יום שישי, 29 באוקטובר 2010

תהליכים

*

…בפוסטים הקודמים פיללתי לאופטימיות, וזו, לצערי לא הגיעה. לפני עשרה ימים נפטר אבי…

תודה מקרב לב – שוב ושוב, לכל אותן שחיבקו ועודדו אותי בימים הקשים הללו, כל אחת בדרכה שלה.

"מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב" היה משפט הפתיחה בהספד שנשאתי לזכרו. אבי היה חפץ חיים, ובין שאר המעלות הטובות, הנחיל לנו דרך של עשייה והליכה קדימה, ובנימה חפצת חיים זו אני ממשיכה…

*

אני לומדת קדרות כבר שנתיים פלוס. בלא מעט מפגשים עם אנשים, בין אם בעולם היצירה או מחוצה לו, אני שומעת את המשפט "איזה כיף לך… אובניים – זה החלום שלי!". עד שאזרתי עוז והתחלתי, גם עבורי קדרות היתה בגדר חלום. אני מאושרת שזכיתי להגשים אותו, ויכולה רק להצטער על כך שזה לקח יותר מדי זמן.

IMG_2853

לטובת המתעניינות - בפוסט הזה (ובפוסטים נוספים) כבר סיפרתי קצת על התהליכים שעובר כל כלי… אבל בחודשים האחרונים זכרתי וצילמתי שבוע אחר שבוע את תהליך היצירה של הקנקנים הללו החל מהשלב הראשוני. אני ממש לא מומחית, ואין הכוונה ללמד כאן שום דבר, (דילגתי גם על הרבה שלבים ופרטים קטנים בדרך) אלא רק לתת התרשמות כללית על תהליך העבודה לכל מי שזה מעניין אותה.

זהירות – תמונות מלכלכות !!!

*

הכל מתחיל מגוש חימר שעבר לישה בטכניקה מסויימת (שלב מעייף שלא צילמתי). מטרת הלישה היא ריכוך החימר והוצאת בועות אויר שכלואות בתוכו. לאחר לישתו "נזרק" הגוש על האובניים ומתחיל תהליך מירכוז החומר תוך כדי העלאה והורדה של הגוש – כל השלבים מתבצעים תוך כדי הרטבת החימר וסיבוב האובניים (ע"י רגלית חשמלית שמזכירה מכונת תפירה…).

1

עבודה עם חימר רטוב היא מאוד חושנית – :-)

2

לאחר שהגוש ממורכז, קובעים את גודל הבסיס, ומתחילים לתת לו צורה (במקרה זה אני עובדת על מבנה גלילי. עבודה על קערה, למשל, היא מעט שונה). יוצרים חור במרכז הגוש תוך שמירה על תחתית בעובי רצוי.

3

פותחים את החימר לצדדים…

4

ומתחילים להעלות את דפנות הכלי, תהליך שנקרא "הרמה".

5

6

תוך כדי סיבוב מנפחים את הכלי במקומות הרצויים, ומצרים באחרים… עד לקבלת צורה רצויה.

7

במקרה זה, יוצרים בעזרת האצבעות מתיחה שתהיה המשפך של הקנקן -

8

והנה – כבר אפשר לזהות מה הוא מתוכנן להיות -

9

בשלב הזה מניחים את הכלי בצד לייבוש חלקי.

*

ממשיכים לעבוד עליו (במקרה שלי אחרי שבוע) כאשר הוא במצב לח – אבל לא רטוב מדי…(leather hard).

בתהליך הראשוני הכלי נראה יפה בחלקו העליון אך יש צורך לטפל בחלקו התחתון שאיננו מעובד כלל. את הכלי מניחים הפוך וממורכז על האובניים (במקרה זה הוא מוחזק במתקן ייעודי לתהליך הזה). שימו לב שתחתית הכלי נראית מאוד גסה -

14

תוך כדי סיבוב ובאמצעות כלים ייעודיים התחתית עוברת גילוף עד לקבלת רגל מעודנת…

15

16

17

18

19

*

במקביל – יש ליצור לכלי ידיות. ישנן טכניקות רבות ליצור אותן, ואני בתור חובבת בוץ מעדיפה את זו שנקראת "חליבה" – מגוש חימר רטוב מאוד מושכים בעדינות ולאט לאט, בתנועה שלגמרי מזכירה חליבה, רצועות חימר…

10

ושוב – עבודה עם חימר רטוב היא מאוד חושנית :-)

11

12

את הרצועות חותכים, מכופפים בהתאם לידית הרצויה, ומניחים לייבוש חלקי.

13

לאחר שהתייבשו מעט – הן מודבקות לכלי ע"י בוץ – המורכב מחימר, מים, ולעתים מוסיפים לו מעט עיסת נייר (טואלט!).

20

בכלי עצמו חורצים חריצים (מכיוון ששכחתי לדאוג לצלם בזמן – שתי התמונות הבאות צולמו על כלי אחר, ידיות אחרות וידיים אחרות…) -

21

בחריצים מורחים חימר, מדביקים את הידיות, נותנים להן צורה ומנקים.

22

בשלב זה אני נוהגת להטביע בכל כלי חותמת (עץ) בבסיס הידית -

23

כעת (ובהנחה שאינני צובעת ומציירת עליו) – אמור הכלי להגיע לייבוש מלא, ולהכנס לתנור לשריפה ראשונה… במקרה שלי הסטודיו והשריפות אינם בשליטתי ולשריפות יש קצב משלהן שמלמד אותי דבר או שניים על דחיית סיפוקים…

*

לאחר הייבוש והשריפה, מתכווץ הכלי בכ 10% מגודלו המקורי, והחימר משנה את צבעו –

24

בשלב זה ניתן לטבול את הכלי בגלזורה (זיגוג). הגלזורה היא חומר נוזלי המתייבש ומצפה את הכלי, ציפוי שהופך למעין מרקם "זכוכיתי" לאחר השריפה השניה. הגלזורה היא חלק בלתי נפרד מעיטור הכלי, מגיעה בצבעים ומקרמים שונים ומאפשרת משחק שמשפיע רבות על התוצאה הסופית.

לדוגמא – על מנת להשאיר חימר חשוף הדבקתי מסקינגטייפ בתחתיתו של הכלי…

25

וטבלתי את חציו בגלזורה מסוג אחד (הנוזל הלבן שבדלי הוא הגלזורה)-

26

27

ואת חציו השני בגלזורה מסוג אחר, כך שבאמצע נוצר פס (שנקרא overlap) של שתי שכבות גלזורות שונות שיתנו תוצאה שלישית…

28

את חלקו העליון טבלתי כעת בגלזורה נוספת -

29

וכך – יכנס הכלי לשריפה השניה -

30

ולאחר המתנה חסרת סבלנות – כך הוא יצא ממנה -

IMG_2848

וצילום דוגמנות -

IMG_2852

וכלי אחר מאותה סדרה -

IMG_2847

וכולם יחד -

IMG_2842

ובחזרה למקום שממנו התחלנו -

IMG_2854

*

שנראה ימים טובים…

*


58 תגובות:

  1. יעל יקרה
    שולחת שוב חיבוק ונשיקה.

    תודה על השיתוף בפוסט. התהליך נראה מדהים, וכשהגיעה התמונה של הקנקן המוכן נפתחו לי העיניים מרוב יופי. משגע!

    השבמחק
  2. יעל יקירה,
    הם ממש יפים, תודה על השיתוף בתהליך
    לימור

    השבמחק
  3. יקירתי-אתם משפחה נפלאה ומהאלבום והסיפורים רואים עד כמה אביך היה איש מיוחד ואיזו משפחה מקסימה אתם
    ועכשיו אחרי כל יצירות האומנות של אימך והמורשת של סבייך אפשר גם להבין שזה אצלך בגנים!!!

    הפוסט הזה עשה לי יותר מהכל טוב על הנשמה ועד כמה שאני מכירה את החומר-עשית לי חשק עכשיו להסתער על חבילת חימר (אבל נחכה עד לחוג..)-יום אחד אני חייבת לנסות שיעור נסיון באובניים

    והקנקן, על כל שלביו, ובמיוחד כשהוא מוכן שבה אותי בא0זימטריות של הצביעה (ואני הכי סימטרית שאפשר)

    נשיקות וחיבוק אוהב חזק

    השבמחק
  4. יעל אהובה, אין מלים לנחם, רק לשלוח חיבוק גדול וחם, שמחה שהצלחתי לתת גם אמיתי...
    מקווה שתראי ימים טובים!
    והתהליך נראה מדהים!! כמו שכתבת, זה גם אחד החלומות שלי, אבל כרגע זה לא ממש ריאלי... העבודה שלך מדהימה, ייחודית ו"קיפודית" ואני אוהבת אותה מאוד. וגם אותך :-)

    השבמחק
  5. תנחומיי על אביך..

    תודה על הפוסט של העבודה בשלבים..

    כמה זמן לוקח לך לעבוד על כל כלי?

    השבמחק
  6. יקירתי, שולחת שוב חיבוק גדול מרחוק! מקווה לתת לך אחד אמיתי בקרוב מאוד!
    כל כך יפה התהליך עבודה עם החימר! תודה על השיתוף! התוצאות לא פחות ממדהימות!!!

    מירה

    השבמחק
  7. תודה על השיתוף התהליך מרתק והתוצר המצולם מקסים.
    תנחומיי על אביך.

    השבמחק
  8. יעל,
    מי ייתן ולא תוסיפו לדאבה עוד.
    ליבי איתך.
    שולחת תנחומים,חיבוק גדול

    דניאלה

    השבמחק
  9. קצת דמעות בעיניים וקצת חיוכים העלה לי הפוסט הזה.
    הכלים שלך צבעוניים, מקסימים, מרגשים ומלאי חיים בדיוק כמוך.
    אוהבת אותך מאד,
    רחלי

    השבמחק
  10. אין חפצת חיים ממך! שולחת שוב תנחומים וחיבוק..
    את עושה כלים מקסימים ממש!

    השבמחק
  11. תנחומיי על אבא,
    הפוסט שלך פשוט מאלף עם התהליך של הכלים..עבודה באבניים תמיד מזכירה לי את הסרט רוח רפאים..זה בהחלט חושני..

    השבמחק
  12. תנוחמי מן השמיים! משתתפת בצערך יקרה שלי!

    השבמחק
  13. תנחומי על מות אביך, יצירותיך המקסימות
    יביאו לך נחמה

    השבמחק
  14. משתתפת בצערך ומחזיקה אצבעות לימים טובים ומאושרים.

    השבמחק
  15. וואו פוסט מקסים- מאוד מעניין ומרתק לראות את כול התהליך נמופלא הזה. וללא ספק אובניים נמצאים ב"טו דו ליסט" שלי.

    שוחלץ לך חיבוקים חזקים חזקים לימים טובים ומאושרים יותר
    מורן
    ula7

    השבמחק
  16. וואו איזה תהליך! תודה על השיתוף! זה מאוד מושך :)
    נראה שהליפוף הזה ממש נעים ומיוחד, כי יוצרים משהו ממש לפי תנועת הידיים שלך.. ממש יפהפה..

    הצטערתי לשמוע על אביך... שלא תדעי עוד צער...

    השבמחק
  17. יעלי, ריגשת אותי בפוסט המדהים הזה. התעצבתי בשבילך, שמחתי איתך, עצרתי נשימתי ברגעי ההמתנה שלך(שאצלי היו קצרים...) ונשמתי לרווחה לנוכח התוצאות המהממות האלה. את מדהימה!
    מחבקת חזק,
    יעל.

    השבמחק
  18. הרבה אופטימיות עולה מהפוסט שלך וגם ממך באופן אישי, למרות הימים הלא קלים. הכדים נפלאים!

    השבמחק
  19. יקרה,
    לא היצלחתי להגיע לחבק אותך חיבוק אמיתי-רק וירטואלי. אני משוכנעת שתמשיכי את מורשת אביך-מי שיוצר חפץ חיים הוא. הרשומה מדהימה-נראה לי שגם מי שאובניים לא היו בטו דו ליסט שלו משוכנע עכשיו שכן. ממש מרהיב.

    השבמחק
  20. יקירתי,
    אני מאחלת לך ימים קלים יותר, ומשתתפת בצערכם.

    הפוסט מתאר את התהליך בצורה הכי מקסימה שפגשתי..
    פתאום בא לי לקפוץ לסטודיו שוב...:)

    השבמחק
  21. תודה על השיתוף בתהליך, זה מקסים ועושה חשק... שולחת לך את תנחומי הכנים. דנה

    השבמחק
  22. הלוואי והיה משהו שהייתי יכולה להגיד שיקל את הכאב של האבדן אבל אני יכולה רק לחבק ולתמוך ולקוות שהזמן יעשה את מה שהוא יודע לעשות.
    התהליך של יצירת הכלי מרתק ממש, מדהים לראות גוש של חומר הופך למשהו עם אישיות ונשמה ממש, כי הרי את יוצקת פנימה את עצמך לא?
    ולחשוב שהסטודיו 5 דקות נסיעה מהבית שלי...

    השבמחק
  23. יעל יקרה, עוד חיבוק גם מכאן.

    ולגבי האובניים, מי שלא ניסה בעצמו, כנראה לא יודע כמה אימון וכשרון עז דרושים כדי שזה יראה ככה. אולי פעם אעלה את הספלים העקומים (אם כי חינניים (:) שעשיתי אני,
    עד...שהתייאשתי (:
    תודה על הפוסט, ליאת.

    השבמחק
  24. איזה אישה! - אישיות של ממש שמודגמת ומדוגמת עם כל כלי וכל הוויה שלך!
    מחבקת באבלך- שמחה לחיבוק שלך עכשיו,כוחותיך- משפיעים עלינו.
    הכי אהבתי את התמונה שבה את יושבת ורואים את היצירה הזולגת מפניך אל הכלי.
    אוהבת אותך המון,
    מודה מודה ומודה
    וכל הודיה אמיתית וכנה...
    שלך שרהלה

    השבמחק
  25. תנחומיי על מות אביך.

    תודה על השיתוף בתהליך העבודה. זה מרשים.
    היצירות שלך נהדרות.

    השבמחק
  26. יעל יקירתי,
    כל כך הצטערתי לקרוא על מות אביך.
    שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך שמכאן ואילך באמת תדעי רק ימים טובים...
    איילת

    השבמחק
  27. משתתפת בצערכם, ומאחלת לכם ימים טובים.

    התהליך נראה מדהים, עשית לי חשק, תמיד רציתי ללמוד איך עובדים על אובניים :)
    (כמו שאמרת, את שומעת את זה הרבה...)

    תודה על הפוסט המושקע
    חן

    השבמחק
  28. אני משתתפת בכל ליבי בצערך על מות אביך.

    אני גם מאד מודה לך על כל התהליך המפורט והצילומים. תוך כדי הקריאה נזכרתי שמישהו שעבד עם חימר ואובניים פעם סיפר לי שזה מאד לא פשוט לייצב את הכל, אצלך זה נראה מושלם, וטבעי, ורואים שאת נהנית. ופעם אראשונה שהבנתי איך כלים יוצאים "חצי חצי".
    הכדים מקסימים והטכניקה גם!
    תודה והיי חזקה
    לימיצ

    השבמחק
  29. ווואווו מדהים!!!! תהליך יצירת הכלים נראה מרשים ומרתק!!! ולא יאמן שזה תחום שבחיים לא התחברתי אליו והנה פוסט אחד שלך ומתחשק לי להתנסות גם בעצמי! הכלים יפיפייים ואהבתי את תהליך הגלזורה. למזלי יש לי קערה מקסימה שקיבלתי ממך וזו הזדמנות שוב להגיד תודה רבה!

    שולחת לך חיבוקים וחיזוקים, הצטערתי מאד לשמוע על אביך... אני יודעת כמה התקופה הזו הייתה קשה עבורך ומקווה שעם הזמן תתחזקו ושתדעו רק ימים טובים!

    השבמחק
  30. יעל, אני שולחת לך חיבוק ענק ומאחלת לך שלא תדעי עוד צער!
    החיים והיצירה חזקים מאיתנו ורואים את זה בעבודותייך הכל כך יפות והכל כך מקצועיות. תודה על השיתוף המרתק!

    השבמחק
  31. שולחת שוב חיבוק
    אם הייתי יכולה לשלוח משהוא שישפר את המצב יותר הייתי עושה זאת
    הכלים שלך מקסימים
    ותהליך העשייה שלהם מופלא
    מקווה שהיצירה תעזור לך ולו במעט לעבור את התקופה הקרובה

    השבמחק
  32. לא קלה היא דרכך בימים אלו... ובכ"ז את ממשיכה להדהים גם בתקופות קשות, ועל כך- תודה על מי שאת עבורי!

    ולתיעוד המרתק- הוא בהחלט מרתק ויפה! אני חייבת פעם לנסות ללמוד גם כן.

    מלבד השלבים של הקדרות מאוד משך אותי הלכלוך שדבק לך לבגדים, יש בזה משהו משוחרר ומוצא חן בעיני!

    השבמחק
  33. ו...
    הצבעים של הקנקן יפייפיים!!!

    השבמחק
  34. ואוווו.....זה נראה מרתק, תודה על הצילמוים, זה נראה חויה ללמוד את התחום. יוצאים לך תוצרים משגעים.
    תנחומיי על אביך.....

    השבמחק
  35. תודה על תיעוד מרתק ומשתף
    הכלי מדהים, ותמיד אני נפעמת לראות כמה התהליך ממושך ורב שלבי.
    התוצרים שלך כמובן מהממים, ואני מימים ימימה הצהרתי על הערצתי (ואף זכיתי להיות הבעלים הגאה של סלסלה אורגינלית ויפה מאין כמוה)
    אך בעיקר קראתי את הפוסט באופן מאוד אישי, כואבת ומזדהה איתך ונהניתי לראות בצילומים כמה את יפה ומרוכזת (ומלוכלכת :-) )בעת היצירה.
    צר לי שלא הגעתי (אני ממש מחר עוברת מימי התאוששות לימי שבעה גם כן) את יודעת שהיית בלבי, נכון?

    השבמחק
  36. מה שבטוח יעל שאבא הצליח בגדול! יש לו בת (ובכלל משפחה) שהוא יכול להיות גאה בה עד אין סוף! אני בטוחה שהוא מביט בכם מלמעלה בגאווה גדולה.
    אין ניחומים אבל יהיו לך הזכרונות הטובים מאבא מדהים שהיה לך.
    ********************
    את יודעת כמה טוב עשית לי בלב עם התמונות של התהליך, רואים שאת חיה את החומר ואוהבת אותו עד מאד. התהליך הורססס לגמרי.
    גם אני התחלתי לפני כמה שבועות, נהניתי כל-כך מהאובניים אבל ממש לא מהחברה ולכן החלטתי למצוא לי מקום אחר.
    יש לך את זה יקירתי את יוצרת מדהימה!

    השבמחק
  37. יעל,
    שלא תדעו צער. מהסיפורים אביך נשמע אדם נפלא, צעיר ברוחו ונפשו, ומלא אופטימיות ושמחת חיים.

    והעבודה עם החמר - וואהו! איזו סבלנו. איזה כישרון. וכמה לכלוך! (: לא חושבת שהייתי יכולה להתמודד עם זה (:

    תודה על השיתוף.

    יעל

    השבמחק
  38. התהליך ששיתפת כ"כ מרתק... והתוצאה כהרגלך מדהימה !

    הסבלנות (שאין לי) העבודה הבוצית (גדול עלי הלכלוך..) - מדהים !
    אבל יותר מהכל אין על הכישרון המופלא שלך.

    שולחת לך חיבוק וניחומים... הצטערתי לשמוע על אביך ועל הכאב. מחזקת את ידיך ומאחלת ימים טובים.
    LoolaB

    השבמחק
  39. יעל, אני מאוד משתתפת בצערך. קבלי חיבוק מנחם, עד כמה שניתן.
    גם אני איבדתי אבא, כשהייתי צעירה, ולצערי, היטב למדתי את המשמעות החזקה והקשה בלאבד אבא.
    המשיכי לחפוץ את החיים בעצמך, ללמוד, להגשים חלומות ולהנות מיצירה מופלאה! אוהבת את עבודותייך עד מאוד. ..בגלל שהבוץ הצליח להגיע עד לפה, אני נשארת עם אהבתי ליצירה המוגמרת ובהחלט מפרגנת לך עוד הרבה "לכלוך" שכזה! יישר כח :-)

    השבמחק
  40. אני אתחיל מהסוף, "שנראה ימים טובים יותר!" זה נשמע לי איחול מצויין בכלל, ועכשיו בפרט.
    ותודה על השיתוף בתהליך, זו ממש עבודה קשה! התמונות נפלאות, ואהבתי במיוחד את התמונה שלך, ואת זו שבה את משתקפת במראה. את כל כך נהנית מזה, וכל כך "בתוך" זה, שזה ממש תענוג לראות, ומאוד מתחבר לי ל"חפצת חיים" :-)

    השבמחק
  41. משתתפת בצערך. שאת ומשפחתך לא תדעו יותר צער.

    השבמחק
  42. אחרי פוסט כזה גרמת לי חשק לחזור לעבוד באובניים
    תודה על השיתוף , אוהבת את העבודות שלך.
    שולחת לך חיבוק ענק ומנחם מרחוק (אמסטרדם) והמשיכי לחפוץ בחיים ולהגשים את חלומותייך

    השבמחק
  43. טוב לשמוע שאת חפצת חיים ועם הרבה כוחות, למרות המכה הקשה.

    איזה יופי של כלים. יש לי למה לשאוף...אני בתחילת הדרך. מה שאת עושה נראה לי רחוק רחוק.

    השבמחק
  44. כמה כיף ששיתפת בתהליך. כיף לראות אותך עובדת ושקועה בתהליך והתוצרים נפלאים. (כרגיל ........)

    אני לא מאמינה שהזמן משכך כאבים אבל לומדים לחיות איתם. מאחלת לך ימים יפים יותר ובטוחה שגם יהיו: עם כל הצבע והשמחה שאת משפיעה על העולם הזה לא יכול להיות אחרת.

    השבמחק
  45. שולחת שוב את תנחומי, אתם משפחה מדהימה ואני בטוחה שתמצאו את הכוחות לחזק האחד את השני ומקווה בכל ליבי שלא תדעו עוד צער.

    השבמחק
  46. נהוג לומר בימי השבעה לאבלים "מן השמיים תנוחמו"
    כנראה בגלל שאין לנו מילות נחמה.....

    התהליך של יצור הכלים נראה מהנה ביותר, תודה ששיתפת ביצירת הכלים המרהיבים שלך.

    חיזקי ואמצי,
    שבוע טוב!

    דליה ב

    השבמחק
  47. יעלי....אכן אביך כנראה היה איש דבק בחיים והנה גם את כזאת, גם ברגעים הקשים את דבקה בשגרה ובהמשך היצירה והפרסום....ועל כך אני מוקירה אותך כי זה לא פשוט בכלל. מחבקת מרחוק ומעריצה גם את היכולות הנפשיות וגם אלו של היצירה....נשיקות

    השבמחק
  48. את אישה יקרה, ואי אפשר להקל ולקחת ממלך את הכאב, מה גם שהוא ככל הנראה חלק חשוב מהתהליך...
    אני רק מחזקת ומחבקת וחושבת שאשרי האדם שאלו הם ילדיו, ומתה על הכשרון שלך...
    תהליך מדהים- קצת כמו לידה...
    אוהבת
    הילה

    השבמחק
  49. ברוך דיין האמת, תנחומיי.
    מנסיוני העצב הוא אינסופי, אבל המורשת והזיכרונות נשארים.
    אביך ישאר איתך לעד, הזכרונות, הסיפורים... במשך הזמן יעלו הסיפורים עם חיוך על השפתיים וחום בלב!

    העבודות יפיפיות, התהליך מרתק וללא ספק תמונות מאוד חושניות ויפות.
    המשך יצירה פורה!
    אימוש5

    השבמחק
  50. כמה ריגשת אותי בפוסט הזה
    לפני שבועיים נפטרה אמי
    ומחר אני מתחילה בהגשמת חלום ישן: אני מתחילה ללמוד קדרות.
    אין לך מושג לאיזה מקומות נגע בי הפוסט היפה הזה!
    רק טוב,
    הדר

    השבמחק
  51. יעל מקסימה חיבוקים ונשיקות , החיים ממשיכים והזיכרונות חרוטים לנצח בלב.
    זה כל כך נכון שכל אחד חולם יום אחד ללמוד לעבוד על אובניים....
    יש בזה מן קסם של יצירה ,כחומר ביד היוצר...
    כל כך אוהבת את העבודות המדהימות שלך ואפילו זכיתי לאחת כזאת.
    לא הבנתי איך הגלזורה לאחר השרפה הפכה לצבעונית?

    השבמחק
  52. את מדהימה ואני אוהבת אותך נורא(כן, נורא ולא מאד שזה הרבה יותר אנמי).
    הצילומים נהדרים והכדים... נו... השווצתי עם הסלסלה שקיבלתי ממך אצל כולם...
    חיבוקגדול!

    השבמחק
  53. יעל קבלי את תנחומי, שלא תדעו יותר צער.
    העבודה לך עם החומר מדהימה!
    כל כך יפה לראות את התהליך!
    והצורות של הגלזורה מדהימות!
    חיבוק חם ואוהב!

    השבמחק
  54. יקירה, כמה טוב לראות שאת מעדכנת את הבלוג (ובכלל לראות אותך, התגעגעתי...), התהליך פשוט מרתק (ומלכלך... לא הייתי מודעת לזה לפני כן משום מה...) והתוצאות מופלאות.

    נשיקות
    מקופלת

    השבמחק
  55. קיפודה יקרה, שולחת לך המון חיבוקים.
    תודה על עוד פוסט נפלא על כל התהליך המופלא הזה.

    השבמחק
  56. מצטערת לשמוע על אביך.
    העבודות שלך מדהימות ואת מוכשרת (איך אומרת הבת שלי - ברמות). הכדים מושלמים - הצורה, הצבעים, הגלזורה.
    היה מרתק לקרוא ובעיקר לראות את תהליך העבודה.

    נועה

    השבמחק
  57. הפוסט הזה רווי כולו תהליכים של שינוי צורה .
    תודה על השיתוף בתהליך החושני
    כייף לראות ידיים יוצרות בפעולה

    חיבוק
    ענת

    השבמחק
  58. משתתפת בצערך על מות אביך

    עבודות הקדרות שלך עושות לי חשק גם...הכלים שלך יוצאים יפייפים

    השבמחק