*
הוא היה תינוק מגודל שאף פעם לא מתבגר ובמקום לנבוח הוא היה שר שירים מצחיקים… הוא הפחיד את כל החתולים בשכונה, אבל בעצמו פחד מברקים ורעמים.
ביחס לכלבים אחרים הוא היה אדיש כמו גארפילד, אבל כשזה נגע לאנשים הוא נתן כל כך הרבה אהבה. הוא חפר במרץ בורות בגינה, אבל אף פעם אי אפשר היה באמת לכעוס עליו…
הוא היה משעשע ויפיוף וזכה אפילו לצילום מקצועני של דנה ישראלי -
הוא היה עוזר הצלם הנאמן והסקרן שלי ואין כמעט עבודה שעלתה לבלוג הזה ולא עברה את מבחן הרחרוח שלו…
וכבר שלושה ימים שהוא לא איתנו, וכשהגשם יורד בחוץ אני מדמיינת אותו נכנס הביתה רטוב ומרוח בוץ, מחכה ליד הדלת שנבוא לנגב אותו…
*
ולעניין שלשמו התכנסנו - כבר כמה זמן שאני מחזיקה ברשימת המועדפים שלי את הקישור להדרכה הזאת לתפירת ארנק. דגדג לי באצבעות אבל נראה מסובך, ולא עשיתי עם זה כלום… עד שהעלתה ברבימה המוכשרת הדרכה מתורגמת, מצולמת ומושקעת, שדי לקרוא אותה בשביל לדעת שזה כל כך מושלם שאי אפשר לטעות!
אז בבוקר של יום חופש נפגשנו שרון רותם ואני על מנת לתקוף את הפרוייקט הזה יחד… שוב תודה שרוני, על בוקר נפלא, על כל מה שלמדתי ממך בכלל ועל איך חותכים קווים ישרים בפרט! :-)
הבד החיצוני קנווס שנקנה פעם בנחלת בנימין.
והבדים הפנימיים מחולצה שפירקתי וחיכתה להזדמנות, ולא יכלה להיות הזדמנות מושלמת יותר…
לגמרי התאהבתי בארנק שלי… ובאופן מפתיע הוא אפילו עורר עניין בקרב דיירי הבית, כולל הזמנה מהדיירת מספר אחת, ג'ינג'ית בת 21, שאתפור לה ארנק בהזמנה מבדים שנבחר יחד. לאחר שנבחרו הבדים מהמצאי שיש בבית, הג'ינג'ית הפכה די חסרת סבלנות לראות את התוצאות – אני קיבלתי את זה כמחמאה גדולה, והרבה יותר מהר ממה שחשבתי תפרתי ארנק נוסף -
הבד החיצוני גם הוא שארית קנווס שקניתי פעם בנחלת בנימין, לא היתה לקניה הזו שום מטרה – פשוט לא יכולתי לעמוד בפיתוי, ואני כל כך שמחה שהוא מצא לו יעוד!
הג'ינג'ית מדווחת בינתיים שבכל מקום בו היא שולפת את הארנק היא מקבלת קריאות התפעלות (ובקשה להזמנות…:-))
בחלק הפנימי השתמשתי גם בשארית של השארית מהארנק הקודם…
וחותמת אישית בצרוף איחולים שהארנק שלה יהיה תמיד מלא…
*
לימים שמחים…
*