נגריה קטנה ומטריפה

*

אני נכדה של נגר. זוהי עובדה שדואגים להזכיר לי לא אחת…אני נמשכת לריח של עץ, לניסור, לקידוח, להדבקות וצביעה. המברגה, המשייפת והמסור החשמלי הן בכלל החברות הטובות שלי.

לפני כמה שנים עברתי סדנת נגרות בנגריית חובבנים בקצה חצר גדולה ויפה בשדה וורבורג. האמת היא שהמורה המבוגרת והמדליקה (שהיתה מורה למלאכה בפנסיה) בכלל הפעילה רק חוגי נגרות לילדים, והיה צריך לעמול קשות בכדי לשכנע אותה לעשות לנו חוג ערב לגדולות – אבל הצלחנו - שלוש בנות, שבע פגישות של שלוש שעות.

אני התלהבתי גם מהיכולת לצבוע ולקשט אח"כ את החפצים שניגרתי בעצמי. הפרויקט הראשון שלי היה בניית שתי עגלות בקבוקים למטבח. זו אחת מהן:

הן משמשות אותי עד היום… וכך צילמתי אותה כעת, לאחר כמה שנים טובות של שימוש…

בשיעור הבא נצמדתי ל"תפריט הילדים" של הנגריה הקטנה והמטריפה, ובניתי בית ציפורים הידוע בחצרנו כ - "בית של ציפי".

לצערי, עד היום אף ציפי לא בחרה להתנחל בו...אולי כי בזמנו, טעיתי בכתובת!

בשני השיעורים הבאים בניתי שידה עם מגירה לחדר של אחד האפרוחים, בזמן שכדורסל היה פסגת החלומות שלו (היו זמנים…)

ואז, החלטתי שהגיע הזמן ל"פרויקט העל" שלו חיכיתי כל הזמן הזה - שידה ענקית לחדר השינה שלנו, כזו שתהיה מתוכננת בדיוק כמו שאני רוצה ותהיה עמוקה מספיק וחזקה מספיק בכדי לסחוב עליה טלויזיה…

את שלוש השיעורים הבאים הקדשתי לתכנון, ניסור, בנייה וסחיבה של השידה שלי הביתה. אח"כ, בבית לקח לי כמה חודשים לצבוע אותה – כל מגירה שינתה את צבעיה ודוגמאותיה כמה וכמה פעמים, עד שהגעתי לאיזון שרציתי להגיע אליו…

התמונות, אגב, צולמו בימים אלו - השידה מחזיקה מעמד ומכילה המון אוצרות שלי!

את פרק שיעורי הנגרות סיימתי בשלב השידה. אבל כל מה שלמדתי שימושי לי מאוד עד היום – ומאז כבר בניתי בבית באופן עצמאי מדפים, כונניות ואפילו – שולחן מחשב קומפקטי למדי משאריות של עצים שהיו לי בבית. השולחן מתוכנן כך שהמקלדת נמוכה, המסך מוגבה, מאחור מוברג אליו מעביר חשמלי אליו מחוברים כל התקעים, וכך אפשר בהוצאת תקע אחד מהקיר לגלגל אותו ב קלות מחדר לחדר…תכנון שנועד לענות על צורך מסויים.

(נא להתעלם מהאבק והבלאגן…בכל זאת חדר של בן 17!)

למה אני מספרת לכם את כל זה דווקא עכשיו? כבר סיפרתי שאת סדנת קוף הגרב העבירה עופרה בסטודיו הקסום שלה. עופרה בעלת מטבחי PETIT, בונה לילדים וילדות מטבחים מקסימים ופינות איפור. כשנכנסתי לסטודיו שלה פשוט עברתי וליטפתי את המטבחים שלה אחד אחד. גם כי התגעגעתי לעץ וגם כי אי אפשר לעמוד בפניהם – הם באמת מקסימים. בזמן שתפרנו את הקופיפים עופרה סיפרה שהיא על סף מכירת מטבח המאה שלה, ושנחזיק לה אצבעות. השבוע היא הכריזה בבלוג שלה על כך שהחזקנו אצבעות מספיק טוב – עופרה מכרה את מטבח המאה – אז קודם כל תכנסו ותפרגנו למי שמתפרנסת מעמל כפיה ועושה לילדים כאלו מטבחים יפהפיים (ומי לא חולם על סטודיו קטן ומקסים בחצר? – אז לעפרה יש…). חוץ מזה, עד סוף השנה, נמכרים המטבחים בהנחה של 100 ש"ח אז הנה קישור וזו ההזדמנות שלכם, ויש גם הגרלה של מטבח אחד, למי שיפרסם את זה הלאה - פרטים אצל עופרה בבלוג...

*