יום ראשון, 31 בינואר 2010

על מכירות ומתנות

*

sold1

עד היום, יצרתי רק מאהבה - לצרכי מתנות, החלפות ושימוש אישי. מעולם לא מכרתי עבודות שלי מכל סוג שהוא, והתחמקתי במתכוון מלא מעט סיטואציות בהן ביקשו לקנות ממני יצירות כאלו ואחרות. ביני לבין עצמי אני קוראת ל"קיפודים" מלכ"ר, והמכירות היחידות שביצעתי היו בשיטת המסחר הקדומה – החלפת סחורה בסחורה…(מה שמוכר בסביבתנו יותר כ"החלפה פרטית").

השבוע פנה אלי במייל בחור שהגיע אלי דרך הבלוג, לגמרי במקרה, וביקש לקנות קיפוד כמתנה לאדם האוסף בובות קיפודים. זה היה מאוד חשוב לו, ורציתי לסייע, אבל לא מצאתי אותו בדיוק כפרטנר להחלפה פרטית :-), על כן, הסכמתי לראשונה לבצע מסחר על פי השיטה המודרנית - ותפרתי עבורו קיפוד תמורת תשלום.

הערב הגיע לביתי הרוכש הפוטנציאלי, ומאוד שמח לפגוש את הקיפוד פנים אל פנים. עשינו החלפת בעלות, והקיפוד הלך לדרכו… עם כרטיס קטן ומעוצב .

IMG_1122

ארוז בשקית אורגנזה, עם מלאי סיכות על מנת שמקבל המתנה יבין את תפקידו המקורי של הקיפוד, ובכך נחתמה "עסקת קיפודים הראשונה", שהיא סיטואציה קצת משונה עבורי, ואני מקווה שהקיפוד יגיע לבית חם! נפרדנו כך…

IMG_1132

*

לעומת זאת, תפרתי עוד בובה מסדרת "בובה רותי" כמתנה, הפעם בסימן כתום, ויש לה גם פוני, וכפתורים תואמים על השמלה!

IMG_1128

IMG_1126

הבובה נמסרה לגיל המקסימה בת השלוש, שהתארחה אצלנו היום, קיבלה את הבובה, העניקה לה את השם… גיל, והן נעשו ישר חברות טובות!

אין דבר מחמם יותר את הלב מאשר לראות ילדה ג'ינג'ית נפלאה (עם טיקה על המצח וחמציצים בפה…) מחבקת את הבובה שלה!

DSC_0012

*

ולעניין אחר – אני לא אחזיק אתכם יותר במתח… לאחר שאתם עוקבים איתי בעניין ובפרגון אחר תהליך הכנת הספלים כבר מהשלב הבראשיתי, אני שמחה לדווח שכל הספלים יצאו סוף סוף מהשריפה ללא תקלות וללא נפגעים.

IMG_1102

ועברו על ידי סט צילומים מתלהב – שלא תמיד הצליח לתפוס את הגוונים האמיתיים.

IMG_1101

הספלים נוצרו בשני גדלים – בשורה הימנית – הגדולים יותר -

IMG_1104

IMG_1107

ובערימה -

IMG_1109

על כל ספל מוטבע פרח בחותמת עץ בתחתית הידית

IMG_1113

וכבוד אחרון לקנקן -

IMG_1114

את הקנקן וחלק מהספלים כבר מסרתי היום עם המון אהבה!

מודה לכולן על שליוויתן אותי בתהליך יצירת הספלים, על השאלות, הפרגון, ההתעניינות והתגובות החמות !!!

*

פינת התשובות לשאלות מפוסט קודם:

- מהיכן בד הפרפרים לשמלת הבובה? נרכש איפשהו בנחלת בנימין, אבל לפני חצי שנה – או בבדים למעצבים, או בקטיפה כחולה.

- לאיולי : המון תודה על התגובה, הפרגון והאהבה לכלי הקרמיקה. אני תלמידה בסטודיו ובעקרון הכלים אינם למכירה… אם זה מאוד חשוב – אנא צרי עמי קשר במייל.

יום ראשון, 24 בינואר 2010

אחות לבובה רותי

*

בסופ"ש האחרון הוזמנו ליומולדת שנתיים של מיכל. אני תמיד שמחה על כל הזדמנות לתפור משהו, ובפרט אם הוא מיועד ל"אנשים קטנים", ואם מדובר על משהו "ורוד" אז בכלל זו שמחה גדולה כי אין לי הרבה הזדמנויות כאלה!

בשביל מיכל, שההתרגשות שלה למראה כל בובה שהיא, פשוט שובה את הלב, החלטתי ללכת על שכלול גרסת הפיילוט – הבובה רותי מהפוסט הקודם (אמנם לא נתתי לה שם, אבל שרון רותם יקירתי, כבר "החתימה" אותה בשם הזה בתגובות לפוסט וכך זה נשאר ביחסים שביני לבין הבובה).

הכנתי את הבובה עם אותה גזרה, כי זו גזרה "שלי", אני אוהבת את הגודל והפרופורציות שלה, והיא יוצרת בסיס לבובה שפתוחה להרבה אינטרפרטציות…

הבובה של מיכל קיבלה לוק הרבה יותר מסודר ומושקע מאחותה הגדולה, עם שמלת שבת חגיגית וסרטים תואמים בשיער.

IMG_1077

את השיער בניתי כמו פאה מחתיכות צמר אותן תפרתי במכונה לפיסת לבד ורדרדה (התפר יוצר את השביל באמצע). אחרי חיבור השיער, הקטנתי את פיסת הלבד עד למינימום ותפרתי אותה ביד לראש של הבובה. השיער מסתיר לגמרי את הקונסטרוקציה…

IMG_1087

את הבובה הזו כבר לא שכחתי לאפר – והוספתי לה סומק על הפנים…(מעט אודם על מכחול יבש וקשה).

IMG_1080

IMG_1078

אח"כ החלטתי לתפור לבובה כרית כיס תואמת -

IMG_1082

וזה צידה האחורי -

IMG_1083

וכרית הכיס תואמת לבובה - כמובן… בכדי שיהיה למיכל היכן להשכיב את הבובה לישון (רק שהבובה, משום מה, נראית כמו אחת כזו שלא רוצה לישון אף פעם…)!

IMG_1084

*

ועוד משהו קטנטן שנתפר השבוע - שקית ריחנית, ממולאת בסבון מגורד, שנמסרה באהבה לדפי ממסטיקים – שתמיד כיף לבוא אליה לערב יצירה (תחפשו בבלוג שלה ותרשמו…!)

IMG_1066

ומאחור -

IMG_1064

*

ושתי תשובות לשאלות שנשאלתי בפוסטים קודמים -

א. לאנונימית שלא השאירה פרטים ושאלה היכן אני לומדת קרמיקה? התשובה היא בהוד השרון – צרי אתי קשר במייל אם זה רלוונטי.

ב. ל PK ששאלה לגבי שקיות הלבד – עניתי לך שם

יום ראשון, 17 בינואר 2010

סתם, כי בא לי לשחק

*

מי שעוקב אחר הבלוג, עוקב אתי כבר כמה שבועות אחר תהליך ייצורם של ספלי קרמיקה פרחוניים. מי שחדש בסביבה יכול להכנס לקישור לראות הסברים לגבי תחילת הדרך…

השבוע יצאו הכלים המדוברים מהשריפה הראשונה. חדי העין יוכלו להבחין שהספלים כלל לא השתנו (רק התכווצו קצת) – פרט לעובדה שנולדו להם צאצאים!

IMG_1026

ובאמת - השריפה הראשונה אינה משפיעה על הצבעים כמעט כלל, והיא מעט מתסכלת כיוון שהכלים נראים כמעט אותו דבר לפני השריפה ולאחריה! אבל השריפה הראשונה תפקידה להקשות את החימר ולאחריה הוא כבר הרבה פחות שביר (אם כי עדיין פריך במקצת!).

ולגבי ההתרבות המפתיעה של הספלים – עוד לא מצאתי תנור קסם כזה שמכפיל את הכלים בזמן השריפה (לצערי) – אלא יש כאן הצטברות של שני סבבי הכנה של ספלים – הקנקן ושמונה הספלים הגדולים יותר עליהם כתבתי בעבר, ותשעה קטנים יותר שהכנתי עוד קודם ורק כעת נשרפו…

לאחר שיצאו מן השריפה הראשונה נטבלים הכלים בגלזורה לקראת שריפתם השניה. הגלזורה היא חומר נוזלי (המזכיר במרקמו מים עם קמח) המורכב מכל מיני חומרים במשקולות מאוד מדוייקות. ישנם הרכבי גלזורות שונים והן נחשבות ל"סודות המקצועיים" של הקרמיקאים. לי אישית אין ידע בהרכבן של הגלזורות.

בתהליך השריפה השניה הופכת הגלזורה לאותו חומר מזוגג וקשה המצפה את הכלי, והיא זו שתגרום לצבעים של הספלים להיראות במלוא הדרם לאחר השריפה השניה.

IMG_1028

בדליים, רוב הגלזורות נראות אותו דבר, אבל הן שונות זו מזו בצבעים ובמרקמים שיתקבלו לאחר השריפה… במקרה של סבב הכלים הפרחוניים הללו החלטתי לטבול בגלזורה שקופה מבריקה (מתנצלת מראש על איכות הצילומים!)

הכלי מוחזק ע"י מלקחיים מיוחדים ונטבל בדלי הגלזורה לכמה שניות…

IMG_1032

שבסופן הוא נראה כך

IMG_1033

וכך…

IMG_1034

הגלזורה מתייבשת על הכלי תוך שניות ונראית כאילו הכלי מצופה בשכבת קמח שהתייבש. לאחר ליטוף, תיקון וניקוי גלזורה ממקומות מיותרים – כך נראים כל הספלים לאחר הגילוז – כל הפרחים נעלמו כלא היו מתחת למעטה הגלזורה…

IMG_1035

בפעם הבאה שנראה את הכלים הם יהיו לאחר השריפה השניה – בסוף התהליך! אני כבר חסרת סבלנות לראות מה יצא!!!

עוד דבר שהספקתי בשיעור הקרמיקה השבוע הוא לסיים את הכנתו של הקומקום הראשון שלי! אומר רק באופן כללי שמכינים כל חלק לחוד - הגוף, הזרבובית, המכסה, הידיות למיניהן ולבסוף מחברים את הכל יחד – ומקוים שהכל יתאים!

הוא מצולם כאן עדיין רטוב ולא מעובד, אבל לא יכולתי להתאפק – זה הקומקום הראשון שאני מכינה ואני ממש מרוצה מהצורה ומהאופי שלו!!! (אגב חתיכות העיתון נועדו לכך שיהיה אפשר להרים את המכסה – כי הידית שלו עדיין רטובה ולא מספיק חזקה…)

IMG_1023

ועוד זוית לזרבובית…

IMG_1024*

ולעניין אחר - באחד מערבי השבוע בער לי באצבעות לתפור בובה, וזו הפעם הראשונה שאני תופרת בובה ממש סתם, כי בא לי לשחק… ומבלי שהחלטתי מראש למי אני מחלקת אותה. על כן החלטתי שאני תופרת בובה – לעצמי!!! (וחייבת לציין שבשל כך נקשרתי אליה במיוחד).

הגזרה – חופשית לגמרי – על פי מודל כללי שציירתי על נייר. כל כך חפשית שלמעשה הבובה די עקומה, ולא ממש סימטרית, אבל אני לא מתנצלת – כי אני בכל זאת מאוהבת בה…

השיער המהמם (המסמל את הראסטות שיהיו לי בגלגול הבא) – מחתיכות לבד…

צילמתי את הבובה ערומה ונטולת פרצוף בתמונה לא מחמיאה במיוחד על מנת שתוכלו לראות בדיוק את צורתה הכללית וכיצד מחוברות הגפיים לגוף.

IMG_1040

וכאן – היא כבר לבושה בשמלת השבת שתפרתי לה, ומעוטרת בפרצוף שהגו מיטב המנתחים הפלסטיים – טוב נו, לא…

doll collage

ערכנו סשן צילומים בחצר – היא זכתה ממש ליחס של בליית…במהלכן היא הסתלבטה מתחת לשבשבת…

IMG_1059

ניסיתי לדמיין אותה בתור "רותי סמרטוטי" אחוזה בכף יד קטנה – וזו הכי "צעירה" שמצאתי בבית לצורך הדיגמון -

IMG_1055

ואף גילינו התעניינות ממקורות בלתי צפויים -

IMG_1056

*

הפוסט הקודם שלי, על מתנת הטילדה שתפרתי, זכה למספר שיא של תגובות – שאני מוקירה ומעריכה אחת אחת אחת…המון המון תודה לכל מי שטרחה והגיבה – זה נדוש לומר, אבל ממש מרגש לקרוא כל תגובה ותגובה כאן, ולקבל את כל הפרגון הזה כל פעם מחדש – מחמם את הלב ולגמרי לא מובן לי מאליו!

וקצת שאלות שנשאלתי לגביהן -

את הברווז – תפרתי במכונה והוא קטן – גובהו כ 10 ס"מ ,כך על פי הגזרה המקורית. כמובן שניתן להגדיל במכונת צילום.

הסלסלה – מבוססת בגדול על הגזרה של סלסלת הטלאים , אלא ששיניתי מידות והשחלתי פנימה קרטון לפני סגירת הפתח על מנת לחזק את הדפנות וליצור רצפה קשיחה. יתכן שתנוח עלי הרוח ואצלם הדרכה בעתיד על פי דרישת הקהל.

*

יום שבת, 9 בינואר 2010

טילדה שלי

*

כיאה לכל תופרת חובבת, הצטיידתי כבר מזמן בספרי טילדה. כמובן שהארנב הטילדאי, שקרץ לי מכל כך הרבה בלוגים דגדג לי באצבעות וחיכה להזדמנות!

לפני חודש נולדה לחברים שלי לעבודה – נגה. נגה נולדה אחרי שני בנים. האמת היא שאמא ואבא של נגה כבר לא חשבו שהיא תגיע בכלל, והיו כבר מוכנים "להתפשר" על עידו, או יאיר או ינאי, או מה שיבוא, אבל בסוף…הגיעה הנסיכה נגה!

ואני קפצתי על ההזדמנות לתפור לנגה – ארנב של טילדה!

IMG_1004

ופרטים של הבגדים המתוקים שלו – אם הייתי צרה וארוכה כמוהו הייתי שמחה לאמץ לי כאלו!

IMG_1021

הרהורים ומסקנות לגבי טילדה – ההסברים מאוד שטחיים ולוקים בחסר. אין צילומים בכלל של שלבי עבודה, ואפילו צילומים או הסברים חיוניים (כמו איך לחבר את הידיים או את הרגליים, או כמה מילוי צריך למלא בהם) – לא קיימים, ונפתרים בחוש או בניחוש. טילדה הזאת קצת מזכירה לי את הפולניה שנותנת לך מתכון לעוגה אבל מחסירה מרכיב סודי אחד כדי שאף עוגה לא תצא יפה כמו שלה…! אבל אי אפשר להתווכח עם ההצלחה (שלה!) ובטח לא עם העיצובים שלה, והחלטתי לעבות את המתנה ולהוסיף לארנב צעצועים.

ראשית הוספתי לו את הברווז הטילדאי -

IMG_1006

ואח"כ ביצים (גזרת הביצים לא נלקחה מטילדה – מכיוון שהביצים בספר שלה מורכבות משישה פלחים – עד כאן! אני הסתפקתי בארבעה…).

IMG_1009

ולבסוף תפרתי קופסת בד עם תמיכת קרטון פנימית.

IMG_1014

והנה – תצוגה משפחתית בתוספת שני תותי בד -

IMG_1018

כך תימסר החבילה לאמא של נגה, מחר:

IMG_1016

IMG_1017

וכך נראה הארנב הרוג מעייפות במהלך יום הצילומים . קשה אה?

IMG_1011

*

יום ראשון, 3 בינואר 2010

קופיפים

*

עם איילת היצירתית והיוצרת יש לי קליק וקשר וירטואלי, וכשקראתי על הולדת התאומים שלה, לפני כמה חודשים, מאוד התרגשתי ושמחתי בשבילה, ובכלל, תאומים זה נושא רגיש אצלי – כי בפעם האחרונה ש"קניתי" תאומים זה היה במסגרת המבצע "קבל שלישי חינם" :-)

כבר מאז שנולדו רציתי לשלוח לבנים (עם השמות היפהפיים נעם ואורי) מתנה קטנה, אבל לא ממש יצא.

כשהיינו בלונדון מצאתי באיזו חנות משוגעת למדי ספר מדליק לתפירת בובות פשוטות של ארנזי ארונזו-

IMG_0993

ומדוע הוא כל כך מדליק? כי תראו איך נראים ההסברים – גם מצוירים כל כך יפה, וגם מלווים בדאחקות קטנות !

IMG_0998

לאחר שהפכתי את הספר לאורכו ולרוחבו החלטתי לתפור לילדים של איילת זוג קופיפים המבוססים על הקופיף הזה – אבל – שיהיו הרמוניים, שמחים וצבעוניים!

IMG_0995

וזו התוצאה – שהתקבלה לאחר כמה וכמה גלגולים…

IMG_0969

הוספתי לקופיפי הפליז גם ישבנים אדומים שלא היו בתכנון המקורי בספר – כי אם כבר קופיפים אז עד הסוף!

IMG_0974

IMG_0975

הקופיפים ממולאים באקרילן, אולם ידיהם, רגליהם וזנבותיהם ממולאים בכדורי קלקר אותם שדדתי מתוך הפוף של אחד מבני (סליחה תושי!)… מטרת הקלקר היא לאפשר לקופיפים להיות יותר גמישים ואף לשבת (כך, על פי הספר), במציאות – הגמישות שלהם די מוגבלת, והקלקר שאמור להיות מרוכז בגפיים די בורח לאזורים אחרים, בקיצור – כדורי הקלקר - לא הצלחה גדולה!

IMG_0971

בנוסף - לאחר שעמלתי קשות על העתקת הפרצופים של ארנזי ארונזו ותפירתם, ולאחר התייעצות עם חברה (שעשתה לי טובה גדולה וקטלה את הפרצופים המקוריים!) הגעתי למסקנה שהקופיפים שנועדו לנעם ואורי נראים, פשוט, עצובים ומוזרים מדי ויש לבצע השתלת פרצוף!

הפכתי את הגוגל עד שמצאתי פרצוף עליז שנראה לי מתאים (קישור).

ITHD-MonkeyFaceAppl-4x4-ful

ולאחר שבירת ראש ממושכת למדי – הצלחתי למצוא דרך לתפור אותו על הפליז. את הפה והאף תפרתי בתפר זיגזג צפוף מאוד. העיניים - מלבד בתוספת צלב רקום שנותן לעין חיים, ולבסוף, החלטתי שגבות יוסיפו המון שמחה לפרצופים הקופיים…

IMG_0973

את הגבות תפרתי במכונת התפירה באמצעות התפר שסימנתי בצילום. צריך קצת לנסות ולשחק על מנת להגיע למידות התפר, וגם להבין מתי המכונה מסיימת "גל" אחד ומתחילה את השני, ולמעשה להשתמש ב"גל" אחד כזה בתור גבה!

מכונת תפירה

הקופיפים נשלחו ליעדם (והגיעו היום!) בתוספת ברכה – שלנעם ואורי יהיה תמיד שמח, צבעוני והרמוני יחד כמו לקופיפים שלהם!

IMG_0976

וצילום פרידה בהשראת ארונזי ארונזו -

IMG_0978

*