שבועיים ושני אקמול

*
שבועיים זה מרווח הזמן המקסימלי שיצא לי לא לעדכן כאן, ולכן אני עושה את זה כעת - אמנם בהשפעה נקודתית של שני אקמול להורדת החום, אבל מי סופר?


הסיבה שהזנחתי את הכתיבה במהלך השבועיים הללו, היא בעיקר מכיוון שאני עסוקה עד מעל הראש בפרוייקטים שונים ומשונים, ולכן לא מספיקה לצלם או לכתוב – צרות טובות. הפוסט הזה יקבץ את מה שכן הספקתי לצלם ולמסור :-)


בהחלפת משאלות שבה השתתפתי ביקשה צליל "בובה תפורה ומתוקה", ואני, שדגדג באצבעותי לנסות לתפור ארנב טילדה מפליז שיחדתי את חתולי (שארגנה את ההחלפה) כדי שזו תהיה המשאלה שאוכל להגשים (אמנם לצליל, אבל גם לעצמי... ברור!)



מלבושי הארנב הותאמו לצליל מבחינת הצבעים העדינים והרגועים…



והפעם גם שיניתי לטילדה המקורי את אופן חיבור האוזניים במקצת – הרבה יותר מוצלח כאשר לא חובשים לו כובע!



ועוד צילום דרמטי בתאורת חלון -



תפרתי כבר ארנבי טילדה מפשתן, ויניל, והגרסה הזו – מפליז (מדובר בפליז "קשיח" שאינו נמתח) היא הנעימה מכולן – גם לתפירה וגם לחיבוק, וכבר הספקתי לתפור עוד אחד דומה שטרם נמסר ליעדו.

*

עוד פרוייקטים שעברו תחת ידי הם כמה ספלים מוזמנים ואישיים שהכנתי – מכייוון שהם יצאו מהתנור בימי מזג אויר קודר ומבאס לצילום – אלו התמונות היחידות שתיעדתי.

שלושה מהספלים הוזמנו על ידי אמא יפה אחת לשלוש בנותיה על פי ספרי הילדים האהובים עליהן. הרביעי - "ספל הברז" (הימני העליון) הוזמן על ידי עדיה כמתנת יומולדת לבעלה חובב הקפה, ומצוייר עליו ברז קפה שמקיף את הספל וממלא את הבטריה בנוזל החום. בבלוג של עדיה תוכלו לראות צילומים טובים מזה, ובכלל עבודות צבעוניות, מוקפדות ומקסימות שלה :-)

באותו יום צילום סגרירי התרחבה לה גם משפחת כלי שמוליקיפוד וצולמה אך בקושי-


 
אני פשוט אוהבת את ליין הכלים הזה, ונהנית מכל אחד יחיד ומיוחד שיוצא תחת ידי!

*

ולכבוד יום ההולדת של יקירתי גלי, נתבקשתי להכין דגלון אישי שיחובר לו יחדיו עם דגלוני חברותי לשרשרת דגלונים אישית ויצירתית. זו היתה התנסותי הראשונה עם עולם הדגלונים הטרנדי, וזה מה שיצא -

ציור הילדה הוא חלק שנזגר מדוגמא של בד (כאן ניתן לראות אותו בשלמותו), ואת בועת הטקסט הדפסתי במדפסת ביתית  על כותנה רגילה על פי השיטה הזאת .

וזה צידו האחורי של הדגלון, עם תוית שקיבלתי פעם מזוהר, וחותמת קיפודית -

*

פינת התשובות לשאלות מפוסט קודם: למושית 10 – הפטריות צבועות בצבעי אנגובים אדומים ומעליהן גלזורה שקופה מבריקה.

(לכל מי שמחכות לפטריות/כלים ממני – לא שכחתי אף אחת, אני בשלבי ייצור מתקדמים והפטריות בוא תבואנה…אוטוטו!)

זהו, השפעתם של שני האקמול עלי עומדת להתפוגג ואני חוזרת למיטה, ומאחלת לכולכן המשך שבוע מקסים, רגוע ובריאות לכל!

*