יומן אסקפיזם

 *

"אי של אהבה
חלום ושלווה
שם נוכל להיות
לעולם ביחד"

אי ירוק בים/יונתן גפן (מצד שני – הוא גם כתב את בלדה לנאיבית...)

*

למזלי הגדול הבנים שלי, שהשתחררו מהצבא רק לפני כמה חודשים, לא נקראו למלחמה בצו 8 ולכן יכולתי לאפשר לעצמי, גם בשיא הצוק האיתן, פינות קטנות של אסקפיזם ויצירה (תודה לכל מי שחשב עלינו והתעניין בשלומם!)

*

את המגבות השמחות של ריבי, המדענית הכי יצירתית, כבר מזמן רציתי לתפור והעונג הזה הזדמן לי בסדנת חברות אמיצות (בכל זאת, הגענו אליה בין האזעקות!)

והנה בוק לדובי-גבת המקסים שאתו יצאתי מהסדנא המומלצת בחום (ואפשר לתפור עם ריבי גם שועל, מפלצת ועוד חמודים כיד הדמיון הטובה שלה)-


קלוז אפ לפרצוף שגורם לי לחייך -


ריבי לימדה אותנו המון דברים ובהם – איך לקפל את המגבת יפה ולארוז למתנה -


וכך נראינו בסוף הסדנא - עליזות ומדגמנות בזמן אמת -


תודה גדולה ריבי, היתה סדנא נפלאה…

*

באחד מהימים היותר קשים בחדשות חיפשתי לשחק במשהו צבעוני שאוכל ליצור מול הטלויזיה בלי להפריע לסביבה עם טרטור מכונת התפירה.

כל החומרים, למעט נעלי האצבע (פשוטות ב 9.90), ממוחזרים: הבדים מחולצות טריקו ישנות וצבעוניות והקישוטים מכובע תאילנדי ישן שמצאתי מקופל בין הסנטימנטים בקופסת האוצרות שלי.

כל התפירה ביד, תפירה גסה בחוטי רקמה, פרוייקט כייפי ומתנה מקסימה לעצמי :)  

*

פה ושם גם העמסתי ופרקתי תנור, מחפשת רעיונות חדשים (שיבשילו ואספר עליהם בהמשך) ופעם אחת זכרתי לצלם את התנור כשהוא מועמס, לפני ואחרי השריפה  - ומאוד אהבתי את ההשוואה…

*

במהלך המלחמה הספקתי גם להיות כמה ימים בלונדון. זה היה מתוכנן מראש, ולונדון היא לונדון, אבל גם כשהיאוש נעשה (קצת) יותר נוח – היה ממש לא קל להתנתק.

לפחות פגשתי קיפוד גראפיטי ענק! (אתם יכולים לחפש אותי מתחת לרגליים הקדמיות שלו…)

ולסיים בנימה אופטימית - אתמול הפתיע אותי הינשוף במתנה מקורית לכבוד ט"ז באב - תודו שזה קורע... :) 

ויקרא שמו בישראל – צוקי.

שנדע ימים של אהבה, שלום ושלווה…

*

התנסויות

 *
ראשית דבר – תודה… לכל מי שבאו ליריד נשים יוצרות בתחנה, למפרגנות, למחבקות ולרוכשות. היריד הזה היה בשבילי חוויה מסוג אחר כשחלק ניכר מהזמן ביליתי בהדגמות.

זו היתה עבורי התנסות ראשונה בעבודה מול קהל באופן שכזה. להפתעתי נהניתי מכל רגע… וגם העוברים והשבים!


תודה מיוחדת לבני משפחתי הנפלאים שהתגייסו למשימה בשותפות מלאה ואפשרו לי להתפנות לשחק בבוץ בזמן שהם לקחו פיקוד על דוכן קיפודים (המהמם :) )


הכי כיף לשחק בבוץ, בפרט כשחם בחוץ (בקרוב מסע הופעות בכל רחבי הארץ ;-))

*

אי-שם בתחילת מרץ קיימנו סופ"ש יצירתי של קומונת חברות יוצרות. במסגרת שלל הארועים הנפלאים היה לי העונג להשתתף בסדנת ליבוד בהדרכתה המצויינת של עדנה, חברה יקרה ובעלת סטודיו "הפתעות".

הייתי מאוד סקרנית לקראת ההזדמנות להתנסות לראשונה בליבוד, ולא התאכזבתי! עדנה הפליאה בהדרכה שלה כך שכל אחת מאתנו הצליחה לצאת עם לא מעט ידע ועם תוצר מוגמר ומכובד, והנה המלובדת המכשפת שלי -

צילמתי אותה מסתובבת ברוח והתנועה שלה הזכירה לי מחול סופי (sufi)

עדנה הגיעה מוכנה עם שלל אוצרות שכללו גם כוכבים ומטאטא קטן ובכלל - היא מדריכה ומפעילה משובחת ואני מזמינה אתכן לפקוד את דף הפתעות בפייסבוק ולראות את כל הפעילויות שמתבשלות אצלה גם לנשים וגם לילדות-יום-הולדת (וזוהי המלצה אישית נטולת אינטרסים).

*

ועוד סדנא שהשתתפתי בה כבר מזמן-מזמן ולא יצא לי לכתוב עליה היא סדנת תכשיטי בד של אורנה עמר בסטודיו צבעים.

משהו בצבעוניות של אורנה נוגע בי בדיוק במקומות הנכונים ומהעושר הצבעוני הזה נהנתה המלתחה שלי עוד כשאורנה עיצבה בגדים בגלגול הקודם של "צבעים".

מהסדנא של אורנה יצאתי עם התנסות חדשה והמון ידע, רעיונות ותעוזה כבסיס ליצירת אין סוף חרוזים וקישוטים מבד.

יצאתי מההתנסות הזו עם תכשיט מעשה ידי -

ואלו תמונות שאורנה צילמה בסוף הסדנא - 

אמנם לקח לי קצת זמן להתחיל לענוד אותו, אבל לאחרונה אני מסתובבת אתו לא מעט והתאהבתי בו  – יחיד ומיוחד!


ואם חשקה נפשכן בכמה שעות קסומות ותכשיט מיוחד בתור בונוס – הנה הקישור לאתר של אורנה (וגם פה מדובר בהמלצה אישית ונטולת אינטרסים).

*

כמו שהזמן בורח מהר, כך חלפה לה שנת הלימוד הראשונה שלי במרכז לאומנויות בגבעת חביבה.

זו היתה שנה מפרה, מבלבלת, מעשירה, מטלטלת, עמוסה בכל טוב שבמהלכה נפתחו לי המון כיוונים, התווספו לי רעיונות רבים, הועשרתי בטכניקות מגוונות, ובראש ובראשונה – נהניתי מחוויה נהדרת.

במהלך השנה נחשפתי לעולם חדש של חומרים, שריפות וגלזורות, ועל מנת למצוא את עצמי בתוך שלל האפשרויות הרחב שיש למקום להציע, החלטתי לערוך היכרות אישית עם חלק מהחומרים שהמקום מאפשר - להתנסות ולחוש מה יפה בעיני, מה מעניין, מה יותר ומה פחות קרוב ללבי בתוך כל המגוון. 

לצורך ההתנסות הכנתי ערימה של קעריות מסוגי חימר שונים, ושיחקתי לא מעט זמן בגלזורות וטבלאות מאורגנות לרישום וריכוז התוצאות.

לא כל אחת מהקעריות האלה יצאה יפהפיה כתוצאה סופית (וזו גם לא היתה המטרה – אלא ההתנסות והכרת החומרים), אבל הסך הכל שלהן יצר פסיפס מרהיב של "קעריות ניסויים" – תענוג :)

 

מכל השילובים האלה אני יכולה להחליט כעת מה "עובד" לי נכון, ומה פחות, מה ימשיך אתי הלאה, את מה אנסה על כלים אחרים… כר נרחב של אפשרויות – אבל זהו רק קצה הקרחון!

*

מדי שנה מסתיימת שנת הלימוד ב"גבעה" בתערוכה מרשימה של עבודות התלמידים מהשנה האחרונה. העושר והמגוון שמשתקף בתערוכה הוא מה שמלכתחילה הביא אותי לבחור ללמוד בגבעת חביבה. התערוכה מוצגת במשך חודש שלם, גם בשבתות ואני מזמינה את כל מי שמתעניין בקרמיקה, או סתם באומנות להגיע לראות ולהתרשם.

גם כמה עבודות שלי יוצגו שם בצד עבודות קדרות ופיסול קרמי נפלאות ומגוונות. התערוכה גדולה ועשירה ומדברת בגובה העיניים. גבעת חביבה קרובה מאוד למחלף עירון שעל כביש 6 ובמקום חניה בשפע (הכניסה, כמובן ללא תשלום).

הנה הפרטים ושעות הפתיחה -

אין צורך לתאם מראש אבל מי מחברי שמעדיף להגיע כשאני שם – זה יקרה בערב הפתיחה ב 15 ביוני החל מ 17:30 (מנסיון זה ערב מעט עמוס באנשים) וגם ב 29 ביוני בשעות 16:00 עד 19:00 במסגרת תורנות שמקיימים התלמידים במקום.

מוזמנים מכל הלב :)

*

נשים יוצרות

*

לפני שאחזור לשגרת פוסטים "רגילים", אתן מוזמנות לפתוח יומנים ולסמן לכן את סופ"ש הקרוב, בו אני משתתפת (יחד עם נבחרת יוצרות מקסימה) בארוע "יריד נשים יוצרות" במתחם התחנה בתל אביב (לחיצה על התמונה תוביל אתכן לדף הארוע בפייסבוק שם תוכלו לקבל עוד פרטים, להצטרף ולהתעדכן!)

"יריד נשים יוצרות" שם דגש על נושא היצירה בכמה תחומים, החל מבחירת המציגים ועד לסדנאות… במסגרת היריד יתקיימו סדנאות יצירה במקום. אינני יודעת אם הן כבר מלאות אבל ניתן להתעניין בדף היריד בפייסבוק (ובסוף הפוסט אגלה לכן איך תוכלו להשתתף בהגרלה של 300 ש"ח לבזבוזים ביריד).

איך אני משתלבת בצד היצירתי? חוץ מהעבודה שאגיע כרגיל עם כל השמחה המתפרצת של הכלים שלי ושל עצמי, אביא אתי הפעם לארוע גם את האובניים – ואקיים בדוכן שלי הדגמות (ואם יתאפשר ויהיו אמיצות שירצו להתנסות – גם התנסויות קצרות!).

לקראת הארוע ביקשתי מבני היקר לצלם קצת את עבודת הבוץ.

את כל צילומי ה"בוץ" ערכתי בשחור לבן.

השתמשתי בהם על מנת להכין כמה קולאז'ים שמסכמים את העבודה שלי (מעלה מדגם מייצג של הקולאז'ים שאני מאוד אוהבת!).

מוזמנות באהבה להגיע לבלות ביריד! בקישור הזה, אם תלחצו על התמונה תוכלו לקרוא איך מארגני היריד מפנקים ב 300 ש"ח לבזבוזים.

*

במקביל ליריד "שלנו" יתקיים במקום גם יריד של "רוח נשית" – הנה הפרטים שלו, כך שאפשר ליהנות משני עולמות בגיחה אחת.

והנה אני – כך אחכה לכן שם… אבל לא בשחור לבן, אלא כרגיל, עם המון המון צבע, מוזמנות לבוא לומר שלום :)

ובפוסט הבא – מבטיחה לכן פוסט שגרתי ומלא בדברים חדשים מכל מיני תחומים!

*

ילדים

*
לפני שלוש וחצי שנים, קצת לפני שהבנים שלי התגייסו, נסענו, שלישיית בנים ואמא ללונדון, לטיול "גיבוש" טרום גיוס. היה אז כיף גדול בחברתם, וגיוסם לצבא לווה בהבטחה שלי לטיול שחרור באמסטרדם (ובלבד שישתחררו בריאים ושלמים ועדיין יסכימו לסוע עם אמא!).

בתחילת אפריל זכיתי לקיים את ההבטחה שלי מאז, ונסענו לאמסטרדם – אמא אחת גאה עם שלושה שומרי ראש חתיכים.

*

אחת הרכישות שעשו עליה במזוודה שלי הוא סט מתוק לאופה הצעיר שייעדתי לאחיין שלי בן החמש.

מיד עם נחיתתנו חזרה בבית קיבלנו הזמנה לחגיגת יום ההולדת של הדרדס, והחלטתי "לעבות" את המתנה בסינר ייעודי.


לנוחות המשתמש – רצועת הצוואר נמתחת (באמצעות גומי שמושחל בה) ורצועת מתניים שנסגרת עם סקוץ'.



מדובר בפרויקט ממש מהיר (עם גזרה ששלחה לי חברתי המדענית – תודה!). מרגע שהתחלתי בהתלבטויות הרות גורל מול ארון הבדים ועד לקבלת סינר שמח עם כיס קטן להחביא בו הפתעות חלפה פחות משעה של הנאה צרופה. הכי כיף לתפור לילדים!

*

לפני למעלה משנה קיבלתי הזמנה מקוראת הבלוג לזוג ספלים עבור בן זוגה, שאוהב את הבית ואוהב לטייל. לספלים נבחר טקסט שלו הייתי אמורה להוסיף ציורים בעלי אופי זוגי אבל גם הרפתקני משהו, וזה מה שיצא אז…

שנה חלפה, ושמחתי מאוד למצוא בתיבה מייל ממנה, עם הזמנה לשלושה ספלים נוספים – אחד לכל ילד.
קצת התכתבות בינינו על מנת לחשוב ולמצוא את הנושא שיאפיין כל אחד מהם, ויצאתי לדרך.

כאשר אני עובדת על כלי כזה, שהוזמן עם נושא מסויים ובכל זאת יש לי בו יד חופשית, אני נשאבת אליו. חיפוש התכנים, הרעיונות, פיזור הציורים על הספל כך שיצא מזמין, שובב ומאוזן, שונה לגמרי מכלי לכלי – כל אחד ואחד מהם הוא תהליך שיש בו בהיה ותהיה, חיפוש רעיונות ופתרונות, שילוב של מחשבה וצבע – ואני נהנית כל פעם מחדש ותמיד מקווה שמשהו מההנאה הזאת ידבק בתוצאות.

עם הספל של לוטם (בת השלוש) היה לי קל - ספל שמח, מתאים לבנות, ילדותי אך לא מדי…


גם עם הספל של יובל שאוהב ים ומפרשיות זרמתי די מהר.


ואז הגעתי לעבוד על הספל של איתם, חובב חלל צעיר, שסיפק לי אתגר לא קטן והתנסות חדשה לגמרי, עד שלאט לאט נרקם…


הספלים הגיעו ליעדם בשלום (ותודה לדואר ינשופים) והתקבלו בשמחה!

*

על הדרך תפרתי שלושה דובונים קטנים מבד פרוותי משהו… וכן – הם היו שלושה, אבל זה העונה לשם טליה הבריז מהצילומים!

נויה היא אחייניתי הטריה …

שתמיד מרוצה ומחייכת מאוזן לאוזן (פרט למעמד קבלת הדובון )

*

מאחלת לכולנו ימים מחייכים ופוסטים תכופים!

*