יום שני, 26 בנובמבר 2012

חורף חם

 *
כשאני מרגישה געגועים להתעסקות קטנה ומשמחת, כזו שלא מצריכה מכונת תפירה או אובניים, כזו שאני לא אצטרך להתלבט בה יותר מדי, כזו שהיא יצירה לשם היצירה וכל מטרתה היא להוציא תחת הידיים תוצר שגורם לחיוך – אני פונה לשחק בלבד.

עם כמה חתיכות לבד, מספריים, חוטי רקמה ומחט אפשר ליצור עולם ומלואו.

בשבוע שעבר, בשעה שהגשם טפטף בחוץ ואחרי תקופה של געגוע לפרויקט קטן ומהיר – מצאתי לי זמן שקט וחמים לבלות עם עצמי בחדר העבודה מאושרת מההזדמנות להכין מתנות יומולדת. 

מלבד כמובן.


הבובית הזו נתפרה עבור מיכלי המקסימה לאחר שנתקלתי והתאהבתי בדמויות שמצאתי בבלוג הזה. אמנם אין שם גזרה או הוראות אבל היה מאוד פשוט לצייר אותה ואז ליצור גזרה לכל אחד מהחלקים הזעירים.


התמונות קצת דומות זו לזו, אבל באמת שלא יכלתי להפסיק לצלם את היפהפיה -


גובהה של הבובית כ 10-11 ס"מ…


*
תפירת הבובית גרמה לי כזה אושר שהמשכתי להשקיע בלבד גם בערב שלמחרת בזמן שהכנתי מתנת יום הולדת נוספת, לגלי, חברה אהובה שהיא לא רק אמא, אבל היא בעצם הכי-הכי אמא ולכן החלטתי שהמתנה חייבת לכלול את תמצית האמהות: אמא וגור (או במקרה הזה – אמא וגוזל!)


תפירת האמא והגוזל השאירה לי טעם של עוד, ומכיוון שלגלי יש שלושה ילדים, ועוד כאלה חמודים שישמחו לשחק ב"אמא-פינגוין", הרחבתי את המשפחה -


ואם יש משהו מתוק (כמעט) כמו קיפודים – אלה הם פינגווינים, שזכו לבוק צילומים שהולם את משפחת הקיסרים!


כדי להכניס למתנה קצת צבע ואפשרות משחק הוספתי גם לב מלבד אדום שמצטלם נהדר על רקע ה"שלג" -




ומכיוון שממש לא יכלתי להפסיק לצלם את המשפחה המתוקה הזאת – השתמשתי בזוג הגוזלים כניצבים ב"סצנה רומנטית"…


אמא פינגוין ושלוש הגוזלים נמסרו לגלי בתוך קופסת עץ שנצבעה בצבעי אקריל והוחתמה בחותמת פתית שלג מאולתרת שחתכתי מסול.


עבור תחתית הקופסא השתמשתי (שוב) בנייר הנפלא מהערכה הישנה והטובה של איקאה -


ולכל מי שתוהה על ה"חד הורית" של המשפחה הקיסרית שלי - אני מודעת לכך שקיפחתי את אבא שי, אבל בכל זאת, זו היומולדת של גלי, ואמא יש רק אחת! (וחוץ מזה תמיד אפשר לומר שאבא לא מופיע בתמונות כי הוא צילם… :-) )
*
אי אפשר לדבר על חורף חם מבלי להזכיר את פרחי העונה האהובים עלי -


סלי חימר חדשים יצאו מהתנור בדיוק בזמן למטרה הזו ומועמדים למסירה לבתים חמים…


הסלים אוהבים פרחים בכלל וכלניות בפרט -


*
גם נרקיסים הביא אתו החורף, ושלל כוסות חימר…


הכוסות רבגוניות, עשויות מחימרים בגוונים שונים, מעוטרות בגלזורות שונות ומהוות יחד מקבץ מעניין שניתן לבחור מתוכו –


אין שתי כוסות זהות – כל אחת מהן טופלה באופן עצמאי וקיבלה ממני ליטוף, לחיצות ונגיעות היכן שצריך על מנת לתת לה צורה מעניינת…




פרטים לגבי סלי חימר וכוסות (ובכלל לגבי כלים למכירה ובהזמנה אישית) ניתן לקבל במייל ykipodim@gmail.com

*
אסיים בתמונת הפרידה מהפינגווינים, ומכיוון שהפרידה היתה לי קשה אני מבטיחה המשך ענייני פינגווינים גם בפוסט הבא.

*
ושיהיה חורף חם (שקט ושמח!)…

*

יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

פיסות

*

זהר, חברה אהובה (שחייבת למצוא זמן לחזור ליצור ולעדכן את הבלוג) פתחה את שערי ביתה החדש  בפני חברות הקומונה שלנו במסיבת חנוכת בית מתוקתקת להפליא. מכיוון שהיתה לי הזדמנות לראות את הבית היפהפה כבר קודם, היה לי קל לבחור לזהר מתנה מליין הכלים החדשים שבדיוק יצאו מהתנור.

קופסת חימר עם מכסה בצבעים בהירים (שידעתי שיתאימו לבית החדש) -


במקום ידית, יצרתי מראש במכסה החימר שני חורים, ולאחר השריפה השחלתי לתוכם שרשרת חרוזים, בצבעים טבעיים, רובם חרוזי עץ.


את הקופסא מסרתי כשבתוכה כמה צ'ופרים מפנקים וברווזוני גומי קטנטנים ומתוקים – ובעיקר עם המון המון אהבה…


*
באותו מעמד ממש חגגנו גם יומולדת מרגש לאורית. המתנה שלה אופיינה בצבעוניות הפוכה לגמרי והתבססה על הבטחה ישנה להכין לה נעלי אצבע מעוצבות. אני אוהבת למסור אותן בתוך שקית בד – זה תמיד משדרג!


*
במחוזותינו נהוג ליצור לבעלות השמחה מתנה משותפת מכלל הקומונה. במקרה הזה הוחלט על כרית טלאים לכל אחת מהשתיים, והכוונה היא שכל משתתפת תכין טלאי בד במידות של 10X10 ס"מ ובנושא מוגדר מראש, וכל הטלאים יאוחדו בהמשך לכרית אחת, כרית שיש בה פיסות של אהבה מכולן…
הנושא לכרית של זהר היה, כמובן, בית. גם כאן בחרתי עבורה בצבעוניות שאינה זרה לסלון ביתה.


הכיתוב באמצעות חותמות סיליקון, הלב תפור מלבד.


הנושא הנבחר לכרית של אורית היה אמנם, חתולים, אבל אני טיפוס של כלבים, והחלטתי שגם להם מגיע ייצוג וממילא - על הכרית אני מניחה שהם לא יריבו אלה עם אלה -


גם כאן, הכיתוב הוא באמצעות חותמות. הכלבים נגזרו מבד ילדותי למדי שהצלחתי להפיק ממנו את הזוג הזה ולהדביק אותו עם פליזלין דו צדדי, בועת הכיתוב נתפרה בסגנון חופשי.


ומצולמות יחדיו, חלקי הצנוע במתנות המשותפות, זוג פיסות הבד שבמקרה יצאו תואמות למדי. לאחר שראיתי את הפיסות של כולן, אני חסרת סבלנות לראות את כלל התוצאה שבוודאי תהיה מרהיבה!


*
ואם בחגיגות קומונה עסקינן, אז אחד הארועים היותר מרגשים התרחש כבר מזמן-מזמן בארץ רחוקה… (ליתר דיוק לפני חצי שנה בקנדה) עת ילדה חברתי מירה את ג'וזף ושרה, זוג תאומים מתוקים להפליא. כמי שמלווה את מירה עוד משלב התכנון והציפיה, התרגשתי מאוד לשמוע ששני האפרוחים בקעו מן הביצה והחלטתי לשלוח להם מזכרת ישראלית לאי- שם.

אמנם לקח לי המון זמן (כאמור, ג'וזף ושרה כבר ממש גדולים סמיילי) אבל לפחות הצלחתי עוד לפני יום הולדתם הראשון להכין להם זוג ספלי שמוליקפוד קטנים וללא ידיות, מהסוג שילד בגיל קצת יותר גדול יאהב לחבק…


הספלים הזוגיים דומים וסימטריים. על כל אחד מהם כתובים קטעים אחרים מן הסיפור האהוב עלי, וכמו שהבנתי – גם על מירה שכבר מספרת אותו לילדים!

1-גוזף ושרה

ארוזים היטב ועם תפילת דרך מלאה בכוונה נשלחו הספלים לקנדה ואפילו הגיעו שלמים!


*
תודה לכל המגיבות והמפרגנות… לכל מי שקורא/ת ומלווה אותי תמיד, זה מלא קסם כל פעם מחדש!

*

יום שבת, 3 בנובמבר 2012

התאמה אישית

*


היריד (ההוא) הכניס אותי לסחרורים לוגיסטיים שונים ומשונים. אחד מהם היה הצורך ב"קופה ניידת" שתהיה צמודה לגוף שלי במהלך שלושה ימים, או במילים אחרות – פאוץ'. לתפור כזה היה לא רלוונטי בזמן שנותר, וכל השיטוטים שלי בחיפוש אחר אחד כזה שיהיה גם פונקציונלי אבל גם נעים למראה, עלו בתוהו, כך שברגע האחרון התפשרתי על פאוץ' פשוט כלשהו שהיה מאוד נוח, גם במחיר.

שכחתי לצלם את ה"לפני" אבל מדובר על משהו בכיוון הזה, פרט לצבע ולעובדה שעל שלי היה כתוב בענק -  LEE COOPER…

פאוץ
לאחר שנרכש, יום לפני היריד, הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי שאין מצב שה"דבר הזה" יהיה תלוי עלי בתצורתו הנוכחית. ואכן, פחות משעה אחר כך הוא כבר נראה ממש חלק ממני -


מעוטר בפיסת בד (השארית האחרונה מבד שאהבתי מאוד מאוד), חרוזים שונים ובהם חרוזים מ"ריבת הקיפודים" הטעימה של דפי… והנה הוא מוכן לצאת להרפתקאות בעולם הגדול!


*
כשם שאני מאוד מקפידה להתאים לעצמי את החפצים הסובבים אותי (יש אומרים בררנית :-) ), כך אני גם מקפידה להתאים מתנות שאני מכינה בכלל ולאהובים עלי בפרט (או לפחות משתדלת...).

כשעדנה הגיעה לעזור לי בעיצוב הדוכן ביריד, חיכתה לה אצלי הפתעה, "פטריה לבקנית" שנעשתה במיוחד בשבילה באהבה וחשיבה על התאמה אישית.


למרות הקרבה והאהבה, הסגנונות העיצוביים שלנו כל כך שונים, שלא לומר הפוכים, מה שאתגר אותי למצוא את נקודת "החיבור העיצובי" בינינו.

הפטריה צולמה ביריד עצמו, ברגע האחרון, ואני אוהבת את הצילומים האלה.

*
לליאת, האשה המוכשרת עם הנקודות, נולד לפני כמה שבועות גורגורון תכלת העונה לשם נעם (או לפחות יתחיל לענות לו בעוד כמה חודשים). עוד בטרם נולד, הכינה ליאת החרוצה לנעם נדוניה מפוארת של בובות, שמיכות, מגיני ראש, בגדים משודרגים, תיקים ובערך את כל הציוד התפור שהוא יזדקק לו עד גיל 18… 

מכיוון שכך, החליטו במשפחת הקומונה ששתינו חברות בה, להכין לה כמתנה משותפת אלבום תמונות לנעם - כל אחת מאתנו מכינה דף לאלבום. ההוראות: עמוד 20X20 תחת הכותרת "הפעם הראשונה ש…" ומקום להשלים את החסר + מקום לתמונה (כי צריך להשאיר לליאת משהו לעשות, שלא ישעמם לה).

כאן המקום לספר שמשימות עם נייר קשות לי מאוד, ואני לא מתחברת בכלל לקונספט של "דפי אלבום", ולכן מצאתי את עצמי מתהפכת עם המשימה הזו שבועות על שבועות, עד שהחלטתי שאני עושה לפרויקט הזה "התאמה אישית" לעצמי – ואני זורמת עם משהו שמדבר אלי…

ספרי ילדים מדברים אלי. יהודה אטלס מאוד מדבר אלי (הוא ממש ממש מדבר אלי כבר המון שנים :-)) וכמחווה לאיורים הנהדרים של דני קרמן בסדרת הספרים "והילד הזה הוא אני" יצרתי דף עם חלונות, התריסים הפכו לצבעוניים וסקראפיים בזכות חבילת הדפים המדוגמים הישנה של איקאה -


הכיתוב, מהחותמות הנהדרות והמאוד שימושיות אצלי, שרכשתי מזמן מלימור (והן ממש קסם שימושי! )


לקינוח, וכדי שהדף לא יראה ריק מדי עד להוספת תמונה של נעם, הדבקתי ציור של "תינוק זמני" עם וושי טייפ (חיכיתי שנים לרגע שגם אני אוכל לומר ש"השתמשתי בוושי טייפ" ;-) )


*
הרבה זמן לא כתבתי. התגעגעתי לזה והצטברו לי עוד המון חומרים… פוסט נוסף – בקרוב.

שבוע נפלא!!!

*