יום שני, 20 ביוני 2011

פוסט אקלקטי


בכל הקשור ליצירה ולעיצוב אני מוצאת את עצמי נמשכת לסגנונות שונים, לעתים אף מנוגדים. בד"כ אני משתדלת תוך כדי תהליך יצירה לתת לכל תוצר אופי וסגנון משלו, וללכת עד הסוף עם הכיוון העיצובי שאליו הוא לוקח אותי. כשאני מגיעה לסיום העבודה על היצירה החדשה, אני מוצאת שהחוט המקשר בסופו של תהליך הוא שכמעט הכל יוצא די ססגוני… :-)
איזה מזל שקיים במילון הערך "אקלקטי"…
*
בטיולנו האחרון באמסטרדם מצאתי בכמה אירו שובך עץ פשוט - כמה חתיכות עץ לא צבוע, עם חור קטן לציפור שלא תבוא. בית העץ עשה עליה למטוס ולארץ, חיכה קצת בפינה הטיפולית שלי לבוא תורו לעלות לשולחן הניתוחים, ובסופו של דבר מצא את עצמו מפורמט כך -


IMG_0355
גופו נצבע בתכלת משוייפת, וכדי להבהיר למי שייך הבית הזה – נכתב עליו הסבר משכנע שנחתך משבלונה, כולל ניקוד לציפורים בכיתה א'.


IMG_0176
האדום המנוקד, הפרחים מסביב לחלון ומשטח הגג הם תוצרים של הדבקת מפיות – את הוורודה הפרחונית מכרו פעם בגולף ואמנם התקמצנתי לקנות חבילה שלמה אבל סחבתי מפית אחת מאיזשהו ארוע, ואחרי שנים מצאתי לה שימוש מושלם כציפוי גג השובך הרומנטי…


IMG_0181
בכדי שהתוצאה לא תהיה מלוקקת מדי, ליכלכתי את כל השובך כולל הגג בעזרת סמרטוט מרוח במעט צבע חום, ולסיום סיומת הדבקתי עליו זוג ציפורים וורדרדות בשנקל -


IMG_170_1
אני לא בטוחה שאני יודעת להגדיר את התוצאה במונחים של סגנון עיצובי – כפרי? שאבי-שיק? סתם קיטש? כך או כך, אני אוהבת את התוצאה, ומסתבר שלפעמים אני גם רומנטית…


שובך1
*
עם כיוון אחר לגמרי הסתובבתי לתור אחר בדים לכריות ראויות לספות החדשות שלנו ומצאתי בד קנווסי צבוע ומקושקש, שברגע שראיתי אותו ידעתי שהוא פשוט תפור עלי - ואני אתפור עליו… ואכן תפרתי שתי כריות גדולות תפוחות מאוד במידות 50X50-

IMG_0385

בסיומת שלהם הותרתי שוליים תפורים של ס"מ מסביב, סיומת שמקנה להן מראה יותר חגיגי…

IMG_0382

והשקעתי גם בגב אז לפחות שתראו -

IMG_0386

בכדי לשבור את הסגנון והגוונים, תפרתי גם כרית נוספת מבד אהוב מאוד שמצאתי ב"קטיפה כחולה" בנחלה (חנות שאני אוהבת במיוחד!)

IMG_0410

לכרית הזו הענקתי סיומת של פספול ורוד וחיוני שמאוד מבליט את הבד היפהפה. אני מאוד גאה בפספול הראשון שלי, זאת למרות שאין לי מושג איך בעצם מבטאים את המילה הזו (ועל כן אני קוראת לו fasful ואין לי מושג אם זה כך או אחרת…)

IMG_0393

IMG_0413
*
כך קיבלה הספה החדשה את פני שלוש הכריות -

IMG_0379


ומזוית אחרת -


IMG_0399
ובעדשה קצת יותר רחבה – כך הן משתלות בסלון ביתי האקלקטי…


IMG_0398
ובינתיים הספה השניה קצת מקופחת, ועל כן קיבלה את השובך בתור שכן חדש וטוב - 


IMG_0430
זום אאוט…


IMG_0428
*
בהמשך למתקפת הכריות, אירחתי והדרכתי אמש בביתי סדנת "כריס כיס ודובון" לחברותי לקומונת צומת צבעים. היה כיף גדול וכולן יצאו עם תוצרים משובבי נפש שהצטלמו יחד בתמונת מחזור (חלקם "דובונים אנונימים" שצולמו לפני שהספיקו לסיים להם את הפרצופים) -


IMG_3971_1
*
לקראת סיום אני רוצה להודות לכם מקרב לב על התלהבותכם ואהבתכם לסנאכבר והבלוטים מהפוסט הקודם. דווקא משום שכל הקונספט נתפר ממקום מאוד אישי, חופשי וספונטני, זה יקר לי במיוחד!
לכל מי שכתבה לי במייל על קושי בהשארת תגובות בבלוגספוט, הדרך הפשוטה ביותר שתמיד עובדת היא השארת תגובה תחת האופציה של "אנונימי" והשארת השם בגוף התגובה. התגובות הן המנוע התמריצי של הבלוג, וגם המקום לשאלות, בקשות, תהיות וביקורת בונה. אני מוקירה כל תגובה ותגובה שנכתבת, ועל שאלות אני עונה במרוכז בפוסט העוקב.
*
ונפרד עם קומפוזיציה נוספת של anonymous teddy bears…


IMG_3975_1

המשך שבוע צבעוני וקסום!


*

יום שבת, 11 ביוני 2011

בלוט וספלול

*
עם גיוסם של הבנים, החלטתי לערוך סדר יסודי בחדריהם המיותמים רוב הזמן (מה שהם הבטיחו שיעשו עוד לפני שהתגייסו…) וכך אני עוברת בעצלתיים חדר אחר חדר, מארגנת, זורקת (קיבלתי רשות!), מסדרת, מיישרת, מצ'פרת ועל הדרך גם מוצאת כל מיני מציאות. מציאה שכזו היתה כפפת פליז אחת אפורה, גלמודה ובודדה. איך שנח עליה מבטי ישר ידעתי מה יהיה הייעוד שלה (עד כדי כך שלא ממש טרחתי לחפש את השניה).
אצתי רצתי עם הכפפה למועדפים שלי, שם שמרתי לפני המון המון זמן את ההדרכה הזו המלמדת איך להפוך כפפת צמר משועממת לסנאי חינני. הסתערתי על הפרוייקט הזה במהירות שיא, ומרגע מציאת הכפפה לא עברו שעתיים עד שהיא מצאה את עצמה במצב הצבירה הזה -


IMG_0141
הוא שבה את לבי למרות שהוא לא בדיוק סנאי מובהק ובינינו, הוא  גם רחוק מלהיות מושלם. מכיוון שמדובר בכפפת פליז ולא צמר, היא יותר "קשיחה". כל אחת מהאצבעות בכפפה היא בגודל אחר, לכל חלק שנחתך יש תפרים פנימיים (שלא כמו בכפפת צמר), ולכן נאלצתי לעשות כאן המון אילתורים והתאמות כדי להשאר בכל זאת קרובה למקור, ובכל אופן, זה אחד הדברים שהכי-הכי נהניתי לתפור אי פעם! דווקא בגלל אי הדיוקים, החופש והאילתורים שבתפירה (הידנית כמובן) נולד יצור, ספק סנאי ספק עכבר (סנאכבר?) מלא אופי, יחיד ומיוחד שאי אפשר לשחזר…


IMG_0200
הסנאכבר הגיבן עומד מאוד יציב (שעון על זנבו הארוך…) ויש לו חזות מעניינת, לכן הוא זכה לבוק תמונות מרשים בזוויות אור שונות.


Picnik collage_1
ומכיוון שהוא מזכיר לי דמויות מספרי ילדים מצולמים של פעם (סטייל "מה קרה לבובה של רותי?"), החלטתי להוסיף לו אביזרים שיהפכו אותו לחלק מתפאורה שלמה. סרגתי לו (על פי ההדרכה הזאת) שלושה בלוטים.


IMG_0231
מה שחביב עלי במיוחד בהדרכה הזו הוא שניתן לפרק את הבלוטים מהספלולים, כל אחד מהם עומד בפני עצמו -


IMG_0242_2
בהמשך הוספתי לערכה דלי עץ קטן צבוע ומיושן בעיטור פטריות (ממפית) – החלטתי להמשיך עם קו גווני היער…


IMG_0160 
וזוהי הערכה כולה, שנעשתה ללא כל מטרה מוצהרת, אלא סתם בשביל הכיף ועל כן נשארת לעת עתה, שלי (כל אחת והבליית שלה… :-)).


IMG_0249
ועוד זוית אחת ואחרונה ודי-


IMG_0248_1
*
השבוע סיימתי סדנת צילום בת ארבעה מפגשים אצל דנה ישראלי האחת והיחידה. אמנם על שדנה נאמר כבר כל כך הרבה (מעצבת וגרפיקאית מחוננת, יפהפיה מבפנים ומבחוץ, צלמת נפלאה…) אבל מזוית הסדנא אני אוסיף על כל הסופרלטיבים שהיא גם מורה נהדרת שנותנת במעט מפגשים בסיס מצויין להבנה ושליטה במצלמה, לשיפור איכות הצילום ולהשגת תוצאות הרבה יותר טובות ומעניינות. ריבוי הצילומים והזוויות בפוסט הזה מושפע קשות מהסדנא, המומלצת בחום!

*

יום חמישי, 2 ביוני 2011

לי כל גל נושא מזכרת

*
לפני כמה חודשים העליתי כאן את הרשומה הזאת, ובה הראיתי איך הפכתי את המפית שבתמונה (שהיא למעשה חלק ממפה) לכרית בבושקה.


IMG_3460[5]
התגובה הנרגשת של רותי צחורי על הפוסט ההוא, נגעה לי מאוד מאוד ללב. היכרותי אז עם רותי היתה היכרות של "שלום שלום" בלבד, ובין המילים בתגובה שלה הרגשתי שהכרית הזאת נגעה בה במקום רגיש. מאז עברו מים בירדן (לא כל-כך הרבה, אבל זה מה יש), הרבה בדים תחת המחט, וגם ההיכרות שלי עם רותי העמיקה. למדתי להכיר בחורה נפלאה ומוכשרת שכולה לב גדול וחום אנושי, שלולא עולם היצירה הוירטואלי הקסום הזה, ספק אם אי פעם הייתי זוכה להכיר… ולו רק בגלל העובדה ששתינו "הגענו אל עצמנו ממקומות כל-כך שונים" כמילות השיר הנפלא...


ביום שלישי חגגה רותי את יום הולדתה במסיבה לחברות. לא היו לי יותר מדי התלבטויות לגבי המתנה שאני עומדת להכין, אחרי הכל ההתלהבות שלה מכרית הבבושקה היתה שמורה לי היטב בכיס של הלב… ובכלל, מכיוון שסגנונותינו כל כך שונים, שמחתי מאוד שיש לי אפשרות להכין לה, בהרבה אהבה, מתנה שאני בטוחה שמוצאת חן בעיניה :-)


IMG_0254
ומכיוון שרותי זה שם נרדף לוורוד, לבן, ותחרה, עברה הכרית התאמה קלה – הפעם נוספה כרקע לעיגול הפנימי שכבת תחרה, וסרגתי לה פרח שצבעיו מתאימים בדיוק לפרחים שעל מסגרת הכרית…


IMG_0255
אני לא אכביר בהסברים על איך, כמה ולמה – קישורים לשיטה שבה נתפר העיגול הפנימי, ולמקור ממנו הדפסתי את פני הבבושקה תוכלו למצוא בפוסט הקודם שלי בנושא -


IMG_0256 
גם כאן הוספתי להדפסת הפנים נגיעות מכחול ואודם-


IMG_0257
גב הכרית -


IMG_0259
וכאן היא מדגמנת על הספות החדשות אצלנו בסלון…(טוב, היא ממש לא מתאימה אבל הייתי חייבת לתת לכן הצצה על שתי הספות החדשות  והמ-א-מ-מ-ו-ת  שלנו :-))



רותי קיבלה את הכרית בחיבוק אמיתי ובהתרגשות של "לי כל גל נושא מזכרת…" שהדביקה גם אותי!


IMG_0258_1
*
ולעניין אחר - במפגש תפירה בחסות הילה (רוצו לראות את הזחל הרעב בפוסט האחרון שלה) ובהדרכת שרון רותם (סוף סוף יש קישור לבלוג נפלא), שהתקיים לפני שבוע, התלבשנו, חבורת בנות עליזה, על פרוייקט הבמבי מתוך הספר המקסים Felt friends from Japan . הפרויקט הוא די ארוך כך שסיימתי אותו אחרי לא מעט שעות עבודה נוספות בבית. מודה ומתוודה שאני מאוהבת בתוצאה -
 IMG_0117_1


על מנת שהבמבי יעמוד יציב ויניף את ראשו הגאה אל-על, הכנסתי לו לרגליים וגם לחיבור בין הראש לצוואר, ברזלים שחתכתי מקולבי מתכת. תודה לרחלי גזית היפה והאלופה על הרעיון המבריק, ובכלל, אם אתם מחפשים רעיונות שווים, מגזין "זה רעיון" החדש שלה נמצא בחנויות היצירה ומחכה לכן… כבוד!


kipodim_6  
ובפוזת "יום אחד בני, כל זה יהיה שלך…."


kipodim_7


סוף שבוע נפלא!


*