*
למה קיפודים? זו שאלה שאני נשאלת לעתים קרובות בלא מעט מפגשים…
אז הכל התחיל בכך שבנזוגי גילה לפני כמה שנים שאחת מהנדוניות שלי היא העובדה שאני יודעת לסרוג…
בתמונה זו שצולמה לפני המוני שנים (35 בערך?…), אני עושה את צעדי הראשונים בתחום, בחסות סבתא שלי, עליה השלום…שימו לב שפעם סבתא ממש נראתה כמו סבתא!
מאז שבנזוגי גילה ש"יש לי את זה", בכל פעם שאני שואלת אותו מה הוא ירצה כמתנה ליום ההולדת שלו, התשובה האולטימטיבית היא "שתסרגי לי סוודר"…
יכולת הסריגה שלי לא התפתחה בהרבה מאז התמונה ההיא… היא בסיסית ביותר, וממש לא מהמשובחות, אבל בשביל סוודר ביתי ומרופט (זה מה שהאיש ביקש!) - זה הספיק. הסוודר הזה כבר בן כמה שנים, והמוטיב הדובוני נבחר בשל נטייתו של האיש להזדהות לעתים עם "דובי לא-לא", אהבתי גם את הרעיון שהדובון הסרוג יקבל "נפח" מהדובון האנושי שבתוכו…
על הגב - "נונו" הוא כינויו של בנהזוג, אפשר גם no no…
הסוודר הפך לאהוב מאוד על האיש, ובניגוד לסיכומים המוקדמים אף יוצא לעתים לטיולים מחוץ לבית, ולכן, בחורף הקודם לקחתי את המסרגות שוב לידיים וסרגתי סוודר נוסף על מנת לאפשר לדובי להתאוורר קצת מהאיש שבתוכו ולצאת לתורנות כביסה…
החלטתי להמשיך במוטיב "בעלי החיים המאפיינים את בנהזוג" וללכת על קיפוד (האיש הוא רבגוני!), שזו, אגב, חיה שזכינו להכיר כבר כמה פעמים ממש מקרוב – יש להם נטיה להגיע לחצר שלנו, ואחד אמיתי למהדרין אף מצאנו בעודו חוצה (בנונשלנטיות מקסימה) את סלון ביתנו!
על הגב סרגתי את הכיתוב www.kipod.co.il – רק כדי לגלות לאחר מכן שמאחורי הדומיין הזה אין בכלל כלום, (אבל הוא תפוס…) ומכאן לשם התגלגל ונולד אצלי בראש ובלב הכינוי "קיפודים".
הסוודר הבא בטרילוגיית בעלי החיים כבר ממש סרוג אצלי בראש… יש רק עוד כמה בעיות קטנות של זמן, סבלנות, תרשים, צמר וכמה עשרות אלפי עיניים עד שהוא יהיה מוכן!
ואם כבר בקיפודים עסקינן, אז עוד שניים מתוך שלושה שתפרתי לאחרונה. הקיפוד הזה נתפר להחלפה פרטית לפי הזמנה של זוהר (עבור הבן שלה)…
וקל לנחש מי גרמה לי להפוך קיפוד לקיפודה וורודה? כמובן – נמסרה לנתנאלה…
כאן שניהם מצולמים בחיזור גורלי, אנחנו מצפים לגורים…
ואם עסקתי בקיפודים ובנות זוגם, אז לבנזוגי שהסכים לדגמן ולהצטלם בתנאי מזג אויר קשים ובסבל רב … :-) ובכלל על הזמן שהוא מפנה לי, על כל השטויות שהוא נאלץ לסבול, ועל כל הפרגון והאהבה – תודה!
*
פוסט מקסים מקסים ומרגש עד מאד!
השבמחקמרגישים את הנוסטלגיה, האהבה ביניכם והאהבה שלך ליצירה. אוהבת את הראש שלך מאד.
כל הכבוד על הסריגה והקיפודים מקסימים מקסימים.
ללא ספק קיפודית מוכשרת יש לנו כאן
איזה יופי!
השבמחקהסוודרים מקסימים ונראים ממש נוחים, והקיפודונים מתוקיייים!
שאפו-הסוודרים מדהימים שלא לדבר על הסבלנות שלך..
השבמחקלי יש גם חוויות של נסיונות סריגה עם סבתא שלי (שגם נראתה ככה בול) - רק שלי לא כ"כ הלך - אני נשארתי רק עם הסוודרים שלה, ועדיף כך D-:
שמחה שחזרתם בשלום - נהנית?
ואני בודקת את האופציה של רישום, כמו ששאלת.....
יא מרגשת אחת :-)
השבמחקמאוהבת בקיפודים שלך :-)
יאאאאאאאא! הסוודרים שסרגת מדהימים! אז יעל קיפודים זה על שם סוודר :-))
השבמחקסיפור חמוד!!!!!
השבמחקוהידע שלך בסריגה הוא מזכרת נפלאה מסבתא (בכל זאת נראה לי שאת סורגת לא רע בכלל, אל תפחיתי בערכך:-))
שבוע טוב
דליה ב.
פוסט מקסים, והסוודררים עושים חם בלב. בעיקר התאהבתי בסוודר דובי. משהו... פשוט מקסים.
השבמחקאיזה פוסט מתוק וקיפודי!
השבמחקיעלי זה כל כך מצחיק ומיוחד ומרגש. פשוט פשוט נהדר.
השבמחקתארי לך שהיית סורגת לו סוודר עם קוף?
יעל קופים?
.....................
חיבוק גדול לך.
יוווו... איזה סוודרים מהממים- זה בסיסי?
השבמחקוהתמונה עם סבתא - פשוט מרגשת, איזו מזכרת נפלאה
מאיפה להתחיל? התמונה עם סבתא המיסה את ליבי. הידע שלך ממש לא בסיסי לעשות דוגמא זה ממש קשה אהבתי את שניהם עד מאד!!!! ולענין הקיפוד - נראה לי שאני אחרים את הקיפוד של יונתן הוא פשוט מטריף!!!! ושידוך לנתנאלה? וואו את גם שדכנית מעולה כנראה כי אחרי הפוסט של סדנאות סופהשבוע אצלה לא יכולת למצוא לי משפחה טובה מזאת להשתדך אליה. את חושבת שעכשיו כשאנחנו משפחה היא תעשה לי הנחה בחנות?! תודה ענקית ונתראה בקרוב (אם הטיסה תמריא היום בשלג הזה).
השבמחקתענוג של תמונות. החל מהתמונה עם סבתא דרך הסוודרים והקיפודים. כמה סבלנות יש לך לסרוג את הדוגמאות האלה ולהחליף כל פעם בין החוטים. עשיתי אחד כזה בחיים (גם לבן-זוגי) וזה הספיק. יכולת לסרוג בגב הקיפוד את הכתובת של הבלוג(:
השבמחקיה הרסת אותי לגמרי ! מצחוק ותענוג כמובן! קודם כל תיקון טעות-הסריגה שלך רחוקה מלהיות בסיסית... הסוודרים משגעים והקיפודים נהדרים כמובן. והכי הכי-התמונה עם סבתא.
השבמחקאפילו שכבר סיפרת לי את הסיפור, שיעשע אותי מאד לקרוא אותו בליווי התמונות.
השבמחקולגבי מראה הסבתא - את מה זה צודקת, באמת פעם סבתא ניראתה כמו סבתא (ואולי זו רק הפרספקטיבה שלנו שמשתנה עם הגיל???)
קיפודים הם חיות מדהימות!
השבמחקהפוסט מתוק מתוק:)
תמשיכי להיות כזו יעל קיפודים מוכשרת!
כמו תמיד את מחייכת אותי!
השבמחקפוסט נהדר - נהניתי מאד לקרוא את הסיפור!!
השבמחקהתמונה עם סבתא שלך פשוט מקסימה!
מקסים!!!!!
השבמחקהסוודר מרגיש נפלא בחיקו של הנער!
הקיפודים ממש מחכים ליצירה הבאה!
מקסימה!!!!
איזה פוסט כייפי! הסריגה שלך מהממת! סרגת כתובת אינטרנט שלמה וציורים ואת לא יודעת לסרוג??? ואהבתי מאודמאוד את הקיפוד הקטנטן עם הרקמה, והתמונה שלך סורגת כילדה- אוצר :-)
השבמחקקיפודית יפת עיניים שלי (כל כך יפת עיניים, רק מי שראה במציאות יודע), השתעשעתי מאוד מהתמונה עם סבתא, באמת סבתות נראו אז סבתאיות ביותר, הסוודרים מהממים, זה נקרא "לא יודעת לסרוג, רק סריגה בסיסית"???, אני עוד נאבקת בצעיף פשוט לילדה שלי.
השבמחקוהמלובדים מהממים.
איזה בידור עם הקיפוד שחצה את הסלון, סיפור נהדר.
סיפור מקסים. סוודרים נפלאים מחממים ומזמינים - כאלה שהכי כיף להתכרבל בהם בחורף!
השבמחקוהקיפודים הקטנים פשוט מושלמים!!!
גם לנו מתרוצצים בגינה כמה קיפודים, זה כ"כ מתוק
:-)