סוף אתגר קנווסון, ומה שיוצא

*


מכיוון שתנופת היצירה שלי בשבועות האחרונים היתה מוגבלת למדי, שמחתי מאוד עם כל מייל שהגיע תחת הכותרת אתגר קנווסון. אם אני לא יוצרת, אז לפחות תרמתי את חלקי (הצנוע, יש לומר) בהנעה ובהנאה של חברות אחרות :-)


נהניתי לראות ואף התרגשתי לקרוא את המיילים המצורפים (ובכלל, תמיד כל כך כיף לפגוש את הסמויות פה!).
מכיוון שאת שתיים מן המשתתפות אני מכירה אישית, העברתי את מלאכת השיפוט לידי חברותי הטובות, המוכשרות והמכובדות – חגית (היבואנית הרשמית של הקנווסון לאזורנו) והילה (כי איזה בונוס זה להגיד שההגרלה נערכה בחסות עו"ד, גם אם זו לא היתה הגרלה...).


אני גאה להעלות כאן את הצילומים של כל אחת משבע העבודות שההשתתפו -
אביה בן צבי היתה חרוצה והכינה שני קנווסונים. "חוף ים פרטי" - מקסים ורגוע, והשני, לדלת חדרה של בארי התינוקת הקטנה עם השם היפהפה - מזל טוב!



גם תמר סלוצקי הכינה שני קנווסונים – לאחד היא קראה "דובים" (ואני מאוהבת בצוללת הצהובה!)



והשני, קנווסון שהוכן כמתנת חתונה, נקרא ציפורים ופאותיו מלאות בזוגיות ואהבה…



מימין, מיכל שוורץ עם קנווסון רגוע באוירת נחל סתווית, ומשמאל, עדי ברש בירם עם קולאז' יצירתי ומעניין של ציור, חרוזים נותני צבע ונפח, וסליל חוט. איכשהו הצבעים והתוכן אפילו מחברים לי אותו לפסח!

*

במקום הראשון זכתה פה אחד היצירה של דפי חברתי המסטיקית (מתברר שגם סוכריות יושבות עליה טופי!). דפי הפכה את הקנווסון לטלויזיה ובה משודרת הסדרה זהבה ושלושת הדובים (בסצנה הזאת זהבה בדיוק הלכה רגע להכין קפה…). הרבה משחקי מילים יש ביצירה המקסימה הזו, אני בטוחה שתקראו עליהן גם בבלוג של דפי :-)



תודה גדולה לחברותי השופטות ותודה ענקית לכל מי שהשתתפה. המתנה העיקרית כאן היא העשיה וההנאה, ולדפי יש גם קערה נלווית :-)

*

אמנם, כפי שקיטרתי כבר, היצירה לא היתה בשיאה בשבועות האחרונים, ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ואולי בחד-גוניות היחסית של התוצרים יש בכדי להעיד על התקופה המדשדשת :-)

 

זוג קנקנים לבנבנים למדי, עם נגיעות בז' מינוריות -

בפוסט הזה יש הרבה צדפים, לא?

נרתיק זערורי וייצוגי לפלאפונו החכם והחדש של הינשוף (לא שהוא משתמש בו, אבל הייתי חייבת!). שימו לב להתאמה הבלתי אפשרית בין הגוף לסגירה – זה עלה לי בדם ויזע!

 

הבד האלמותי נקרא גם "נס פך השמן". הזמנתי רק מטר אחד והינשוף כבר זכה ממנו לציפית, כיסוי למחשב וכיסוי לפלאפון :-)

והצצה לבטנה המנוקדת ולסגירה הסקוצית -

*

מאותה משפחת גוונים, אבל עליז, שמח ומשמח, ילדתי עוד ארנב טילדה, והפעם בסגנון רומנטי ביותר!



באחד משיטוטי מצאתי שארית פיסת פליס קשיח באפור כהה וידעתי שהיא תהיה לי לארנב. הבגדים מבד תחרה אוף-וויט, ונגיעת הבד הורדרדה היא פיסת בד יקרה ללבי שקיבלתי מאהובה מוכשרת בטירוף, והתקמצנתי עליה בחירוף נפש עד לרגע שבו החלטתי לתפור ארנב שישאר אצלנו…



ובכל זאת בלי טיפת צבע אי אפשר… בתוך קערה טורקיזית -


 
ועם פיסת גינה פורחת -

*

לקראת סיום כמה מילים לגבי הפוסט הקודם – איזה כיף היה לקרוא את העניין שהבעתן בנושא שריפת הראקו! שמחה שההסברים היו מעניינים ומובנים (אם כי שטחיים, עשיתי לכן ראקו-לייט :-)). הפינגוין, עדיין דוגר על המדרגות ומוסר לכולכן שהוא אוהב אתכן בחזרה!  :-)

*

מקווה שהפוסט הבא יהיה צבעוני יותר, ומאחלת לכל קוראותי וקוראי (הבודדים) חג אביב שמח!

*