שיר תודה…

*
בדיוק לפני שבוע נפתחו שערי היריד לקהל הרחב (מאוד) שגדש אותו, שריקת פתיחה לשלושה ימים נפלאים, מרחיבי לב ומכוננים שאחריהם שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר (לפחות בשבילי).


את שיר התודה אני רוצה להקדיש בראש ובראשונה לנתנאלה, שבלעדיה כל זה לא היה מתקיים. תודה על האמון והאמונה, על המנוע הבלתי נלאה שאת, על ההשראה, הכתף, העצה והמילה הטובה – את אחת ויחידה, פשוט זכינו בך – תודה, יקירה!


ביריד זכיתי לפגוש רבות מהקוראות פה, עם חלקכן היה זה מפגש ראשון, וממש כמו שקיוויתי, פשוט באתן לחבק ולומר שאתן קוראות אותי והענקתן לי רגעים קטנים של חסד בתוך המולת האנשים הרבים, ועל כך – תודה גדולה!


תודה לכל מי שבא, חיבק, פרגן, אהב, (קנה) ושמח אתנו. תודה לכל מי שעל הדרך גם עזר ודאג לנו.


תודה לעדנה נ. שפינקה את הדוכן שלי באצבעות הקסם המקצועיות שלה והפכה אותו מערימת כלי קרמיקה צבעוניים לחנות דגל קיפודית ויפהפיה…




תודה ענקית לחברותי לעולם היצירה על התמיכה האינסופית, העזרה בפועל, הגיבוי בדוכן (תודה מיטל!), הנכונות לעזור בכל דבר לפני, אחרי ותוך כדי – אתן משפחה יקרה, דלת קסמים של ממש!


תודה לבני משפחתי (סימה, הכוונה גם אליך :-)) המפרגנים בכלל וליערה ילדת הבית בפרט, על העזרה האינסופית והכתף האחראית שאת… 


תודה לחברותי (וחברי) ליריד על הקסם הכולל שהענקתן, על ההשקעה, הרצינות והאחווה שהפכו את הארוע הזה לדבר הכי שווה בעיר!

*

ביום האחרון של היריד, כבר לא נשאר כמעט מה לצלם בדוכן שלנו, ובכל זאת הצליחה הצלמת המקסימה הגר דופלט להנציח את המעט שנותר בעדשה המיוחדת שלה -

*

עוד תודה אני חייבת לכל מי שבחרה לה כלי, לקחה אותו אתה הביתה ואהבה אותו מספיק בכדי לפרגן, לצלם ולשלוח לי תמונות שמחות שלו בביתו החדש, זה הרחיב את לבי…

הנה הפטריות "שלי" בחצר של החברה היפה שלי – לילך מוטרינה, נכון שזה מקסים?


והקערה "שלי" מלאה בסלט אמיתי מבית מיקוש אהובתי הבשלנית מכל הלב -


וזו אליונת המתוקה של רותי, משחקת בספל שמוליקפוד "שלי". בפוסט האחרון בבלוג של רותי תוכלו לקרוא על היריד מזוית הראיה שלה, ולהתרשם שאין על היופי הפנימי (וגם החיצוני!), הפרגון והנדיבות של החברה הנפלאה הזו (שגם אחראית על צילום התמונה הראשונה בפוסט הזה…)


תודה לאיילת, מורתי המופלאה, על כל הדרך המקסימה, על הספל שהיא רכשה ממני ועל הצילום המפרגן והמצחיק הזה "הקפה של היום שאחרי"

*

ואחרי הכל, אחרון-אחרון חביב, תודה לינשוף שלי, האחד והיחיד, על הרוח התומכת והאינסופית שמאפשרת לי להמריא אל על… 

*