קומיקס תלת מימד

*
ינואר הקרררר והגשום גרם לי לוותר לעצמי על הרבה שעות עבודה עם בוץ רטוב בסטודיו לטובת ישיבה מול התנור בבית (אין מה לומר – צ'יפרתי את עצמי והתפנקתי :-)). כדי שהמצפון יהיה נקי והידיים לא תהיינה חסרות תעסוקה, ביליתי כמה וכמה ערבים חמימים עם מסרגה וצמר ביד!

מעט מאוד סוגי צמר מדברים אלי ויכולים לגרום לי להתחיל (וגם לסיים) פרוייקט סריגה, וצמר גולן של ויטלגו הוא אחד מהם. מחליף צבעים ולא אחיד, צמר שלא לגמרי סגור על עצמו עם צבעוניות מאוד מיוחדת שמזכירה לי שלכת במקומות שונים בעולם. רצה הגורל ואלונה ארובס החליטה להפטר פעם מכמה חבילות בודדות ובמסגרת החלפה פרטית שערכנו בינינו קיבלתי ממנה כמה צבעים מפתיעים, ובתוספת האפור שהיה לי מקודם, נוצר לי אוצר צבעוני שממנו החלטתי לסרוג לעצמי משהו -



יצאתי לדרך עם ארבע החבילות הקטנות והחלטתי לסרוג לעצמי של. מעולם לא היה לי של משולש מהסוג הנשי, העוטף והמתנפנף (זה תמיד נראה לי אלגנטי מדי בשבילי), ועל כן החלטתי לתקן את המעוות ולסרוג אחד כזה, יחיד ומיוחד, שיתאים למלתחה הפרטית שלי.
היה צורך בהרבה אלתור, החלפת צבעים, תכנון (ומצד שני חוסר-תכנון) בכדי להגיע לתוצאה הזו -



באופן מכוון החלטתי להחליף בין החבילות והצבעים תמיד באמצע שורה כדי ליצור "גושים" של צבע, מה שאומר שבסך הכל התעסקתי המון עם החלפת חוטים, קשרים, ולאחר סיום הסריגה עם הרבה עבודה של הסתרת כל הקצוות. אני לא בטוחה שכולם באמת מסתתרים, אבל בסה"כ סגנון הצמר והסריגה ממילא סלחנים לטעויות…



כשכבר כמעט סיימתי לסרוג את כל השל וחיסלתי את כל חוטי הגולן שהיו לי, נפלה עלי ממש מהשמיים חבילת צמר ורוד-מחליף-צבעים, בלתי קשורה בעליל לכלום אבל מצד שני כל-כך מוסיפה שהחלטתי לאלתר ממנה שלושה פרחים שיפארו את השל המטורף שלי…



השל זיכה אותי בבוק צילומים מפואר באדיבות וסבלנות הינשוף…

*

בסופ"ש האחרון נזקקתי לשלל מתנות קטנות ומפנקות מהסוג שמשדר אהבה ותשומת לב, ומצד שני לא היה לי יותר מדי זמן להכין אותן.

לעזרתי נחלצה ללין - אמנם אין לי אחוזים אבל אני חייבת להתפעל בקול רם מקרם הגוף הקטנטן והסבונים "במידה הנכונה" שמצאתי שם, שנכנסו לי מעולה כתוספת תשומי לספלים, או לשקיות בד פשתן דקיק שתפרתי להם  -

 
שקיות אלו חולקו באהבה לכמה בנות נפלאות שהיו אחראיות לסופ"ש היצירה הנהדר שעבר עלי – אבל עליו ועל מעלליו אני ארחיב בפוסט הבא…

*

ועוד דבר קטן שחילקתי בסופ"ש היה החלפה קטנטנה - החלפת קנווסון. הרעיון המעולה והמעורר של חגית היה לקחת קופסת אריזה של סבון, לקבל השראה מהקישור הזה, ולזרום כיד הטובה על כנפי הדמיון… (זה לפחות מה שאני עשיתי!).

 

האמת היא שקצת קשה לי להסביר איך קופסת ה DOVE שיצאתי ממנה הגיעה להיות "קומיקס תלת מימד" ציני נוסח שנות ה 80 אבל אני אנסה… מכיוון שאת ההחלפה הכנתי למיכלפ', ומכיוון ששתינו ילידות אותה שנה, הרשיתי לעצמי להתפרע עם המקורות התרבותיים האהובים עלי משנות התבגרותי העליזות – דודו גבע, הברווז והקומיקס. השיר המוזר "גבר שר אצלי באמבטיה" היה להיט חזק כשמיכלפ ואני היינו חיילות, ובימים אלו עושה קאמבק מה שגרם לי פתאום להזכר בו (מה גם שהמילה "סבוניה" מפארת את שורותיו...!).

את קופסת הסבון הפכתי למסגרת תלת-מימד, כלומר – הענקתי לה נפח פנימי ואח"כ עבדתי עם שכבות נייר, דפי תווים, צבע אקרילי, החתמת פצפצים, מפית מנוקדת וספריי לכה על מנת להגיע למסגרת הרצויה. בהמשך (ואני מצטטת את זהר יקירתי…) "רצחתי" ברווז גומי והדבקתי את חציו תוך יצירת דיאלוג בינו ובין כדור הבריכה (כדורון קלקר פיצפון מצופה בפרוסות לבד).

כאן מצולם כשמאחוריו, מציץ מעל העיתון "יוסף ממחלקת המים של העיריה"- גיבור נעורי שהדיאלוגים שלו עם הקקטוס עליהם גדלתי, היוו את מקור ההשראה החזק ביותר לקומיקס התלת מימדי שלי…

וכדי שתבינו שמדובר בהחלפה ממש ממש קטנטנה -

אפשר לסכם שמדובר באחת ההחלפות שהכי נהניתי להכין מאז ומעולם, תודה חגית על הרעיון הנפלא, ותודה למיכלפ שהבינה את ההומור האינפנטילי שלי :-)!

*