*
אלתרמן בספירלה.
קשה לי לתאר או להסביר את האנרגיה שמניעה את המכחול, אבל הרגעים האלו, של ההתעסקות עם המילים שאני כל כך אוהבת, שתוך כדי כתיבה אני מגלגלת אותן במחשבות, שרה אותן בלב (וגם בקולי קולות), משננת אותן שוב – אלו רגעים נפלאים של אושר, ואני מקווה שהאהבה הזו נספגת בחומר…
ככה זה נראה בשלב ה”טיוטא” – עם סימני עיפרון שעוזרים לי לארגן את הטקסט ואחר כך נעלמים בשריפה.
את הקערה הגדולה קידרתי במיוחד לשם כתיבת השיר.
הקערה – מחימר אפור. בחלקה הפנימי מרחתי סליפ- פורצלן על מנת שהרקע יהיה לבן.
על החלק החיצוני האפור צבעתי פסים צבעוניים על הרקע שאני אוהבת.
קערה גדולה – כבר אמרתי?
הטקסט – עם גלזורה, אחרי שריפה…
*
ועוד משהו קטנטן לכבוד הגשם -
קטנטנות ופוטוגנית -
כמה קטנטנות? – תראו בעצמכם… (חדי העין יבחינו גם בקיפוד זעיר)
כל הסדרה הזו כבר התפזרה לבתים חמים. בקרוב חידוש מלאי.
*
ואלו התמונות היפהפיות שצילמה יעל כץ בסדנת בד וחומר בשבוע שעבר (איזה כיף שהיא הגיעה חמושה במצלמה נהדרת!) 
ב 25.2.16, יום ה', 20:00 – קיפודים נודדים ועולים לירושלים (ארנונה) עם סדנת בד וחומר, וזו הזדמנות לכל בנות הסביבה להרשם (ניתן לעשות זאת גם בטלפון 052-4479206).
*
!Jerusalem - here i come
להתראות בירושלים... ותודה גדולה :)
*
