*
שבוע שמתחיל במפגש ארנבות, אין לדעת היכן יסתיים.
או.קיי - זה היה משפט סתמי שכתב את עצמו תוך כדי תנועה, כי בעצם היתה כוונתי לאמר "שבוע שמתחיל במפגש ארנבות חייב שיסתיים באופן יצירתי"...
מכיוון שמדובר בחברות ותופרות מנוסות, יכולתי להצטרף לחגיגה ותוך כדי הדרכה לתפור גם אני אחד נוסף. שלושה מתוך הארבעה הספיקו להצטלם ביום ראשון בשעה 14:30 (ואחד ברח הביתה ערום), מה שאומר שפרויקט של ארנב (עם בגדים) אמור לקחת בערך ארבע וחצי שעות כולל גזירה (למעט בחירת הבדים שעשויה להכפיל את הזמן המוקדש לפרויקט... :-) ).
משלוש יוצא אחד – וזהו הארנב "שלי", אלא שלמעשה הוא כבר עם המזוודה ליד הדלת בדרך להמסר באהבה גדולה-גדולה לבעליו החדשים והטריים…
צר לי שוב על ריבוי הצילומים, כי לכשעומד ארנב טילדה על הפרק יוצאת ממני כל האינפנטיליות המוסווית.
מישהו אמר לי שבצילום הזה הוא מזכיר את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק :-)
אני לא עומדת במבט האנושי שלו…
אני נהנית להשתעשע בכיתובים, גם אם הם נכתבו רק לצורך הניסוי…
והנה כדור שמזכיר לי מדוזה כתומה.
הכדורים צולמו על זוג צלחות בגודל בינוני מעוטרות גלזורה (כלומר – נטבלו בזיגוג ולא נצבעו קודם לכן) -
על מנת ששמחתי לא תהיה שלמה, החלטתי לשתף אתכן בצילום "זום-אין" ובתקלות הבלתי צפויות שמי שעוסק בחימר לומד לחיות אתן, כי לא תמיד אפשר להבין מה גרם להן (למרות שבמקרה הזה אני דווקא יודעת). אחת הצלחות יצאה מהשריפה סדוקה בשוליה בסדק שבקושי נראה לעין ואורכו אמנם 2 מ"מ בלבד, ובכל זאת…הוא סדק והוא קצת מבאס.
והנה עוד אחד מבאס (והפעם נלך בשיטת זום אאוט) -
זהו צילום של אותו סדק כפי שהוא נראה מבפנים ומבחוץ. הפעם מדובר בסדק יותר גדול, אבל צר מאוד ומחוזק בגלזורה.
מכיוון שמדובר בקערה גדולה – הסדק בקושי נראה אבל עדיין - כואב…
במקרה זה לא מפריע לקערה להיות מהממת, ואולי זו הזדמנות להשאיר לנו גם קערה אחת בבית, מכיוון שלמרות הסדק, היא לגמרי שמישה!
לאחר פרסום הקערה ליום ההולדת של מורן פנתה אלי קוראת יקרה ונאמנה של הבלוג (ואשה יקרה בלי שום קשר) בבקשה שאכין על פי אותו רעיון מתנה לימי הנישואין של שניים מילדיה.
תהליך העבודה על מתנות מן הסוג הזה דורש, עוד לפני העבודה בסטודיו, תכנון מוקדם שכולל נסיון לשפוך מעט אור על הנפשות הפועלות ומציאת טקסט שיתאים לכל אחד מהזוגות, ומצד שני שיהיה קליל ושמח על מנת להתאים לשמחת החיים של התותים.
לאחר משא ומתן עם חיה נבחר השיר "הטיול הקטן" של נעמי שמר לזוג שהגדרנו כ"חובב טיולים" – ונכתב באופן ספירלי ובאותיות צבעוניות כמו מנדלה המלווה באיורים מסביב לתותים.
לזוג השני, שהוגדרו כ"אוהבי ביתם" נבחר השיר "בית חלומותי" של אותה נעמי שמר עצמה, וגם כאן – כנ"ל…
כאשר אני עובדת על פרויקט כזה אני חושבת באופן סימטרי ולא מצליחה לנתק את שתי המתנות אחת מהשניה, מה שגורם לי להוסיף לעצמי גם תכנון נוסף שכרוך בדמיון בין שתי הקערות למרות התכנים השונים.
והנה הן יחד - שונות אך ממש דומות…
ומזוית קצת פחות סימטרית
את שתי הקערות פינקתי בכמה תותים מפוזרים גם מבחוץ -
פרויקטים מן הסוג הזה גורמים לי לשקוע בתוכם ולנסות לקלוע למטרה לפחות כאילו הכנתי אותם לבן משפחה שלי, ואני מקווה שאכן קלעתי. הקערות כבר עברו לידיה המסורות של חיה, אני מחכה לשמוע כיצד התקבלו אצל כל אחת מהמשפחות המיועדות להן…
שבוע שמתחיל במפגש ארנבות, אין לדעת היכן יסתיים.
או.קיי - זה היה משפט סתמי שכתב את עצמו תוך כדי תנועה, כי בעצם היתה כוונתי לאמר "שבוע שמתחיל במפגש ארנבות חייב שיסתיים באופן יצירתי"...
*
אז, ביום א' שעבר, בשעה המפנקת 10 בבוקר, נפגשו אצלי שלוש חברות טובות לבוקר משותף של התגברות על פרויקט "תפירת ארנבות טילדה", ואני הרהרתי ביני לביני שאם ארבעתנו יכולות לפרגן לעצמנו, כל אחת מסיבותיה שלה, בוקר של תפירה לפתיחת השבוע – אזי שהתברכנו! מכיוון שמדובר בחברות ותופרות מנוסות, יכולתי להצטרף לחגיגה ותוך כדי הדרכה לתפור גם אני אחד נוסף. שלושה מתוך הארבעה הספיקו להצטלם ביום ראשון בשעה 14:30 (ואחד ברח הביתה ערום), מה שאומר שפרויקט של ארנב (עם בגדים) אמור לקחת בערך ארבע וחצי שעות כולל גזירה (למעט בחירת הבדים שעשויה להכפיל את הזמן המוקדש לפרויקט... :-) ).
משלוש יוצא אחד – וזהו הארנב "שלי", אלא שלמעשה הוא כבר עם המזוודה ליד הדלת בדרך להמסר באהבה גדולה-גדולה לבעליו החדשים והטריים…
צר לי שוב על ריבוי הצילומים, כי לכשעומד ארנב טילדה על הפרק יוצאת ממני כל האינפנטיליות המוסווית.
מישהו אמר לי שבצילום הזה הוא מזכיר את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק :-)
אני לא עומדת במבט האנושי שלו…
*
במהלך השבוע שחלף שרפתי שני תנורים מלאים, ואני אשתף בחלק מהתוצרים שיצאו מהם -
אלו כדורי חימר שהשתמשתי בהם על מנת לנסות כל מיני מריחות וסוגים חדשים של גלזורות, אבל על הדרך יצאו כדורי חימר מדליקים…
והנה כדור שמזכיר לי מדוזה כתומה.
הכדורים צולמו על זוג צלחות בגודל בינוני מעוטרות גלזורה (כלומר – נטבלו בזיגוג ולא נצבעו קודם לכן) -
על מנת ששמחתי לא תהיה שלמה, החלטתי לשתף אתכן בצילום "זום-אין" ובתקלות הבלתי צפויות שמי שעוסק בחימר לומד לחיות אתן, כי לא תמיד אפשר להבין מה גרם להן (למרות שבמקרה הזה אני דווקא יודעת). אחת הצלחות יצאה מהשריפה סדוקה בשוליה בסדק שבקושי נראה לעין ואורכו אמנם 2 מ"מ בלבד, ובכל זאת…הוא סדק והוא קצת מבאס.
והנה עוד אחד מבאס (והפעם נלך בשיטת זום אאוט) -
זהו צילום של אותו סדק כפי שהוא נראה מבפנים ומבחוץ. הפעם מדובר בסדק יותר גדול, אבל צר מאוד ומחוזק בגלזורה.
מכיוון שמדובר בקערה גדולה – הסדק בקושי נראה אבל עדיין - כואב…
במקרה זה לא מפריע לקערה להיות מהממת, ואולי זו הזדמנות להשאיר לנו גם קערה אחת בבית, מכיוון שלמרות הסדק, היא לגמרי שמישה!
*
אחרונות המצטלמות לפוסט הזה הן זוג קערות שהכנתי על פי הזמנה בתור מתנות לימי נישואין לשני אחים, וסיפור שהיה כך היה:לאחר פרסום הקערה ליום ההולדת של מורן פנתה אלי קוראת יקרה ונאמנה של הבלוג (ואשה יקרה בלי שום קשר) בבקשה שאכין על פי אותו רעיון מתנה לימי הנישואין של שניים מילדיה.
תהליך העבודה על מתנות מן הסוג הזה דורש, עוד לפני העבודה בסטודיו, תכנון מוקדם שכולל נסיון לשפוך מעט אור על הנפשות הפועלות ומציאת טקסט שיתאים לכל אחד מהזוגות, ומצד שני שיהיה קליל ושמח על מנת להתאים לשמחת החיים של התותים.
לאחר משא ומתן עם חיה נבחר השיר "הטיול הקטן" של נעמי שמר לזוג שהגדרנו כ"חובב טיולים" – ונכתב באופן ספירלי ובאותיות צבעוניות כמו מנדלה המלווה באיורים מסביב לתותים.
לזוג השני, שהוגדרו כ"אוהבי ביתם" נבחר השיר "בית חלומותי" של אותה נעמי שמר עצמה, וגם כאן – כנ"ל…
כאשר אני עובדת על פרויקט כזה אני חושבת באופן סימטרי ולא מצליחה לנתק את שתי המתנות אחת מהשניה, מה שגורם לי להוסיף לעצמי גם תכנון נוסף שכרוך בדמיון בין שתי הקערות למרות התכנים השונים.
והנה הן יחד - שונות אך ממש דומות…
ומזוית קצת פחות סימטרית
את שתי הקערות פינקתי בכמה תותים מפוזרים גם מבחוץ -
פרויקטים מן הסוג הזה גורמים לי לשקוע בתוכם ולנסות לקלוע למטרה לפחות כאילו הכנתי אותם לבן משפחה שלי, ואני מקווה שאכן קלעתי. הקערות כבר עברו לידיה המסורות של חיה, אני מחכה לשמוע כיצד התקבלו אצל כל אחת מהמשפחות המיועדות להן…
*
לשאלותיכן מן הפוסט הקודם (ותודה גדולה על ההבנה המשועשעת שגיליתן ביחס למגדל הכפכפים שלי) – את חדרי הבנים אני אצלם כשיהיה מה לצלם (ובתנאי שהם ירשו לי, כמובן) כי בינתיים הפרויקט מתקדם בעצלתיים - משבת לשבת ומחופשה לחופשה, יש עוד הרבה עבודה לפנינו, לאט לאט…
ולניבה – הצבע שבו צבעתי את השולחן הוא - טמבור ספקטרום 1141P פוליאור מט (מים) בהצלחה!
*
לסיום סיומת... עדכון שהתווסף שניה אחרי שפרסמתי את הפוסט הזה.
בין יתר הדברים שהביא עמו השבוע שבין הארנבות לתותים, היה ביקור של בחורה מקסימה בשם יונית צוק בביתי. יונית ראיינה אותי לצורך עבודת התזה שלה בנושא "בלוגי יצירה".
במהלך הראיון מצאתי את עצמי מדברת על "קיפודים" ועל עצמי במשך שעתיים (!!!), והבוקר, כשיונית שלחה לי את תקציר השיחה התפלאתי לגלות שאפילו היו לי כמה דברי טעם לומר.
יונית (המקסימה והנעימה) גם צילמה אותי ואת הבית צילומים יפהפיים.
את הראיון שלי עם יונית, ואת הצילומים הנהדרים תוכלו לקרוא ולראות - כאן... תודה יונית - את מקסימה וסופר-מפרגנת, ושיהיה לך בהצלחה בתזה!
ושיהיה לנו המשך שבוע תותים!
*
כן ירבו אינפנטיליויות (is that a word?) מוסוות כאלה, כי זה אומר המון תמונות של ארנבים מדליקים!
השבמחקוהקערות מיוחדות. הצבעים בבפנוכו של הקערה הסדוקה ממש ממש יפים ומרגיעים. והתותים פשוט מגניבים :)
הארנבים יש בהם משהו שמחבר אותי לילדות קסומה של פעם. אני מתה לעשות אחד כזה. אם תעשי סדנה כזאת אני מצטרפת. (אחרי נובמבר כשאחזור מאוסטרליה)
השבמחקוהקרמיקה...ממש כיף לראות אותך צומחת שם. ויפה. הקרמיקה שלך מדברת בשפה שלך, הצבעונית, השמחה, המילולית.
הארנבים אצלך מתרבים כמו שפנים!
השבמחקוטוב שכך :-)
ואהבתי שציינת שהאנפנטיליות שלך מוסווית, טוב שאמרת אחרת לא היינו יודעים:-)
כרגיל כל מה שאת נוגעת בו מקסים והסדקים אולי מבאסים אבל משאירים אותך אנושית:-)
וואו ! איזה פוסט עמוס כל טוב..
השבמחקהכל כל כך יפה, עושה חשק לגעת, לראות בחי, איזה כיף שאת ככה משתפת אותנו... כיף של פוסט על הבוקר. הולכת לקרוא את הכתבה...
הכל יצא מקסים והייתי חייבת להגיב על הסדקים שגם הם מקסימים בעיני. את יודעת, בתור מי שיוצרת בעצמה גם לי קשה לחיות עם ה"באגים" שיש לי ביצירות (אני בעיקר תופרת, אז ממש קשה לי עם תפר עקום וכד') אבל כשאני רואה את הסדקים שלך והם כ"כ מקסימים בעיני אני מבינה שאולי אנחנו מחמירות עם עצמינו. הסדקים שלך משדרים לי שזו עבודת יד ולא משהו שיצא מפס יצור וזה מעלה בעיני את הערך ולא מוריד. אולי אנחנו כ"כ רגילים לפסי יצור שקשה לנו עם הסדקים... בקיצור המשיכי לשתף ביצירות המהממות שלך, גם אם יש בהן סדקים :).
השבמחקטוב הפעם הגזמת...
השבמחקהרגת אותי לגמרי עם השפע המדהים הזה.
לקחתי לי את הזמן עם הקפה במשרד לגמוע את המילים היפות שלך (ולערבב עם קצת קפה).
אולי ראית אצלי כבר את הציטוט של רבי נחמן שאומר שהיום בו נולדת הוא היום בו החליט הקב"ה שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיך..
זה מה שעולה לי בראש כשאני קוראת את קיפודים ואת הראיון.
תודה שאת משמחת כל כך.
הכל פשוט מקסים!
השבמחקאני אוהבת את הכל
זהבית שקד
הכל מהמם איפה אני יכולה לקנות ארנבון כזה חמוד? רוב הסיכויים שלא אדע להכין כזה דבר אז לפחות לקנות. ואיפה דרך אגב את עושה סדנאות? באיזה עיר את נמצאת?
השבמחקלצלם ארנבים מוציא אינפנטיליות? אני צריכה לנסות..ואיזה שפע של דברים נהדרים -כיף גדול!
השבמחקיעל, איזו כתבה ממצה שלך.
השבמחקנהנתי לקרוא ולהכיר קצת יותר.
העבודות מקסימות ומיוחדות.
אילה
קפצתי לבלוג של יונית, נהנתי (מאוד!) הגבתי גם שם וחזרתי הנה.
השבמחקרציתי רק להגיד לך שהחלוקי אבן שלך נהדרים, לדעתי מוצר בפני עצמו.
מהמם!!!!!!!!!!!!
השבמחקמהמם!!!!!!!!!!!!!!
השבמחקמהמם!!!!!!!!!!!!
השבמחקכרגיל, הכל מלא קסם של ידי(וראש) הזהב שלך.
השבמחקהארנבות האלה כ"כ מתוקות ומלאות אופי.
ותודה שנתת להציץ לראיון איתך .
קיץ נעים!
דליה ב
איזה יופי הראיון אצל יונית! בהחלט דברי טעם וצילומים מקסימים, וראיון עומק מהמם! היה תענוג לקרוא אותו. הקערה, סדוקה או לא, ממש מדהימה, וגם הקערות האישיות כל כך. והטילדות, טוב הן מתוקות מאוד, ויש לנו אחת אהובה מאוד! :)
השבמחקכמה דברים, כולם יפים... הכי התרגשתי מהאבנים הנסיוניות, ממש נראה כמו משהו שצמח בטבע. וסחתיין על הכתבה המפרגנת. השארתי תגובה גם שם, אבל לא מצאתי אותה...
השבמחקכמה יופי! אין מילים
השבמחקהכל, הכל הכל מדהים, אין מילים, אפילו הכדורים עם הגלזורה, כל כך יפה!!!!
השבמחקאני אתחיל שוב בתודה ענקית על הבוקר של כייף!! קראתי אתמול את הכתבה והיא מקסימה בעיניי, את פשוט בחורה מיוחדת.. וייחודית..
השבמחקהגלזורה מדהימה על הצלחות ועל כדורי האבנים והקערות נפלאות!
פוסט משובח!!
איזה עושר יצירתי..הארנבות מתוקות אמיתיות. העיגולים עם ניסויי הצבע יפיפיים ועומדים בזכות עצמם. הקערות עם הכיתוב מיוחדות ומרשימות, לא פלא שפנו אלייך להזמנות.
השבמחקאת כותבת לאחר השריפה, על הגלזורה או לפני? עם צבעים קרמיים או משהו אחר?. אם זה סוד מקצועי אני אבין אם לא תעני.
כל כבוד על הכתבה המפרגנת, שיהיה בהצלחה גם בהמשך.
הקערות מדהימות. אבל את יודעת מה נגע לליבי יותר מהכל? הכדורים.
השבמחקחוצמזה מצאתי את עצמי מקנאה באמאעובדת שביקרה אצלך ראתה הכל וקיבלה הסברים על הכל :-).
פוסט מקסים ביותר וגם המשכתי לסלונה עם הראיון של יונית וגם שם הביקור היה מקסים :)
השבמחקיפעת (ואני גם אחות של עמית גל...)
הכל יפה....
השבמחקהצלחות ממיסות אותי כל פעם מחדש:)
(ובדיוק אורחת שברה לי את אחת מזוג הקערות שזכיתי בהן כאן בבלוג :( )
וואו. העבודות שלך פשוט עוצרות נשימה. את צריכה לעשות תערוכה כי זו ממש אומנות ומזמן יצא מגדר אומנות שימושית...
השבמחקכל הכבוד
אין על הקערות שלך,
השבמחקאני פשוט מאוהבת בהם מעל הראש,
חבל שבעלי לא אוהב את הסגנון אחרת כבר מזמן הייתי מזמינה אצלך סט שלם.
ביחוד שבו את ליבי התותים.
לא יודעת למה אבל זה עושה לי את זה.
אני אתחיל מהסוף :-)
השבמחקהפוסט של "קיפודים" מקסים, מיוחד ומאוד את :-) ואפילו גיליתי דבר חדש על היותך נגנית גיטרה :-)
הקערות הורסות (גם עם הפגמים) והארנבון הזה מתוק, חייבת ללמוד לעשות אחד כזה :-)
תמיד כיף לבקר פה!
יעל, הארנבים מהממם. ואכן, איזה ברות מזל אתן שיש לכן אפשרות להתפנק בבוקר תפירה שכזה (: והכדורים שיצאו לך כל הדרך אכן מקסימים! אהבתי אות מאוד (: והסדקים - ברור שזה מטריף ומעצבן, אבל אני מניחה שככה זה בעבודות יד. הן לא פס ייצור מושלם של מכונה. ויש פאשלות. ויש תקלות. וזה בסדר. זה חלק מהקסם (:
השבמחקמה יהיה? אני מתחילה להרגיש שאני חוזרת על עצמי כמו תוכי...אבל, אין...את פשוט אלופה!!
השבמחקאין ספק שאת "טיפוס"...כל כך אוהבת את הצבעוניות שלך, את הרב-גוניות שלך בתחומים שבהם את נוגעת...
למרות שראיתי תמונות וקראתי עלייך כאן בבלוג, נהניתי מהראיון (והפרגון!) שעשתה אתך יונית, נהדר!!
הצלחות יפייפיות, הקערות מקסימות (הרעיונות שלך...תענוג!!) הארנב...הכל כל כך יפה...אני פשוט נהנית להכנס לכאן בכל פעם מחדש!
יעל מקסימה. העונג היה שלי!
השבמחקתודה על שעתיים של כיף מזוקק.
והעבודות שלך כל כך יפות. אהבתי את הכדורים מאוד, יש בהן משהו מאוד מיוחד, כאילו שאפשר להסתכל עליהן עוד ועוד ועוד...
תודה על הפרגון ועל הלינק
יונית
הנה פוסט שגורם לי אושר!!
השבמחקיש לי חולשה לארנבים, במיוחד למתוקים כמו שלך:-)
ועל הקרמיקה שלך אין לי מילים. אזלו...פשוט נגמרו כולן...אה, מצאתי מילה אחת: מושלם!!
לא מוצאת מילים. מאיפה להתחיל?
השבמחקהארנבונים כל כך מתוקים. וטוב שהעלית הרבה תמונות. אני אוהבת כשיש הרבה תמונות!
הקערות נהדרות וחבל שצריך סדק כדי שתשאירי אחת כזו לעצמך! הסדק לא מפריע והקערה מהממת.
האבנים העגלגלות נהדרות והכי הכי אהבתי את הקערות האחיות! התותים מבפנים ומבחוץ, מילות השיר בספירלה...נפלא!!
אין כמוך יקרה שלי♥
מאוהבת בקערות המקסיקניות!
השבמחקפשוט אליפות החן וצבעוניות מדהימה!
מפגש הארנבות הביא לתוצרת מקסימה!איזה בוקר של כיף.
מעניין מה תגובת מקבלי הקעריות... ממתינה בסבלנות לפוסט הבא :-)
אינפנטיליות, מוסווית או לא, היא דבר נפלא! תמשיכי...
השבמחקהקערות לילדיה של חיה מהממות!!!
הריאיון עם יונית מקסים, מהנה וכייפי. נהניתי :-)
כמו תמיד אני מאוהבת בדברים שאת מכינה. הארנבים המקסימים וכמה כיף לי שיש לי את הארנב הכי ורוד שקיים :) הקערות המהממות, עם ובלי סדקים.
השבמחקרצה לקרוא את הראיון עם יונית ..
תמיד כיף לקפוץ לראות את הבלוג שלך :)
רוני - מילשייק
איזה פוסט משובח! ללקלק את האצבעות.
השבמחקהארנבים שלך כל כך מתוקים. אני אף פעם לא מתעייפת מהם.
והקרמיקה, הו הקרמיקה... מה עוד אפשר לומר ועדיין לא נאמר? כל פעם את מפתיעה מחדש עם הצבעים והסגנונות - שלא ייגמר לעולם!
יאאאא
השבמחקקראתי בשקיקה את הריאיון. שמחה שידעתי די הרבה עליך ושאני יכולה לספר שהכרתי אותך גם back in the days
:-)
ומעבר לכך כמובן נהניתי מהפוסט יופי של ארנבון, כרגיל, קערות התותים פשוט ה-ו-ר-ס-ו-ת והקערה הצבעונית, עם או בלי סדק מטריפה. גם הצלחות התכלות משגעות ביופין
בקיצור WOW חוזרת על עצמי, כמו תמיד
נילי ח
"הקיפוד שאהב תות"....זה הספר שצריך להכתב עליך יקירתי רבת ויפת הפעלים.
השבמחקנשיקות יפעת קייטס
הראיון איתך הצליח ובגדול כי כל המהות שלך הצליחה לעבור בין המילים: הצבעוניות, הכשרון, האהבה לחומר (כל חומר) - תענוג היה לקרוא
השבמחקוהתוצרים החדשים מעלפים 3> 3> 3>
אוי,מקסים,אוהבת כל מה שאת נוגעת בו....
השבמחקהייתי בטוחה שהגבתי כאן אבל.. מממ..
השבמחקאת יכולה להמשיך לנצח עם התמונות של הארנבות - לעולם זה לא יספיק כי הן כל כך מהממות!!! מתישהו אני אשבר ואושיב את עצמי לנסות אחת כזו :)
הכדורים ממש מתוקים! למרות שאלו רק נסיונות, את יכולה להפוך אותם לקישוט בקערה בסלון במקום תפוזים :)
הקערה הסדוקה יפהפייה!! טוב שמשהו גורם לך להשאיר אותה בבית - כי היא פשוט מהממת ומיוחדת כל כך!
וגם הקערות ה"אישיות" מדהימות!
המשך שבוע תותים בהחלט - ונטול סדקים - אלו שבזום אין וגם בזום אאוט ;)