הארנב שטילדה לא דמיינה

*
כששואלים אותי למה אני נרשמת להחלפות כשיש לי כל כך הרבה דברים לעשות ממילא, אני תמיד מסבירה שהדברים היצירתיים, המיוחדים, והמגניבים באמת נוצרים בהחלפות.
אני תמיד משתדלת שמה שאני מכינה יתאים לראש של הנמענת, אבל גם יפתיע עם איזה טויסט משמח. במקרה של ההחלפה הוורודה שהכנתי ל רוני-מילשייק בקומונת צומת צבעים (וכבר סיפרתי כאן שהיא בחורה צבעונית ומגניבה ביותר :-)), ידעתי מראש מה החומר שאני עומדת להשתמש בו, אבל שברתי לא מעט את הראש לגבי מה אני עומדת להכין ממנו.



החומר הנבחר שצעק לי "רוני" היה בד-ויניל בצבע ורוד עז שקניתי פעם והשתמשתי בו כבר כאן למטרה אחרת לגמרי. לבחירת הפרוייקט המתאים הלכתי עם הלב והאהבה לארנבים של טילדה, ועם החלום שלי לנסות לתפור אותם מחומרים לא קונבנציונאליים.


 
מכיוון שממש לא ידעתי איך יתנהג הויניל בזמן הפיכת החלקים הדקיקים והמילוי, עשיתי קודם כל ניסוי – תפרתי ומילאתי רגל ארנבית אחת, ומשהניסוי עבר בשלום – המשכתי לשאר החלקים…



בסופו של פרויקט שהיה פחות מסובך ממה שחשבתי, נולד ארנב הטילדה הוורוד והמאאאגניב, אני די בטוחה שטילדה לא דמיינה את הארנבים שלה בתצורה הזאת :-)



ומכיוון שהתאהבתי בו - זכה הארנב לסשן צילומים שלא היה מבייש את בר רפאלי…



אחרון ודי… בתור סלקטור על סף דלת הבית :-) 



אם יש מקרים שבהם קשה לי להפרד ממשהו שהכנתי, הרי שזה בדיוק המקרה… אבל אני יודעת שהוא הגיע לידיים טובות שאוהבות אותו מאוד!

*

משפחת הפטריות ביער שלי גדלה לכדי פס ייצור נאה – והפעם הן צולמו באווירה סתווית משהו…

חלק מהפטריות נמסרו זה מכבר, וחלקן מונחות על המדף – ומוצעות למכירה (לפרטים ניתן לפנות אלי במייל)

בשבוע שעבר חיפשתי רעיון למתנת יומולדת שתהיה גם משמחת ומשפרת מצב רוח על הדרך…
תפרתי שני ארנקונים מבד פטריות שרכשתי באמסטרדם (גם סרטי הפטריות מאותה אמסטרדם ממש :-))



ומתנתי בסימן הפטריות נמסרה באהבה - שתי פטריות קרמיקה עם ארנקון פטריות משמח, תחת הסלוגן "פטריות למצב-רוח טוב!" - מה שנכון, נכון :-) 



וכאן בפה פעור – הבד הפנימי הופך את מתנה הפטריות למתנה מנוקדת במיוחד!

*

הפוסט הקודם זיכה אותי בהרבה תגובות חמות, הרבה מיילים והרבה שאלות. אז הנה כמה תשובות -

ספל שמוליקיפוד – אני מכינה כעת המשך לסדרה, ואוכל למכור בכמות מוגבלת.

כלים פרחוניים – יש מלאי קטן, וניתן לפנות במייל לגבי הזמנות.

הכיתוב yanshoofim love kipodim על כיסוי המחשב הוטבע באמצעות סט חותמות של אותיות באנגלית על פס מבד כותנה מגוהץ לפליזלין. 

ואישית לרוסאנה – השארתי לך תגובה מתחת לתגובה שלך.

תודה לכן על המילים החמות והמפרגנות תמיד!!!

*

ולא נסיים בלי רגע של נחת -

לימים ורודים שקטים ואופטימיים :-)

*

שמוליקיפוד ועוד...

*
(בסוף הפוסט פרטים לגבי סדנת כיסוי יומן שאני מקיימת).
*
אחת מהסיבות לכך שהינשוף מכונה כך, היא כמות הספרים שהוא קורא וממלא בהם את המדפים בבית. לצערו של הינשוף, זוגתו עסוקה עד מעל הראש בעולם הקיפודים, והרבה זמן לקרוא לא נותר לה. יחד עם זאת, הינשוף מאוד אוהב לרכוש ספרים גם לזוגתו, ועל כן קיבלתי ממנו במתנה את הספר המקסים (ומתאים להספקי הקריאה שלי בתקופה האחרונה) – שמוליקיפוד. מכיוון שאין לי למי לספר סיפורים לפני השינה, יצא שכבר שנים לא דפדפתי בו, ומצאתי אותו כעת קסום במיוחד בגלל שלוש סיבות חשובות -
בראש ובראשונה – הציורים מתוקים להפליא. השניה היא שבכל עמוד שמוליק מצוייר אחרת, מה שאומר שהספר הוא חגיגה של קיפודים, והשלישית – כמעט כל משפט בספר הזה הוא פנינה העומדת בפני עצמה גם בלי קשר לסיפור.


לאחר דפדוף קל והרבה השראה התיישבתי לאייר את ספל "שמוליקיפוד" הראשון -



ואני כל כך אוהבת את התוצאה שצילמתי אותו מהמון המון כוונים…



למי שמתעניין בפרטים – הכיתוב וקווי המתאר - עם עפרון קרמי לפני שלב הגלזורה.



וצילום אחרון כי – אני באמת אוהבת!

*

בתור מתנת גומלין קיבל ממני הינשוף כיסוי למחשב החדש והקטנטן שלו. כפי ש"איימתי" בעבר – משנמצא בד הינשופים הגברי המתאים, יש לי הרבה רעיונות למתנות…

הכיסוי מרופד היטב בשכבת לבד (תודה, חגית :-)) ולמען נוחות השימוש בחרתי עבורו סגירה ע"י סקוצ' -



מכיוון שהגזרה לגמרי מהראש על פי מידות המחשב הספציפי, החלטתי לעשות לעצמי חיים קלים ולא למדוד במדויק את מיקום הסקוצ' לפני חיבור החלקים אלא לחבר אותו לאחר שהכיסוי כבר גמור ומוכן – כך שהכל יסגר היטב ובמדויק על מידותיו של המחשב הקטן -



בכדי שהתפר של חיבור הסקוצ' לא יראה מבחוץ – יצרתי פס כותנה מוחתם ומפלוזלן במידות של הסקוצ' ותפרתי אותו מבחוץ, במקביל לסקוצ' וממש על אותו תפר, בכך הפכתי "כמעט דפקט" לאפקט, והכיסוי המרופד קיבל ברגע האחרון שדרוג בצורת תוספת אישית –



ובזוית צילום מחמיאה -

*

לפני כמה חודשים הכנתי צלחת קטנטנה לחמאה, על פי בקשה מיוחדת, למשפחתו חובבת החמאה של אחי היקר. הצלחת התקבלה בשמחה, אבל לאחר כמה שבועות שימוש קיבלתי תלונה רשמית שהחמאה מתייבשת על הצלחת ונדרש פתרון מערכתי כולל. על כן החלטתי לפתור להם את הבעיה אחת ולתמיד וייצרתי להם צלוחית לחמאה עם מכסה פעמון תואם -

על מנת שלא ללכלך את הכלי עוד בטרם נמסר ליעדו (ובקיצור – התעצלתי לשטוף :-)) צילמתי את הדוגמנית הזעירה עם עוגיות מבית הלחמי -



ומבט על -

*

למי שהתעניינו לגבי צביעת הכלים שאני מכנה "ווש" – מדובר באנגובים לפני ביסק, ומעליהם גלזורה שקופה.

*

הזמנה לסדנא לכיסוי יומן:


ברוח "אחרי החגים" ועל פי בקשת הקהל אני פותחת תאריך אחד לסדנת כיסוי יומן על פי ההדרכה שפרסמתי כאן.

הסדנא תתקיים ב 10 בנובמבר, יום ה' בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא. הסדנא בעלות של 120 ש"ח מיועדת לבעלות מכונת תפירה ובעלות ידע בסיסי בשימוש בה. המחיר כולל יומן במידות המתאימות, שתיה וכיבוד קל.


מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. כדי לתת תשומת לב אישית הסדנא מיועדת למקסימום 8 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה. תינתן עדיפות לבנות שכבר היו אצלי בסדנא (ועודדו אותי לקיים סדנא נוספת – תודה, יקירות!)

*

הכל מכל וכל - חלק ב'

*


כל תנור שאני פותחת בסטודיו הקטן שלי, משמח אותי מקודמו. עוד לא ממש הפנמתי את העובדה שאני באמת זו שאחראית על כל התהליך מתחילת העבודה על כדור החימר, ועד לתוצר המוגמר, ובכל פעם שאני חושבת על זה – זה מפתיע ומרגש אותי מחדש!



קצת לפני החג הוצאתי תנור נוסף וממנו יצאו כמה וכמה אוצרות.
מבחינתי, גולת הכותרת הן הקערות השטוחות האלה -



הקערות, מצד אחד הן בעלות מראה כפרי וצביעת ווש "מחוספסת" שמגלה חלק ממראה החימר שמתחתיה, ומצד שני הן קלות, עדינות ומבריקות -



לכבוד החג צילמתי אותן גם ב"סצנת רימונים" -



לא התאפקתי מלהכין להן גם קנקן תואם -



שזכה אף הוא ל"סצנת רימונים" משל עצמו…



לעניין הרימונים – אני חייבת להתוודות שלמרות שיש לנו בחצר עץ רימונים נדיב ומניב – הרימונים המצולמים בכתבה מקורם בעץ של הסופר… כי בעוד הרימונים שעל צמרת העץ שלנו נראים כך, הרחק הרחק ממגע ידינו -



אנחנו מתעצלים להגיע לצמרת כדי לקטוף אותם!  


לעומתם, אלו הנמוכים, התלויים בגובה העיניים, התייבשו עד בוש, ותלויים כתזכורת על עצלנותנו לדראון עולם (או עד שהם יפנימו את האמרה "מה שמתייבש - נופל") ומעוררים בינתיים קונוטציות משעשעות בקרב דיירי הבית (רק הזכרים, כמובן…:-))

*

ונחזור לענייננו -
בין השאר הניב התנור גם שישיית כוסות מחימר אדום (טרקוטה שחלקו נותר חשוף) בצבעי ווש כחולים -





מכל הדרך המוקפדת, בסופו של דבר נמשך הלב אל הנזילות הבלתי צפויות…

*

ובהחלפת מגנטים שבה השתתפתי, נבחרתי להכין החלפה לרוני מילשייק המגניבה והחייכנית (שמזמן לא עדכנה את הבלוג שלה!)… ניסיתי להכנס לראש הצבעוני, הצעיר והמיוחד של רוני, וליצור מגנטים בסגנון "פופ ארט" מחימר תוך שאני מנצלת חותמות הטבעה מפלסטיק שקיבלתי בירושה משרון רותם האחת והיחידה כשהיא עשתה סדר בחדר העבודה שלה (ואם היא לא היתה מוסרת לי אותן, אני אפילו לא הייתי יודעת עד כמה הייתי זקוקה להן! תודה, יקירתי :-))

אלו פיסות החימר האישיות שהכנתי לרוני -

 

וכאן – מתפקדות כמגנטים ומדגמנות איך הן יודעות להחזיק את ציור ראש השנה המקסים שקיבלתי מערן ומיכל המתוקים (תודה!) שהם גם צעירי הקוראים בבלוג… (או לפחות מסתכלים בתמונות :-))



מכיוון שלא התחשק לי למסור את המגנטים סתם כך, ואפילו (מודה באשמה) התחשק לי לשחק קצת בנייר, שידרגתי קופסת קרטון קטנה שהתאימה לי בדיוק -



חייבת להודות ששדרוג הקופסא לקח לי יותר זמן מאשר הכנת המגנטים עצמם :-)
כך היא נראית כשהיא סגורה על אוצרותיה -



במקום לקשור את הקופסא עם סתם חוט, החלטתי להכין שרשרת חרוזים קטנה שתוסיף צבע לעיניים, וניצלתי חרוז פימו פרוס שפעם קשת הכינה בתור הדגמה פשוטה באיזו סדנא (כשלא זורקים כלום לפח הכל מוצא את יעודו בסופו של דבר... :-))
ומעוד זוית, כי כמה כבר יוצא לי ליהנות מסקראפ... ?

רוני אהבה מאוד את  ההחלפה הצבעונית!

*

ובאגף התפורים (לפחות אלו שאני כבר יכולה להעלות לבלוג) הכנתי, על פי ההדרכה של… שלי (!!!)  כאן (ואיזה מזל שכתבתי הדרכה מסודרת ואני לא צריכה להתחיל למדוד את הכל מחדש!) כיסוי יומן, לקשת, חברתי האהובה, הנדיבה והנשמה הטובה (יצא לי שיר :-)) -

כדי שקשת תדע שאני באמת אוהבת אותה, "בזבזתי" עליה בד של צעצועי רטרו שאני ממש אוהבת :-)

וגם הוספתי נגיעה אישית על הכיסים המיועדים לכרטיסי אשראי -

כדי שלא יצא "מתוק מדי" שילבתי את הבד הילדותי עם בד רטרו בסגנון קצת אחר…

וכך תימסר המתנה שלי לקשת, ממש עוד מעט!

*

ולכל מי ששאלה, שואלת או תשאל – הכלים, שאני מכינה בינתיים בכמויות קטנות,  בשביל הכיף ובאהבה - מועמדים למכירה (לפחות אלו שלא נמסרו…). מי שמעוניינת מוזמנת לפנות אלי במייל לגבי כלים שהועלו כאן או בפוסטים קודמים, או לגבי הזמנות אישיות.

*

שיהיה לנו שבוע מעולה, עם שני חגים שמחים במיוחד ועם המשך בשורות שמרחיבות את הלב…

*

הכל מכל וכל…(ויש אפילו עוד)

*
אמנם יוצא לי לכתוב כאן פחות, אבל אני דווקא עושה יותר. חלק מהדברים עוד לא לפרסום, וחלקם (בפרט כשמדובר בקרמיקה) פרוייקטים ארוכי טווח.
השבועות האחרונים היו מאוד משמחים מבחינת העשייה, והתאפיינו בשלל עיסוקים מסוגים, גוונים, חומרים וסגנונות רבים ושונים.


שתי הזדמנויות נפלו בחיקי לחזור לתפור את הקיפודים החביבים עלי בהזמנה…משום מה הם לא משעממים אותי אף פעם – הם ממש פרויקט כיס חמוד וקצר יחסית, עם תוצאה מחייכת!


 

*

וכהמשך לפטריות מפוסט קודם, יצאה סוף סוף מהתנור גם אחותם הבבושקה הפטרייתית הראשונה.



מכיוון שהיא צולמה על מדף בסטודיו שלי, הרחבתי מעט את הפריים לטובת כל מי שביקר בו וקיטר שהסטודיו "נקי מדי"… אז הנה, יש קצת בוץ על המדפים :-) וגם כלים בדרך לשריפה, ועוד רגליים שנועדו לעוד פטריות!
 
החריץ לרוחב הבבושקה הפטרייתית מלמד על תפקודה הפוטנציאלי כקופסא -


 

*

ובתחום הכלים היותר "רציניים" יצאו מהתנור תבניות קרמיקה ירקרקות עם משחק גלזורות -



חלקן נמסרו למתנות, חלקן עומדות על המדפים – למכירה.



וגם קנקן אחד גדול כי… אני פשוט אוהבת להכין קנקים!

*

והיתה גם ארוחת חג עם המון אורחים ושולחן ענק וצבעוני ועליו המון המון כלים מ…קרמיקה כמובן!



וקיבלנו סלסלה אחת מלאה בכל טוב, שנראתה כך לפני שטיפלתי בה -



וכך היא נראתה אחרי טיפול של ספריי צבע ירקרק ותפירת בטנה חדשה, על מנת שתתאים למקום המיועד לה…



המקום המיועד לה הוא עגלת עץ שבניתי עבור מתקן תמי 4 חדש שהוחלף -

*

ובין לבין גם הספקתי להיות שוב באמסטרדם, ובחנות הידועה בתור "זאת עם כלי האמאייל בשוק אלברטקאופף" מצאתי את התליון הקסום הזה -



והעליתי אותו לארץ (יחד עם הכלוב הענק שעליו הוא תלוי…) על מנת להכין ממנו תכשיט לעצמי. זה מה שיצא -

*

וגם הינשוף צ'ופר שוב וקיבל מתנה שהתבשלה כבר מזמן – ספל ינשופים שהוא לקח איתו לעבודה -



על מנת לצייר ינשוף כתבתי בגוגל how to draw an owl וגילית מבחר קישורים להמוני ינשופים בסגנונות שונים כאן. כך אפשר להגיע דרך הגוגל לצייר ממש כל דבר…!



הענף שהינשוף יושב עליו משתרג סביב הספל, וזהו צידו השני על מנת שלאף אחד במטבחון לא יהיו אי אלו ספקות -



ויש עוד המון המון עבודות – כלים, תפורים, קטנים, גדולים והפתעות – אבל אני אשאיר משהו לפוסט הבא :-)


תודה על ברכות יום ההולדת המרגשות שלכם לבניי. מסרתי להם נשיקה על כל ברכה, עד שהם נהיו דביקים…


שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה!


*