע שוב הדגדוג הזה באצבעות.
המטרה: תיק גדול יותר, שישמש אותי על בסיס יומיומי (אני צמודה לאותו תיק ולא מחליפה כל יום) מותאם למידותי, מוגדר לצרכי, ובעיקר - שיהיה מיוחד ויקלע לטעמי ולצבעים שנוח לי איתם.
האמצעים: ערימת דוגמאות לבדי ריפוד בחתיכות קטנטנות, המון נחישות במטרה, וקצת זמן פנוי.
לצערי, למרות הכוונות המוקדמות, שוב פרח ממני יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-1175540725999532632016-09-12T18:00:00.001+03:002016-09-12T18:08:28.198+03:00קיפודים וחברים–בית פתוח והזמנה אישית
*
בתוך המחשבות על עולם הבלוגים, שנראה שאיבד קצת מכוחו לטובת פלטפורמות רשת אחרות, התגובות הרבות והחמות על הפוסט האחרון שפרסמתי, “תיק בורו”, בהחלט החזירו לי את האמונה בחשיבות הבלוג, כיף לדעת שיש מי שקורא גם את המחשבות שמאחורי הקלעים ולא רק מסתכל בתמונות. זה נפלא בעיני – ותודות גדולות לכן על כך!
*
מאז שהחלטתי, לפני כארבע שנים, לצאת לראשונה עם ‘קיפודים’ למכירה הראשונה - התגלגלתי בלא מעט אירועים: יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-19626193812944898342016-08-01T14:06:00.000+03:002016-08-02T19:58:37.336+03:00תיק ‘בורו’
*
לפעמים למעשה יצירה יש, בעצם, המון התחלות.
*
גם לתיק שלי היו המון התחלות ומבחינה כרונולוגית הסדר הוא כזה:
1. המאה ה-19: בורו (boro) היא מלאכת יד יפנית עתיקה לתיקון וחיזוק בדים ובגדים באמצעות תפרים דקורטיביים. זוהי אומנות טלאים שנולדה מתוך דלות. איכרים ופשוטי עם יפנים תפרו ושימרו בדרך זו את בגדי העבודה שלהם, כך שבעצם יריית הפתיחה לתיק הבורו שלי ניתנה כבר אי שם במאה ה 19…
במשך השנים הפכה יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com35tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-36732412078753800722016-07-20T14:41:00.000+03:002016-07-20T15:04:07.830+03:00מיטת נויה
*
כשאני מסתובבת ברחובות, אני לא מחפשת פוקימונים, אלא ערימות אשפה, וכך, ערב אחד (שוב) מצאתי את עצמי עוצרת בחריקת בלמים ליד ערימת האשפה השכונתית. בראש הערימה עמדה הנסיכה הזו.
אספתי אותה לאוטו (היא ממש גדולה… !) כי מה שיהיה – יהיה.
בבית בזמן השיוף גיליתי שהמצב שלה זוועתי, שיש סורגים שבורים שצריך להפרד מהם לשלום, שחלק משכבות הצבע (כולל טיפות מכוערות) מסרבות להפרד ממיטת הנסיכות שלי גם בשיוף מסיבי יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-32782029753647223372016-05-17T20:54:00.000+03:002016-06-09T12:31:31.391+03:00לפנות ערב
*
את מיכלי, כותבת הבלוג Black tangled art, אני מכירה שנים כיוצרת בעלת טעם משובח וסגנון מוקפד לעילא ולעילא.
כשהיא פנתה אלי להזמין מתנה של אהבה לאיש שאיתה הוחמאתי, הופתעתי ואותגרתי (בו זמנית).
לא מעט מתנות אישיות מלב-אל-לב כבר עברו תחת ידי, והפעם היה ביצירה הזו משהו מיוחד, שכלל פינג פונג ארוך של מיילים – להתייעצות, שאלות ולחשיבה משותפת, ובעיקר (כך חשתי) למן סיעור משותף שבו נמצא את המקום יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-61091836693698260542016-04-05T08:38:00.000+03:002016-04-05T08:38:05.614+03:00פני השטח חלק ב’
*
כלים עם מכסה הם מהאהובים עלי… גם בהכנה וגם בשימוש!
למתבונן מהצד המכסה נראה טריוויאלי, אבל עבורי מדובר בעולם שלם ומסעיר של אפשרויות שמתמצה בנקודה מעניינת אחת – המפגש של המכסה עם הכלי.
מהסיבה הזו חלק גדול מהנסיונות שאני עושה באים לידי ביטוי על כלים עם מכסה.
בסדרת הקופסאות הזו כל אחת שונה מהשניה, מעוטרות באותם פרחים על גלזורה אחרת -
מה יתאים לכלי העגלגל - מכסה עגול? שטוח? נמוך? גבוה?
יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-54748603965193939642016-03-07T20:45:00.000+02:002016-03-07T20:45:06.655+02:00פני השטח חלק א’
*
מחפשת כיוונים חדשים, מרקמים חדשים, פני שטח חדשים. כל הזמן.
ולפעמים, כלי אחד, שבכלל היה ניסוי, גורם לך להתאהב בו.
וזה מה שקרה לי עם הצלחת הזו…
*
כשאני מחפשת כיוונים חדשים, אני מנסה למצוא את עצמי בתוכם, להכין כמה, לנסות ולהתנסות, ואז לראות כיצד לפתח את זה.
כי עם קצת יצירתיות אפשר להשתמש בחומרים אחרת (במקרה הזה בגלזורות) -
לקחתי ארבע סוגי גלזורה שמיועדות לטבילה, והשתמשתי בהן יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-13673326152465826792016-02-07T20:55:00.001+02:002016-02-07T21:00:20.625+02:00שדרות בגשם
*
אלתרמן בספירלה.
קשה לי לתאר או להסביר את האנרגיה שמניעה את המכחול, אבל הרגעים האלו, של ההתעסקות עם המילים שאני כל כך אוהבת, שתוך כדי כתיבה אני מגלגלת אותן במחשבות, שרה אותן בלב (וגם בקולי קולות), משננת אותן שוב – אלו רגעים נפלאים של אושר, ואני מקווה שהאהבה הזו נספגת בחומר…
ככה זה נראה בשלב ה”טיוטא” – עם סימני עיפרון שעוזרים לי לארגן את הטקסט ואחר כך נעלמים בשריפה.
את הקערה הגדולה קידרתייעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-24525989301375978172016-01-23T22:08:00.002+02:002016-01-23T22:16:09.487+02:00פנים וחוץ
*
אני מוצאת שכל עולמות היצירה שלי מובילים אותי למקומות שונים ומשונים ואני שואלת את עצמי מדי פעם - האם נכון להתפזר? ואולי נכון יהיה רק לכוון למקום מסויים? בינתיים, אני נהנית מכל העולמות ומנסה לשלב ביניהם, אבל לא תמיד אני מספיקה לרכז את כל מה שאני רוצה, כאן, בבלוג שמלווה אותי כבר שנים. אני לא רוצה שהכל יתפזר וילך לאיבוד.
גם אם אתייחס רק לעבודת הקדרות עצמה, אני חשה צורך מתמיד לחפש כיוונים יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-9953286174270782712016-01-12T14:30:00.001+02:002016-01-12T14:54:12.388+02:00הארנבת יוכבת
*
הכל התחיל בכמה מטרים של בד חום שקרא לי מערימת קח-תן שנערמה במפגש חברות. יריעת הבד הענקית נראתה כבדה וארכאית כאילו נקנתה בשנות ה 50 לטובת בטנה לליין חליפות, אבל לי הבד הזה ממש צעק – ארנביםםם!
השילוב של בד המשבצות הכחול עם הבד החום העביר בי תחושה נוסטלגית של בובות-של-פעם וכשהסתימה מלאכת התפירה הבטתי בו מאוהבת וחשבתי לעצמי שהוא ממש לגמרי ארנב-בן.
המיועד נתפר לטובת נויה, צעירת אחייני בת יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-24477358449585682522016-01-03T22:00:00.000+02:002016-01-03T22:00:03.137+02:00משפחתי (וחיות אחרות)
*
לשילוב בין פורצלן וזהב יש אופי חגיגי ואצילי ששמחתי לגייס לטובת מתנת יום ההולדת של אמא שלי, שחגגה גיל עגול ומכובד שצויין בארוע משפחתי מיוחד.
המתנה שהכנתי, בבושקת פורצלן אגסית, הינה בעלת אופי סמלי ומבוססת על מילות השיר של קדיה מולודובסקי (נכתב במקור ביידיש ותורגם לעברית על ידי פניה ברגשטיין) - “פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב. אַבָּא יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com30tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-35247011010658219042015-12-23T12:48:00.001+02:002015-12-23T12:48:42.030+02:00אז איך הגעתי לפורצלן וזהב?
*
לפני הרבה שבועות השתעשעתי לעצמי בסטודיו. איכשהו שעשועים חסרי תכלית מובילים
אותי לא פעם ליצירת דגים.
גם הפעם דגתי לי שלושה דגים.
מה שמיוחד בהם בשונה מפיסול קלאסי, זו העובדה שהגוף הגלילי שלהם נוצר בתחילה על
האובניים, ולאחר שהם קצת מתייבשים – אני מקמטת אותם ולוחצת עליהם להיות דגים.
הדגים נכנסו לתנור, ל 1200 מעלות, וכשיצאו - נראו ככה
*
יש לי חברה נפלאה בשם עדנה. חלקכם מכירים אותה בשם יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-74155125141885660182015-12-07T17:15:00.001+02:002016-03-10T20:09:42.134+02:00בד וחומר – הזמנה לסדנא
*
בפוסט הקודם סיפרתי לכם על תכשיטי בד וחומר שמשלבים ממש את כל מה שאני אוהבת – חימר, בד, חרוזים וצבע.
לא מעט חברות שראו עלי את התכשיטים הללו אמרו שהן רוצות לעצמן גם, ולכן החלטתי להזמין אותן לסדנת פיילוט על מנת לבדוק אם הכיף והקסם שאני חשה בכל דקה של יצירת התכשיטים יכול לעבור גם הלאה, לאחרות...
לקראת הסדנא התכוננתי לא מעט – בחשיבה ותכנון, בהכנת תליוני החימר כך שהמבחר יתאים לכולן, בהזמנת יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-56332196022283531582015-11-24T19:47:00.001+02:002015-11-24T19:48:00.686+02:00בד וחומר
*
זה התחיל מרצון ליצור תכשיטים עבור עצמי באופן שידייק את הצבעוניות "שלי".
בד וחומר - שני חומרים שאני אוהבת כל אחד לחוד – התחברו לי מול העיניים לשפה חדשה שביטאה בדיוק את שילוב הצבעוניות והמרקמים שרציתי ופתחה בפני אפשרויות אינסופיות וקסומות.
את התכשיטים הללו אני מכינה מפיסות חימר שאני מעצבת, כל אחת מהן יחידה ומיוחדת, מוטבעת וחתוכה באופן ידני.
בפיסות החימר אני משלבת חרוזים וכפתוריםיעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-67167623790731067272015-10-01T15:28:00.002+03:002015-10-02T15:17:35.683+03:00כפה אדומה בכבודה ובעצמה
*
"חתול בשק" - זה מה שהייתי צריכה להכין לה במסגרת ההחלפה, ואימצתי חזק חזק את הראש – מי יהיה החתול, ובתוך איזה שק אמסור אותו?
כמה ימים קודם לכן מצאתי את עצמי עם חלון שזקוק לתיקון במפעל הקטן של איש האלומיניום שלנו, אוספת מהרצפה שאריות רשת חלונות וקצת מתביישת לשאול אם אפשר לקחת.
אז החתול מהשק? ממש לא ידעתי מה הוא יהיה עד שמצאתי בפינטרסט שלה את הרקמה המתוקה הזו והחלטתי שזה זה!
וככה התחלתי לרקום יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-1150260784861036522015-09-10T09:00:00.000+03:002015-09-10T09:00:05.250+03:00נונה – פרויקט התלהבות
*
התאהבתי בנונה כבר לפני כמה שנים, כשהיא קראה מחשבות ואני השתתפתי במסיבת הבדים שלה.
והיום אני נרגשת ומתלהבת להיות שוב חלק מהחוויה המבשרת את הולדתה של נונה חדשה!
הפוסט הזה הוא חלק מטבעת בלוגים שחוגגת את יציאתו לאור של ספר הילדים 'נונה ומחק האויר'. ספר על ילדה ג'ינג'ית שמחה שיודעת להתלהב.
אורית גידלי, חברה אהובה, היא האשה המחוננת שחלמה, יצרה וכתבה את נונה, והיא עצמה ג'ינג'ית שמחה שיודעת יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-67088792522340321412015-08-03T18:57:00.002+03:002015-08-03T19:02:52.425+03:00טכניקות
*
לפני חודשים רבים השתתפתי ברצף של כמה סדנאות קסומות שאורגנו על ידי חברות מוכשרות שלי.
היה לי תענוג גדול ללמוד מהן טכניקות חדשות, והתוצרים השתלבו נהדר יחד בסשן צילומים 'חורפי' שמתאים בדיוק לשבירת החום הכבד.
את הבתים היפהפיים האלה יצקנו, בחסות זוהר (פעם היה לי בלוג נהדר), מבטון לתבניות שהכנו במו ידינו מקאפה. התוצאה היא בתי בטון אפרפרים שניתן לשחק איתם בעולם שלם של רעיונות עיצוביים. אני יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-3048185586414979572015-07-25T19:21:00.000+03:002015-07-25T19:29:11.104+03:00מקבץ חוטים
*
אני לא אתחיל לסכם את התקופה הארוכה שבה לא כתבתי כאן ולפרט את סיבותיה, כי אז שוב אמצא את עצמי מדשדשת במילים ולא מגיעה לעיקר, שזו היצירה. לכן, ברשותכן, אדלג על הבונדינג ישר לפואנטה :)
*
עולם חוטי הטריקו שאב אותי אליו לאחרונה. אני משתמשת פחות באלה שקונים חתוכים בחנויות, ומעדיפה כאלה שאני גוזרת לבד מחולצות טריקו ישנות. לא מדובר פה רק בעמידה על עקרונות מיחזור וניצול משאבים קיימים (גם בזה יש יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-77877749373672578342015-05-12T11:35:00.000+03:002015-05-12T11:35:06.913+03:00הצצה קטנה והזמנה
*
רק הצצה קטנה - לספר לכם שאני חיה, בועטת, עובדת במלוא המרץ ו… לא מספיקה לכתוב :).
לפני מספר חודשים החלטתי להצטרף ליריד נוסף של נתנאלה, והפעם שמו בישראל – יריד חלומות טרופיים.
אמנם זה לא היריד הראשון, ואני כבר למודת נסיון, ובכל זאת מפעם לפעם אני מתאמצת לשפר, להתחדש ולהתעדכן תוך כדי שאני מאתגרת את עצמי להגיע להכי טוב שאפשר… אז גם הפעם!
קצת על היריד עצמו – יתקיים במרכז עסקים עזריאלי חולון יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-78832471106150011262015-04-08T11:56:00.000+03:002015-04-08T11:58:11.640+03:00יצור בצנצנת
*
החלפה בצנצנת קראו לה, ואני נרשמתי.
בחלוף הזמן התערבלו לי לא מעט רעיונות בראש עד שקיבלתי את שמה של המיועדת - כספית המוכשרת בטירוף ורוב הרעיונות נפסלו על תקן 'היא יכולה להכין את זה לבד הרבה יותר טוב ממני'…
אז ערבבתי שוב בראש את כל קלפי היצירתיות מתוך מחשבה שהתחום היחיד שבו היא נוגעת פחות הוא סריגה והחלטתי להכין החלפה שתהיה על תקן ערכת סריגה (אבל לא רק).
התחלתי לסרוג לה יצור. כתום. חיפשתי יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-11651166251434032252015-01-26T22:52:00.001+02:002015-01-26T22:52:12.744+02:00שדרוגים של מונוכרום
*
היכולת לקחת בגד ניטרלי ולתת לו אופי ייחודי משלו משמחת אותי ולכן, לא פעם אני מוצאת את עצמי רוכשת בגדים רק בשביל הפוטנציאל שלהם.
מטבע הדברים אלו אמורים להיות בגדים שעלו ממש מעט, כך שבמקרה הכי גרוע (שבו גרמתי להם נזק בלתי הפיך) לא מדובר בנזק כבד לכיס.
ה"מעילון" הירקרק הסתפח לשקית הקניות שלי באחד השווקים, תוך שאני מונה לעצמי בראש את היתרונות והחסרונות של הפוטנציאל הגלום:
יתרונות - הוא היה זול יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com26tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-54934235113936732052014-12-12T14:48:00.000+02:002014-12-12T14:48:00.993+02:00א' אוהל ב' זה בית
*
במסגרת רשימת הדברים שאני סוחבת כבר המון זמן היו גם כמה דברים דחופים שצריך לעשות בבית, וספציפית – בחדר השינה שלנו שהרגשתי שחייב להתרענן בצבעים חדשים.
על מנת להקל על עצמי, החלטתי להעזר באאוטסורסינג מקסים, גונן ההנדימן האדיב בתבל (ממליצה בחום לכל דבר שתרצו לעשות בבית וחשוב לכם שיעשה בהקפדה, מחשבה ואהבה).
וזה הצבע שנבחר לקיר הרקע של חדר השינה, שבמקור היה מרוח במריחות כתומות כך שבעצם התמתנתי ;-)&יעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com18tag:blogger.com,1999:blog-6523551426399467365.post-51313861180626837572014-10-18T21:20:00.001+03:002014-10-18T21:20:34.728+03:00סיפורי בדים
*
כשצעירי הבית מזמינים ממני "עבודה" זה מרגש אותי במיוחד…
את זה הוורוד כבר תפרתי לעצמי, מבד רקמה של חולצה שקניתי בנפאל לפני יותר מחצי יובל. מעולם לא לבשתי את החולצה הרקומה שהוא היה, אבל אני כל כך שמחה להתקל בו בתיק שלי מדי יום בפורמט החדש…
*
מיד כשהסתיים סבב תיקי הטבק לכל דורש, הגיע יום ההולדת של גיסתי. אחרי שבילינו יחד כמה ימים משותפים של שופינג בלונדון לא היה לי ספק שהצבעים שלה הםיעל.קיפודיםhttp://www.blogger.com/profile/14117294422962877476noreply@blogger.com27