הבובה של מיכל

*

לפני כמה שבועות טובים נחתה הבובה האהובה של מיכל ברשימת ה TO DO LIST שלי. אמא של מיכל ביקשה שאתפור לבובה הערומה בגדים, ואני התנדבתי בשמחה בלי להבין בדיוק לאיזו שלולית אני נופלת…

כך נראתה הבובה של מיכל כשקיבלתי אותה -

וכך היא ישבה כחודש על המדף בחדר העבודה שלי, וכל יום היא קרצה לי (האמת היא שהעין שלה קצת תקועה ;-) ) וביקשה ממני להלביש אותה כבר! הגשמים הגיעו ואיתם ייסורי המצפון שלי על זה שלבובה קר, ושמיכל מחכה לה כבר המון זמן!

ראיתי כל מיני גזרות לבגדי בובה באינטרנט אבל כולם היו מהודרים מדי או בליית'יות מדי בשביל התינוקת הזאת, ובנוסף היתה לי כאן גם מגבלה די מציקה – הבגד חייב להיות עם שרוולים וצווארון די גבוה כיוון שכל הגוף של הבובה (החלק הלבן) לא חינני במיוחד וצריך להסתיר אותו.

סוף סוף התיישבתי על הפרויקט, ובשלב ראשון התלבשתי על גזרת הבגדים לארנבון של טילדה, והפכתי את הסרבל שלו לטוניקה חיננית – היה מורט עצבים אבל יצאתי מאוד מרוצה מעצמי…

בשלב ב' אילתרתי חולצה שתתאים לטוניקה ושתסתיר את מה שצריך להסתיר (ובקיצור שתעמוד בתנאי הלבוש הצנועים שנכפו עלי), וזו התוצאה. החולצה נסגרת ע"י טיקטק בחלקה האחורי (כאן היא מצולמת מהגב והטיקטק מחובר לצווארון), ויש לה גומי בשרוולים למראה נפוח במקצת.

בשלב הבא הוספתי מכנסי בייבי דול תואמים – כאן, מצולמים עם הפרונט של החולצה. גם הם עם גומי וניתנים להלבשה והסרה (כמו כל השאר) – עניין הגומי בגדלים האלו הצריך מאבקים לא פשוטים ואני מתנצלת בפני הבובה על כמה קללות עסיסיות שהיא נאלצה לספוג בזמן שבילינו יחד על הרכבת הגרדרובה שלה…

כעת, לאחר שכבר ראיתי את הסוף, החלטתי שהיא ממש ממש צריכה נעליים, כי אם כבר - אז כבר, שתצא מכאן ליידי אמיתית!

פניתי להילה 696 הסרגנית המקסימה והמוכשרת, בבקשה שתלמד אותי לסרוג לבובה נעלולים (אתם מוזמנים לחטט בבלוג שלה ולראות איזה בגדים היא סרגה לבובות הבליית' של אילאיל, ולא רק…!). הילה, מתוקה אמיתית - חקרה קצת (מה גודל הנעליים המיועדות ומי המיועדת), עשתה קצת ניסויים, ואחרי כמה ימים שלחה לי מייל – "תפתחי את תיבת הדואר" (האמיתית, לא הוירטואלית!) –

ותראו מה חיכה לי שם -

שקית ובתוכה זוג נעליים מתוקות להפליא שמתאימות לבובה של מיכל כמו הנעל של סינדרלה לליכלוכית! (והדימוי לא רחוק מהמציאות במקרה הזה…:-)

הילה, את מקסימה! המון המון תודה ושוב תודה!

הבובה הלבושה והנעלולה הצטלמה בהמון פוזות, כי התלהבתי -

וכבר הספיקה מאז להתקבל על ידי מיכל בחיבוקים, וגם אני קיבלתי חיבוק כזה שהיה שווה כל רגע!

ערן, אח של מיכל, וחובב דינוזאורים קטן חגג יומולדת 5. באותה הזדמנות נתתי לו קופסת אוצר קטנה ומנצנצת ובתוכה שתי חותמות דינוזאורים שהדבקתי על חתיכות עץ, וקופסת דיו. לערכת ההחתמה נרשמה הצלחה בו במקום ותוך שתי דקות התמלאו המון המון דפים בדינוזאורים תכלכלים!!!

תסלחו לי על הצילום המזעזע אבל הבובה גנבה את ההצגה וגם את הסבלנות שלי :)

סיכום ומסקנות – הבובה הזאת עשתה לי בית ספר אמיתי! לא היה קל אבל למדתי המון !!!

ותודה שהגעתם עד הלום…ואני חוזרת לבקשת הקהל דליה ב' לפונט הגדול, מקווה שהוא לא גדול מדי!

*