וואו - תודה!

*
את התגובות לפוסט הבלוגולדה הקודם אפשר לסכם במילה אחת – ריגשתן!
תודה ענקית לכן על ההיענות ועל מבול התגובות, אבל לא פחות מזה – תודה על האיכות. הכתיבה והתגובות, המיילים שלכן, השאלות והתשובות הם כולם חלק מהדו-שיח האנושי והקסום שאני מרגישה שמתקיים בינינו - הרחבתן את לבי…


שמחתי לראות כאן המון מגיבות חדשות ש"השתבללו" עד היום. עם חלקכן יצא לי גם קצת להתכתב ולהכיר את האדם שעומד מאחרי הכינוי, תודה! מוזמנות להמשיך להגיב :-)
שמחתי ללמוד מהתגובות כמה השראה מהווה הבלוג לעשייה בכלל ולקרמיקה בפרט. זו זכות גדולה עבורי להיות צעד בדרך להגשמת חלומות – בהצלחה!
שמחתי לראות מגוון של דעות – בעוד יש כאלו שהכדים היפניים ה"מעוכים" לא דיברו אליהן בכלל, ישנן גם לא מעט שהתאהבו בהם. עושר הדעות והטעמים, כמו גם עושר המגיבות מרחיב את הלב והדעת!
שמחתי לראות כל כך הרבה התעניינות שקשורה בטכניקה של הכדורים ויצירתם על האובניים (כולל שאלות של מבינות!). כדי לא להאריך את הפתיח הזה עד אין סוף אני אתייחס לסוגיית כדורי החימר בסוף הפוסט.
תודה גם לשבלוליק על העדכון - שמחתי לקרוא! ;-)


אז אחרי הפתיח הארוך (אך המתבקש) - נעבור לסיכומים...
טכנית, הפוסט קיבל 154 תגובות, אבל היו גם כמה כפולות בטעות, אז לאחר ניכוי קולות הימאים נותרנו עם 149 תגובות שהן כמעט 150. כמו שהבטחתי – בנוסף לפרס הראשון, על כל 50 תגובות הוספתי קערית שמוליקיפודית, כך שיש סה"כ ארבע הגרלות.


במקום הראשון – סט לסבון ומברשות שיניים – גל (היה שווה לצאת מההשתבללות ;-))



ועוד שלוש שיזכו בקעריות (עם קצת סבלנות כי הן בשלבי הכנה…) -

מימס (לנכדים…;-) ?)
חגית (כולל פתק החלפה…)
חלי טרשל (כנ"ל)






אנא צרו אתי קשר למייל ykipodim@gmail.com כדי שנראה איך אני מעבירה לכן את השלל… 
עד כאן לעניין זה!

*

אני אתחיל בדובון מהסוג שכבר העליתי כאן לא מעט, אבל לטעמי הוא המתוק מכל אלו שתפרתי עד היום -

הדובון, כמו כל אחיו לפניו שייך לכיס של כרית, והכרית, שהפעם נוספה לה גם אפליקציה, שייכת לרביד, התינוקת הכי טריה במשפחתנו המורחבת - נכדה ראשונה ומתוקה לגיסתי ולגיסי…

למי שחדשה בסביבה – יש כאן הדרכה מצולמת לכרית כיס

והאפליקציה…

*

ולדובון קצת אחר…

חברתי היקרה וטובת הלב קשת, מארגנת פרוייקט של תרומה לקהילה – בובות גרב שיעברו לקראת פורים לילדים במקלט לנשים מוכות. אני נרתמתי למשימה (ותודה לעופר עיני על ימי החופש שהוא ארגן לי השבוע!) והחלטתי לנצל את ההזדמנות להגשמת חלום קטן – תפירה "משוחררת" ויצירתית בלי הקפדה יתרה על סימטריה… הרעיון התאים לי היטב לדובון הגרביים החצי-מאולתר שהשתדלתי לתת לו מראה "מרופט" -

כל החלקים עשויים מחלקי גרביים למיניהן, למעט הבטן שעשויה משרוול של סוודר. למען האמת גם אותה ניתן היה ליצור מגרב, אבל אהבתי את הדוגמא של הסוודר אז עיגלתי קצת פינות. הדובי יצא, לטעמי, מזמין חיבוק ממש כמו שהתכוונתי!

אם אתן רוצות להצטרף לפרויקט של קשת ולשמח ילד לקראת פורים עם בובת גרב מעשה ידיכן, או אם סתם בא לכן לראות את קוף הגרב המשגע שקשת תפרה אתן מוזמנות להכנס לבלוג של קשת, יש גם הדרכה לקוף גרב.

ותודה לכל החיילים שלי שדואגים לאבד כל פעם רק גרב אחת!

*

מזמן לא השתתפתי בהחלפות, ולכן כשהילה הגתה את רעיון ההחלפה המאתגרת מזמן מזמן – קפצתי על המציאה והצטרפתי. הרי כל הרעיון של להשתתף בהחלפות הוא להתאתגר, לא?

הרעיון מאחורי ההחלפה ה"מאתגרת" הוא שאת החומרים אני מקבלת מהמוחלפת שלי… שצריכה להעביר לי 5 חומרים שונים ועלי להכין עבורה משהו תוך שימוש בלפחות ארבעה מהם (ואפשר להוסיף קצת תוספות).

אני קיבלתי מ…הילה את החומרים הבאים – פיסת לבד כחולה, בד צהבהב עם ציורי ילדות, סרט צהוב, כפתור צהוב וצפרדע ירוקת הראש -

ומה עשיתי מהן? על פניו לא רעיון כל כך מקורי כשמדובר בהילה, שהיא ממש חתיכה ולא פילה (אבל לפחות בבלוג היא כן!) – קודם כל תפרתי פיל לבד תכלכל, שעיניו חרוזים שחורים, וחתיו מלבד לבן מגולגל ותפור.



מהבד הצהבהב תפרתי מנשא/כיסוי לפיל, לשם האותנטיות התאילנדית הוספתי סרט פומפונים, ומאותה סיבה נקשר לצווארו פעמון על שרוך עור. הכפתור הפך לתחליף מושב לפיל התאילנדי…


 
הגזרה לפיל מכאן אבל הכנסתי שיפורים, כמו למשל הכפלת שכבת הלבד באוזניים כדי שיעמדו זקופות, ואם כבר אז כבר - הוספתי לבד חום שיהיה יותר מעניין…



הפיל צולם בתנאי מזג אויר קשים בשבת גשומה, אני לא אוהבת לצלם צילומי פנים, אבל לא היתה ברירה ולכן החלטתי לנצל את הבית כרקע אותנטי לפיל האקזוטי -
 

*

לסיום, כפי שהבטחתי, עוד כמה מילים בסוגיית הכדורים:

הכדורים נוצרים בעבודה מגוש, כלומר, מניחים על האובניים גוש חימר אחד גדול וממרכזים בכל פעם רק מעט מחלקו העליון ממנו מכינים כדור, וכך עובדים כדור אחרי כדור - בכל פעם חותכים ומורידים אותם מהגוש הגדול. כמובן שהצד התחתון של הכדור מקבל את צורתו הסופית והיפה רק לאחר עיצוב "צד שני".

בכל כדור שיורד מהאובניים יש לחורר חור קטן עם מחט, אחרת הכדור יתבקע בזמן הייבוש (לאויר שכלוא בו לא יהיה לאן לברוח בזמן שהחימר סביבו מתכווץ). כמובן שיש להקפיד לשמור על החירור הקטן הזה גם לפני הכנסת הכדור לתנור בכל השלבים.

למיכליקה – מכיוון שכדורים חלולים הם ממש לא כבדים ולכן אין שום בעיה מבחינת משקל לתלות אותם. נתת לי רעיון מעולה - תודה!


לאפרת משה רבנו (יש לך אחלה כינוי!) – עוד רעיון מצוין הוא להפוך את הכדורים למלחייה ופלפליה… אבל מה ששובר אותי בדרך זה בעיקר למצוא חניה בדרום תל-אביב ליד "בית השעם" :-)


לדפנלולה – לאחר שמגיעים לצורה קערתית (החלק התחתון של הכדור) עם מספיק עודף בשוליים, מרימים את העודף תוך כדי סיבוב, מדקקים את החימר ודוחפים אותו למעלה ופנימה עד שהוא נסגר. זה קצת מתסכל בהתחלה ודורש קצת מיומנות. כדי להשתפר אני ממש התאמנתי על זה בעקשנות לאחרונה והנה תוצאות האימונים, מכמה סוגי חימר שונים – בדרך לשריפה ראשונה.

*

שוב תודה לכן על המנוע שאתן!

ברכות לזוכות…

*

תה עם ג'ינג'ר

*
בשבוע שעבר חגגנו יומולדת לחברה אהובה מאוד, מוכשרת מאוד וצנועה מאוד. שרון חוגגת יומולדת בקריסמס, ולכן מי מהחוגגות הגתה רעיון מבריק – להכין לה עץ קישוטים והפתעות קטנות. אמנם ההגדרה היתה בפירוש שאין צורך להצמד למנהגי החג, אבל לא יכולתי להתאפק – אם כבר קריסמס אז עד הסוף!


חלקי בעץ המקושט כלל בובת איש ג'ינג'ר קטנטן מלבד, מחופש לסנטה קלאוס עם כובע פליז מאולתר, כולו תפור ביד כמובן, וכך הוא נראה תלוי על העץ ליד ביתי – הברוש הלימוני הפך לאשוח מייד אין תאילנד…



מכיוון שלא הייתי מרוצה מהצילומים הביתיים של ננס הלבד, ביקשתי משרון צילומים יותר איכותיים שלו – בצילומים הבאים באדיבות שרון הוא נראה הרבה יותר מפתה!


"מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני…



…עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני!"



שרון אף פינקה אותי בתמונה של ג'ינג'ר וחברים – כולם מעשי ידי ונמסרו לשרון בנסיבות שונות בעבר (הגמדים בהחלפה לפני שנים, הפטריה במשחק חטיפות). תודה, יקירתי על ההשקעה בקיבוץ החפצים לכדי צילום מקסים ומשעשע :-)

*

יומולדת דורשת גם מתנה, כ-מ-ו-ב-ן. מכיוון שאני לא מתיימרת לתפור לשרון כלום וכלי קרמיקה כבר העמסתי עליה מספיק, החלטתי לזרום עם חיבתה של שרון לתה, אם כבר יש בבית ספלים מתוצרת קיפודים, למה לא לצרף אליהם קופסת תה?

הקופסא עצמה נרכשה באקוורל, ואני רוצה לציין את מבחר הגדלים של קופסאות התה שיש להם במלאי – מרשים!

החלטתי ללכת על מראה רגוע (יחסית :-)) ורומנטי למדי…קופסת העץ צבועה, משוייפת ומיושנת בקצוות.

את הציור של הילדה ורודת הלחיים מצאתי ברשת (תודה חגית על העזרה בחיפושים) והדפסתי. עם תוספת מסגרת מנייר אורז ובעזרת מכחול, הפך הציור לחלק בלתי נפרד מהקופסא.





הכיתובים נעשו באמצעות שבלונה וחותמת בהתאמה, הוורדים – ממפיות והבלינגים מפוזרים בא-סימטריה חיננית (אני מקווה…)
 

לא קיפחתי את פנים הקופסא,


 
שנמסרה לשרון כך -

*

ביום ראשון בערב העברתי וובינר בנושא קרמיקה. במסגרת הסדנא הוירטואלית העברתי הסבר קולי מלווה במצגת על תהליך הכנה של כלי קרמיקה.
כל מי שפספס/ה ורוצה לדעת יותר על איך הופך אחד מגושי החימר שמימין לקערה שמשמאל מוזמן לצפות במצגת, ללוות את התהליך ולהאזין להסברים ולשיחה שקיימתי עם המאזינים באונליין, באתר של סודות מחדר התפירה כאן.





ההצעה פתוחה גם למי שסתם רוצה לראות אותי בתנועות וירטואוזיות מהסוג הזה-





תבואו - אומרים שהיה מעניין :-)


*

קיפודים בסגנון

*
(והזמנה לסדנא בסוף הפוסט!)


יציאתו לאקרנים של הסרט "אלגנטיות של קיפוד" פתחה טרנד קיפודי חדש, וכך התגלגלה אלי בשבוע שעבר שיחת טלפון מכתבת סגנון של מעריב (תודה אילאיל :-)) שביקשה לצרף קיפוד שלי לדף בנושא היצורים הקוצניים שיתפרסם במוסף. הסכמתי בשמחה, אלא שאז התברר שהצילומים ששמורים אצלי מעשרות הקיפודים שכבר תפרתי לא עומדים בסטנדרטים - הם לא איכותיים מספיק, ולא על רקע לבן, ולכן אני צריכה לצלם מחדש.
לבושתי הרבה, הסנדלר הולך יחף, ולצורך צילום לא היה לי בבית אף לא קיפוד אחד לרפואה. לטובת העניין התיישבתי לתפור שני קיפודים טרנדיים ועשיתי להם בוק בסטייל הולם את מעמדם הסלבריטאי ;-)


זו התמונה שאני הכי אהבתי –



וזו התמונה שעורכת המדור הכי אהבה  -



וכך הופיעו הקיפודים שלי בעמוד העיתון היום – כבוד למגזר הקיפודי!

*

תפירת הקיפודים הוותה אתנחתא מהמשימה העיקרית שבה אני עוסקת בשבועיים האחרונים, מאז התפרסמה כאן ובפייסבוק תמונת פטריות הסתיו. אחרי ספתח פטריות נאה של נתנאלה, קיבלתי לא מעט הזמנות ללהיט המנוקד, מה שאומר שאני בעיצומו של "מבצע פטריות"!
כך נראה כעת הסטודיו שלי, עם מלאי פטריות לאחר שריפה ראשונה, ממתינות לקבל גלזורה, ולחזור לתנור לשריפה שניה בסופה הן תצאנה מבריקות ויפות!


 
ואם כבר סיור על המדפים – גם הכוסות האלו ממתינות לשריפה… בפוסט הבא אני מקווה כבר להראות אותן בתצורתן הסופית – שכרגע קצת קשה לדמיין אותה :-)

*

ובכל זאת כמה דברים מוכנים שטרם העליתי לכאן (וכולם כבר מצאו להם בתים חדשים וטובים!)

צלוחיות פרחוניות קטנות -

ואלו ידיותיהן של קנקנים חדשים -



שנראים כך בזוית הנכונה -



ובסגנון קצת אחר – קעריות בכל מיני משחקי גלזוורת צבעוניות -

*

בעקבות הטרנד הקיפודי, אני מזמינה אתכן לסדנת קיפודים כייפית ומפנקת שבה נתפור קיפודי לבד. התפירה היא ידנית ועם חוטי רקמה - זהו פרוייקט כייפי וממכר שמתאים לכל אחת (ואחד ;-)). הידע הבסיסי הנדרש הוא יכולת להחזיק חוט ומחט.

מחיר הסדנא 120 ש"ח והוא כולל את כל החומרים, שתיה וכיבוד קל – אין צורך להביא אתכן כלום למעט מחט ומספריים!

הסדנא תתקיים בתאריך 8 בדצמבר, יום ה', בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא.

מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. הסדנא מיועדת למקסימום 10 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה.

שיהיה סוף שבוע קיפודי ורגוע!

*

לי כל גל נושא מזכרת

*
לפני כמה חודשים העליתי כאן את הרשומה הזאת, ובה הראיתי איך הפכתי את המפית שבתמונה (שהיא למעשה חלק ממפה) לכרית בבושקה.



התגובה הנרגשת של רותי צחורי על הפוסט ההוא, נגעה לי מאוד מאוד ללב. היכרותי אז עם רותי היתה היכרות של "שלום שלום" בלבד, ובין המילים בתגובה שלה הרגשתי שהכרית הזאת נגעה בה במקום רגיש. מאז עברו מים בירדן (לא כל-כך הרבה, אבל זה מה יש), הרבה בדים תחת המחט, וגם ההיכרות שלי עם רותי העמיקה. למדתי להכיר בחורה נפלאה ומוכשרת שכולה לב גדול וחום אנושי, שלולא עולם היצירה הוירטואלי הקסום הזה, ספק אם אי פעם הייתי זוכה להכיר… ולו רק בגלל העובדה ששתינו "הגענו אל עצמנו ממקומות כל-כך שונים" כמילות השיר הנפלא...


ביום שלישי חגגה רותי את יום הולדתה במסיבה לחברות. לא היו לי יותר מדי התלבטויות לגבי המתנה שאני עומדת להכין, אחרי הכל ההתלהבות שלה מכרית הבבושקה היתה שמורה לי היטב בכיס של הלב… ובכלל, מכיוון שסגנונותינו כל כך שונים, שמחתי מאוד שיש לי אפשרות להכין לה, בהרבה אהבה, מתנה שאני בטוחה שמוצאת חן בעיניה :-)



ומכיוון שרותי זה שם נרדף לוורוד, לבן, ותחרה, עברה הכרית התאמה קלה – הפעם נוספה כרקע לעיגול הפנימי שכבת תחרה, וסרגתי לה פרח שצבעיו מתאימים בדיוק לפרחים שעל מסגרת הכרית…



אני לא אכביר בהסברים על איך, כמה ולמה – קישורים לשיטה שבה נתפר העיגול הפנימי, ולמקור ממנו הדפסתי את פני הבבושקה תוכלו למצוא בפוסט הקודם שלי בנושא -


 
גם כאן הוספתי להדפסת הפנים נגיעות מכחול ואודם-



גב הכרית -

וכאן היא מדגמנת על הספות החדשות אצלנו בסלון…(טוב, היא ממש לא מתאימה אבל הייתי חייבת לתת לכן הצצה על שתי הספות החדשות  והמ-א-מ-מ-ו-ת  שלנו :-))

רותי קיבלה את הכרית בחיבוק אמיתי ובהתרגשות של "לי כל גל נושא מזכרת…" שהדביקה גם אותי!

*

ולעניין אחר - במפגש תפירה בחסות הילה (רוצו לראות את הזחל הרעב בפוסט האחרון שלה) ובהדרכת שרון רותם (סוף סוף יש קישור לבלוג נפלא), שהתקיים לפני שבוע, התלבשנו, חבורת בנות עליזה, על פרוייקט הבמבי מתוך הספר המקסים Felt friends from Japan . הפרויקט הוא די ארוך כך שסיימתי אותו אחרי לא מעט שעות עבודה נוספות בבית. מודה ומתוודה שאני מאוהבת בתוצאה -

 

על מנת שהבמבי יעמוד יציב ויניף את ראשו הגאה אל-על, הכנסתי לו לרגליים וגם לחיבור בין הראש לצוואר, ברזלים שחתכתי מקולבי מתכת. תודה לרחלי גזית היפה והאלופה על הרעיון המבריק, ובכלל, אם אתם מחפשים רעיונות שווים, מגזין "זה רעיון" החדש שלה נמצא בחנויות היצירה ומחכה לכן… כבוד!

  

ובפוזת "יום אחד בני, כל זה יהיה שלך…."

סוף שבוע נפלא!


*

החלפה קטנה, לב גדול

*

שולחן העבודה שלי היה עמוס פרוייקטים, עד כדי כך שהבטחתי לעצמי "הפסקת אש" מהחלפות. אבל כששמעתי את הרעיון המתוק של "החלפה קטנה", פרי מוחה הקודח של קשת הפקות ורעיונות יצירתיים בע"מ, החלפה שבה אפשר להכין כל מה עולה על דעתי ובתנאי שהוא נכנס לתוך קופסת גפרורים – נשברתי ונרשמתי.

וכמה שקטנטנה ההחלפה, ככה גדולה היתה המצוקה שלי ככל שעבר הזמן… וקבלתי את שם המוחלפת המוכשרת שלי, ג'ירפה, ועבר די זמן, וזכיתי לראות את ההחלפה המשגעת שג'ירפה הכינה, וכבר עבר עוד די זמן, ורעיון – יוק!

וערב בהיר אחד, באיזה מפגש יצירתי, הביאה הילה 696 במתנה למארחת מגנט למקרר, חילזון סרוג וכשעינינו נפגשו – התאהבתי … ורצתי לבקש את ידו מהילה. ומכיוון שהילה היא לב ענק וחברה נפלאה, היא אפשרה לי לקחת השראה (כלומר, לגנוב את הרעיון במילים יפות :-)) ושמרה על החילזון המקורי שלה (שכל כולו פרי מוחה היצירתי ומסרגתה המופלאה) הרחק מאור הזרקורים, ואף כתבה לי הדרכה נהדרת בעזרתה הצלחתי, ביכולותי האמיגורומיות הדי קלושות, לקרוש את אחיו התאום -

תודו שאי אפשר שלא להתאהב בעיניים המשגעות האלו – שהגתה הילה, וכל מי שהתאהבה ורוצה גם, הנה הקישור להדרכה של הילה (בזה לפחות גם לניג'וסים שלי יש חלק…. תודה ענקית שוב על הלב הגדול שלך, יקירתי!)

אז יש חילזון, ויש לו בית על הגב, אבל חובת ההוכחה על כך שהוא אכן נכנס לקופסת גפרורים עדיין חלה עלי…וכדי ליצור לחילזון קופסת טבע באוירה שמחה ותואמת השתמשתי בלבד וחוטי רקמה

ובכפתור מתאים שיצר מעין ידית למגירה -

בתוך הקופסא הדבקתי חברים וחברות כדי שלחילזון לא יצ'עמם…

ברל'ה ברל'ה צא החוצה!

*

ואם בקטנטנות עוסק הפוסט הזה, אז באותו מפגש שבו נפגשתי עם החילזון לראשונה, פינקתי אני את המארחת בכרית ריח אביבית וקטנטונת -

*

וכמה אוצרות קטנים הישר מבטן התנור – שתי צלוחיות מוזמנות לחמאה, וסבוניה אחת.

מאוד התלהבתי מהסטיילינג וצילמתי…

וצילמתי…

וצילמתי…

*

תודה על ים התגובות שלכן לפוסט הקודם… אני לגמרי מתרגשת מזה בכל פעם מחדש, זה מאוד דוחף ומדרבן, ונותן תחושת שותפות ורצון לחלוק ולחלק. לצערי הבלוגר לא מאפשר לי להודות אישית לכל אחת ואחת, אבל בחיי שהייתי רוצה לעשות את זה, ואת הרצון הזה אני אתעל בקרוב לבלוגולדת כלים נוספת (אני מצפה להרבה כלים מהתנור, והכי משמח אותי לחלוק אותם אתכן!).

*

ובעקבות התגובות - סוגיות נוספות בעניין הדפסה על בד – פעם אחרונה בהחלט :-) - את רעיון ההדפסה על בד לא אני המצאתי, כמובן (!). באופן אישי מי שנסכה בי אומץ לנסות אותו היא חברה יקרה ומוכשרת בטירוף, עדנה נ. מהתגובות התברר לי שמאמא מיסיסיפי כבר העלתה פעם הדרכה מצולמת כאן. אצלה בהדרכה תמצאו צילומים יותר יפים, וגם הסבר כיצד לקבע את הדיו כך שיהיה עמיד בכביסה.

*