איזה מזל שקיים במילון הערך "אקלקטי"…
*
בטיולנו האחרון באמסטרדם מצאתי בכמה אירו שובך עץ פשוט - כמה חתיכות עץ לא צבוע, עם חור קטן לציפור שלא תבוא. בית העץ עשה עליה למטוס ולארץ, חיכה קצת בפינה הטיפולית שלי לבוא תורו לעלות לשולחן הניתוחים, ובסופו של דבר מצא את עצמו מפורמט כך -
גופו נצבע בתכלת משוייפת, וכדי להבהיר למי שייך הבית הזה – נכתב עליו הסבר משכנע שנחתך משבלונה, כולל ניקוד לציפורים בכיתה א'.
האדום המנוקד, הפרחים מסביב לחלון ומשטח הגג הם תוצרים של הדבקת מפיות – את הוורודה הפרחונית מכרו פעם בגולף ואמנם התקמצנתי לקנות חבילה שלמה אבל סחבתי מפית אחת מאיזשהו ארוע, ואחרי שנים מצאתי לה שימוש מושלם כציפוי גג השובך הרומנטי…
בכדי שהתוצאה לא תהיה מלוקקת מדי, ליכלכתי את כל השובך כולל הגג בעזרת סמרטוט מרוח במעט צבע חום, ולסיום סיומת הדבקתי עליו זוג ציפורים וורדרדות בשנקל -
אני לא בטוחה שאני יודעת להגדיר את התוצאה במונחים של סגנון עיצובי – כפרי? שאבי-שיק? סתם קיטש? כך או כך, אני אוהבת את התוצאה, ומסתבר שלפעמים אני גם רומנטית…
*
עם כיוון אחר לגמרי הסתובבתי לתור אחר בדים לכריות ראויות לספות החדשות שלנו ומצאתי בד קנווסי צבוע ומקושקש, שברגע שראיתי אותו ידעתי שהוא פשוט תפור עלי - ואני אתפור עליו… ואכן תפרתי שתי כריות גדולות תפוחות מאוד במידות 50X50-
בסיומת שלהם הותרתי שוליים תפורים של ס"מ מסביב, סיומת שמקנה להן מראה יותר חגיגי…
והשקעתי גם בגב אז לפחות שתראו -
בכדי לשבור את הסגנון והגוונים, תפרתי גם כרית נוספת מבד אהוב מאוד שמצאתי ב"קטיפה כחולה" בנחלה (חנות שאני אוהבת במיוחד!)
לכרית הזו הענקתי סיומת של פספול ורוד וחיוני שמאוד מבליט את הבד היפהפה. אני מאוד גאה בפספול הראשון שלי, זאת למרות שאין לי מושג איך בעצם מבטאים את המילה הזו (ועל כן אני קוראת לו fasful ואין לי מושג אם זה כך או אחרת…)
*
כך קיבלה הספה החדשה את פני שלוש הכריות -
ומזוית אחרת -
ובעדשה קצת יותר רחבה – כך הן משתלות בסלון ביתי האקלקטי…
ובינתיים הספה השניה קצת מקופחת, ועל כן קיבלה את השובך בתור שכן חדש וטוב -
זום אאוט…
*
בהמשך למתקפת הכריות, אירחתי והדרכתי אמש בביתי סדנת "כריס כיס ודובון" לחברותי לקומונת צומת צבעים. היה כיף גדול וכולן יצאו עם תוצרים משובבי נפש שהצטלמו יחד בתמונת מחזור (חלקם "דובונים אנונימים" שצולמו לפני שהספיקו לסיים להם את הפרצופים) -
*
לקראת סיום אני רוצה להודות לכם מקרב לב על התלהבותכם ואהבתכם לסנאכבר והבלוטים מהפוסט הקודם. דווקא משום שכל הקונספט נתפר ממקום מאוד אישי, חופשי וספונטני, זה יקר לי במיוחד!
לכל מי שכתבה לי במייל על קושי בהשארת תגובות בבלוגספוט, הדרך הפשוטה ביותר שתמיד עובדת היא השארת תגובה תחת האופציה של "אנונימי" והשארת השם בגוף התגובה. התגובות הן המנוע התמריצי של הבלוג, וגם המקום לשאלות, בקשות, תהיות וביקורת בונה. אני מוקירה כל תגובה ותגובה שנכתבת, ועל שאלות אני עונה במרוכז בפוסט העוקב.
*
ונפרד עם קומפוזיציה נוספת של anonymous teddy bears… 
המשך שבוע צבעוני וקסום!
*
*
