קרמיקה

סוף סוף הם יצאו מהתנור:

*

*

חמישה דברים שלא ידעתי על קדרות לפני שהתחלתי ללמוד:

1. שאת החימר צריך ללוש היטב - זה ממש קשה ומעייף - וקיצ'נאייד לא יעזור במקרה הזה...
2. שבסוף שיעור קרמיקה אני מגיעה הביתה מרוחה בבוץ מכף רגל ועד ראש אבל עם המון אדרנלין וחיוך מאוזן לאוזן!
3. שלהכין ספל אחד זה לא קשה, אבל להכין שני ספלים זהים זה כבר קשה מאוד!
4. שמי שעוסק בקדרות מפתח מן תכונה מביכה - להרים כל כלי שהוא רואה בכל מקום כדי להרגיש את המשקל שלו, ולהפוך אותו כדי לראות את איכות ה"פינישים" בתחתית הכלי.
5. שהמקצוע הזה דורש ה מ ו ן סבלנות (שאין לי!) - כי תהליך עבודה על כלי יכול להמשך גם כמה חודשים שבמהלכם אפשר רק לנחש איך הוא ייראה בסוף - אבל זה רק ניחוש...

***

לפני שנה החלטתי להגשים לעצמי חלום וללמוד קדרות.
כלים מקרמיקה זו אהבה גדולה שלי, ואין דבר יותר משמח מלמלא את הבית ואת שולחן האוכל בכלים שייצרתי בעצמי!

בשנה הזו הכנתי המוווווון כלים.
לאט לאט הארונות בבית מתמלאים, ואז - קונים עוד ארון, ועוד ארון, ועוד כמה מדפים ובסוף... גם מתחילים לחלק!
עוד כמה תמונות של כל מיני כלים שכרגע מתגלגלים בבית.

וכמה שחילקתי בתור מתנות -

ועוד קצת...

על מנת להסביר למה נדרשת כל כך הרבה ס ב ל נ ו ת אני אפרט קצת את שלבי העבודה (המינימליים):
1. יצירת הכלי על האובניים.
2. "צד שני" וידיות- עיצוב התחתית של הכלי וחלקו התחתון, ואת זה ניתן לעשות רק כשהכלי התייבש קצת, (כשבוע לאחר סעיף1).

הנה דוגמא לכלי שעבר "צד שני" לעומת כלי שלא עבר. הגימור הזה משפיע רבות על צורת הכלי ומשקלו!

בשלב הזה הכלי עדיין לח וניתן להוסיף לכלים ידיות, רגליים, משפך (לקומקום נניח), חורים וכו' וכו'...
3. צביעה ועיטור - אם רוצים - צביעה, ציור על הכלי, חריטה, חותמות וכו'
4. שריפה ראשונה (הנקראת גם שריפת ביסק ואורכת כמה ימים) - רק לאחר שהכלי יבש לגמרי (בד"כ לפחות שבועיים לאחר שלב 1).
5. ציפוי בגלזורה - הגלזורה נותנת לכלי את השכבה ה"זכוכיתית" שלו והיא חלק מהעיצוב של הכלי, יש גלזורות שקופות, צבעוניות, "משחקות" וכו'...
6. שריפה שניה - שריפת גלזורה. גם היא אורכת כמה ימים - העמסה וסידור תנור, התנור מגיע לטמפ' מאוד גבוהה - 1230 מעלות ורק להתקרר לוקח לו יומיים עד שניתן לפתוח אותו.
7. יש!!! סוף סוף!!! הכלים יוצאים מהתנור!!!

או. קיי - זה בתאוריה. וכעת בפועל - אני לומדת פעם בשבוע שיעור של שלוש שעות. אין לי שליטה על מה שנכנס ויוצא מהתנור שמופעל פעם בכמה זמן כשיש מספיק כלים שיצדיקו את זה. אין לי שליטה על זה שסיימתי כלי בדיוק יומיים אחרי שהיתה שריפה ומי יודע מתי תהיה הבאה (וכל כלי עובר שתי שריפות שונות)!
אין לי שליטה, כמובן על כך שהתנור מתקלקל באמצע שריפה (וזה קורה המון!) וכעת צריך לחכות לתיקון ולשריפה מחדש... וכו' וכו' המון ציפיות מתוחות משבוע לשבוע, וכשכבר יוצא תנור של כלים לאחר שריפה שניה- זה מעמד מאוד משמח ומרגש (אותי, לפחות...)- אבל גם בו יש לפעמים לא מעט מפח נפש - כלים שלא יצאו כמו שרצית, כלים שהתפוצצו, שנדבקו למדף בתנור וכו'. בנוסף, תמיד צריך לקחת בחשבון שהכלים מתכווצים בכל אחד משלבי הייבוש והשריפה, ותמיד הכלי יוצא בסוף יותר קטן ממה שדמיינת...

מבחינתי כל כלי שיוצא מהתנור זה נס קטן! ומה רבה היתה שמחתי כשסוף סוף, אחרי שכבר שכחתי מתי התחלתי לעבוד עליהם, והסקרנות לדעת איך הם יצאו אכלה אותי, נשלפו שלמות ויפות מהתנור הצלחות הפרחוניות שלי! התוצאות משמחות למדי ואני כבר שוב סקרנית לראות איך יצאו עוד ספלים, קערה, ותבניות לעוגה מאותה סדרה שנמצאים בכל מיני שלבים שבין 1 ל 7 ...