*
אפתח, בהמשך לכמה שאלות שנשאלתי, בהסבר קצרצר לגבי שלבי תפירת הנחשים שהעליתי בפוסט הקודם (ומי שצריכה הסבר יותר מפורט – נא לפנות אלי במייל):
1. חיתוך 10 חתיכות פליז ברוחב 22 ס"מ וגובה 20 ס"מ.
2. תפירת אפליקציות (מפלוזלנות) במרכז 9 חתיכות פליז.
3. חיבור כל רצועות הפליז רוחב לרוחב לכדי רצועה ארררררררוכה.
4. קיפול הנחש לאורכו ימין לימין ותפירת אורך הנחש לכדי גליל פתוח משני הצדדים.
5. מיקום ותפירת העיניים וסגירת החלק הקדמי של הנחש (זה הזמן להכניס את הלשונות), לשים לב שהפה לא נתפר כהמשך לתפר מסעיף 4 אלא מתקפל במאונך לו (התפר מסעיף 4 ממוקם בתחתית הנחש, באמצע הפה, מתחת ללשונות).
6. מילוי דרך החלק האחורי (אני ממלאה בפתיתי קלקר – אמנם עלול לנשור החוצה אבל הנחש יוצא כך מעניין, משעשע וחי…).
7. סגירת התפר הפתוח והתפעלות כללית.
*
לאחר עבודה של כחודש בסטודיו הביתי והדנדש שלי, הצלחתי בשבוע שעבר לצבור די כלים לכדי מילויו של התנור הראשון. כתלמידה מעולם לא העמסתי תנורים ולא היתה לי נגיעה לכל מה שקשור לטיפול בתהליך השריפה, ולכן התנור הראשון שלי לווה בהתרגשות גדולה! לתנור נכנסו לא מעט כלים (את חלקם הקטן רואים בקומה העליונה והשאר מועמסים בקומות התחתונות על מדפים ייעודיים) שעברו שתי שריפות (ביסק וגלזורה). עברנו (ברבים - גם הינשוף היה שותף!) שתי יממות (יממה לכל שריפה וקירור) של מתח, ציפיה ובדיקת התרמוסטט כל חמש דקות בזמן שהכלים סגורים בתוך התנור ואי אפשר לראות מה קורה אתם. השעות שלי היו מלוות בחרדה מכל אסון אפשרי – ששום מדף לא יקרוס בזמן השריפה עם כל הכלים שמעליו ומתחתיו, ששום כלי לא יתפוצץ, שהגלזורות לא ייזלו ויהרסו את הכלים והמדפים, וכו' וכו'…
חיכינו... וחיכינו, וחיכינו ו...בסוף כבר לא היתה לי סבלנות לחכות ופתחתי את התנור בעודו די חם בכדי להוציא ממנו את ההפתעות הרותחות הבאות -
ערימת ספלים, פרחונית ונאה למדי בשלל צבעים.
הצבעים חדשים עבורי, ולכן לא ידעתי מראש מה עומדות להיות התוצאות. את חלקם ערבבתי בעצמי כדי לנסות להגיע לגוונים הרצויים – כמו למשל הניסיון הלא רע ליצור ירוק כפרי -
או זוג הכלים הנסיוניים לייבוש סכו"מ וששת -
כחלק מהכיף של סטודיו עצמאי, השתעשעתי עם כמה גלזורות חדשות שלא הכרתי קודם ולכן לא יכולתי לצפות את ההתנהגות והתוצאות שלהן. מסיבה זו ההתייחסות שלי לכלים הבאים היא בבחינת – לימוד התוצאות והחומר לשימוש עתידי נבון -
זו לדוגמא, גלזורה שניסיתי, ומצאתי שהיא מאוד נוזלית ולכן למרות שנמרחה באופן די אחיד בחלקו הפנימי של הכלי, נזל, במהלך השריפה החומר למטה תוך יצירת אפקט "להבות" :-) איזה מזל שלא מרחתי את הגלזורה הזאת בחלק החיצוני של הכלי!
לא רק בסטודיו שלי התנור פועל – אלא גם בסטודיו שבו אני לומדת – וממנו יצאו לי שלוש תבניות פרחוניות לפשטידה -
*
לשתי נשים יקרות ואהובות עלי, שאני חייבת להן הרבה על הדרך שעשיתי בעת האחרונה, הבטחתי כבר מזמן נרתיקי משקפיים. אחת, זו האמא היקרה שלי :-) שאת קשת הצבעים האהובה עליה אני מכירה היטב. השניה, זו איילת, המורה הנהדרת שלי לקרמיקה שביקשה שהנרתיק יהיה בצבע האהוב עליה – כתום!!! :-)
הפעם ידעתי שאני יכולה בשקט ליצור שני נרתיקים זהים (כמעט) ולקלוע בול לטעמן של שתי המקבלות – השתמשתי בשאריות בדי ריפוד ובסרט שאספתי ב"קחתן" (ריבי – את מזהה??)
והנה בפה פעור…
את איילת החלטתי לצ'פר גם בהפתעה נוספת, כאות תודה על הליווי, הפרגון והעידוד לפתיחת הסטודיו העצמאי שלי (ולא…אנחנו לא נפרדות, אני ממשיכה ללמוד), ולכן חזרתי לתחביבי הישן, שדרוג נעלי אצבע לפי ההדרכה הזו.
את הכתום מיתנתי על ידי הוספת טורקיזים למיניהם…
תפרתי לה גם שקית בד כתומה אליה נכנסו נעלי האצבע ונרתיק המשקפיים
במהלך הצילום שמתי לב פתאום לתמונה הבאה -
הרגל שלי נעולה בנעלי האצבע שהכנתי לעצמי בשנה שעברה השתרבבה לפריים - אני הולכת איתן המון! הן מאוד נוחות ומסתבר שגם מחזיקות מעמד…
*
את המגה-פוסט הזה אני מסיימת עם טיזר קטן לפוסט הבא -
על פי דרישת הקהל, אעלה במהלך השבוע הקרוב הדרכה מצולמת לכיסוי יומן.
*
