*
זהר, חברה אהובה ויקרה, ארגנה באחת הקומונות (ובעברית – הצד הצבעוני של החיים…) החלפה מעניינת – החלפת חומר גלם. הרעיון הוא שכל אחת שולחת לבת זוגה להחלפה חומר גלם כלשהוא. בת זוגה תשתמש בחומר הגלם כבסיס ליצירה כלשהיא ותחזיר לשולחת את היצירה המוגמרת… כמובן שזה עובד גם להיפך… (ומקווה שההסבר הקצר היה מובן :-))
אני קיבלתי כבת זוג את…זהר (אהובה ויקרה כבר אמרתי?). זהר שלחה לי כחומר גלם מפית קרושה סרוגה בידי סבתה ז"ל, שאחרי העבודה על החלפה הזאת אני כבר מרגישה מספיק קרובה בשביל להרשות לעצמי לקרוא לה "סבתא פנינה"… זוהי המפית -
ובכדי שתקבלו פרופורציות - היא מצולמת ליד עיפרון , מה שאומר שהיצירה הזאת סרוגה בחוט דקיק דקיק – ואני אפילו לא יכולה לדמיין איך אפשר לסרוג דבר כזה…
המפית הזו העסיקה את המחשבות שלי משך זמן רב – האמת היא שפחדתי לגעת במזכרת היקרה ללב הזו… והפכתי במוחי הקודח הרבה רעיונות שעונים על התנאים שהצבתי לעצמי – אני לא "פוגעת" במפית (גזירה, צבע וכו'), אני מחברת אותה לעבודה כך שהתוצאה, מבחינת המפית, תהיה הפיכה – (כדי שאם לא ימצא חן בעיני זהר היא תוכל לחלץ את המפית מהיצירה), ושהיצירה תכבד את המזכרת הזאת של זהר מסבתא פנינה, אבל לא באופן עצוב…
נזכרתי, שבתחילת הרומן שלי עם זהר – עשיתי קריאה צולבת אצלה בבלוג מהתחלה ועד הסוף, וזכרתי שהיא פרסמה פוסט על סבתא פנינה, היה לי קל למצוא אותו – הוא פורסם לגמרי במקרה, עוד לפני שהכרנו, ביום ההולדת שלי… מאותו פוסט הרשיתי לעצמי לקחת חלקים מהטקסט המרגש והמקסים של זהר, אותו הדפסתי באותיות די קטנטנות (כאן זה לא נראה כך…) כך שכל הטקסט שרציתי יכנס לי בול למסגרת, תוך שמירה על חלל להדבקת המפית (בנקודות קטנטנות של דבק דו צדדי).
על שורות הטקסט עברתי בווש עם מכחול ומעט צבעי אקריל מהולים במים.
את המסגרת צבעתי עם קרקל ושתי שכבות צבע, בצבעים לא קונבנציונאליים…(אדום עמוק וכתום מישמיש) הנה זום לפיצוצים ולסדקים -
והנה ה"יצירה" כולה, אני מרוצה ממנה במובן של – שומרת על זכרון מכובד אבל בלי להיות "דכאונית"…
בהחלפה הזו אני שלחתי לזהר כחומר גלם, צמר כבשים מחליף צבעים, שארית מהאפודה שסרגתי פה, ומאוד אהבתי את הצמר…
זהר יצרה ממנה יצירה זוגית מרגשת בשם "החוט המקשר בינינו"…שחציה השמאלי נשאר אצל זהר…
וחציה הימני נשלח אלי…
את הפילוסופיה מאחורי העבודה הזו אני אשאיר לכם לקרוא בבלוג שלה, (אני מניחה שזה יכתב בשבוע הקרוב) ובכל מקרה אין בפי מילים על המחשבה, הרגש, היצירתיות, המעוף והאהבה שהיא שלחה לי… תודה יקירתי :-)
*
תגובות לפוסט הקומקומים – (שכרגיל יתחילו בתודה תודה תודה… אתן נפלאות).
לשאלותיכן - אני סה"כ שנתיים תלמידה בסטודיו לקרמיקה, שלוש שעות פעם בשבוע… הייתי שמחה לעשות סדנא לכל מי שביקשה אבל – אין לי סטודיו משלי (חלומות יש… :-)), וחוץ מזה – קטונתי, באמת…
את ידית הבמבוק לקומקום קונים כמו שהיא בחנויות ציוד לקרמיקה, את הקומקום תכננתי על פי הידית, ולאחר שהוא היה שרוף ומוכן, השחלתי את הידית למתלים שהכינותי בו מראש…
ולמגיבה לימור רזפינג'טו – :-) הפלת אותי מצחוק עם התגובה שלך… ולכן אני מיד ממלאה את בקשתך עם – סדנא לחיתוך אותיות לשבלונה משקף…
*
קודם כל לספר לכם שאני חותכת המון שבלונות משקפים. השבלונות משמשות אותי לא רק לצורך חיתוך אותיות בכל גודל ופונט רצוי (כמעט) אלא גם לכל מיני צורות וציורים – אני מצרפת כאן מעט דוגמאות של שבלונות שחתכתי בעבר – כאן אתם רואים את השקפים עצמם לאחר שבעבר כבר השתמשתי בהם ולכן הם מרוחים בצבע – השבלונות האלו הן רב שימושיות!
כאן תוכלו לראות צילומים גרועים במיוחד של אחד מהשימושים שעשיתי עם שבלונה במטבח שלי…
וכאן – שימוש בשבלונות נוספות שמצולמות למעלה…
מתחילים….
סדנא מצולמת לחיתוך אותיות לשבלונה משקף
קודם כל – הדפיסו לכם כל דבר שתרצו לחתוך כשבלונה – שימו לב שפונט האותיות העליון, בעל הקווים הישרים, קל יותר לחיתוך מאשר האותיות התחתונות ומתאים יותר למתחילים…
לצורך העניין תצטרכו – שקף רגיל (היתה לי רק שארית עגולה והדבקתי עליה סמייליז כדי שתבלוט בצילומים), סכין חיתוך כלשהו, משטח חיתוך (אם אין לכם משטח ייעודי – בעבר הייתי הרבה פחות מצויידת, ועבדתי על דיקט או משטח עץ סנדביץ', פחות נוח אבל בהחלט אפשרי!), מסקינגטייפ.
כאן בחרתי לחתוך את האותיות המעוגלות (כתב) שאגב, הודפסו ב WORD בפונט "גוטמן יד" בסיסי וזמין, ובגודל פונט 96.
הדביקו את השקף על האותיות המודפסות בעזרת המסקינגטייפ.
איחזו את סכין החיתוך כמו עיפרון, וכאילו אתם כותבים באמצעותו, חיתכו את האותיות (השקף עם הנייר שמתחתיו) על פי הגבול שלהן… זה לא חייב להיות מאוד מאוד מדוייק- פשלות קטנות מתקבלות בסלחנות…זה חלק מהחן של התוצאה, והמיומנות תגיע עם הזמן…!
סכין חיתוך רגיל וחד גם עושה את העבודה – שימו לב שאת האותיות ק' וי' כבר סיימתי לחתוך ושלפתי אותן מהשקף…(רואים את המשטח מציץ מלמטה?)
סיימתי לחתוך את האותיות – זה קצת כמו גילוף…
חשוב : שימו לב לחלק התחתון באות מ' סופית (ם' או ס' או כל צורה עגולה אחרת…) – השארתי "גשר" קטן שלא חתכתי על מנת לשמור על העיגול הפנימי מחובר לשקף החיצוני -
הניחו את השקף על המשטח אותו תרצו לעטר באמצעותו – במקרה הזה סתם חתיכת קרטון מרוחה בצבע אקרילי כתום. חזקו עם מסקינטייפ מכל הצדדים – חשוב מאוד שלא יזוז!
על מכחול יבש וקשה מירחו מעט מאוד צבע אקרילי, ועיברו על האותיות החתוכות – לעשות את זה בעדינות, לשמור על השקף צמוד למשטח התחתון, ולהיזהר לא "להזיז" חלקים פנימיים של אותיות (כמו האמצע של הפ' או של ם')…
לאחר שסיימתם לצבוע את האותיות, הסירו בזהירות את השקף מעל המשטח. אני עושה את זה כשהצבע עוד לא יבש… באות ם' נשאר חריץ – פשוט צריך לעבור עליו עם מכחול באופן חופשי…
רוצים ניקוד? (אני אוהבת…) – קחו קצה של שיפוד, טיבלו בצבע…
הניחו במקום הנכון – ויש לכם ניקוד!
והתוצאה הסופית – עם השבלונה החתוכה שתלויה לייבוש ותוכל לשמש אותי עוד פעמים רבות!
כל העבודה כולל הצילומים לקחה לי כעשר דקות… זה כיף, זה פותח המון אפשרויות, ואחרי קצת אימונים - זה הולך מהר ו...ממכר :-) בהצלחה!!!
