יום שישי, 22 ביוני 2012

תראה מה שצבע…

*
את החדרים של שלושת בני החיילים צבעתי בכל מיני כחולים ומשוגעים לפני המון שנים.  לאחרונה, בחופשות מהצבא התחשק לאחד מהם לשפץ קצת את החדר שלו, מה שאומר – צבע, איקאה ותפעול של אמא. הצביעה הפכה למגפה מדבקת מחדר לחדר ואני מצאתי את עצמי בלי להתכוון בעיצומם של ימי צבע.
הצילום הזה בתום יום צביעת רהיטים-של-הבנים מצא חן בעיני. רוב רהיטיהם (וגם קירותיהם) נצבעו בגוונים שונים של אפור (החל מאפרפר כמעט לבן וכלה באפור פחם כמעט שחור), האדום-כתום שימש רק לנגיעות קלות על הדרך…



אבל זה בכלל לא מה שרציתי לספר כאן, אלא על מה שהתגלגל בעקבות זה. המוטיבציה לצבוע רהיטים (וקירות) מגיעה אצלי בגלים, ואני מודה שכבר מזמן לא ביקר אצלי הגל המתאים. אבל מכיוון שהפעם הגל פשוט שטף אותי בלי לשאול יותר מדי שאלות ובלי להותיר לי הרבה אפשרות להתנגד – זרמתי!
ועל הדרך גם הלכתי על כמה פרוייקטים שכבר מזמן ממתינים לי.
*
אז קודם כל אציג בפניכם את רהיט ה"מציאה" שמצאתי ברחוב. למרות גל הוינטאג' והרטרו, הסיבה לכך שהרהיט הזה נאסף מהרחוב אלי לאוטו היא רק בגלל שהוא התאים לי בול לפינה מאוד מסויימת ולמטרה מאוד ספציפית (יש אומרים – ביזארית…). בינתיים אני לא מגלה לכן מהי - תתאפקו!



בהתחלה, שלוש המדפים שלו הספיקו למטרה שלשמה הוא הגיע, אבל בהמשך וככל שהשגעון שלי הלך והתפתח, נוצר לי צורך בעוד מדפים ולכן ניסרתי פלטה ששמרתי פעם במרתף (גילוי נאות – הפעם לא התחשק לי לנסר, אז רק סימנתי בטוש על הפלטה ושלחתי לחבר שאני סומכת על הסיבובים שלו אפילו יותר מאשר על שלי -  והוא שעשה את עבודת הניסור המדוייקת, תודה! מאוד מעריכה...)



חיברתי את המדפים החדשים לכוננית הפינתית וצבעתי אותה. מכיוון שהמטרה מאוד ספציפית והמהירות היתה יותר חשובה לי מאשר הפינישים, צבעתי עם מיכל ספריי שסחתבי מאמסטרדם, אבל היום כבר ניתן להשיג בכל הצבעים האפשריים גם בארץ, אצל אלעד וגיא מ CAPZOOLA בדרום תל אביב. מיכל ספריי בודד הספיק לי בדיוק לצביעה לא יסודית מדי של הכוננית (אם תבדקו היטב אז הצבע לא הספיק לגב או לפינות נסתרות אחרות...), ככה אנחנו נראים אחרי הטיפול (אני יודעת שרואים את ההבדל בין המדפים השונים, כאמור, זה לא היה כל כך חשוב לי ותיכף תבינו גם למה…)



והנה – המטרה שלשמה התכנסנו - אוסף הכפכפים השבדיות שלי, לתפארת מחסן הנעליים (לא להזדעזע מהוילון - זה רק "מחסן"...)!



ומזוית קצת אחרת – כי אני אישית לא מפסיקה לחייך למראה הסידור המעולה הזה!



כשקניתי מאיילת (BRONXY) את הזוג השביעי ושאלתי אותה אם אני שוברת את השיא, היא סיפרה לי שיש לה לקוחה שקנתה 14 זוגות כאלה, כך שיש לי עוד לאן לשאוף סמיילי.
וזו לגמרי לא פרסומת, ואין לי, לצערי, אחוזים. אני סתם אוהבת מאוד את הכפכפים האלו והן מהוות את הנעליים העיקריות שלי בקיץ!

*
ובאותו פרץ אנרגיה כחלחל (טוב, נו, אקווה) שלפתי ממרתף ביתנו את שולחן הסלון הישן שכבר שנים אני חולמת להחזיר למקומו במרכז הבית, אבל מתכננת קודם לצבוע אותו.
כך הוא היה נראה לפני הצביעה בתוספת יתרון נפלא שלא רואים בצילום. אחרי בילוי של שנים במרתף ביתנו, בעודו משמש כשולחן הכיף והזולה של הילדים שגדלו והפכו עליו לנוער ובהמשך לגברים – הוא חבוט לתפארת, כלומר, מצבו הכללי מצויין אבל יש עליו המון דפיקות קטנות ונפלאות לסגנון מיושן.



שייפתי וצבעתי אותו (צבע ומברשת) וכך הוא היה נראה אחרי השכבה הראשונה (צילמתי מקרוב כדי שאפשר יהיה לראות גם את הגוון וגם את הדפיקות הקטנות אליהן הצבע לא נכנס אם לא מתאמצים – ואני לא התאמצתי! …)



בסיום הצביעה, שייפתי את המשטחים הצבועים בכלל ואת הפינות בפרט ביסודיות ובלי רחמים…
כך הוא נראה באור יום לפני שנכנס חזרה הביתה למקומו החדש/ישן (מאוד התגעגעתי אליו ולא אהבתי את השולחן החליפי שעמד במקומו במשך כמה שנים) -



ומגירת הצד שלו שאני מאוד אוהבת 





וכך הוא נראה לאחר שהוצב חזרה במרכז הבית -



ובזוית קצת אחרת -




את המפה היפהפיה הזו תפרה לי מזמן בתור מתנת יום הולדת, חברתי היקרה והמחוננת שרון רותם. היא דאגה למדוד מאחורי גבי את השולחן הישן ולתפור לי את מפת הטלאים בתור הפתעה שריגשה אותי מאוד בהקפדה היפהפיה שבה ובהתאמה המופלאה שלה לטעמנו האקלקטי ולצבעים השולטים בסלון…



השולחן הזה גדול יותר מקודמו בתפקיד, ולכן לטעמי המפה מתאימה לו אף יותר, מכיוון שהיא משאירה שוליים של עץ משופשף מציצים ממנה, ולמרות שלכאורה שילוב הצבעים מוטרף – הרי שהמפה עושה תפקיד נפלא בליכוד ואיחוד של כל הצבעים שסביבה…



מי אמר בית צבעוני ואקלקטי ולא קיבל? אני מאוד אוהבת.
הינשוף, בינתיים מסתגל… מצד שני – אם הוא הסתגל אלי, אז הכל אפשרי!

*
וצבעוני קטן אחרון חביב – חגית, חברתי ושכנתי המופלאה, פתחה בימים אלו בלוג חדש ומרתק העוסק ביומני יצירה. הבלוג נקרא "יומני היקר" וכבר בתחילת הדרך היא מזמינה את הקוראים להשתתף באתגר יצירה נושא פרס – פרטים כאן.
במסגרת הפיילוט של האתגר הזמינה אותי חגית למלא "דו"ח" על עצמי. זה היה לי שעשוע מאוד חביב, מסוג הדברים שלא הייתי מגיעה לעשות לולא הוזמנתי אישית, וטוב שכך כי נהניתי (תודה חגית!)

אז הנה תרומתי הצנועה ל"יומני היקר". מי אני ומה שמי? כמו כל התמונות בפוסט הזה, ניתן להגדיל בשקל תשעים של הקלקה.
בבלוג של חגית תוכלו לראות עוד דפים מקסימים, להשתתף באותו אתגר ממש ואולי לזכות בפרס שווה (שאני מאוד חומדת לעצמי...)!



*
הפטריות מהפוסט הקודם מצאו כולן בתים חדשים, ומכיוון שהיתה התעניינות גדולה בקערות הפסים המקסיקניות (ואין אפילו אחת כרגע על המדף...) אני אכין עוד ואפרסם. תודה לכן על הפרגון והאהבה לדברים שאני מייצרת, זה מעשיר את עולמי וממלא את לבי באושר!

שבת שלום ושבוע נפלא :-)

*

יום שבת, 16 ביוני 2012

השראה.החלפה.השראה.


*
מזמן לא השתתפתי בהחלפה, ולא פעם אני נשאלת (בעיקר מצד בני הבית שרואים את כמות האנרגיה שאני משקיעה בזה...) בכלל בשביל מה? על זה אני עונה שההחלפות גורמות לי לחשוב אחרת, דרך העיניים של מי שאמור לקבל אותן. הן מאלצות אותי לצאת מתוך עצמי. התהליך מתחיל בד"כ בסוג מסויים של לחץ ואימוץ המחשבה – מה ליצור למוחלפת שלי? ומסתיים, בד"כ, עם רעיון "טרי", משהו שטרם יצרתי, רעיון קצת אחר – רווח נקי!


בקומונת צומת צבעים יזמה מיכלי ARAPAX המרתקת, החלפה בשם "לוח השראה". הרעיון הוא שכל אחת יוצרת לעצמה לוח תמונות השראה שיהוו את הבסיס הרעיוני לכיוון ההחלפה שעל היוצרת להכין לה. הכוונה אינה להכין משהו ספציפי מתוך התמונות בלוח ההשראה אלא רק לזרום עם הכיוון.


נבחרתי להכין החלפה למלכת ימי ההולדת המושקעים, פיצ'ולה, שאת לוח ההשראה המשמח שלה אפשר לראות במלואו כאן, וכיווץ מאוד חלקי ממנו להתרשמות כללית הדבקתי כאן -


יונית
בלוח ההשראה של פיצ'ולה יש הרבה תכלת, נקודות, ורוד, אדום ובתים ולכן בשלב ראשון הכנתי לה כלי תכלת מנוקד לכלים, סכו"מ וששת -



הוספתי לו פטריה תואמת בצבעים "טבעיים" (נגטיביים) שתעמוד לידו על השיש במטבח. אחד הדברים שאני הכי נהנית מהם באפשרויות העיטור בחימר הוא היכולת לכתוב דברים אישיים עם עפרון קרמי על הכלי…



וכך הם נראים יחדיו – זוג משלים/מושלם…



בזמן שחיכיתי שהכלים יישרפו התכוונתי לצרף להחלפה גם כפות עץ תואמות. ברגע האחרון השתנתה התכנית ועיטרתי קרש חיתוך מעץ שישמש כמשטח לסירים חמים -



משטח העץ שהגיע במקור מחנות הכל בשנקל נצבע בצבעי אקריל, עליהם הדבקתי פיסות נייר מדוגם (מהקיטים הישנים והמקסימים של איקאה) ונייר מספר ישן (גם משהו שהופיע הרבה לאורך לוח ההשראה הפיצ'ולי). ה"קולאז'" לפי אחד מהציורים מתוך לוח ההשראה. החלק התחתון של הקרש – מפית בדוגמת משבצות וורודות.



וכך, במלואה נמסרה לפיצ'ולה - (בעצם בלי העפרונות חיוך קורץ)




*
עד כאן לענייני "חובת" ההחלפה… אבל תוך כדי ההכנה שלה עבר לי בראש הרעיון המהפכני (או בעצם ההפוך!) שאפשר להכין פטריות בצבעים נגטיביים, ואם כבר הצבעים פתוחים והיד מציירת נקודות, הכנתי עוד כמה פטריות ספייר על הדרך -



ועוד כמה -



את הפטריות עשיתי ממש בשביל הכיף, ללא מטרה מוגדרת, ובגלל ניקוי מדפים אני מציעה את כולן למכירה. פרטים בסוף הפוסט…



*
ועוד ליין שהתקבל באהבה ולכן תופס תאוצה ומתרחב… כך גם ליין קערות הפסים 



שלוש אלו כבר מצאו להן בתים חדשים ואוהבים -



אני אישית מאוד מאוד אוהבת את הצבעים האלה, ומכנה אותם ביני לבין עצמי "כלים בסגנון מקסיקני" -




*
ולפינת התשובות לשאלות מהפוסט הקודם :
לגבי הצמידים - ירדנה: פיסות הבד הקטנטנות מגוהצות על פליזלין, מלופפות סביב עצמן וסביב חוט המתכת ומודבקות עם גוטרמן. אין כאן תפירה כלל.

סדנאות קרמיקה – (חוזרת שוב…) אני לא מלמדת קרמיקה, קטונתי! (אבל תודה סמיילי). מי שמחפשת קדרות באזור הוד השרון אני ממליצה על הסטודיו של איילת (אין לי שום אחוזים, רק הרבה אהבה!)
*

לקראת סיום ולמי שפספסה את הכיתוב… בגלל ניקוי מדפים הפטריות האלה מחפשות בית חדש. 
מחיריהן משתנים בהתאם לגודלן (45 עד 75 ש"ח), הן עשויות מחימר חזק במיוחד ועמידות לגמרי לתנאי חצר - חום, קור, מים וכיו"ב… גובהן בין 7 ל 15 ס"מ לערך. המלאי קטן מאוד ומוגבל רק לאלו שמופיעות בתמונה. פרטים במייל ykipodim@gmail.com. אם מישהי תרצה לאמץ את כולן גם יחד, אעשה עבורה מחיר מיוחד ואמסור אותן יחד עם הגמד שהצטלם אתן למעלה…

Presentation1


שיהיה לכם שבוע מלא בשמחה והשראה!


*

יום שלישי, 5 ביוני 2012

הילדה הכי יפה בגן

 *


אז מה היה לנו בשלוש השבועות בהם לא כתבתי?
הבלוג עבר מתיחת פנים וקיבל מראה קייצי, עדכני ותואם לפייסבוק שלי (בינתיים).
אני מופיעה כ"בלוג השבוע" באתר של סודות מחדר התפירה.


ומורן, חגגה יומולדת עגול וחשוב – ואני הכנתי לה קערת תותים עם מסר אישי -



מורן, למי שלא מכירה, היא הגננת הכי-הכי-הכי מתוקה ברעננה (ובעולם כולו!). מצד אחד אני מצטערת שאין לי ילדים בגילאים המתאימים ליהנות מזה, מצד שני – לפחות אני אישית זוכה ליהנות ממנה בכל מפגש שלנו – הבחורה פשוט הכי הכי מקסימה בגן.
מכאן רק התבקש שעל קערת התותים המתוקה אכתוב לה מלים מתוך "הילדה הכי יפה בגן", והאגס נוכח בצילום על מנת להמחיש את גודלה של הקערה.



ומזוית אחרת – כי דברים שרואים מכאן, לא רואים משם -



היתה חגיגת יומולדת – תותים!!!


*

עד לקיץ האחרון טענתי שאני לא חובבת צמידים, כנראה כי לא נתקלתי בכאלו שאני כן חובבת… לפני כמה שבועות, מצאתי את עצמי עם שעה פנויה בין שתי ישיבות משוטטת בתל אביב, ומאחד מחלונות הראווה הציץ אלי צמיד שמאוד מצא חן בעיני. החלטתי לפרגן אותו לעצמי, ותוך כדי כניסה לחנות הרהרתי ביני וביני כמה פחות או יותר הוא צריך לעלות בתוספת של 100% בגלל העובדה שאני במצב רוח נפלא ונורא בא לי לרכוש לעצמי מתנה. בחנות המעוצבת ציפתה לי הפתעה מבאסת – הצמיד עלה פי ארבע מכל מחיר שניתן לקרוא לו סביר פלוס…אז ויתרתי. זה נראה לי פשוט מחיר חצוף.

אבל כמו בהרבה מקרים אחרים – צריך להפוך את הדפקט לאפקט והזמנתי לעצמי מ ETSY (תודה ל"קשת חיפושים") את הקפיץ הדרוש להכנת צמיד בסגנון. כל שאר החומרים מאוספים שיש לי בבית, ויכולתי לעצב לעצמי צמיד לפי טעמיי ושגעונותי -



כאמור, הרעיון הבסיסי של צמיד על קפיץ איננו שלי, אבל התוצר הסופי שמורכב מכל החרוזים שאני אוספת כבר שנים ופיסות בד שיש לי בבית – מבטא אותי יותר מכל צמיד קנוי אחר. עצם ההכנה גרמה לי אושר גדול, היה פשוט כיף לשבת שעות עם קופסאות החרוזים, לחטט בהן, להפוך, להתלבט, להשחיל, לשנות דעה ולהתמלא בשמחה צבעונית ככל שארבעת הסיבובים שלו הלכו והתמלאו בחרוזים.


כל כך נהניתי שכבר הכנתי עוד אחד… לכבוד יום ההולדת של איילת



לאיילת (מורתי האהובה לקרמיקה) רציתי להכין צמיד מתון יותר, ולכן הסתפקתי בשלושה סיבובים של קפיץ ובמנעד צבעים מצומצם יותר – כתום וטורקיז, עם פחות נגיעות ממשפחות צבעים אחרות.



תפרתי לו ביד גם נרתיק לבד קטנטנן בתוכו הוא נמסר -



ומכיוון שבכל הצילומים כאן הצמידים נראים ענקיים – הנה צילום ב LIVE -



לכל מי ששאלה אותי שאלות לגבי הפוסט הקודם -
א. כפכפי אצבע ב 10 ש"ח ניתן למצוא ב ZIPPER כפר סבא. הייתי שם אתמול ועדיין יש מבחר יפה מאוד של מידות וצבעים!
ב. הדרכה ל ANGRY BIRDS – לא שכחתי, היא עוד תגיע.
ג. האם הסלסלה נסרגה מחוטי כותנה או טריקו? כנראה שטריקו… היא בעיקר נסרגה ממה שהצלחתי לשנורר מחברות :-) 

תודה לכן על התגובות החמות, המרגשות, המתעניינות ומלאות הפרגון, וברוכות הבאות לכל המצטרפות החדשות שהגיעו מסודות מחדר התפירה… נכון שבפוסט הזה אין תפירה – אבל אני מבטיחה שהיא בוא תבוא!


*