*
התגעגעתי.
ואני אתחיל מהסוף.

סמנו לכן ביומן את התאריכים - ארוע החורף המשובח של נתנאלה נרקם בימים אלה וגם אני אהיה שם! (עם הקיפודים...).
כבר חדשיים שאני עובדת לקראתו – על המון כלים שיצבעו את הדוכן שלי בצבע וסגנון ה"קיפודי". בצד כלים בסגנון מוכר וותיק יהיו גם רעיונות חדשים שכולם מיוצרים בימים אלו בהמון אהבה, כל כלי הוא יחיד ומיוחד מבחינתי ואני נהנית מכל רגע של עשיה!
ובכל זאת, בתוך כל הכיף, התגעגעתי מאוד לכתיבה והתגעגעתי מאוד למכונת התפירה שלי, ולכן באמצע העשיה החלטתי לקחת פסק זמן קצר השבוע ולסיים פרויקט שיושב לי בראש ובלב מאז הפוסט הזה.
לא היתה לי שום מטרה ספציפית למעט העובדה שהייתי חייבת-חייבת-חייבת את זה לעצמי (שלא לומר - לחלק האינפנטילי שלי).
בהמשך הגיע שלב התפירה בסרט נע והחלק הכייפי שבו הופכים אותם – בשלב הזה אני ממש מרגישה כמו מיילדת -

ואם כבר לידה, אז יש גם תפרים…

בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה!
12 מפלצונים child friendly במבחר צבעוניויות – בנות, בנים ויוניסקס.

בהתלהבות גדולה יצאנו להצטלם בחצר, ובגלל שהם כל כך משמחים יצא לנו בוק מאוד ארוך… תהנו (או תסבלו
).
הצטלמנו בעגלה…

והצצנו מהסלסלה…

הסתדרנו במבנה חגיגי…

ואחר כך התבלגנו שוב -

ושוב הסתדרנו במבנה, אבל אחר.

ניצלנו את מזג האויר היפה לסיבוב על הגלגל הענק,

היה קצת מפחיד!

המשכנו במשחק מחבואים -

קינחנו בצילומים אישיים,


וסיימנו באוירה זוגית רומנטית...

ובינתיים בסטודיו הביתי אני ממשיכה לעבוד במרץ לקראת דצמבר, ויריד בלי ספלים הוא כמו מפלצונים בלי קרניים.
מספקת לכם בינתיים הצצה לפס הייצור בשלב הייבוש לאחר שהדבקתי להם ידיות.

בפוסטים הבאים אתחיל לגלות את שלל ההפתעות שאביא עמי לשם, אז...
תפתחו יומנים ותרשמו את התאריכים - עומד להיות יריד חורף חם!

התגעגעתי.
ואני אתחיל מהסוף.
סמנו לכן ביומן את התאריכים - ארוע החורף המשובח של נתנאלה נרקם בימים אלה וגם אני אהיה שם! (עם הקיפודים...).
כבר חדשיים שאני עובדת לקראתו – על המון כלים שיצבעו את הדוכן שלי בצבע וסגנון ה"קיפודי". בצד כלים בסגנון מוכר וותיק יהיו גם רעיונות חדשים שכולם מיוצרים בימים אלו בהמון אהבה, כל כלי הוא יחיד ומיוחד מבחינתי ואני נהנית מכל רגע של עשיה!
ובכל זאת, בתוך כל הכיף, התגעגעתי מאוד לכתיבה והתגעגעתי מאוד למכונת התפירה שלי, ולכן באמצע העשיה החלטתי לקחת פסק זמן קצר השבוע ולסיים פרויקט שיושב לי בראש ובלב מאז הפוסט הזה.
לא היתה לי שום מטרה ספציפית למעט העובדה שהייתי חייבת-חייבת-חייבת את זה לעצמי (שלא לומר - לחלק האינפנטילי שלי).
*
וכך התחלתי - עם גזרה פשוטה שציירתי במו ידי והמון רצועות שהתחברו להן יחדיו ליריעות פליז קטנות ומלאות צבע.
וגם עם 24 עיניים שהפכו ל 12 זוגות.
בהמשך הגיע שלב התפירה בסרט נע והחלק הכייפי שבו הופכים אותם – בשלב הזה אני ממש מרגישה כמו מיילדת -
ואם כבר לידה, אז יש גם תפרים…
בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה!
12 מפלצונים child friendly במבחר צבעוניויות – בנות, בנים ויוניסקס.
בהתלהבות גדולה יצאנו להצטלם בחצר, ובגלל שהם כל כך משמחים יצא לנו בוק מאוד ארוך… תהנו (או תסבלו
הצטלמנו בעגלה…
והצצנו מהסלסלה…
הסתדרנו במבנה חגיגי…
ואחר כך התבלגנו שוב -
ושוב הסתדרנו במבנה, אבל אחר.
ניצלנו את מזג האויר היפה לסיבוב על הגלגל הענק,
היה קצת מפחיד!
המשכנו במשחק מחבואים -
קינחנו בצילומים אישיים,
וסיימנו באוירה זוגית רומנטית...
*
וחזרה לשגרה - השנה התחלתי ללמוד קדרות במרכז לאומנויות בגבעת חביבה.
הלימודים במסגרת החדשה מהווים עבורי אתגר ומספקים לי כר נרחב של אפשרויות להתפתח לכיוונים חדשים.
ובינתיים בסטודיו הביתי אני ממשיכה לעבוד במרץ לקראת דצמבר, ויריד בלי ספלים הוא כמו מפלצונים בלי קרניים.
מספקת לכם בינתיים הצצה לפס הייצור בשלב הייבוש לאחר שהדבקתי להם ידיות.
בפוסטים הבאים אתחיל לגלות את שלל ההפתעות שאביא עמי לשם, אז...
תפתחו יומנים ותרשמו את התאריכים - עומד להיות יריד חורף חם!
*
שיעבור עלינו שבוע נפלא!
*