*
לפני הכל – תודה על הפרגון והברכות ל"קיפודים בסגנון" בפוסט הקודם. מאחר ועשיתי את זה בעיקר בשביל השעשוע (נו, טוב...גם בשביל שתהיה לי על המדף חוברת סגנון להראות לנכדים בבוא היום :-)) הרי שתגובותיכן המפרגנות הן השכר המקסים להרפתקה הזאת – המון תודה!
אין כמו מזג אויר חורפי נפלא כדי לתת את הדחיפה האחרונה לפרוייקט, ואחרי יום של בילוי בחיתוך חלקים ראויים ומעניינים, תכנון והינדוס הצבעים והדוגמאות בהשראת הגשם השוטף שבחוץ, וחיבור כל החלקים תוך קללות בהונגרית, התקבלה התוצאה הבאה -
בצילום הזה ניתן לראות מעט מחלקו האחורי של הצעיף, גם הוא ממוחזר מחולצה ישנה וירקרקה, עם בד עבה ונעים שנחתכה לפיסות שנוצלו עד קצה השרוול בכדי לחבור ליריעה אחת ששימשה כבסיס הצעיף.
אל הבסיס האחורי חיברתי בתפר זיגזג את כל הטלאים הרבועים – בהיותי מצויידת במכונת תפירה ביתית רגילה - קל זה לא היה (ע"ע קללות בהונגרית...).
בין שני החלקים הכנסתי רצועת טריקו דקיק שקיצרתי מאיזו חולצה. לאחר החיבור, חתכתי אותה לרצועות שנקשרו לכדי פרנזים מתאימים -
והנה – הצעיף החדש והאקולוגי שלי בצילום דוגמנות מהמם (ותודה לינשוף על הצילומים!)
גם סט הכוסות והקנקן הזה יצא מהתנור – לטובת חברה יקרה שהזמינה אותו וחיכתה לו הרבה זמן ועם המון סבלנות (תודה!)
בפוסט הקודם הראיתי תמונה של הכלים הללו לאחר השריפה הראשונה, וכאן אני מצרפת תמונה של "לפני ואחרי" (לפני ואחרי - גלזורה ושריפה שניה). השריפה השניה משפיעה גם על החימר החשוף (בחלק התחתון של הכלים) שמשנה את צבעו מחרדל לטרקוטה.
מחימר טרקוטה עם שכבות של גלזורות שונות -
בצורתן של הקומקומים יש משהו גמלוני שמאוד שעשע אותי בזמן העבודה עליהם. בשביל לחדד את האפקט עיצבתי את החיבור בין הזרבובית לגוף הקומקום בצורת משושה -
וכך נראה קומקום ממעוף ציפור… :-)
*
לפני הכל – תודה על הפרגון והברכות ל"קיפודים בסגנון" בפוסט הקודם. מאחר ועשיתי את זה בעיקר בשביל השעשוע (נו, טוב...גם בשביל שתהיה לי על המדף חוברת סגנון להראות לנכדים בבוא היום :-)) הרי שתגובותיכן המפרגנות הן השכר המקסים להרפתקה הזאת – המון תודה!
*
השבוע החלטתי לפנק את עצמי ולהתלבש סוף סוף על פרוייקט שאני חולמת עליו כבר המון זמן. לצורך העניין אני אוספת בקפידה כבר למעלה משנה חולצות טריקו אהובות שיצאו מכלל שימוש - שלי ושל בני הבית. בהיותי טיפוס סנטימנטלי, אני קשורה באופן אישי לכל אחת ואחת מפיסות הטריקו הרכות והנעימות… שהפכו בדמיוני במשך שנה שלמה לצעיף טלאים זרוק ומרופט כהלכה. אין כמו מזג אויר חורפי נפלא כדי לתת את הדחיפה האחרונה לפרוייקט, ואחרי יום של בילוי בחיתוך חלקים ראויים ומעניינים, תכנון והינדוס הצבעים והדוגמאות בהשראת הגשם השוטף שבחוץ, וחיבור כל החלקים תוך קללות בהונגרית, התקבלה התוצאה הבאה -
בצילום הזה ניתן לראות מעט מחלקו האחורי של הצעיף, גם הוא ממוחזר מחולצה ישנה וירקרקה, עם בד עבה ונעים שנחתכה לפיסות שנוצלו עד קצה השרוול בכדי לחבור ליריעה אחת ששימשה כבסיס הצעיף.
אל הבסיס האחורי חיברתי בתפר זיגזג את כל הטלאים הרבועים – בהיותי מצויידת במכונת תפירה ביתית רגילה - קל זה לא היה (ע"ע קללות בהונגרית...).
בין שני החלקים הכנסתי רצועת טריקו דקיק שקיצרתי מאיזו חולצה. לאחר החיבור, חתכתי אותה לרצועות שנקשרו לכדי פרנזים מתאימים -
והנה – הצעיף החדש והאקולוגי שלי בצילום דוגמנות מהמם (ותודה לינשוף על הצילומים!)
*
כפטריות אחר הגשם יצא מהתנור שלי מאז הפוסט הקודם שלל הפטריות הזה שנועד לענות על הביקוש הגואה… (אבל בינתיים עוד לא הדבקתי את הקצב :-)). אם אתן רוצות לראות איך נראות הפטריות כשמתרוצצים סביבן ומעליהן דרדסים – אתן מוזמנות לפוסט החורפי המקסים של לילך - ויטרינה.גם סט הכוסות והקנקן הזה יצא מהתנור – לטובת חברה יקרה שהזמינה אותו וחיכתה לו הרבה זמן ועם המון סבלנות (תודה!)
בפוסט הקודם הראיתי תמונה של הכלים הללו לאחר השריפה הראשונה, וכאן אני מצרפת תמונה של "לפני ואחרי" (לפני ואחרי - גלזורה ושריפה שניה). השריפה השניה משפיעה גם על החימר החשוף (בחלק התחתון של הכלים) שמשנה את צבעו מחרדל לטרקוטה.
*
צבעים חורפיים של ממש קיבל גם זוג הקומקומים האלה -מחימר טרקוטה עם שכבות של גלזורות שונות -
בצורתן של הקומקומים יש משהו גמלוני שמאוד שעשע אותי בזמן העבודה עליהם. בשביל לחדד את האפקט עיצבתי את החיבור בין הזרבובית לגוף הקומקום בצורת משושה -
וכך נראה קומקום ממעוף ציפור… :-)
*
ולסיום סיומת, מכיוון שיצאתי כל כך מרוצה מצילומי הדוגמנות של הצעיף, אני מרשה לעצמי לפרגן לינשוף הצלם ולהעלות כאן עוד תמונה אחת… ושיהיה המשך שבוע נפלא !*