*
לפני הכל תודה-תודה-תודה על כל התגובות המפרגנות בפוסט הקודם. אני מעריכה ומוקירה כל אחת מהתגובות ומהמגיבות גם אם אין לי יכולת טכנית להגיב באופן אישי. התגובות שלכן מעודדות, מצמיחות ולעתים אף נותנות לי כיוון, בפרט כשלי עצמי קשה לראות את התוצרים שלי באופן אובייקטיבי. לעניין זה אני חייבת לציין שמידת האהבה שבה התקבלו סלי הקרמיקה – הפתיעה אותי. תודה!!!
מתוך רצון כנה להודות לכן על הליווי המפרגן והמתמיד, שאינו מובן מאליו - הפוסט הזה יסתיים בבלוגולדה (אבל אל תרוצו ישר לסוף, יש דברים מעניינים בדרך :-))
לשרכי ולכל מי ששאלה – אני לומדת אצל איילת המקסימה כאן, ולעינת – אני לא מעבירה סדנאות קרמיקה, אבל כשתהיי בארץ את מוזמנת לבקר בכיף! )
מצד אחד רציתי שהספלים יראו כמו סדרה, ולא ייצרו במטבח משפחת רוזובסקי "בלאגן בעיניים", ומצד שני - לא רציתי ליצור עבורם ארבעה ספלים זהים.
הפתרון (שלא הצטלם טוב) היה לאפיין כל ספל בצבע אחר ולתת לרוני מצב-רוח בצבע המתאים ("יש לי מצב-רוח כחול" הוא חלק מהטקסט באחד מהספרים בסדרה).
אלו צבעי הספלים (משמאל למטה – ירוק סרבן צילום :-))
וזהו צידם האחורי – כשמות הספרים בסדרה…
את ורדה פגשתי השבוע והספלים החליפו ידיים. ורדה מאוד שמחה בספלים ואני מקווה שיתקבלו באותה שמחה בבית הסופרת – כבוד! :-)
למען האמת לא יצרתי אחד אלא כמה וכמה, שעוטרו בחומרים שונים ובגלזורות שונות, וחלקם נותרו חשופים. החימר בבסיס הוא חימר אדום -
לפרקטיות שבינינו – תפקידם של הכדורים הוא לנוי בלבד -
צילמתי אותם בתוך ערימת קערות טריה בצבעים תואמים -
איך זה נראה מזוית אחרת? (גם בכלי למברשות שיניים יש חורי ניקוז…)
איך משתתפים? משאירים תגובה (לא לשכוח לוודא ששמכן מופיע בה…).
עד מתי? עד 10 בפברואר בחצות.
במידה וכמות התגובות תעבור את ה 50, אוסיף גם קערית מאותה סדרה. על כל 50 תגובות נוספות- כנ"ל…
מה אם לא מצליחים להשאיר תגובה? זו ההזדמנות לכל מי שלא מצליחה להשאיר תגובה בבלוגר ללמוד לעשות זאת – מנסיוני, אם מגיבים כאנונימי (ולא לשכוח לרשום את שמכן בגוף התגובה!) לא אמורה להיות בעיה (או שיש בעיה בדפדפן ואפשר לנסות לעבוד עם דפדפן אחר… גוגל כרום שולטטט). אם ממש לא מסתדר להשאיר תגובה -תשלחו לי תגובה במייל (הוא מופיע בפרופיל שלי למעלה...) ואני אעדכן אותה בעבורכן.
בהצלחה (ומבטיחה בלוגולדות נוספות בקרוב...)!
*
לפני הכל תודה-תודה-תודה על כל התגובות המפרגנות בפוסט הקודם. אני מעריכה ומוקירה כל אחת מהתגובות ומהמגיבות גם אם אין לי יכולת טכנית להגיב באופן אישי. התגובות שלכן מעודדות, מצמיחות ולעתים אף נותנות לי כיוון, בפרט כשלי עצמי קשה לראות את התוצרים שלי באופן אובייקטיבי. לעניין זה אני חייבת לציין שמידת האהבה שבה התקבלו סלי הקרמיקה – הפתיעה אותי. תודה!!!
מתוך רצון כנה להודות לכן על הליווי המפרגן והמתמיד, שאינו מובן מאליו - הפוסט הזה יסתיים בבלוגולדה (אבל אל תרוצו ישר לסוף, יש דברים מעניינים בדרך :-))
לשרכי ולכל מי ששאלה – אני לומדת אצל איילת המקסימה כאן, ולעינת – אני לא מעבירה סדנאות קרמיקה, אבל כשתהיי בארץ את מוזמנת לבקר בכיף! )
*
כפי שכבר ציינתי כאן, השתתפתי בחנוכה בשלושה ימי סימפוזיון קדרות. מכיוון שהתבקשתי לספר קצת יותר – אני ארחיב מעט: מדי שנה עורך איגוד אומני הקרמיקה בישראל בשיתוף עם מכללת תל-חי סימפוזיון קדרות בן שלושה ימים. בכל סימפוזיון שכזה מתארחים שלושה אומני קרמיקה מעניינים ובולטים מהעולם ומציגים את תהליכי העבודה שלהם. משתתפי הסימפוזיון עוקבים מקרוב ברמה המעשית אחר עבודתם של המאסטרים (המשתתפים אינם עובדים אלא רק צופים). המאסטרים עובדים על הבמה באודיטוריום או בכיתות אמן סמוכות וניתן לעבור ביניהם – להתרשם, ללמוד, לרשום, לצלם, לשאול שאלות… עבורי זו היתה הפעם הראשונה בה השתתפתי בסימפוזיון וקיבלתי המון העשרה - הן ברמה הטכנית והן מבחינה רעיונית.
אחד האומנים שהתארח בסימפוזיון הוא הקדר האירי Marcus O'Mahony שעבודותיו מתאפיינות בחזרה לכלים "בראשיתיים" - אי-דיוק, קווים פחות עדינים, מכות ודפיקות בדפנות הכלים… התיאור אולי לא נשמע מלהיב, אבל מרקוס הותיר בי חומם עמוק!
כחלק מה"השפעה המרקוסית" יצרתי סט של שישה כדים, שבאופן מכוון "חיבלתי" בהם, אם כי, בינתיים, די בעדינות.
מכיוון שהכדים הזכירו לי כלים יפניים מסורתיים, העברתי על הגלזורה מריחות והשפרצות מכחול של צבע טבעי כחול (קובלט) שנותנות תחושה קלה של קליגרפיה יפנית.
ֿ
ניתן לראות כי בכדים ישנם שקעים שנוצרים ממש ב"עבודת יד" כאשר הכלי חצי יבש, על ידי מכות קטנות ומעיכות קלות שמוסיפים עניין לתוצאה הסופית.
את ששת הכלים צילמתי בהמון קומפוזיציות (חסכתי לכם את הרוב :-)) ובפרט נהניתי מההתאמה שלהם לציור שבמקרה תלוי אצלנו בבית…
*
לפני כמה וכמה פוסטים העליתי כאן צילומי ספלים שהכנתי בהזמנה עבור משפחה נחמדה בהשראת ספרי ילדים כבקשתם. בדרך עקיפה הגיע הצילום לעיניה של ורדה (תודה שבלוליק :-)), אמה של הסופרת מירי רוזובסקי, וזו הזמינה ממני עבור בתה ארבעה ספלים של "רוני מקרוני" – סדרת הספרים שכתבה מירי.
מצד אחד רציתי שהספלים יראו כמו סדרה, ולא ייצרו במטבח משפחת רוזובסקי "בלאגן בעיניים", ומצד שני - לא רציתי ליצור עבורם ארבעה ספלים זהים.
הפתרון (שלא הצטלם טוב) היה לאפיין כל ספל בצבע אחר ולתת לרוני מצב-רוח בצבע המתאים ("יש לי מצב-רוח כחול" הוא חלק מהטקסט באחד מהספרים בסדרה).
אלו צבעי הספלים (משמאל למטה – ירוק סרבן צילום :-))
וזהו צידם האחורי – כשמות הספרים בסדרה…
את ורדה פגשתי השבוע והספלים החליפו ידיים. ורדה מאוד שמחה בספלים ואני מקווה שיתקבלו באותה שמחה בבית הסופרת – כבוד! :-)
*
ובסגנון אחר לגמרי – זהו כדור קרמיקה חלול שנוצר גם הוא על אובניים -
למען האמת לא יצרתי אחד אלא כמה וכמה, שעוטרו בחומרים שונים ובגלזורות שונות, וחלקם נותרו חשופים. החימר בבסיס הוא חימר אדום -
לפרקטיות שבינינו – תפקידם של הכדורים הוא לנוי בלבד -
צילמתי אותם בתוך ערימת קערות טריה בצבעים תואמים -
*
ולמי ששרדה עד הלום, וכפי שהבטחתי – בלוגולדה.
במה זוכים? בסט של שני כלים לאמבטיה מסדרת שמוליקיפוד: לסבון ולמברשות שיניים. נחמד גם בתור כלי לעפרונות :-)
איך זה נראה מזוית אחרת? (גם בכלי למברשות שיניים יש חורי ניקוז…)
איך משתתפים? משאירים תגובה (לא לשכוח לוודא ששמכן מופיע בה…).
עד מתי? עד 10 בפברואר בחצות.
במידה וכמות התגובות תעבור את ה 50, אוסיף גם קערית מאותה סדרה. על כל 50 תגובות נוספות- כנ"ל…
מה אם לא מצליחים להשאיר תגובה? זו ההזדמנות לכל מי שלא מצליחה להשאיר תגובה בבלוגר ללמוד לעשות זאת – מנסיוני, אם מגיבים כאנונימי (ולא לשכוח לרשום את שמכן בגוף התגובה!) לא אמורה להיות בעיה (או שיש בעיה בדפדפן ואפשר לנסות לעבוד עם דפדפן אחר… גוגל כרום שולטטט). אם ממש לא מסתדר להשאיר תגובה -תשלחו לי תגובה במייל (הוא מופיע בפרופיל שלי למעלה...) ואני אעדכן אותה בעבורכן.
בהצלחה (ומבטיחה בלוגולדות נוספות בקרוב...)!
*
