וואו - תודה!

*
את התגובות לפוסט הבלוגולדה הקודם אפשר לסכם במילה אחת – ריגשתן!
תודה ענקית לכן על ההיענות ועל מבול התגובות, אבל לא פחות מזה – תודה על האיכות. הכתיבה והתגובות, המיילים שלכן, השאלות והתשובות הם כולם חלק מהדו-שיח האנושי והקסום שאני מרגישה שמתקיים בינינו - הרחבתן את לבי…


שמחתי לראות כאן המון מגיבות חדשות ש"השתבללו" עד היום. עם חלקכן יצא לי גם קצת להתכתב ולהכיר את האדם שעומד מאחרי הכינוי, תודה! מוזמנות להמשיך להגיב :-)
שמחתי ללמוד מהתגובות כמה השראה מהווה הבלוג לעשייה בכלל ולקרמיקה בפרט. זו זכות גדולה עבורי להיות צעד בדרך להגשמת חלומות – בהצלחה!
שמחתי לראות מגוון של דעות – בעוד יש כאלו שהכדים היפניים ה"מעוכים" לא דיברו אליהן בכלל, ישנן גם לא מעט שהתאהבו בהם. עושר הדעות והטעמים, כמו גם עושר המגיבות מרחיב את הלב והדעת!
שמחתי לראות כל כך הרבה התעניינות שקשורה בטכניקה של הכדורים ויצירתם על האובניים (כולל שאלות של מבינות!). כדי לא להאריך את הפתיח הזה עד אין סוף אני אתייחס לסוגיית כדורי החימר בסוף הפוסט.
תודה גם לשבלוליק על העדכון - שמחתי לקרוא! ;-)


אז אחרי הפתיח הארוך (אך המתבקש) - נעבור לסיכומים...
טכנית, הפוסט קיבל 154 תגובות, אבל היו גם כמה כפולות בטעות, אז לאחר ניכוי קולות הימאים נותרנו עם 149 תגובות שהן כמעט 150. כמו שהבטחתי – בנוסף לפרס הראשון, על כל 50 תגובות הוספתי קערית שמוליקיפודית, כך שיש סה"כ ארבע הגרלות.


במקום הראשון – סט לסבון ומברשות שיניים – גל (היה שווה לצאת מההשתבללות ;-))



ועוד שלוש שיזכו בקעריות (עם קצת סבלנות כי הן בשלבי הכנה…) -

מימס (לנכדים…;-) ?)
חגית (כולל פתק החלפה…)
חלי טרשל (כנ"ל)






אנא צרו אתי קשר למייל ykipodim@gmail.com כדי שנראה איך אני מעבירה לכן את השלל… 
עד כאן לעניין זה!

*

אני אתחיל בדובון מהסוג שכבר העליתי כאן לא מעט, אבל לטעמי הוא המתוק מכל אלו שתפרתי עד היום -

הדובון, כמו כל אחיו לפניו שייך לכיס של כרית, והכרית, שהפעם נוספה לה גם אפליקציה, שייכת לרביד, התינוקת הכי טריה במשפחתנו המורחבת - נכדה ראשונה ומתוקה לגיסתי ולגיסי…

למי שחדשה בסביבה – יש כאן הדרכה מצולמת לכרית כיס

והאפליקציה…

*

ולדובון קצת אחר…

חברתי היקרה וטובת הלב קשת, מארגנת פרוייקט של תרומה לקהילה – בובות גרב שיעברו לקראת פורים לילדים במקלט לנשים מוכות. אני נרתמתי למשימה (ותודה לעופר עיני על ימי החופש שהוא ארגן לי השבוע!) והחלטתי לנצל את ההזדמנות להגשמת חלום קטן – תפירה "משוחררת" ויצירתית בלי הקפדה יתרה על סימטריה… הרעיון התאים לי היטב לדובון הגרביים החצי-מאולתר שהשתדלתי לתת לו מראה "מרופט" -

כל החלקים עשויים מחלקי גרביים למיניהן, למעט הבטן שעשויה משרוול של סוודר. למען האמת גם אותה ניתן היה ליצור מגרב, אבל אהבתי את הדוגמא של הסוודר אז עיגלתי קצת פינות. הדובי יצא, לטעמי, מזמין חיבוק ממש כמו שהתכוונתי!

אם אתן רוצות להצטרף לפרויקט של קשת ולשמח ילד לקראת פורים עם בובת גרב מעשה ידיכן, או אם סתם בא לכן לראות את קוף הגרב המשגע שקשת תפרה אתן מוזמנות להכנס לבלוג של קשת, יש גם הדרכה לקוף גרב.

ותודה לכל החיילים שלי שדואגים לאבד כל פעם רק גרב אחת!

*

מזמן לא השתתפתי בהחלפות, ולכן כשהילה הגתה את רעיון ההחלפה המאתגרת מזמן מזמן – קפצתי על המציאה והצטרפתי. הרי כל הרעיון של להשתתף בהחלפות הוא להתאתגר, לא?

הרעיון מאחורי ההחלפה ה"מאתגרת" הוא שאת החומרים אני מקבלת מהמוחלפת שלי… שצריכה להעביר לי 5 חומרים שונים ועלי להכין עבורה משהו תוך שימוש בלפחות ארבעה מהם (ואפשר להוסיף קצת תוספות).

אני קיבלתי מ…הילה את החומרים הבאים – פיסת לבד כחולה, בד צהבהב עם ציורי ילדות, סרט צהוב, כפתור צהוב וצפרדע ירוקת הראש -

ומה עשיתי מהן? על פניו לא רעיון כל כך מקורי כשמדובר בהילה, שהיא ממש חתיכה ולא פילה (אבל לפחות בבלוג היא כן!) – קודם כל תפרתי פיל לבד תכלכל, שעיניו חרוזים שחורים, וחתיו מלבד לבן מגולגל ותפור.



מהבד הצהבהב תפרתי מנשא/כיסוי לפיל, לשם האותנטיות התאילנדית הוספתי סרט פומפונים, ומאותה סיבה נקשר לצווארו פעמון על שרוך עור. הכפתור הפך לתחליף מושב לפיל התאילנדי…


 
הגזרה לפיל מכאן אבל הכנסתי שיפורים, כמו למשל הכפלת שכבת הלבד באוזניים כדי שיעמדו זקופות, ואם כבר אז כבר - הוספתי לבד חום שיהיה יותר מעניין…



הפיל צולם בתנאי מזג אויר קשים בשבת גשומה, אני לא אוהבת לצלם צילומי פנים, אבל לא היתה ברירה ולכן החלטתי לנצל את הבית כרקע אותנטי לפיל האקזוטי -
 

*

לסיום, כפי שהבטחתי, עוד כמה מילים בסוגיית הכדורים:

הכדורים נוצרים בעבודה מגוש, כלומר, מניחים על האובניים גוש חימר אחד גדול וממרכזים בכל פעם רק מעט מחלקו העליון ממנו מכינים כדור, וכך עובדים כדור אחרי כדור - בכל פעם חותכים ומורידים אותם מהגוש הגדול. כמובן שהצד התחתון של הכדור מקבל את צורתו הסופית והיפה רק לאחר עיצוב "צד שני".

בכל כדור שיורד מהאובניים יש לחורר חור קטן עם מחט, אחרת הכדור יתבקע בזמן הייבוש (לאויר שכלוא בו לא יהיה לאן לברוח בזמן שהחימר סביבו מתכווץ). כמובן שיש להקפיד לשמור על החירור הקטן הזה גם לפני הכנסת הכדור לתנור בכל השלבים.

למיכליקה – מכיוון שכדורים חלולים הם ממש לא כבדים ולכן אין שום בעיה מבחינת משקל לתלות אותם. נתת לי רעיון מעולה - תודה!


לאפרת משה רבנו (יש לך אחלה כינוי!) – עוד רעיון מצוין הוא להפוך את הכדורים למלחייה ופלפליה… אבל מה ששובר אותי בדרך זה בעיקר למצוא חניה בדרום תל-אביב ליד "בית השעם" :-)


לדפנלולה – לאחר שמגיעים לצורה קערתית (החלק התחתון של הכדור) עם מספיק עודף בשוליים, מרימים את העודף תוך כדי סיבוב, מדקקים את החימר ודוחפים אותו למעלה ופנימה עד שהוא נסגר. זה קצת מתסכל בהתחלה ודורש קצת מיומנות. כדי להשתפר אני ממש התאמנתי על זה בעקשנות לאחרונה והנה תוצאות האימונים, מכמה סוגי חימר שונים – בדרך לשריפה ראשונה.

*

שוב תודה לכן על המנוע שאתן!

ברכות לזוכות…

*