*
לפני כמה חודשים העליתי כאן את הרשומה הזאת, ובה הראיתי איך הפכתי את המפית שבתמונה (שהיא למעשה חלק ממפה) לכרית בבושקה.
התגובה הנרגשת של רותי צחורי על הפוסט ההוא, נגעה לי מאוד מאוד ללב. היכרותי אז עם רותי היתה היכרות של "שלום שלום" בלבד, ובין המילים בתגובה שלה הרגשתי שהכרית הזאת נגעה בה במקום רגיש. מאז עברו מים בירדן (לא כל-כך הרבה, אבל זה מה יש), הרבה בדים תחת המחט, וגם ההיכרות שלי עם רותי העמיקה. למדתי להכיר בחורה נפלאה ומוכשרת שכולה לב גדול וחום אנושי, שלולא עולם היצירה הוירטואלי הקסום הזה, ספק אם אי פעם הייתי זוכה להכיר… ולו רק בגלל העובדה ששתינו "הגענו אל עצמנו ממקומות כל-כך שונים" כמילות השיר הנפלא...
ביום שלישי חגגה רותי את יום הולדתה במסיבה לחברות. לא היו לי יותר מדי התלבטויות לגבי המתנה שאני עומדת להכין, אחרי הכל ההתלהבות שלה מכרית הבבושקה היתה שמורה לי היטב בכיס של הלב… ובכלל, מכיוון שסגנונותינו כל כך שונים, שמחתי מאוד שיש לי אפשרות להכין לה, בהרבה אהבה, מתנה שאני בטוחה שמוצאת חן בעיניה :-)
ומכיוון שרותי זה שם נרדף לוורוד, לבן, ותחרה, עברה הכרית התאמה קלה – הפעם נוספה כרקע לעיגול הפנימי שכבת תחרה, וסרגתי לה פרח שצבעיו מתאימים בדיוק לפרחים שעל מסגרת הכרית…
אני לא אכביר בהסברים על איך, כמה ולמה – קישורים לשיטה שבה נתפר העיגול הפנימי, ולמקור ממנו הדפסתי את פני הבבושקה תוכלו למצוא בפוסט הקודם שלי בנושא -
גם כאן הוספתי להדפסת הפנים נגיעות מכחול ואודם-
גב הכרית -
רותי קיבלה את הכרית בחיבוק אמיתי ובהתרגשות של "לי כל גל נושא מזכרת…" שהדביקה גם אותי!
על מנת שהבמבי יעמוד יציב ויניף את ראשו הגאה אל-על, הכנסתי לו לרגליים וגם לחיבור בין הראש לצוואר, ברזלים שחתכתי מקולבי מתכת. תודה לרחלי גזית היפה והאלופה על הרעיון המבריק, ובכלל, אם אתם מחפשים רעיונות שווים, מגזין "זה רעיון" החדש שלה נמצא בחנויות היצירה ומחכה לכן… כבוד!
ובפוזת "יום אחד בני, כל זה יהיה שלך…."
סוף שבוע נפלא!
*
לפני כמה חודשים העליתי כאן את הרשומה הזאת, ובה הראיתי איך הפכתי את המפית שבתמונה (שהיא למעשה חלק ממפה) לכרית בבושקה.
התגובה הנרגשת של רותי צחורי על הפוסט ההוא, נגעה לי מאוד מאוד ללב. היכרותי אז עם רותי היתה היכרות של "שלום שלום" בלבד, ובין המילים בתגובה שלה הרגשתי שהכרית הזאת נגעה בה במקום רגיש. מאז עברו מים בירדן (לא כל-כך הרבה, אבל זה מה יש), הרבה בדים תחת המחט, וגם ההיכרות שלי עם רותי העמיקה. למדתי להכיר בחורה נפלאה ומוכשרת שכולה לב גדול וחום אנושי, שלולא עולם היצירה הוירטואלי הקסום הזה, ספק אם אי פעם הייתי זוכה להכיר… ולו רק בגלל העובדה ששתינו "הגענו אל עצמנו ממקומות כל-כך שונים" כמילות השיר הנפלא...
ביום שלישי חגגה רותי את יום הולדתה במסיבה לחברות. לא היו לי יותר מדי התלבטויות לגבי המתנה שאני עומדת להכין, אחרי הכל ההתלהבות שלה מכרית הבבושקה היתה שמורה לי היטב בכיס של הלב… ובכלל, מכיוון שסגנונותינו כל כך שונים, שמחתי מאוד שיש לי אפשרות להכין לה, בהרבה אהבה, מתנה שאני בטוחה שמוצאת חן בעיניה :-)
ומכיוון שרותי זה שם נרדף לוורוד, לבן, ותחרה, עברה הכרית התאמה קלה – הפעם נוספה כרקע לעיגול הפנימי שכבת תחרה, וסרגתי לה פרח שצבעיו מתאימים בדיוק לפרחים שעל מסגרת הכרית…
אני לא אכביר בהסברים על איך, כמה ולמה – קישורים לשיטה שבה נתפר העיגול הפנימי, ולמקור ממנו הדפסתי את פני הבבושקה תוכלו למצוא בפוסט הקודם שלי בנושא -
גם כאן הוספתי להדפסת הפנים נגיעות מכחול ואודם-
גב הכרית -
וכאן היא מדגמנת על הספות החדשות אצלנו בסלון…(טוב, היא ממש לא מתאימה אבל הייתי חייבת לתת לכן הצצה על שתי הספות החדשות והמ-א-מ-מ-ו-ת שלנו :-))
רותי קיבלה את הכרית בחיבוק אמיתי ובהתרגשות של "לי כל גל נושא מזכרת…" שהדביקה גם אותי!
*
ולעניין אחר - במפגש תפירה בחסות הילה (רוצו לראות את הזחל הרעב בפוסט האחרון שלה) ובהדרכת שרון רותם (סוף סוף יש קישור לבלוג נפלא), שהתקיים לפני שבוע, התלבשנו, חבורת בנות עליזה, על פרוייקט הבמבי מתוך הספר המקסים Felt friends from Japan . הפרויקט הוא די ארוך כך שסיימתי אותו אחרי לא מעט שעות עבודה נוספות בבית. מודה ומתוודה שאני מאוהבת בתוצאה -
על מנת שהבמבי יעמוד יציב ויניף את ראשו הגאה אל-על, הכנסתי לו לרגליים וגם לחיבור בין הראש לצוואר, ברזלים שחתכתי מקולבי מתכת. תודה לרחלי גזית היפה והאלופה על הרעיון המבריק, ובכלל, אם אתם מחפשים רעיונות שווים, מגזין "זה רעיון" החדש שלה נמצא בחנויות היצירה ומחכה לכן… כבוד!
ובפוזת "יום אחד בני, כל זה יהיה שלך…."
סוף שבוע נפלא!
*
