יום שישי, 30 באוקטובר 2009

כריות

*

בשבת שעברה חגגנו לאמי היקרה יום הולדת, וזו היתה סיבה למסיבה שכללה פגישה משפחתית שמחה בחצר של אחי עם שלושה דורות שמחים - הורים, אחים (יש לי שניים), ונכדים, עם רוב גברי מובהק, שהבכור שבהם קצין בן 21 והצעיר בן חצי שנה.

כרגיל, חיפשתי רעיון למתנה, ונזכרתי שלא מזמן אמא שלי סיפרה שלאחרונה היא נהנית לנמנם שנת צהריים על הספה בסלון. לא מזמן קניתי בסופרמרקט, בין החלב לפסטרמה, כרית "דקורטיבית" בגודל 60*60, עם דוגמת זברה מזעזעת, שמראש נקנתה למטרת פירוק הדקורטיביות המפוספסת ושימוש מחדש במילוי.
לא היה לי זמן לחפש בדים מתאימים בחנויות ולכן פשפשתי בשק השאריות, המציאות, הפיסות והתרומות ומצאתי לא מעט בדים שהגיעו אלי מאמי בכבודה ובעצמה, חלקם פורקו מבגדים שלה, חלקם שאריות בד של בגדים שתפרה וזו היתה הזדמנות מצויינת להחזיר לה חלקים מהם (וככה לפחות אני בטוחה שהבדים מוצאים חן בעיניה!). הוספתי אליהם גם פיסות בד מבגדים שלי, פיסות תחרה, שכבות של צעיף שקוף, ומכל אלו תפרתי כרית טלאים רבועיים על טהרת שילוב פיסות בגדים של אמי ושלי, כך שבסופו של דבר יש למחזור גם ערך מוסף סמלי!



הכרית נתפרה מ 36 ריבועים במרקמים שונים של בד - החל מקטיפה, תחרה, דרך פליז, קורדרוי, כותנה ופיסות עם אופי קשיח וג'ינסי. חיבור החלקים לא היה קל, בגלל האלסטיות המאוד שונה בין הבדים, וניתן אף לראות שבמקומות מסוימים החיבורים רחוקים מלהיות מדוייקים, יחד עם זאת אני אוהבת את הרב גוניות, ואת האתגר שביצירת הרמוניה בין חיבורים אסתטיים בלתי אפשריים לכאורה...





גב הכרית -


הכרית הוגדרה ככרית לנמנום הצהריים, וכדי שחלילה לא תתפספס המטרה, רקמתי על אחד מריבועיה את המילה שאני יכולה רק לחלום עליה - SCHLAFSTUNDE...באהבה!




וכרית קצת אחרת -
הערב הוזמנתי לערב יצירה אצל דפי ממסטיקים, שהזמינה כמה בנות ששמחתי להכיר לערב יצירתי אצלה בסטודיו/חנות שלה - חלל כייפי ומשמח, עם המון מרחב ליצירה, המון חומרים מעוררי השראה, המון עבודות נייר מקסימות של דפי מפוזרות בכל מקום, וגיליוטינה אחת מיוחדת ועתיקה שחותכת שולי תמונות כמו אצל הצלמים של פעם - התאהבתי בה מחיתוך ראשון!
לדפי, שבד"כ עוסקת בנייר, הבאתי כרית סיכות מלבד, בעלת צורה קיפודית משמחת במיוחד!
הגזרה מבוססת על הקישור מכאן בתוספת שינויים שעשיתי לאחר שקיפוד הפיילוט שמונח אצלי על שולחן העבודה נראה כאילו הוא בלע חבית של בן אנד ג'ריז ומתקשה להתאושש...

כאן הכרית הקיפודית של דפי ערומה ברגע היוולדה :


ובתמונות הבאות הקיפודון משמש כדוגמן הבית של מרפאת אקופונקטורה :




וכעת - אני הולכת לפגוש סוף סוף את הכרית שלי! לילה טוב...

נ.ב. לקוראת רינת - לבקשתך, את מוזמנת להיות אחרונה חביבה לעניין משלוח האותיות. תשלחי לי כתובת!
*


יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

הבטחתי ולכן אקיים (או לפחות אשתדל...)

*

ולמה אשתדל? כי אני מודה שקצת התבלבלתי מהתגובות לפוסט ה"שרות לציבור" בעניין משלוח האותיות, ואני לא ממש יודעת מה לעשות - ואשתף אתכן בלבטי:
רובכן כתבתן כמה אני נחמדה, נדיבה ומקסימה (הסמקתי למרות שאתן מדברות שטויות), אבל רק ארבע בנות כתבו במפורש שהן מעוניינות שאשלח להן סטים של אותיות, וכל השאר עשו לי חיים קשים בניחושים...
אז החלטתי קודם כל לשלוח אותיות לאלו שלא היו פולניות וכתבו במפורש מה הן רוצות :
ענבלית
שיר בנוביץ'
נורית NUKY147
דליה ב'
מוזמנות לשלוח לי למייל
ykipodim@gmail.com כתובת למשלוח ואני אשמח לשגר לכן אותיות!

בנוסף:
גלשי, Mama Misisipi, סנורקה, חיפושולי, ג'ירפה 2, דפי - לא הצלחתי להבין אם אתן מעוניינות באותיות או שאתן סתם נחמדות אלי -אז יש לי עוד שלושה סטים זמינים ואם מישהי מכן מעוניינת - תכתבו לי למייל ואדאג גם לכן.


ולכל השאר - אם ממש פספסתי מישהי בהבנת הנקרא והיא כן מעוניינת - תכתבו לי ואני אנסה לארגן עוד אותיות.
משלוח האותיות יצא לדרכו בשאיפה - ביום א' (עד אז אין לי זמן ללכת לדואר... ).

ולשאלותיכן - החנות עם השם התקני "הכל בשני שקל" - ממוקמת ברוטשילד 49 (או שמא 51 ?) בכפר סבא. זו חנות כמעט פינתית לרחוב ויצמן. מי שכבר מגיעה לשם ורוצה למקסם את הכיף יכולה לחצות את הצומת ולהכנס גם למעיין בדים - רוטשילד 57 - חנות בדים שכונתית וחביבה.

ומכיון שבשבוע שעבר זכיתי לקבל סוף סוף סבב ראשון של כלים שנפרקו מהתנור -אני מנצלת את ההזדמנות לתת קצת צבע לפוסט :

עוד כלים בסדרת הפרחים -



הספלים הם המוצלחים מבין הכלים שיצאו הפעם, לדעתי :



לספל הזו יש צורה (פיגורה) האהובה עלי במיוחד:


ומסיבוב כלים קודם - סדרת "להפוך דפקט לאפקט".

הכלי הראשון בסדרה התעוות שלא בכוונה, אבל המשכתי עם הרעיון, והיום אני כבר אמיצה מספיק בכדי לעוות גם כלים שלמים ומוצלחים, באופן מכוון ומתוך כוונה ליצור אפקט המזכיר שקית נייר מקומטת .


פרחים צבעוניים וכפריים מאוד הולמים אותו -


שיהיו לנו ימים צבעוניים!




*

יום חמישי, 15 באוקטובר 2009

מוגש כשירות לציבור...

*

ברשומה הקודמת נתתי טיפ לסט חותמות של אותיות עברית בשקל.
מתגובות ומיילים הבנתי שיש ביקוש ל"אותיות בשקל" אבל לא כולן אכן מוצאות את המציאה הזאת ב"שכונתית" שלהן.
מכיוון שנחה עלי הרוח הטובה, החלטתי על "שירות לציבור" (לא ממש בלוגולדה...):
קניתי עוד כמה סטים ב"שנקל" השכונתי שלי. חמישה סטים כאלו יישלחו לחמש מגיבות המעוניינות בהן.
אם תהיינה יותר תגובות מעוניינות מחמש - תיערך הגרלה.
אם תהיינה הרבה יותר תגובות מעוניינות - אכתת את רגלי שוב ל"שנקל" ואקווה שאמצא עוד כמה על מנת להרחיב את ה"שירות לציבור".

הודעות מעוניינות מקוראות גלויות וסמויות ניתן להשאיר עד יום שלישי.




וכהמשך השירות לציבור - אני מנצל"שת את הפוסט הזה לעניין תגובות.
כבר כמה וכמה קוראים (טוב, נו, קוראות! אבל אני כבר נשמעת ממש כמו מרב מיכאלי) דיווחו לי על קשיים טכניים בעת נסיון להשאיר תגובות בבלוג (ובבלוגים של בלוגספוט בכלל).
מכיוון שתגובות הן חלק חשוב מחיי הבלוג, וכעת גם מדובר בעניין הרה גורל של הרשמה לשירות "אותיות עד הבית" של קיפודים, אני מצרפת הסבר קצר על השארת תגובות בבלוגים של בלוגספוט.
כל מי שמצליחה להגיב כאן - יכולה לדלג, מי שיש לה בעיה טכנית עם השארת תגובות - מוזמנת להשאר להסבר קצר:



"המדריך המלא להוספת תגובות בבלוגספוט"

בסוף כל פוסט יש מקום להשארת תגובות. לאחר כתיבת התגובה במקום המתאים יש גלילת "הגב כ" לבחירת פרופיל משתמש.
למי שאין פרופיל משתמש רשום (חשבון google וכדומה) או למי שסתם אין כוח להתעסק עם זה, יכול לבחור בגלילה במשתמש "אנונימי" (אופציה אחרונה בגלילה) ולרשום את שמו בגוף ההודעה, לאחר מכן יש ללחוץ על "פרסם הערה". למי שיש פרופיל משתמש כלשהו יכול בשלב הזה לבחור בו במקום "אנונימי".

לאחר כתיבת התגובה ובחירת המשתמש יש ללחוץ על "פרסם הערה".
לעתים, לאחר לחיצה על "פרסם הערה" נתקלים בהודעה "אין אפשרות לעבד את בקשתך. נסה שנית". במקרה זה נא ליחצו על "תצוגה מקדימה" ולאחר מכן על "פרסם הערה". זה עובד! (וניתן לראות מיידית שההודעה התפרסמה וקפצה למעלה לרשימת ההודעות.) וזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע!

יאללה - הגבנה בהמוניכן...!


*


יום שבת, 10 באוקטובר 2009

עפיפון, דובון ורעיון

*


בכביש 40 פינת צומת ירקונים, על יד שדה פתוח עומד מדי פעם רכב של מוכר עפיפונים. בשדה שלידו מתעופפים ברוח כמה עפיפונים מיוחדים, שמחים וצבעוניים ותמיד כשאני עוברת לידו בדרך מהעבודה אני מצטערת שאין לי תירוץ לעצור ולקנות עפיפון.
ביום שישי סוף סוף עצרתי בכדי לקנות עפיפון לערן בן החמש שהוריו הזמינו אותנו לארוחת ערב.
קניתי לו עפיפון ירוק זוהר, שמגיע עם סליל חוטים על ידית. הכל טוב ויפה אבל - האריזה היא סתם שקית צינור מלוכלכת שממילא סליל החוטים לא נכנס אליה... מה עושים?
חשבתי על זה שגם כשילדיי היו קטנים עפיפונים תמיד נכחדו אצלנו אחרי המטס הראשון. לפעמים כי היו עשויים מניילון פשוט או נייר שנקרע מהר, וגם אם היו יותר איכותיים, תמיד לא היה איפה לשים אותם והם היו תקועים איפשהו בבית, לא ארוזים כמו שצריך.
עם כל התובנות, ועם שקית מלוכלכת, החלטתי שאני תופרת לעפיפון נרתיק ראוי.
דרישות: שניתן יהיה לסגור אותו כדי שהמקלות של צלב העפיפון לא יפלו ממנו, שיהיה לו כיס קטן בכדי לאפסן בו את החוט שלא יתבלגן, ושיהיה אפשר לתלות אותו על הכתף כשיוצאים אתו מהבית.

להלן התוצאה הארוכככככככככככה אליה נכנס העפיפון (כשהוא מקופל, כמובן!)
הבד - חלק מסט מצעים שמעולם לא השתמשתי בו.


העפיפן מציץ מהנרתיק -



שימו לב להחתמת האותיות - טיפ קטן (גדול!) והדרכה לסט חותמות בשקל - בהמשך.


סליל החוטים מציץ מהכיס - סגירת הנרתיק עם כפתור.





גב התיק - רצועה שאפשר לתלות על הכתף!



לערן יש אחות בת שנה וחצי, מיכל, שקיבלה את הדובון היצורון הזה, על פי הגזרה באתר הזה (אני מאוד אוהבת את הגזרות שלה...). גובהו כ20 ס"מ, והיה לי סיפוק מיידי לראות אותו יושב אתנו בארוחת הערב כשמיכל מאכילה אותו!
מזל שהבאנו מתנות לילדים - כי בקבוק היין שתכננו להביא לארוחת הערב נשמט לנו מהידיים והתפוצץ על הרצפה במגרש החנייה בשניה שיצאנו מהאוטו... :(


הבטחתי טיפ קטן (גדול!) והדרכה - כך תייצרי לעצמך סט חותמות של אותיות עברית בשקל:

1. רכשי בחנות "הכל בשני שקל" את ערכת האותיות הזו מסול. שימי לב - לחנות קוראים "הכל בשני שקל" אבל לא הכל עולה שם שני שקלים - יש גם מוצרים בחמישה, בעשרה, בשלושים שקלים, אבל ערכת האותיות עולה דווקא - שקל!!!

2. שלפי את האותיות שבהן ברצונך להחתים את הדף/הבד או כל משטח ישר אחר. בכדי לאחוז באותיות בקלות ולא ללכלך את הידיים בדיו - תקעי סיכה באות הרצויה.


3. הניחי את האות על כרית הדיו.



4. רצוי ללחוץ מעט בעזרת האצבעות על כל חלקיה על מנת שתימרח באופן אחיד.



5. הניחי את האות בעדינות על המשטח אותו את רוצה להחתים. מכיוון שהיא מוחזקת ע"י סיכה, קל יחסית לכוון אותה למקום הרצוי.



6. שוב - רצוי ללחוץ על כל חלקיה על מנת שתחתים באופן אחיד.



7. VOILA !!!


*

יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

פחם וצבע

*

בימים אלו אני עובדת על כמה החלפות אליהן נרשמתי - בפעם הראשונה! אני קצת מתרגשת וקצת חוששת, ומקוה שמי שתקבלנה - תאהבנה (פרסום יבוא בהמשך).
גם בגזרת הקרמיקה אין לי מה להראות - כמו שקיטרתי בפוסט הזה צריך טיימינג נכון בשביל שהכלים לא יפספסו את השריפה, ובסיבוב הזה - פספסתי ובגדול, והכלים שלי יאלצו להמתין על המדף עד לשריפה הבאה, וכשזו תקרה - אני מצפה למבול מבורך של כלים...

לכן, החלטתי לפרסם רשומה שעוסקת במטרה העיקרית שלשמה הקמתי את הבלוג - איסוף חומרים שהתפזרו...והפעם - ציורי פחם. את הצילומים ניתן להגדיל- (ולא בשקל תשעים...) - תקליקו!

אינטימיות
פחם על חצי גליון נייר חום.
בזמנו אמרו לי שלבחורה יש "תחת פיסולי" - קצת קשה לראות את זה בצילום אבל לקחתי את זה כמחמאה.


כך היא נראית ממוסגרת-


ידיים קטנות


הידיים של הילדים מצויירות בפחם על קרטון לבן, הפרחים - באקריל.


מאוד אהבתי את הטכניקה של שילוב פחם עם אקריל, זה הזכיר לי את הסרט ראסטי ג'יימס של קופולה (ותודה לדפי הנהדרת על רענון הזכרון בתגובות...) שבו כל הסרט בשחור לבן, ורק הדגים באקווריום - צבעוניים.

פרפרים

שוב, שימוש בפחם על קרטון לבן, הפרפרים צבועים באקריל, מה שמקפיץ אותם החוצה במציאות. שוב, לצערי, הצילום עושה עוול - הפעם לגוונים האפורים...




עומר

פעם, בעת שילדיי היו קטנים, ובזמן שקילחתי אותם בסרט נע...(ומי שלא יודע מדוע מוזמן להציץ כאן), קרה שעד שסיימתי לקלח את השלישי, חזרתי לחדר כדי למצוא את המקולח הראשון ישן לו על השטיח, ראשו מונח על כרית גדולה ולידו דובון. לפני שהלבשתי והעברתי למיטה, טיפסתי על שרפרף כדי לצלם את התמונה מלמעלה...



לאחר כמה שנים טובות, ציירתי את הציור הבא - פחם על חצי גליון נייר חום. הוא יצא קצת יותר "בוגר" בציור, ובכלל - הכי קשה לצייר אנשים שאתה מכיר, ובמיוחד כאלו שאתה אוהב, כי אז רמת הדמיון שאתה שואף אליה כמעט בלתי מושגת.


ולטובת נציגי המועצה לשלום הילד: א) מזג האויר היה חורפי אבל החדר היה מחומם ונעים... ב) אני לא מרעיבה - הוא אוכל בכמויות וממש רזה - עד היום!


*