דובון, ארנב, ומה שעכשיו

*

ואחרי פסק זמן קצר, סוף סוף – חזרה לשגרת יצירה… (ותודה לכל מי שהתעניינה בשלומי – הכל טוב :-))

לפני כמה שבועות, כשעוד היה יותר קריר, הזמין ממני בנזוגי מתנה לתינוק בן כמה חודשים, שהצטרף למשפחה של בחורה יקרה ומיוחדת שחיכתה לו הרבה זמן…

התחלתי בדובון פליז, עם צעיף סרוג – שהתמונה שלו מביט מהחלון מזכירה לי סיפור ילדות מכמיר לב…

המשכתי בארנב, אף הוא מפליז, שלו סרגתי אפודה אופנתית תואמת, עליה רקום לב מצמר -

והנה שניהם בתמונה זוגית לפני החופה -

תפרתי להם סלסלה זוגית -

עם בטנה מפליז -

וכך הם ממתינים בסבלנות להימסר לביתם החדש!

*

בהמשך, אזרתי אומץ לטפל סוף סוף בפיסת בד אהובה במיוחד שקניתי כי מאוד רציתי לתפור לי ממנה חולצה. התכנית הזו נדחתה כבר חודשים, ובסופו של דבר החלטתי לשנות את התכנית ולתפור עליונית. לקחתי בגד קיים ששוכב בארון, הוצאתי ממנו גזרה, ולהפתעתי הרבה הצלחתי לתפור לעצמי בגד לביש שאני אפילו לגמרי מרוצה ממנו -

מכיוון שבסופו של בגד, נשארו לי המון פיסות בד שאף אחת מהן לא מספיקה לכלום בפני עצמה, ומכיוון שהיה לי ממש חבל על פיסות הבד המקסים הזה, תפרתי לעצמי, באותה שיטה, גם "גופיית טלאים" (מדוגמנת עם מחרוזת שחרזתי לכבודה) -

הפיסות שברשותי לא הספיקו אפילו לגופיה שלמה, ואת חלקה האחורי השלמתי מגזירת חולצה מיותרת בארון (ולא- לא גיהצתי :-))

*

ושתי סוכריות לקינוח – בשבועיים האחרונים השתתפתי בשתי סדנאות כייפיות במיוחד אצל דפי ממסטיקים – ואלו התוצרים שלהן -

כדור קרושה צבעוני – עבודת האמיגורמי הראשונה שלי (הדרכה בפוסט הזה של דפי המקסימה!)

ומסגרת איקאה מטופלת שהפכה למסגרת לבד פרחונית – עם פרחים מתהפכים.

ונראה לי שלפוסט אחד – זה מספיק!

*