פוסט עם המון דובים

*
אני אתחיל בווידוי קטן - דובונים עושים לי את זה!

ולפעמים, כשלא יוצא לי הרבה זמן לתפור איזה דובון – אני מרגישה איך זה מדגדג לי באצבעות, מתחמם…מתחמם… מתחמם… ואז אני פשוט חייבת-חייבת-חייבת לתפור אחד.
אז זה בדיוק מה שקרה גם הפעם, ומה התחיל בדובון אחד הפך לפוסט עם המון דובונים.

הראשון היה לפופי (שם חיבה) שאני בכלל לא מכירה וגם לא יודעת איך באמת קוראים לה - אבל אם אחד החברים של הבנים החיילים שלי מבקש דובון ליומולדת של החברה שלו – אני פשוט לא יכולה לסרב.
הדובון של פופי תפור מבד ממוחזר – בגד שפירקתי ומצאתי שהוא יהיה מעולה לבובות, איזה אוצר!


הוא גם זכה לבוק צילומים נאה (אבל אני מתמצתת) פופי בסל חימר נראה קצת כמו בסל של כדור פורח!

*

ניצלתי את מתקפת הדובונים שלי בכדי לתפור אחד גם למלאכי הקטן, צאצא רביעי לחברה אהובה, אמא יפעת, אבל הפעם החלטתי ללכת על גרסה אחרת – דובון בסגנון חופשי, שיהיה תואם לרוח הקיבוצניקית שנושבת בבית משפחת קייטס.

דובון בסגנון חופשי מתחיל בציור בסגנון חופשי של הגזרה, וככה זה נראה  -

וכך זה מתורגם לאחר גזירת החלקים מהנייר ותפירתם מחלקי בדים שונים - כל הבדים כולם ממוחזרים מבגדים ואני מאוד אוהבת את הכיוון הזה!




לאחר שתפרתי את הדובון הגדול ורקמתי על הכיס את שמו של מלאכי, החלטתי שהכיס לא יכול להשאר ריק ומילאתי אותו בדובונצ'יק הקטן…


מלבד טבעי אפור, גם הוא מגזרה חופשית ומצויירת.


בסופו של דבר לקח לי יותר זמן לתפור את הדובון הקטן מאשר את הגדול…

הפרויקט הזה מאוד שימח אותי והתאהבתי בדובון החופשי ובכל הרעיון, אבל אחרי שפגשתי את מלאכי התאהבתי אפילו יותר. אני מקווה שיום אחד אמא יפעת תסכים לחלוק אתו את דובון הרטרו... :-) 

*

וכעת אני אשתף אתכן ברוטינה המשפחתית שמתרחשת לאחר תפירה של כל דובון כזה – אני מסיימת לתפור ומראה בהתלהבות לינשוף, שמצדו ממלא את חלקו ואומר במבט מקופח "נכון שאת לא מוסרת אותו לאף אחד? הוא נשאר כאן! את בכל זאת מוסרת אותו? אוףףףף רק לי את לא תופרת אף פעם דובון" (פולניה זה כאן…)

אז לינשוף היה יום הולדת. וכמחווה על התעניינותו בדובונים, החלטתי הפעם לפנק גם אותו באחד, אבל מהזן הזעיר.

הקטנתי את הגזרה של פופי ואחיותיה, וגם הוא מבד ממוחזר - של צעיף ישן.

למרות קוטנו, רקמתי עליו שם – שידעו למי שייך צרור המפתחות

*

ומשהו קטן (וטוב) על הדרך -

לפני זמן מה נתקלתי בכל מיני סוגים של המכוניות הצבעוניות האלו באיזו חנות מוזלת בעיר. למרות שהחנות מוזלת המכוניות נראות איכותיות למדי ואפילו יש להן מן מנוע-מדחף כזה שמשגר אותן למרחקים עם תנופה קטנה. התלהבתי מהצבעוניות המשמחת וקניתי ערימה לטובת האחיינים הצעירים שהתברכנו בהם מכל הצדדים.

על מנת להפוך את המתנה הקנויה למשהו אישי יותר, אני אוהבת להכין לה "מארז" כזה שילד יוכל לאסוף בו את חפציו החדשים ולקחת איתו ממקום למקום. במקרה הזה שקית בד פשוטה עושה את העבודה – זוג מכוניות בשקית בד (שבמקרה יש עליה ציורים של כלי תחבורה) שימח מבחר אחיינים בגילאים שונים (בשקית עם הפטריות היתה בובה).

תשומת לב קטנה ומשדרגת…

*

ולקינוח הקינוחים – הדובון שתפרתי להלל - הפרופסור הכי צעיר ומתוק שיש. דומה מאוד לפופי מהמערכה הראשונה, וצולם ברגע האחרון ביום גשום על רקע חפצים בבית. לא יכלתי להחליט על איזה רקע הוא יפה יותר, אבל דווקא שילוב התמונות יצר חיבור של צבעים ממש יפים יחד!



*
וברגע האחרון - התפנה (שוב) מקום אחרון בסדנת ארנב טילדה, ביום ה' הקרוב 28/2, לספונטניות - פרטים רלוונטיים על הסדנא נמצאים כאן - נא לפנות אלי במייל.

*

שיהיה שבוע מתוק ומחייך!

*