דובוני יוניסקס לכל גיל

*

בקומונת המפתח ליצירה נרשמתי להחלפת דובים שארגנה עדיLEE.

למעשה זו ההחלפה הראשונה שנרשמתי אליה, ונפל בחלקי לשלוח ל...לא פחות מאשר מארגנת ההחלפה בכבודה ובעצמה!

אז אם גם ככה שברתי את הראש מה להכין, כי זו פעם ראשונה, ואולי זה לא יצליח, לא יתאים, לא ימצא חן, לא יעמוד בסטנדרטים ועוד אי אלו תסמונות של מחשבות טורדניות, נוספו אליהן גם מחשבות בסגנון:

א. עדי יודעת ממי היא עתידה לקבל את ההחלפה, וזו לא הפתעה עבורה - אז אני חייבת להפתיע בהחלפה שווה ביותר!

ב. אם היא טרחה וארגנה את ההחלפה, בטח יש לה בראש רעיון מגובש לגבי מה היא מתכוונת לשלוח, ומה היא מצפה לקבל בהחלפה (סטנדרטים, כבר אמרתי?)

אז אחרי כמה לילות נדודי שינה, דליתי קצת פרטים שעדי כתבה על עצמה בקומונה - היא נוחה מאוד בבחירת צבעים וגם אוהבת כתום (כמוני!), וגרה במושב שבחיים לא שמעתי את שמו, אבל לפי המפה נמצא בצפון הקרררר (טוב, עוד ממש לא קרררררר אבל לפחות רטוב, ודובונים זה לכבוד החורף המתקרב, לא?) בקיצור, החלטתי ללכת על זוג דובונים חורפיים , צבעוניים בעדינות, והרמוניים.

אח"כ קלטתי שלעדי יש ארבעה ילדים וחשבתי לעצמי שאולי הם יחמדו את הדובונים של אמא ושני דובונים לא יספיקו לכולם. אז החלטתי להכפיל את משפחת הדובונים לכדי ארבעה.

ומכיוון שיש לה גם בנות, וגם בן, וגם לא ידעתי את גילאי הילדים, היה לי חשוב שיתאימו לכל גיל ושלא יהיו בצבעי "בנות", ובקיצור - "דובוני יוניסקס לכל גיל"!

ובמשפחת דובונים כמו בכל משפחה - תכננתי שכל אחד יוכל לעמוד כדובונבון בפני עצמו, אבל כולם יחד יצרו הרמוניה!

הדובונים - מפליז, שהתגלה כחומר נדיב וסלחן, שתענוג לעבוד אתו, להפוך אותו, ולמלא אותו ולכן תפירתם היתה כייפית לגמרי!

תווי הפנים - מחוט רקמה שחור, העיניים - עיגולי לבד שחור רקומים לפרצוף.

הגזרה, כמו בלא מעט פעמים קודמות, לקוחה מהקישור הנפלא הזה שאני מאוד אוהבת!

לקינוח, הכנתי לדובונים סלסלה תפורה מאותו פליז, גם כדי שיהיה להם חמים, נעים, ומשפחתי, וגם כדי שאם הילדים של עדי אכן יבזזו את הדובונים, בכל זאת ישאר משהו לאמא... :)

קבלו את הערכה המשפחתית של דובוני היוניסקס!

ובהחלפה כמו שהבנתי - צריך גם כרטיס.

אני ממש חסרת ניסיון סקראפי, אבל ריבועים זה פטיש עתיק יומין אצלי עוד מתקופת הציור, ואני מקווה שהוא עומד בסטנדרטים!

כשסיימתי להכין את הדובונים, בני בן ה 17 ראה אותם ולמרבה ההפתעה ... ביקש שאכין לו גם אחד. הייתי נורא נורא מאושרת ומוחמאת-

א. כי באופן כללי להוציא מבחור בן 17 איזושהי התיחסות ליצירות שלי (במידה והן לא אכילות, כמובן) זה מאורע נדיר! (וכידוע, הדגם של בני 17 שולט אצלי בבית...)

ב. קיבלתי בלי להתכוון הוכחה ניצחת שהצלחתי לקלוע למטרה שהצבתי לעצמי - "דובוני יוניסקס לכל גיל"!

...הכנתי לו, בטח שהכנתי - אבל זה כבר בפוסט אחר!

ועוד קצת תמונות - כי האמת היא שהתאהבתי בהם...

ויתרה מכך- האמת היא שכל המשפחה התאהבה בהם, ואני מקווה שגם עדי ומשפחתה יאהבו. אני, מצדי, נהניתי מאוד מאוד מאוד להכין לה אותם, וגם ללטף אותם בעיניים במשך כמה ימים עד שהוכנסו לקופסא והפליגו לדרכם צפונה!

היו שלום!

נ.ב. לקוראת רינת - את מוזמנת להיות אחרונה חביבה - תשלחי לי מייל עם כתובת למשלוח סט אחרון של אותיות!

*