אחי זה הכי

*

בשנה האחרונה חגגו שני האחים שלי ימי הולדת עגולים ו"אחי הקטן" נהיה בן 40 ! (למתנה של "אחי הגדול" אני אקדיש פוסט נפרד).

לאחי הקטן אני קשורה במיוחד מאז ומתמיד. הייתי בת 3 וחצי כשהפכתי ל"אחותו הגדולה" (וגם היחידה...).

כמה זכרונות משותפים:
- אני בת חמש ומלמדת אותו לדחוף חתיכות בד קטנות לאף - ותנחשו על מי כועסים...?
- אני לוקחת אותו מהגן ומרכיבה אותו על הסבל של האופניים.
- אני מכריחה אותו להיות תלמיד בכיתה הדמיונית שלי, להשתתף בשיעור ולקרוא מהלוח.
- הוא מתנגד לסמכות שלי (לפעמים..) ואנחנו הולכים מכות.
- שנינו חולים, לא הולכים לבי"ס, רואים טלויזיה חינוכית ורבים מי יקום מהספה לכבות אותה בין תכנית לתכנית (זוכרים את ההפסקות של 40 דקות צפצוף?)
- אני מלמדת אותו לנגן על גיטרה - והוא עוקף אותי בסיבוב בלי לאותת (הוא גיטריסט כל כך מוכשר - איפה אני ואיפה הוא!)
- אני, נהגת טריה, מסיעה אותו אל ומהחברה הראשונה שלו.
- אנחנו מנגנים יחד (הוא בגיטרה, אני בחלילית - עד היום).
- אני טסה על הטוסטוס שלי כדי להביא לו מאיזו מסעדה TAKE AWAY אוכל סיני ולשפר לו את המצב רוח כשהוא מאושפז בבית חולים אחרי תאונת דרכים.

- הוא מגוייס לעזור לי לאחר שנולדה השלישייה שלי - אני תוקעת לו תינוק בידיים, הוא מחזיק אותו כמו שמחזיקים שק תפוחי אדמה (מה לו ולתינוקות?) - אבל מאכיל בבקבוק כמו גדול - מצב חרום זה מצב חרום!

- אני מתקשרת לשאול אותו איך לתקן את מערכת הסטריאו שלי - הוא נותן לי הוראות - אני מפרקת את המערכת ומצליחה לתקן עם "טכנאי בשלט רחוק".

- הוא מתקשר אלי בעיתוי הכי מוזר לזמזם לי שורה מאיזה שיר כדי שאני אזהה מי שר אותו כי הוא בדיוק התערב עם חברים והם חייבים לדעת.

ועוד ועוד... - אין ספק - אחי זה הכי וחיפשתי מתנה שתשקף את זה!

החלטתי להכין לו כסא אישי. שיפצתי כסא ישן. צבעתי ויישנתי אותו, וכשקפץ לי לראש הסלוגן "אחי זה הכי" - כל השאר כבר זרם מעצמו...
הדבקתי מוטיבים שקשורים אליו בעבר ובהווה:
- תמונות של נגדים, קבלים וחלקי אלקטרוניקה...
- הגיטרה שלו!
- ספר שהוא הכי הכי מזוהה אתו.
- יין - אני מקווה שטוב לפחות כמו היין שהוא מכין אצלו במרתף!
- תמונת ילדות של שנינו יחד.
- כמה פרפרים - כי אחי טיפוס חופשי...
מסביב, על חלקי הכסא כתבתי במפוזר את מילות השיר "חייך וחיי" (של דודו ברק) שתמיד מזכירות לי אותו !

על מפתן יומך

צעצועים אלפיים

ויונה צחה

ושיר עד לב שמיים

וילדה ברוכה

עם אודם בלחיים

על מפתן יומך

***

בחצי היום

מדי הקרב עליך

בשערך מקום

לאלף נשותיך

ובנחלה

תינוק עגול בעגלה

***

הקשב

אחי שלי הקט, הקשב

הקשב אל העולם הזה, שלך,

לך קורא הוא בשמך

מחר

יסעו עפיפונים אל על

ויום נוסף יחדל אחי שלי הקט

חיינו הם גלגל

***

בערוב יומך

מבט שותק לערב

נוכח מלכתך

ועל ליבך החרב

זוהי שעתך

ברכות קבל מקרב לב אלוהיך

אלו הם ימי ואלו הם ימיך

אלה תפילותי ואלה תפילותיך

כאן מול שתי עיני

עוברים חייך וחיי...

הכסא התקבל בברכה ובאהבה ע"י אחי וגיסתי, חשבתי שהוא יוצב בפינת העבודה של אחי, אבל הוא קיבל מקום של כבוד - נישה מלכותית משלו בכניסה לבית ואפילו תאורה מתוכננת - ממש מוצג מוזיאוני!

***

ולסיום -
תודה גדולה לכל מי שקורא וכפליים למי שגם מגיב - התגובות שלכם מחממות את הלב!
מנוע התגובות בבלוגספוט קצת חלש, ואני שומעת מדי פעם מאנשים שהשאירו לי תגובות אבל אני לא רואה שהן נקלטו, ולכן אם מישהו משאיר תגובה - אם אפשר להעיף מבט ולוודא שהיא באמת מופיעה!
בבלוגספוט גם אי אפשר להגיב לתגובה. אז ליערית ששאלה לגבי הקרמיקה - אני לומדת בהוד השרון וזה קצת רחוק, אם בכל זאת זה רלוונטי - תשלחי לי מייל.
זהו.