ינשופי לילה ופטריות סתיו

*
לינשוף יש כלפי שתי טרוניות קבועות וחוזרות על עצמן. עם הראשונה "את כל הדברים היפים את תמיד מחלקת, כלום מזה לא נשאר בבית" אני לא מתווכחת. מה שנכון - נכון, ואני לא מתכוונת לסתור את הטענה הזו גם בעתיד. על השניה (אותה יש לקרוא באינטונציה המתלוננת הנכונה) - "את אף פעם לא מכינה לי כלום" יש לי כמה השגות (הנה כאן), ובפרט כשהינשוף זכה במפעל כולו, ובכל זאת, חיכיתי להזדמנות להכין לו משהו ינשופי.


רצה הגורל ואת יום נישואינו העשירי שחל בדיוק לפני שבוע, נאלץ הינשוף לחגוג בהיעדרי בעודי חוגגת בלעדיו בדרך לאמסטרדם עם בנות המשפחה שלי (אמא ושתי גיסות :-))... על מנת למזער את עוגמת הנפש שלו, נערכתי מבעוד מועד והזמנתי מחו"ל בד ינשופים מקסים, ובאופן מפתיע אפילו גברי למדי!
החלטתי להפתיע אותו עם ציפית לכרית השינה שלו, למקרה שיזלגו מעיניו דמעות קנאה על הבילוי האמסטרדמי שלי, שלפחות תספגנה בבד ינשופים אוהב.



על מנת שלא יהיה יותר מדי ינשופי ואינטנסיבי, הוספתי קצת בד משובץ שחור – לבן (סוף סוף הבנתי בשביל מה קניתי אותו…), והוספתי פיסת "יחס אישי " בדמות הקדשה מוחתמת עם דיו ייעודי לבדים.



כך, בשלמותה על הכרית…


 
וכך נמסרה - 



או בעצם כך, עם כרית שינה חדשה -



הינשוף המרוצה ציין שהכרית על שלל ציפוריה, היתה שקטה מאוד בהיעדרי ולא הפריעה לו לישון בלילה (בניגוד אלי???), ומכיוון שנשאר לי עוד בד ינשופים גברי כזה – הוא יכול לצפות לעוד מתנות בסגנון, עד שהוא יתלונן שאני מכינה לו יותר מדי ;-)

*

וקצת כלים – סט של שני קנקנים, ושני ספלים עגלגלים ותואמים, טבולים בכמה גלזורות שיוצרות את הפסים המעניינים והמרקמים -

את עוגיות האוריאו המושלמות מפימו, שזו להן הפעם הראשונה בה הן מצטלמות כדוגמניות הבית, קיבלתי במתנה מחברה חדשה ויקרה לי, אורית גידלי בן-ארי. בשביל לא לצאת משתפכת ודביקה אני שולחת את מי שלא מכיר להתרשם בעצמו מג'ינג'י (אמהות, שירה, יצירה), ומהעושר המטורף שמצוי בבחורה המיוחדת והמרתקת הזו על כל גווניה…

העוגיות כל כך מתעתעות, ועוררו פה לא מעט צחוקים כשארבעה מתוך חמשת מתבגרי הבית נפלו בפח וניסו לנגוס בהן!

*

לקראת הגשם המשמח של אתמול, היצבתי בחצר גם את פטריות הקרמיקה הראשונות והנסיוניות בסדרה מתוכננת -

הפטריות בגובה של כ 15 ס"מ, אבל הן, כאמור נסיוניות ואני בטוחה שהנסיון הזה יוביל אותי לעוד הרבה פטריות מכל מיני גדלים וצבעים - כי נקודות בכלל, ופטריות מנוקדות בפרט תמיד גורמות לחיוך מטופש להמרח לי על הפרצוף…

*

שלושה שבועות לא כתבתי כאן, זה באמת הרבה, ויש לי נסיבות מקלות :-)

הפוסט הקודם היה פוסט ההדרכה לכיסוי היומן שאמנם נכתב מזמן אבל נשאלו עליו לא מעט שאלות – ואני עונה :-)

-טשופילה "האם הכנסת לבד כעוד שכבה באמצע פוטרת מפליזלין?" – אולי בחלק החיצוני אפשר לוותר על פליזלין, אבל הכיסים חייבים להיות מיוצבים ולבד יהפוך את שכבות הבד בכיסים לעבות מדי.

-ציקוש – תפירה ידנית – נראה לי שתהיה מאוד קשה, בגלל הצורך לעבור עם המחט שכבות של פליזלין בתפירה צפופה…

לגבי סדנא – אציע כזו, אבל אוכל להתפנות אליה רק אחרי החגים. עד אז אפשר להשתמש ביומנים "ערומים" ולהלביש אותם יפה לקראת הסתיו האמיתי.

שיתחיל לנו שבוע נפלא ויביא איתו עוד הרבה מהדמו-סתיו הזה…

*