(בסוף הפוסט יש כמה וכמה תשובות לכמה וכמה שאלות שנשאלו בתגובות לפוסט הקודם)
*
במסכת אבות מציינים את גילו של אדם בהתאם לתחנות בפרקי חייו השונים.
לדוגמא: "בן חמש שנים למקרא"… "בן עשרים לרדוף"…"בן שישים לזקנה" וכיו"ב… עד שמגיעים לגיל 100 "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". סיפור עם תחזית פסימית משהו, אבל הוא משמש אותי מדי פעם בעת כתיבת ברכות (ומי שממש מתעניין יכול למצוא כאן את כל שאר הטקסט וגם פרשנות יותר מעמיקה).
נזכרתי במסכת אבות כשהתחלתי לכתוב את הפוסט העוסק במתנות לגילאים מגוונים - לידה (0), 40, 80 בפרט כשגיליתי שמדובר, למעשה, בסדרה חשבונית של גלגל חיים (כמעט) שלם.
*
ברוכה הבאה לעולם - עפרי…
כבר לפני חצי שנה נולדה לחברתי סמדר תינוקת מתוקה בשם עפרי.
חברותי היקרות (המכונות "דודות" של עפרי) ארגנו מתנה מקורית – כל אחת מאתנו תרמה את חלקה לצורך הרכבת תמונה גדולה מחלקים שונים ומגוונים (ורצוי שיכללו עפר או במבי).
וזהו חלקי במשימה המשותפת -
המון פעמים ראיתי יצירות מקסימות עם חיתוכי נייר (סילואט) והחלטתי שהפעם זו ההזדמנות שלי.
הכנתי סילואט של במבי שחור (מתמונה שמצאתי בגוגל), והדבקתי אותה עם פיסות קטנטנות של דבק דו"צ בעל נפח על פיסת קרטון שנצבעה (נשטפה) בצבעי אקריל קונטרסטיים.
בסוף החלטתי שחסרה גם שמש סילואטית…
יוהו… יצאה לי עבודת נייר קטנה, ואפילו עם קצת תלת-מימד!
עד שהגעתי לפרסם את זה עפרי כבר בובה אמיתית, והיצירה המשותפת כבר תלויה בחדרה.
*
40 – בת ארבעים לבינה, ומי יותר מתאימה לזה מאשר יפעת - יומלדת שמח יקרה!
בתים בסגנון הזה מצאתי בפינטרסט של יפעת, והחלטתי שאם זה טוב לה, אז זה טוב גם לי! יש משהו מתוק בבתים המאורכים. את המילים home sweet home רקמתי ביד חופשית (זו היתה דרכי להתחמק מתפירה חופשית במכונה כמו במקור).
זה היה פרוייקט תפירה כייפי במיוחד (ומעולה לחיסול שאריות בד).
*
במסגרת היותנו משפחה מורכבת ומורחבת התברכנו בלא מעט סבתות...
סבתא בתיה היא סבתא מפנקת אולטימטיבית (וגם רוקמת בעבודת יד יצירות מרהיבות!)
אצל סבתא בתיה על הקירות תלויות צלחות שנאספו במשך שנים מכל העולם, ואין מצב לחזור מטיול בחו"ל בלי להוסיף לה צלחת לאוסף (שאת קצה קצהו ניתן לראות מאחורי סבתא המאושרת עם הצלחת החדשה), ולכן אך טבעי שאת ארוע יום ההולדת ציינו עם צלחת הולמת.
במקרה הזה אני הייתי רק הצד המבצע – את הטקסט רקמו חלקים אחרים במשפחה… (והנה ציור משפחתי).
הצלחת יצאה ממש גדולה (במיוחד כשמצטלם לידה דוגמן קטן)
בסופו של דבר היא לא נתלתה על הקיר אלא קיבלה מקום מכובד במזנון
מזל טוב לסבתא בתיה, ובניגוד לתחזית במסכת אבות – מאחלים לך באהבה עוד המון-המון-המון שנים טובות ובריאות!
*
הבטחתי ולכן אקיים – תשובות לשאלות ששאלתן בפוסט הקודם:
ריבצוק – כלים שלי אפשר להזמין ישירות אצלי (או בירידים כשאני משתתפת בכאלה). את מוזמנת לפנות אלי במייל לגבי פרטים ykipodim@gmail.com
לאנונימית שבקשה הדרכה לתפירת במבי – הייתי שמחה לפרסם אותה כאן ולפרגן לכן, אבל הגזרה לקוחה מתוך ספר ולכן לא אוכל לעשות זאת. בכל מקרה מדובר בספר felt friends from japan - מתוק ומומלץ (הנה קישור לספר).
חן – את הלבד אני קונה באקוורל. לא מדובר בלבד טבעי או איכותי באופן מיוחד, אבל הוא עומד במשימה.
*
ואם כבר עסקתי בבמבי אז לסיום – רוצה להודות לכן מאוד על כל התגובות המבינות ללבי בעניין הגניבה, ולאופטימיות שמקוות שאולי הוא עוד יגיע בדואר – הלוואי!
ובימים אלו, ממש בעצלתיים, ממשיך היורש להיתפר לאיטו…
*
