יום שבת, 23 בינואר 2016

פנים וחוץ

*
אני מוצאת שכל עולמות היצירה שלי מובילים אותי למקומות שונים ומשונים ואני שואלת את עצמי מדי פעם - האם נכון להתפזר? ואולי נכון יהיה רק לכוון למקום מסויים? בינתיים, אני נהנית מכל העולמות ומנסה לשלב ביניהם, אבל לא תמיד אני מספיקה לרכז את כל מה שאני רוצה, כאן, בבלוג שמלווה אותי כבר שנים. אני לא רוצה שהכל יתפזר וילך לאיבוד. 

גם אם אתייחס רק לעבודת הקדרות עצמה, אני חשה צורך מתמיד לחפש כיוונים חדשים, להתפתח למקומות אחרים, ללמוד ולחקור עוד ועוד. בחלק מהמקרים אני ממשיכה עם הדברים הלאה, ולפעמים אני עושה נסיון ראשוני ונעצרת שם.

כמה דברים שצולמו בסלולארי:

הקערה הזו, ועוד משפחת כלים שנוצרה בעקבותיה, מעוטרת בעבודת צביעה עם גלזורות שמלכתחילה נועדו לטבילה ולא לעבודת מכחול.  אני מוצאת שבעקשנות שלי ללמוד את הנושא ובסבלנות לחזור על השיטה שוב ושוב, אני מגיעה עם אותם חומרים למקומות חדשים ומפתיעים. 

20151129_114043
בקערת ה”טווס” דאגתי שהפנים והחוץ יהיו דומים-אך-שונים וינהלו דו שיח סימטרי אחד עם השני.

20151129_113856
בעת שעיטרתי את קערת הענק, התגלגל לידי כלי אחרי שריפה שחיכה גם הוא להתקשט. המשכתי עליו בדיוק את אותו קו, והתאהבתי. אני קוראת לו אוהל קרקס!

20151129_114337
אוהל הקרקס הוא למעשה קופסא קטנה, שנוצרה בשיטת כלי שלם שנחתך באמצע.


20151129_114432
*
וזה מה שקרה כשחברה בגבעת חביבה פרשה לפני קופסאות של צבע שהיא הכינה במבחר גוונים מטורף, ואמרה לי – תתנסי! ואני נהניתי להשתולל…

20160117_134206
בקערה הזו החלטתי שהפנים שלה כל כך “מלא” לכשעצמו, שכדאי להשקיט את החוץ שלו ולהשאיר חימר חשוף ויפהפה.

20160117_134150

*
ואלה כלים עם מכסה (קופסאות) שנשרפו בטכניקת ראקו.

20151205_153259
20151205_153432
זוג הכלים האלה נמכר יחד, וכבר נמצא מזמן בבית טוב ואוהב, אבל כל כך התאהבתי בהם, שבימים הקרובים אני מתכננת לשרוף עוד כלים דומים לאלה באותה שיטה. מכיוון שבכל פעם יוצאות משריפת הראקו הפתעות חדשות (שימו לב לחלק הפנימי והיפהפה של הקופסא הלבנה!) – אין לדעת אם אצליח לשחזר את ההצלחה…

20151205_153547
*
ובעניין אחר – האמונה הגדולה שלי בסדנאות “בד וחומר” והרצון להגיע איתן לקהל רחב של נשים, הביאו אותי לכדי החלטות שיווקיות שמעולם לא התנסיתי בהן.
הראשונה  - לצורך המחשת והנגשת “בד וחומר” כמוצר (בפרט למי שלא מכיר אותו), הפכתי לדוגמנית הבית של התכשיטים.

הרעיון לדגמן אותם בעצמי, נראה לי נכון, מכיוון שהם מאוד משקפים אותי. ומצד שני – אין לי נסיון בדוגמנות, ועד לפני כמה שנים ברחתי מכל עדשה של מצלמה שהופנתה כלפי.

ולכן, על מנת שאחוש אתן נוח מצד אחד, אבל מתוך רצון לצילום מקצועי מן הצד השני, …הזמנתי את חברתי היקרה ענבר כפיר בביוף (שאני מכירה אותה בתור צלמת חובבת ברמה מקצועית) אלי הביתה לבוקר צילומים.

היה נהדר. ענבר צילמה בסבלנות, ברגישות, במקצועיות ותחת ידיה הוציאה מעל 400 תמונות שלי מתוכשטת בתכשיטי בד וחומר.

את הצילומים האישיים חיברתי בקולאז'ים לצילומים של התכשיטים ויצרתי סט פרסומים ל'קמפיין בד וחומר' באמצעים פשוטים למדי…התחושה שכל המסע הזה הוא ממש תוצרת בית – (כולל מיקום, איפור, הלבשה, ועריכה) גורמת לי לסיפוק עצום!

ולטובת מי שלא רואה אותן בפייסבוק - אעלה פה חלק מהתוצאות…

יעלי1

יעלי2

יעלי4

יעלי5

יעלי6

יעלי7
*
סדנת בד וחומר הקרובה תתקיים בביתי (כן…זה שמציץ מהתמונות!) בכפר סבא, ביום חמישי הקרוב, 28.1.2016 בשעה 20:00 (מחיר 200 ש”ח כולל כל החומרים וכיבוד קל). עדיין יש מקומות – מוזמנות לפנות אלי בפרטי (מייל, פייסבוק או טלפון 052-4479206) ולתפוס אותם – להתראות!
*
הפוסט הזה על הרהוריו ותחושותיו הוא מאוד אישי. אשמח מאוד לשמוע חוות דעתכן כולל ביקורת בונה.

תודה שאתן מלוות אותי בדרך המרתקת הזו - אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים...


*

יום שלישי, 12 בינואר 2016

הארנבת יוכבת

*
הכל התחיל בכמה מטרים של בד חום שקרא לי מערימת קח-תן שנערמה במפגש חברות. יריעת הבד הענקית נראתה כבדה וארכאית כאילו נקנתה בשנות ה 50 לטובת בטנה לליין חליפות, אבל לי הבד הזה ממש צעק – ארנביםםם!

השילוב של בד המשבצות הכחול עם הבד החום העביר בי תחושה נוסטלגית של בובות-של-פעם וכשהסתימה מלאכת התפירה הבטתי בו מאוהבת וחשבתי לעצמי שהוא ממש לגמרי ארנב-בן.



המיועד נתפר לטובת נויה, צעירת אחייני בת השנתיים, וכדי שיהיה לה נוח לסחוב אותו, לטפל בו ולהשכיב אותו לישון – תפרתי לה גם תיק ייעודי שמתאים בדיוק בגודל להכיל את רגליו הארוכות. 



אהבתי מאוד את שילוב המשבצות בין הארנב לתיק, אבל חשתי שמשהו חסר על מנת להשלים את החבילה הזו למתנה יחידה ומיוחדת…




ארנב? גזר? כאילו… איך לא חשבתי על זה קודם!!! (האמת שכבר חשבתי על זה קודם, בסגנון אחר לגמרי, כאן)



זה לא ממש מפתיע שהצלחתי למצוא בארון שלי חמישה בדים שונים בצבע כתום, אבל למצוא בו גם חמישה גוונים שונים של לבד ירוק - זה כבר באמת צעק שאני אספנית כפייתית...

PicMonkey Collage



הוא נראה לי ממש מרוצה מארוחת הבוקר... :) 



והנה יחד - כל החבילה כולה



נהניתי מהפוטוגניות שלו



בתוך ערכת תיק הנשיאה

PicMonkey Collage1
נויה קיבלה את הארנב, ואל מול עיני הוא הפך מארנב-בן ל’ארנבת יוכבת’ (שאותה היא מאוד אוהבת… וזה לגמרי הדבר הכי חשוב בעצם בכל הפוסט הזה!)

*
תנור השריפה האחרון הניב עוד אלמנטים מעניינים לסדנאות בד וחומר ואני אוהבת כל אחד ואחד מהם שליטפתי באופן אישי!

20151228_084040

סדנת בד וחומר הקרובה תתקיים ביום חמישי, 21.1.2016  בבני עטרות.

זו הזדמנות נהדרת לבנות הסביבה להצטרף וליצור תכשיט שהוא הכי הכי “שלכן”, בסדנא שהיא חוויה כייפית סביב שולחן עבודה מעורר השראה ועשיר בחומרים ובנשים יוצרות מקסימות (יש לי מזל...הן תמיד מקסימות!).

בניעטרות2

מוזמנות לשריין לכן מקום - אפשר לפנות אלי במייל, בפייסבוק, או בטלפון 052-4479206.

אני שמחה שהצלחתי להפוך את סדנת בד וחומר לסדנא נודדת – להכיר דרכה מקומות חדשים ולהגיע איתה לקהלים חדשים.

ניתן להפוך את השמחה הזו לכיף אישי בכל אירוע נשי פתוח או סגור (עד 10 משתתפות). אני מגיעה אליכן עם כל ההשראה והחומרים הנפלאים. לפרטים – צרו אתי קשר…

את התמונות היפות האלה צילמה  איריס מגיני קורן - קרמיקאית מוכשרת ובחורה מקסימה שזכיתי להכיר דרך הסדנא. היה לעונג... 

PicMonkey Collage3
*

תודה רבה על הפרגונים ל”משפחתי וחיות אחרות” גם הפורצלן וגם הינשוף נרגשים מהמילים החמות, והאמת היא שגם אני…


*

יום ראשון, 3 בינואר 2016

משפחתי (וחיות אחרות)



*
לשילוב בין פורצלן וזהב יש אופי חגיגי ואצילי ששמחתי לגייס לטובת מתנת יום ההולדת של אמא שלי, שחגגה גיל עגול ומכובד שצויין בארוע משפחתי מיוחד.

המתנה שהכנתי, בבושקת פורצלן אגסית, הינה בעלת אופי סמלי ומבוססת על מילות השיר של קדיה מולודובסקי (נכתב במקור ביידיש ותורגם לעברית על ידי פניה ברגשטיין) - “פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב. אַבָּא וְאִמָּא, וְאָח וְאָחוֹת  וְחָתָן וְכַלָּה בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה…”

קצת חימר וטקסט טוב ומדויק תמיד מרגשים ועושים את העבודה :



הבבושקה, כמו בבושקה, גם נפתחת…


ובתוכה – משפחה שלמה – חרוז לכל שם של בן משפחה.



ונכדים ונינים במרכבת פנינים…



ויש גם גרסה מנוקדת…


 

היה מרגש, ומאז כבר הכנתי בבושקות נוספות שאוצרות מילים ושמחות של משפחות אחרות, כל “שבט” עם השיר שלו, השמות שלו והחרוזים שלו…
*

וזו דוגמא לשבט גדול עם המון בני משפחה ש”תורגמו” להמון חרוזים והמון מילים… איזה כיף!

PicMonkey Collage
*
משפחתי וחיות אחרות? (לא יכלתי להתאפק...אבל קיבלתי רשות ;) !)

PicMonkey Collage4
כבר עבר לא מעט זמן מאז שהשתתפתי בסדנת ‘פיסול בחוט תיל’ הנפלאה של חברתי האלופה מיכלפ ויצאתי עם התוצר הנהדר הזה -

20151111_224409_1
תהליך העבודה שלי כלל מציאת תמונת המקור שאותה החלטתי להעביר לפיסול דו מימדי בתיל.

20151114_082153
את קוי המתאר של התמונה העתקתי באמצעות שקף ויצרתי איור של האובייקט (הינשוף).

20151111_224423
ומהנייר – לחוט התיל… אני לא בטוחה שאני אדע לשחזר את ההצלחה הזו – אבל הינשוף בכבודו זיהה את עצמו ברגע הראשון.

20151114_081922
מוזמנים לשפוט בעצמכם (ועל הדרך לקרוא את המילים היפות של יאנוש קורצ’אק - כך צילמתי אותו במקור לצורך איזושהי עבודה)

PicMonkey Collage

תודה גדולה לינשוף אהוב לבי שאפשר לי :) 

תודה לכם שאתם קוראים ומגיבים כאן… !

*



































יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

אז איך הגעתי לפורצלן וזהב?

*

לפני הרבה שבועות השתעשעתי לעצמי בסטודיו. איכשהו שעשועים חסרי תכלית מובילים אותי לא פעם ליצירת דגים.
גם הפעם דגתי לי שלושה דגים.

מה שמיוחד בהם בשונה מפיסול קלאסי, זו העובדה שהגוף הגלילי שלהם נוצר בתחילה על האובניים, ולאחר שהם קצת מתייבשים – אני מקמטת אותם ולוחצת עליהם להיות דגים.

הדגים נכנסו לתנור, ל 1200 מעלות, וכשיצאו - נראו ככה



*
יש לי חברה נפלאה בשם עדנה. חלקכם מכירים אותה בשם "הפתעות" (החלק שלא מכיר מוזמן להכיר ולהתעדכן). יש בינינו אהבה בת שנים רבות, הבנה נהדרת וטעמים הפוכים לגמרי!

כשעדנה ראתה את הדגים שלי, היא אמרה שהם היו יכולים להיות ממש יפים אם הם רק היו בצבעים לבן וזהב… וזה היה הטריגר לקנות חבילת פורצלן, ובקבוקון לסטר זהב (luster) במחיר כמה אונקיות ולהתחיל ללמוד נושא חדש.

הפורצלן הוא חומר עם התנהגות שונה לגמרי מהחימרים המוכרים לי. הוא סיפק לי אתגר לא קטן בכל השעשועים שחוויתי איתו (עליהם ארחיב בפוסט הבא).
אבל קודם כל – דגים לעדנה.


אז דגים קטנים מפורצלן וזהב (וגם קצת אופי ממני) – הצליחו לי למרות שגם הזהב איננו טריוויאלי לשימוש (ודורש שריפה שלישית), אבל, כאמור – כיף לחקור וללמוד אפשרויות חדשות.

ועל הדרך הכנתי גם לעצמי מתנה - קפה עם אלתרמן.

כי אין כמו לפתוח את היום עם קפה טובל במילים שגורמות לך להתרגש…





הפורצלן והזהב הכניסו אותי לעולם חדש של נסיונות ופרויקטים שהכנתי, אותם ארכז בפוסט הבא.
*
בינתיים אספר כי לסדנת "בד וחומר" שתתקיים ב 29.12.2015 ב"סטודיו" בכפר סבא בשעה 10:00, נותרו 2 מקומות בלבד. מחיר הסדנא עודכן ל 200 ש"ח*
(לאחר חשיבה מחודשת ורצון להצמד לצו מצפוני ולהנגיש את הסדנא למספר רב יותר של משתתפות, המחיר הוזל. המחיר המיוחד יחול, כמובן, גם על מי שכבר רשומות לסדנא הקרובה).

מי שרוצה להצטרף לסדנת בוקר – זו ההזדמנות שלה. במהלך ינואר יתקיימו סדנאות ערב.

אתן מוזמנות להצטרף אל הכיף הצבעוני הזה וליצור לעצמכן את התכשיט הייחודי שלכן באוירה מלאת השראה, חומרים, צבעים, חרוזים, אלמנטים, בדים ובעיקר - מלאה בהמון שמחת יצירה.

למי ששאלה (באנונימיות) בפוסט הקודם על סדנא צפונית יותר? ניתן לפנות אלי בפרטי לצורך ארגון סדנא כזו. הסדנא מתאימה גם כסדנא פתוחה וגם כארוע סגור של קבוצת בנות.

גם עדנה השתתפה בסדנא שלי (את הרשמים שהיא כתבה עליה תוכלו לקרוא פה), וזה התכשיט המסוגנן והיפהפה שהיא הכינה (כבר אמרתי שאנחנו בעלות טעם שונה?)


*

להתראות ופעמיים כי טוב!


*