הכל מכל וכל - חלק ב'

*


כל תנור שאני פותחת בסטודיו הקטן שלי, משמח אותי מקודמו. עוד לא ממש הפנמתי את העובדה שאני באמת זו שאחראית על כל התהליך מתחילת העבודה על כדור החימר, ועד לתוצר המוגמר, ובכל פעם שאני חושבת על זה – זה מפתיע ומרגש אותי מחדש!



קצת לפני החג הוצאתי תנור נוסף וממנו יצאו כמה וכמה אוצרות.
מבחינתי, גולת הכותרת הן הקערות השטוחות האלה -



הקערות, מצד אחד הן בעלות מראה כפרי וצביעת ווש "מחוספסת" שמגלה חלק ממראה החימר שמתחתיה, ומצד שני הן קלות, עדינות ומבריקות -



לכבוד החג צילמתי אותן גם ב"סצנת רימונים" -



לא התאפקתי מלהכין להן גם קנקן תואם -



שזכה אף הוא ל"סצנת רימונים" משל עצמו…



לעניין הרימונים – אני חייבת להתוודות שלמרות שיש לנו בחצר עץ רימונים נדיב ומניב – הרימונים המצולמים בכתבה מקורם בעץ של הסופר… כי בעוד הרימונים שעל צמרת העץ שלנו נראים כך, הרחק הרחק ממגע ידינו -



אנחנו מתעצלים להגיע לצמרת כדי לקטוף אותם!  


לעומתם, אלו הנמוכים, התלויים בגובה העיניים, התייבשו עד בוש, ותלויים כתזכורת על עצלנותנו לדראון עולם (או עד שהם יפנימו את האמרה "מה שמתייבש - נופל") ומעוררים בינתיים קונוטציות משעשעות בקרב דיירי הבית (רק הזכרים, כמובן…:-))

*

ונחזור לענייננו -
בין השאר הניב התנור גם שישיית כוסות מחימר אדום (טרקוטה שחלקו נותר חשוף) בצבעי ווש כחולים -





מכל הדרך המוקפדת, בסופו של דבר נמשך הלב אל הנזילות הבלתי צפויות…

*

ובהחלפת מגנטים שבה השתתפתי, נבחרתי להכין החלפה לרוני מילשייק המגניבה והחייכנית (שמזמן לא עדכנה את הבלוג שלה!)… ניסיתי להכנס לראש הצבעוני, הצעיר והמיוחד של רוני, וליצור מגנטים בסגנון "פופ ארט" מחימר תוך שאני מנצלת חותמות הטבעה מפלסטיק שקיבלתי בירושה משרון רותם האחת והיחידה כשהיא עשתה סדר בחדר העבודה שלה (ואם היא לא היתה מוסרת לי אותן, אני אפילו לא הייתי יודעת עד כמה הייתי זקוקה להן! תודה, יקירתי :-))

אלו פיסות החימר האישיות שהכנתי לרוני -

 

וכאן – מתפקדות כמגנטים ומדגמנות איך הן יודעות להחזיק את ציור ראש השנה המקסים שקיבלתי מערן ומיכל המתוקים (תודה!) שהם גם צעירי הקוראים בבלוג… (או לפחות מסתכלים בתמונות :-))



מכיוון שלא התחשק לי למסור את המגנטים סתם כך, ואפילו (מודה באשמה) התחשק לי לשחק קצת בנייר, שידרגתי קופסת קרטון קטנה שהתאימה לי בדיוק -



חייבת להודות ששדרוג הקופסא לקח לי יותר זמן מאשר הכנת המגנטים עצמם :-)
כך היא נראית כשהיא סגורה על אוצרותיה -



במקום לקשור את הקופסא עם סתם חוט, החלטתי להכין שרשרת חרוזים קטנה שתוסיף צבע לעיניים, וניצלתי חרוז פימו פרוס שפעם קשת הכינה בתור הדגמה פשוטה באיזו סדנא (כשלא זורקים כלום לפח הכל מוצא את יעודו בסופו של דבר... :-))
ומעוד זוית, כי כמה כבר יוצא לי ליהנות מסקראפ... ?

רוני אהבה מאוד את  ההחלפה הצבעונית!

*

ובאגף התפורים (לפחות אלו שאני כבר יכולה להעלות לבלוג) הכנתי, על פי ההדרכה של… שלי (!!!)  כאן (ואיזה מזל שכתבתי הדרכה מסודרת ואני לא צריכה להתחיל למדוד את הכל מחדש!) כיסוי יומן, לקשת, חברתי האהובה, הנדיבה והנשמה הטובה (יצא לי שיר :-)) -

כדי שקשת תדע שאני באמת אוהבת אותה, "בזבזתי" עליה בד של צעצועי רטרו שאני ממש אוהבת :-)

וגם הוספתי נגיעה אישית על הכיסים המיועדים לכרטיסי אשראי -

כדי שלא יצא "מתוק מדי" שילבתי את הבד הילדותי עם בד רטרו בסגנון קצת אחר…

וכך תימסר המתנה שלי לקשת, ממש עוד מעט!

*

ולכל מי ששאלה, שואלת או תשאל – הכלים, שאני מכינה בינתיים בכמויות קטנות,  בשביל הכיף ובאהבה - מועמדים למכירה (לפחות אלו שלא נמסרו…). מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי במייל לגבי כלים שהועלו כאן או בפוסטים קודמים, או לגבי הזמנות אישיות.

*

שיהיה לנו שבוע מעולה, עם שני חגים שמחים במיוחד ועם המשך בשורות שמרחיבות את הלב…

*