יום שבת, 27 באוגוסט 2011

בהתחלה זה כואב, אח"כ יוצא החוצה


*
אפתח, בהמשך לכמה שאלות שנשאלתי, בהסבר קצרצר לגבי שלבי תפירת הנחשים שהעליתי בפוסט הקודם (ומי שצריכה הסבר יותר מפורט – נא לפנות אלי במייל):
1. חיתוך 10 חתיכות פליז ברוחב 22 ס"מ וגובה 20 ס"מ.
2. תפירת אפליקציות (מפלוזלנות) במרכז 9 חתיכות פליז.
3. חיבור כל רצועות הפליז רוחב לרוחב לכדי רצועה ארררררררוכה.
4. קיפול הנחש לאורכו ימין לימין ותפירת אורך הנחש לכדי גליל פתוח משני הצדדים.
5. מיקום ותפירת העיניים וסגירת החלק הקדמי של הנחש (זה הזמן להכניס את הלשונות), לשים לב שהפה לא נתפר כהמשך לתפר מסעיף 4 אלא מתקפל במאונך לו (התפר מסעיף 4 ממוקם בתחתית הנחש, באמצע הפה, מתחת ללשונות).
6. מילוי דרך החלק האחורי (אני ממלאה בפתיתי קלקר – אמנם עלול לנשור החוצה אבל הנחש יוצא כך מעניין, משעשע וחי…).
7. סגירת התפר הפתוח והתפעלות כללית.


*
לאחר עבודה של כחודש בסטודיו הביתי והדנדש שלי, הצלחתי בשבוע שעבר לצבור די כלים לכדי מילויו של התנור הראשון. כתלמידה מעולם לא העמסתי תנורים ולא היתה לי נגיעה לכל מה שקשור לטיפול בתהליך השריפה, ולכן התנור הראשון שלי לווה בהתרגשות גדולה! 

לתנור נכנסו לא מעט כלים (את חלקם הקטן רואים בקומה העליונה והשאר מועמסים בקומות התחתונות על מדפים ייעודיים) שעברו שתי שריפות (ביסק וגלזורה). עברנו (ברבים - גם הינשוף היה שותף!) שתי יממות (יממה לכל שריפה וקירור) של מתח, ציפיה ובדיקת התרמוסטט כל חמש דקות בזמן שהכלים סגורים בתוך התנור ואי אפשר לראות מה קורה אתם. השעות שלי היו מלוות בחרדה מכל אסון אפשרי – ששום מדף לא יקרוס בזמן השריפה עם כל הכלים שמעליו ומתחתיו, ששום כלי לא יתפוצץ, שהגלזורות לא ייזלו ויהרסו את הכלים והמדפים, וכו' וכו'…



IMG_4167


חיכינו... וחיכינו, וחיכינו ו...בסוף כבר לא היתה לי סבלנות לחכות ופתחתי את התנור בעודו די חם בכדי להוציא ממנו את ההפתעות הרותחות הבאות - 


IMG_0784 
ערימת ספלים, פרחונית ונאה למדי בשלל צבעים.


IMG_0785  
הצבעים חדשים עבורי, ולכן לא ידעתי מראש מה עומדות להיות התוצאות. את חלקם ערבבתי בעצמי כדי לנסות להגיע לגוונים הרצויים – כמו למשל הניסיון הלא רע ליצור ירוק כפרי -


IMG_0787
או זוג הכלים הנסיוניים לייבוש סכו"מ וששת -

IMG_0796

IMG_0797

IMG_0792
כחלק מהכיף של סטודיו עצמאי, השתעשעתי עם כמה גלזורות חדשות שלא הכרתי קודם ולכן לא יכולתי לצפות את ההתנהגות והתוצאות שלהן. מסיבה זו ההתייחסות שלי לכלים הבאים היא בבחינת – לימוד התוצאות והחומר לשימוש עתידי נבון -


IMG_0802
זו לדוגמא, גלזורה שניסיתי, ומצאתי שהיא מאוד נוזלית ולכן למרות שנמרחה באופן די אחיד בחלקו הפנימי של הכלי, נזל, במהלך השריפה החומר למטה תוך יצירת אפקט "להבות" :-) איזה מזל שלא מרחתי את הגלזורה הזאת בחלק החיצוני של הכלי!


Picnik collage2
לא רק בסטודיו שלי התנור פועל – אלא גם בסטודיו שבו אני לומדת – וממנו יצאו לי שלוש תבניות פרחוניות לפשטידה -


IMG_0507


IMG_0513

IMG_0504


*
לשתי נשים יקרות ואהובות עלי, שאני חייבת להן הרבה על הדרך שעשיתי בעת האחרונה, הבטחתי כבר מזמן נרתיקי משקפיים.
אחת, זו האמא היקרה שלי :-) שאת קשת הצבעים האהובה עליה אני מכירה היטב. השניה, זו איילת, המורה הנהדרת שלי לקרמיקה שביקשה שהנרתיק יהיה בצבע האהוב עליה – כתום!!! :-)
הפעם ידעתי שאני יכולה בשקט ליצור שני נרתיקים זהים (כמעט) ולקלוע בול לטעמן של שתי המקבלות – השתמשתי בשאריות בדי ריפוד ובסרט שאספתי ב"קחתן" (ריבי – את מזהה??)


IMG_0594 
והנה בפה פעור…


IMG_0595 
את איילת החלטתי לצ'פר גם בהפתעה נוספת, כאות תודה על הליווי, הפרגון והעידוד לפתיחת הסטודיו העצמאי שלי (ולא…אנחנו לא נפרדות, אני ממשיכה ללמוד), ולכן חזרתי לתחביבי הישן, שדרוג נעלי אצבע לפי ההדרכה הזו.


IMG_0582 
IMG_0580
את הכתום מיתנתי על ידי הוספת טורקיזים למיניהם…


IMG_0585 
תפרתי לה גם שקית בד כתומה אליה נכנסו נעלי האצבע ונרתיק המשקפיים


IMG_0601
במהלך הצילום שמתי לב פתאום לתמונה הבאה -


IMG_0599
הרגל שלי נעולה בנעלי האצבע שהכנתי לעצמי בשנה שעברה השתרבבה לפריים - אני הולכת איתן המון! הן מאוד נוחות ומסתבר שגם מחזיקות מעמד…
*


את המגה-פוסט הזה אני מסיימת עם טיזר קטן לפוסט הבא -

IMG_0772_1


על פי דרישת הקהל, אעלה במהלך השבוע הקרוב הדרכה מצולמת לכיסוי יומן.


*

יום שבת, 20 באוגוסט 2011

קיפודים וילדים

*
בשבוע שעבר הוזמנו לארוחת ערב שישי אצל אחי. את סיר האורז שהתבקשתי להביא החלטתי לסחוב בתיק הנקודות המרופד שתפרתי בפוסט הזה, תיק שנועד במקור לשאת תוצרת כלי קרמיקה מהסטודיו לבית. הדרדס הקטן של אחי גילה התעניינות רבה בתכולת התיק ומאוד התאכזב לגלות שברגע שסיר האורז יצא ממנו – התיק נשאר ריק (אל דאגה, המתנות היו בשקית נפרדת…).
בשביל לא לבאס אותו הצעתי לו להכנס לתיק בעצמו, ומכאן הדרך לעשות לתיק מבחן כושר עמידה היתה קצרה מאוד – התיק התרומם מהרצפה, הידיות שרדו והדרדס הקטן היה מאושר.
שימו לב לדרדס הגדול בתמונה משמאל, היד אמנם מלטפת את אחיו הקטן, אבל אי אפשר לטעות במבט ה"גם אני רוצה" שלו…


Picnik collage1
*עדידי, בן שנתיים וחצי


לדרדס הגדול הודעתי שמפאת גילו ומשקלו, המקסימום שהוא מקבל זאת אופציה לשבת בתוך התיק, אם הוא בכלל יצליח לדחוס את עצמו פנימה. אבל הדרדס הוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון, ומסתבר שילד בן 5 ש"רוצה גם" יכול להתקפל למימדים מפתיעים… אני, לעומת זאת הוכחתי שהפיתוי האינפנטילי להניף את התיק על תכולתו הכבדה והדחוסה חזק מכל הגיון פיזיולוגי – או כמו שהגדיר את זה אחי, שגם צילם את הארוע - "חדש!!! לא רק באיקאה!! גם בקיפודים עורכים מבחני ריסוק!".

Picnik collage2
* יהלי, בן חמש


התוצאות – דודה ושני ילדים שמחים וצוחקים, לתיק שלום, הגב שלי כבר התאושש מאז…

*
לפני כמעט שנה הכנתי זוג נחשים לרוני ועידו, הצאצאים של קשת. לאחר מספר חודשים שלחה לי קשת סדרת תמונות ממיסה של עידו בפוזה הזו -

עידו 
מאז עברו הרבה זמן והרבה פרוייקטים מתחת למחט, ולקראת הלידה של גלי החלטתי לממש הבטחה ישנה ולתפור סוף סוף נחשים גם לתןתן ונועם, האחים הגדולים המיועדים...

הנחשושית של נועם -

124 
122

הנחש של יונתן -

131 
132

נועם ותןתן חיכו להולדת אחותם הקטנה, וכך חיכו גם הנחשים שלהם אצלי בארון עד שגלי ילדה את טליה המתוקה (אחחח….היה שווה לחכות!) ומיד כשניתן לה שמה הוספתי מיד לשני הנחשים את אחותם הוורדרדה.


הנחשושית של טליה -

112


וכך לוהקה שלישיית הנחשים לבית גליש – על כל אחד מהם אפליקציות עם אותיות שמו של הצאצא המיועד -


161
השלישיה עברה סדרת צילומים ארוכהההה במיוחד, שבסופה אין הרבה צילומים מוצלחים, ובכל זאת…


151

160 
153
נסיון נואש ואחרון לצלם את האפליקציות -


171
הנחשים נמסרו עם המון אהבה לנועם, יונתן וטליה המקסימים והחברותיים בביקור בית שאמנם היה קצר אבל נהניתי משמחת החיים המרוכזת שלהם בכל רגע ורגע…
*
כמה ימים אח"כ פרסמה גלי בפייסבוק את התמונה הזאת של יונתן עם הקדשה חמה-

יונתן 
התמונות של עידו ויונתן צולמו על ידי קשת וגלי בלי שום תיאום או קשר אחת לשניה, ואין דבר יותר מחמם את הלב ומשמח מפידבק שכזה…

Picnik collage


*

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

שלום כתה א' (אקשטיין...)



*
הבהרה: ילדי הפרטיים כבר מזמן לא עולים לכתה א', ולמעשה זו השנה השניה בה הם כבר באופן רשמי אינם נמנים עם אוכלוסיית התלמידים המתחילים את שנת הלימודים (ובבית נותר תיכוניסט אחד שלא ממש מתעניין בקישוט מחברות…). לכן, את כל הזדהותי עם ההתרגשות שלקראת שנת הלימודים החדשה (מהמקום הזה כבר לא רואים את הבאסה שבסיום החופש הגדול :-)) אני מיישמת בפרוייקטים לקטנטנים אחרים.


*
ערן עולה השנה לכתה א', ותכנית המגירה היתה לתפור לו קלמר במתנה. לצורך המשימה אף הצטיידתי כבר מזמן בפיסת בד דינוזאורים, החיה האהובה עליו, שתרמה לי שרון רותם המופלאה. ככל שחלף הזמן עלו בי הרהורי חרטה לגבי עניין הקלמר – כי ברור לי שבסופו של עניין ערן ילך לכתה א' עם קלמר חדש קנוי ותואם-ילקוט, וקלמר הדינוזאורים התפור יוותר ללא שימוש רשמי, כך שהחלטתי לשנות קצת את המטרה והמידות, ותפרתי לערן "נרתיק דינוזאורים" לפי ההוראות והגודל של נרתיק הטיטולים המפורסם שאני מוצאת אותו שימושי להרבה ענייני ערכות ומתנות למיניהן.



את נרתיק הטיטולים לא מסרתי ריק, אלא הכנסתי אליו ערימת דינוזאורים נאה, ששימחה אותי מאוד כשהגעתי לצלם את התוצרת -


IMG_0496
את שמו של ערן (ושם המשפחה שנמחק מהצילום) החתמתי עם האותיות של קסם שימושי (שתמצאנה מאוד שימושיות לאורך כל הפוסט הזה) -


 
והצצה את תוך לוע נרתיק הדינוזאורים -


IMG_0501
ערכת הדינוזאורים נמסרה כבר מזמן מזמן. ערן שמח ואהב מאוד ואף הצליח לדחוס אליה עוד המון דינוזאורים מהאוסף הפרטי…

*
לפני כמה שבועות אירחתי בביתי קבוצת חברות לתפירת פרויקט משותף. הלכנו על נרתיק איפור, שניתן בקלות להסבה לקלמר - מההדרכה הזו.

IMG_0557

בדרך הקשה גילינו שההדרכה לא שלמה לגמרי, ובשביל לקבל גימור יפה בקצוות הרוכסן צריך לאלתר פתרון יצירתי… שימו לב אם אתן משתמשות בהדרכה!

IMG_0523 
יצא קטן, מתוק, ושימושי – אבל לא קלמר!

IMG_0521

*

כך נותרתי עם תאוות תפירת הקלמר בידי, עד שמצאתי זמן להתגייס לפרויקט מקסים שארגנה מלכת התפירה הצפונית מיכל פ' שאפשר לי לממש גם תפירת קלמר, גם כיסוי לקלסר, ועל הדרך גם תרומה לקהילה (הקלסר והקלמר מיועדים לילדי עולים ומשפחות קשות יום בחיפה – עוד פרטים לגבי הצטרפות של הרגע האחרון לפרויקט אפשר למצוא כאן).

זהו הקלסר הלבוש (הגזרה אולתרה תוך כדי עבודה)…

IMG_0680

באמצעות שילוב של חותמת מתוך סט תגיות שימושיות ממסטיקים, וחותמות האותיות של קסם שימושי הכנתי תגית ראויה לבית הספר -

IMG_0683
על הדופן הפנימית של הכיסוי תפרתי כיס  – למדבקות, סרגל ומה שמתחשק…


IMG_0689
והבטחתי גם קלמר אז הנה הצצה לקלמר התואם -


IMG_0684
ובמלוא הדרו וייעודו -


IMG_0692 
לקלמר יצרתי גזרה חדשה המשלבת תובנות שלי מכמה גזרות שעבדתי איתן בעבר, כולל זו של נרתיק הדובדבנים. מכל גזרה לקחתי את היתרונות שאהבתי, בכדי ליצור את "הקלמר האידיאלי" בעיני. יש לו רוכסן של 20 ס"מ וגם BOXING על מנת לתת לו נפח ואפשרות עמידה יציבה.


IMG_0690
ובפה פעור -


IMG_0694 
והנה הסט השלם שיגיע השבוע למיכלפ. הדג אמנם לא כל כך קשור לנוף אבל חיפשתי משהו נחמד לתפוס על הרוכסן וזה מה שהיה בבית…


IMG_0696 
*
לא סתם פתחתי את הרשומה עם אמירה לגבי ילדי הפרטיים. אחד מהם הגיע הביתה לשבת, והפתיע אותי עם תעסוקת "שלום כתה א'" מסוג אחר לגמרי.

- "אמא, את יכולה לתפור לי משהו?"
- "ברור מתוק, מה אתה צריך?" (ברורררר שברור…  לתומי חשבתי שמדובר על חיזוק כפתור במדים, קרע בחולצה, שפצור רצועה לנשק או משהו בסגנון).

או אז שלף לי החייל הצעיר שלושה שפנים מהכובע, או ליתר דיוק שלושה כובעים (חדשים לגמרי) מהצ'ימידן.
- "או.קיי, אני צריך שתתפרי לי את השם שלי על הכובע, וגם לשני חברים שלי כי אמרתי להם שאת תופרת ממש מקצועי".

דה? נסיון משותף להבין למה התכוון המשורר הוביל למסקנה העגומה שהמחמאה לגבי ה"תופרת ממש מקצועי" תעלה לי ביוקר… כי לא מדובר בתפירה אלא ברקמה, לא מדובר בסתם רקמה אלא ברקמת פונטים בדפוס, ולא מדובר בשמות הפרטיים שלהם אלא בשמות המשפחה, להלן – בר, לוי ו….אקשטיין ("תגיד, לא יכולת למצוא חבר עם שם קצר יותר?")
 IMG_4135

מכיוון שלא מצאתי דרך הגיונית מבחינת שעות עבודה להעביר פונטים "כמו במחשב" (דוגמת david) אל הכובעים, "הסתפק" החייל האמיץ בר בפונטים של החותמות שיש לי, שוב - קסם שימושי (הבטחתי לכן הרבה שימושיות בפוסט הזה!). את השמות החתמתי בתור בסיס באפור כהה על הכובעים, ועל ההחתמות רקמתי תוך כדי כיסוי הדיו והיצמדות לפונט המוחתם.
כך ביליתי את מיטב שעותיי בשבת תוך כדי שאני מעודדת את עצמי בשירת "א' אקשטיין ב' זה בר…"


IMG_4141_1
את לוי ואקשטיין (השמות המלאים שמורים במערכת) אני לא מכירה באופן אישי, אבל החייל האמיץ בר יצא מרוצה וגם קצת מתנצל:


-"מה, אמא, את עוד תופרת? חשבתי שיש לך מכונה שעושה את זה".
- "אני לא תופרת, אני  ר-ו-ק-מ-ת!!!"

IMG_0637_1
"קיפודים בשרות צה"ל" מקווה שגם לוי ואקשטיין מרוצים – חסר להם שלא!



*