וינטאג'

השבוע החלטתי לארגן קצת את המחרוזות שלי. אני אוהבת חרוזים, ולייצר מחרוזות בעצמי לעצמי.
ככל שהאוסף גדל נהיה קצת קשה למצוא בהן את הידיים והרגליים והחלטתי לתלות את אלו שיש להן נטיה להסתבך.

מצאתי את המסגרת הזו בארון הגרוטאות שלי (לא זוכרת איך היא התגלגלה אלי), ושלושה ווים בארגז הכלים.

דגדגו לי באצבעות תכלת אופנתי וקיטש נשי - שניהם בד"כ רחוקים מ א ו ד מהסגנון שלי.

צבעתי את המסגרת בשכבות - (שמנת ומעל תכלת) ויישנתי קצת ע"י שיוף (את הווים עם פריימר, צבע חום ושיוף קל).
הוורדים - אני יודעת ששימוש במפיות קצת לא באופנה בזמן האחרון, אבל אני מאוד מחבבת את הטכניקה הזאת במקום הנכון ובמינונים הנכונים...בקיצור, אני מרוצה מהוורדים.
הוספתי כיתוב VINTAGE משוייף משבלונה שחתכתי.
התמונות של הילדות התכלכלות והרומנטיות בחסות פליקר - vintage postcards.
ולסיום, אחרי לכה (קריסטלית) הדבקתי נצנוצים קטנים שאני בטוחה שיש להם שם יותר מקצועי אבל אין לי מושג ירוק מהו.
וזו התוצאה הסופית -

ועם קצת משחקי התאמת צבעים במחשב -

כפי שתוכלו לראות - קצת התלהבתי מהתוצאה - ועשיתי בוק למתלה הרומנטי -קיטש שלי ... (וזה כבר אחרי צנזור חלק מהההתלהבות)

וכאן - תלויה על הקיר בחדר השינה ומבצעת את תפקידה - (ומי שחושב שצבע הקיר לא מתאים לה - די צודק, וקל מאוד לשנות את זה...לידיעת הקורא נ' השותף לאותו חדר ממש :)

ולבסוף, מכיוון שאני ילדה טובה, ומשתדלת לשמוע בקול אמא שלי שאמרה שאני צריכה לכתוב פוסט על מחרוזות - אז על הדרך - הנה דוגמנית הבית החדשה במבחר תלבושות, ונסתפק בזאת.
כמובן - מה שנכון לכל הפוסט - ניתן להגדיל כל אחת מהתמונות (ולהווכח שלא מדובר בארבע תמונות זהות...) .

ואנקדוטת מחרוזות קטנה לסיום - לפני שנה, בחתונה משפחתית ענדתי אחת צבעונית וכבדה במיוחד (שלישית מימין) שתוך כדי פיזוז שיכור התפרקה והתפזרה לכל עבר על רחבת הריקודים - ממש מפגן זיקוקים קטן. כל הנוכחים, כולל הצלם, ירדו על ארבע והתחילו לאסוף חרוזים, וכנראה שעשו עבודה טובה כי לא היה חסר כלום כשהרכבתי אותה מחדש...

:)