מאז "יומני היקר" בכתה ח' לא כתבתי לעצמי. אולי במשך הזמן יתווספו לכאן גם קוראים...?
ממה נתחיל? החלטתי לפתוח בלוג, על מנת לתעד עבודות, מכל התחומים שבהם אני יוצרת - קרמיקה, ציור, נייר, תפירה, חריזה, מיחזור, נגרות, לאט לאט...
אני מתכוונת לרכז כאן גם את מה שמפוזר בכל מיני מקומות ברשת - פרויקטים המצולמים כלאחר יד, שלפני שנעלמים לי לתת להם את הכבוד ולכתוב עליהם כמה מילים, כך שיהיה כאן גם חומר ישן יותר.
אבל נתחיל מהכי חדש!!!
בשבוע שעבר הגיעה אלי סוף סוף מכונת התפירה שלי (במסלול פרפרים - שוב תודה!!!). התאהבתי ממבט ראשון. אחרי כמה משחקים של לנסות את כל הפונקציות החלטתי לתפור בובה ראשונה. חיפוש קצר ברשת לגזרה מכאן. איסוף בדים בשק הסמרטוטים שאני סוחבת כבר שנים (הגיע הזמן לחדש סחורה...).
מצאתי שקצת קשה לתפור בסיבובים, אולי אני צריכה לכוון את המכונה אחרת - אם למישהי יהיה רעיון אני אשמח לתגובות.
הזמן - יום ו' אחה"צ, בנזוגי שרוע על הספה בסלון ומנמנם:
בנזוג: " מה את עושה?"
אני: "תופרת"
הוא: "מה את תופרת?"
אני: " ברווז"
הוא: "אוי, בכיף הייתי אוכל עכשיו איזה ברווז..."
אז לאחר כמה שעות עם הפסקת אוכל באמצע (ג'פאניקה - לא ברווז), נולד בשעה טובה בן ראשון למכונת התפירה - הנה הוא - מונח על אמא לאחר הלידה...פרצוף מקסים אבל דבילי לחלוטין, וקצת פוזל - כמו שאני אוהבת...
הברווז המאושר הוא היחיד בבית שיש לו אישור לשבת על כסא העבודה הלבן שלי!
וצולם גם ישבנו החטוב עם החותמת המקסימה שהכינה עבורי מקופלת.
נהניתי ממנו מאוד!
