פינוקים וקומקומים

*

משבוע לשבוע אני מצפה בקוצר רוח לשיעור קרמיקה – ובפרט, כשפעם בכמה שיעורים מחכים לי תוצרים שיצאו משריפה שניה, סוף סוף מוכנים לקחת אותם הביתה. מכיוון שעד לשלב הזה זו תמיד חידה מה יצא מהתנור אם בכלל – השמחה למראה כלים שלמים ויפים היא תמיד כפולה ומכופלת…

השבוע ציפו לי שני הקומקומים הראשונים שלי – את הראשון צילמתי והעליתי לכאן עוד בשלביו הראשונים, תוכלו לראותו מימין, ומשמאל, אותו קומקום עצמו - תוצר סופי – שימו לב עד כמה הוא מתכווץ בתהליכי הייבוש והשריפה!

והנה הוא בצילומי בית :

אני אוהבת להטביע חותמת בחיבורי הידיות לגוף הקומקום -

ומזווית קצת משונה – הוא רחוק מלהיות מושלם אבל הוא תמיד יהיה הראשון…:-)

על הקומקום הזה, השני במספר, אפשר לעשות שיעור שלם של – "איך לא בונים קומקום" (הידית צרה מדי, המשפך קטן מדי, המכסה לא "מדבר" באותה שפה של הקומקום…ועוד ועוד…)!!! ובכל זאת - לתוצאה הסופית יש חן ייחודי משלה… ובחוסר הפרופורציות שלו יש משהו מאוד מחייך ומשעשע, בעיני.

הכנתי אותו עם שני ספלים תואמים.

כרגע נראה כי קומקומים ואני זו תחילתה של ידידות מופלאה, וכבר יש כמה נוספים בתהליכי שריפה בסטודיו!

*

סיבה נוספת להגיע בשמחה לשיעורי קרמיקה היא הפגישה השבועית עם רעיה, חברתי לאמבטיית הבוץ, שאיתה שיעורי הקרמיקה הרבה יותר שווים! בשיעור האחרון רעיה חגגה יום הולדת, ואני תפרתי לה סלסלת טלאים -

ושלושה לבבות טילדה גדולים וריחניים -

וכך נמסר לה הפינוק הורוד ורוד והמתוק מתוק הזה…

*

בסדנת דומינו לימדה אותנו חגית להכין קופסאות קטנות מקיפולי נייר שכבר סיפרתי עליהן. הדרכות לקופסאות כאלו ניתן למצוא גם ברשת, כמו למשל כאן (ההדרכה שונה מעט ממה שאני מכירה אך התוצאה הסופית היא אותה תוצאה).

באחד מימות השבוע נורא התחשק לי לפנק חבר לעבודה שלא הרגיש טוב, מה שאומר שזה היה חייב להיות באותו רגע (מסוג הסיפוקים הבלתי ניתנים לדחייה…). מכיוון שלא היו בידי ניירות מדוגמים או כל חומר יצירה אחר, החלטתי לאלתר "פינוקון על בסיס מצאי משרדי" – הדפסתי שני דפים שהכנתי ב WORD בפונטים שונים ובצבעים שונים, ומדפים אלו הכנתי קופסא של תשומת לב אישית בסגנון, "זה מה יש ועם זה ננצח…"

בתוך הקופסא הונחו במעמד המסירה סוכריות (שוב בסגנון זה מה יש…) – שהוחלפו למחרת במטבעות שוקולד (על פי דרישת מקבל המתנה :-))

ובאופן כללי – מדובר ב"צומי" קטן וחביב בפחות מ 5 דקות עבודה!

*

(ולסיום – לא. שהשאירה לי תגובה לגבי הראנר מרצועות עיתונים שזורים באלכסון – המון המון תודה! אנא צרי איתי קשר במייל – אנונימי לגמרי זה גם טוב… מבטיחה לעזור!)