…וכל מיני

*
בפוסט האחרון זכה הסטודיו הדנדש לברכותיכן החמות, הנרגשות והמשמחות... נגעה ללבי במיוחד העובדה שלא מעט מכן דאגו לכל מיני נושאים פרקטיים והועלו שאלות ותהיות שנובעות מהזדהות, רצון טוב והמון אכפתיות – אתן מקסימות :-)


כמה תשובות לשאלות -
א. לכל השאלות לגבי האקלים בסטודיו והיעדר מזגן - ברוב שעות היום נמצא בית הפח שלי בצל העצים שבחצר. בנוסף, הוא התחדש ביום א' בחלון וארובת אוורור, כך שבסה"כ חם אך נסבל והשילוב של עבודה מול מאוורר תוך כדי התעסקות בבוץ ומים - עושה עבורי בינתיים את העבודה (ובכלל, בשעות שאני מבלה שם אני ממילא בכזו אופוריה שאני לא מרגישה כלום :-)). במידת הצורך - תמיד אפשר להשתדרג במזגן רצפתי (לא ניתן להתקין מזגן על קירות הפח), אבל בינתיים אני מסתדרת לא רע עם מה שיש.


והנה החלון החדש, ומסביבו, מזוית אחרת, הסטודיו שעומד בצל העצים -



ב. לגבי מיקום התנור בחוץ – התנור נמצא אמנם בחוץ, אבל במקום מוגן ומקורה. הוא לא חובב מים ואני לא חובבת שמש.


ג. לגבי נעילות/אזעקות - הסטודיו נמצא בתוך חצר סגורה, דלתותיו נעולות בלילה, ולגמרי במקרה הוא ממוקם ממש מתחת לחלון חדר השינה שלי (לא שיש משהו שיצליח להעיר אותי, ובכל זאת... :-))

בינתיים אני עובדת בו ככל שהזמן מאפשר לי, צוברת אט אט כלים לשריפה, אותם תוכלו לראות מתחילים להצטבר על המדף, ומצפה בקוצר רוח להעמסת התנור הראשון -



תודה לכן על ההתעניינות הכנה, הדאגה והאכפתיות, ועד להפעלת התנור – חזרה לעניינים שבשגרה…

*

אמא של נגה היא חברה שלי ושותפתי לשפיות במקום העבודה. נגה, בת השנה וחצי, היא "בת אחרי שני בנים" ואוהבת להסתובב ברחבי הבית עם תיק על הכתף. הבעיה היחידה היא שאת התיק היא סוחבת מאמא שלה, כך שהוא גדול עליה, כבד לה, ומלא באוצרות של אמא...


התבקשתי לתפור לנגה תיק לפי המידות הזערוריות של בת השנה וחצי, וזו התוצאה –





התיק הוא במתכוון פשוט מאוד - כיס עם ביטנה ובוקסינג קטן מאוד בתחתית, אין לו שום תכונות מיוחדות פרט למידותיו הזעירות.





אמא של נגה מדווחת שהתיק הולך עם נגה לכל מקום, והיא ממלאה אותו במוצצים ובשלל אוצרות קטנים אחרים. יחד עם זאת, כל נסיונותי לגרום לאמא של נגה לצלם צילום נורמאלי של התיק בפעולה – עלו בתוהו, אז נסתפק בתיעוד הזה -

*

לפי הזמנה מיוחדת תפרתי גם כיסוי ליומן משרדי קטן, מהסוג שבנקים אוהבים לחלק בתחילת שנה. בעבר תפרתי כמה כאלו מבדים מקסיקניים, שקיבלו אופי הרפתקני של יומן מסעות (עם אחד כזה אני מסתובבת בתיק כבר שנתיים), הפעם קיבל הכיסוי אופי מעט שונה, בהתאם לטעמה של הנמענת.





בכיסוי היומן יש מקום לכל מיני כרטיסים ופתקים, סימניה, מקום לעט, וסגירה ייחודית שמאפשרת לו להיות "שמן" או "רזה" בהתאם לכמות הפתקים שסוחבים ביומן...



הגזרה מהראש. למען האמת התחלתי לצלם הדרכה במהלך העבודה אבל נשברתי באמצע...אם יש דרישה אני אשתדל לשוב לזה.

*

ואלו זוג קנקנים שיצאו כבר מזמן מהתנור בסטודיו שבו אני לומדת ונמסרו באהבה לצמד M&M , מורן ומיטל המשגעות ביום ההולדת המשותף שלהן -




הקנקנים בעלי אופי יותר "מחוספס" -



והפעם גם הידיות במבנה קצת אחר -

*

ואי אפשר לסיים בלי כרית כיס ודובון נוסף שתפרתי באהבה רבה לתומר בן החודשיים.




שתי סדנאות כרית כיס ודובון המתוכננות לאוגוסט – מלאות. תודה על ההיענות!

*

על פי דרישת הקהל שיניתי את פורמט השארת התגובות לחלונית קופצת. בסוף הפוסט, לאחר כל התגובות הקיימות יש שורה קטנה שכתוב עליה "הוסף רשומת תגובה". אם לוחצים עליה נפתח מקום להשארת תגובה בחלונית נפרדת. אומרים שזה פותר את כל הבעיות של מי שלא מצליח לה… נגמרו התירוצים :-)


אתן יכולות להתאמן בלהגיד לי מזל טוב… היום, ה 28 ביולי, הוא יום ההולדת שלי.


:-)


*