‏הצגת רשומות עם תוויות נרתיק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נרתיק. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

בהתחלה זה כואב, אח"כ יוצא החוצה


*
אפתח, בהמשך לכמה שאלות שנשאלתי, בהסבר קצרצר לגבי שלבי תפירת הנחשים שהעליתי בפוסט הקודם (ומי שצריכה הסבר יותר מפורט – נא לפנות אלי במייל):
1. חיתוך 10 חתיכות פליז ברוחב 22 ס"מ וגובה 20 ס"מ.
2. תפירת אפליקציות (מפלוזלנות) במרכז 9 חתיכות פליז.
3. חיבור כל רצועות הפליז רוחב לרוחב לכדי רצועה ארררררררוכה.
4. קיפול הנחש לאורכו ימין לימין ותפירת אורך הנחש לכדי גליל פתוח משני הצדדים.
5. מיקום ותפירת העיניים וסגירת החלק הקדמי של הנחש (זה הזמן להכניס את הלשונות), לשים לב שהפה לא נתפר כהמשך לתפר מסעיף 4 אלא מתקפל במאונך לו (התפר מסעיף 4 ממוקם בתחתית הנחש, באמצע הפה, מתחת ללשונות).
6. מילוי דרך החלק האחורי (אני ממלאה בפתיתי קלקר – אמנם עלול לנשור החוצה אבל הנחש יוצא כך מעניין, משעשע וחי…).
7. סגירת התפר הפתוח והתפעלות כללית.


*
לאחר עבודה של כחודש בסטודיו הביתי והדנדש שלי, הצלחתי בשבוע שעבר לצבור די כלים לכדי מילויו של התנור הראשון. כתלמידה מעולם לא העמסתי תנורים ולא היתה לי נגיעה לכל מה שקשור לטיפול בתהליך השריפה, ולכן התנור הראשון שלי לווה בהתרגשות גדולה! 

לתנור נכנסו לא מעט כלים (את חלקם הקטן רואים בקומה העליונה והשאר מועמסים בקומות התחתונות על מדפים ייעודיים) שעברו שתי שריפות (ביסק וגלזורה). עברנו (ברבים - גם הינשוף היה שותף!) שתי יממות (יממה לכל שריפה וקירור) של מתח, ציפיה ובדיקת התרמוסטט כל חמש דקות בזמן שהכלים סגורים בתוך התנור ואי אפשר לראות מה קורה אתם. השעות שלי היו מלוות בחרדה מכל אסון אפשרי – ששום מדף לא יקרוס בזמן השריפה עם כל הכלים שמעליו ומתחתיו, ששום כלי לא יתפוצץ, שהגלזורות לא ייזלו ויהרסו את הכלים והמדפים, וכו' וכו'…



IMG_4167


חיכינו... וחיכינו, וחיכינו ו...בסוף כבר לא היתה לי סבלנות לחכות ופתחתי את התנור בעודו די חם בכדי להוציא ממנו את ההפתעות הרותחות הבאות - 


IMG_0784 
ערימת ספלים, פרחונית ונאה למדי בשלל צבעים.


IMG_0785  
הצבעים חדשים עבורי, ולכן לא ידעתי מראש מה עומדות להיות התוצאות. את חלקם ערבבתי בעצמי כדי לנסות להגיע לגוונים הרצויים – כמו למשל הניסיון הלא רע ליצור ירוק כפרי -


IMG_0787
או זוג הכלים הנסיוניים לייבוש סכו"מ וששת -

IMG_0796

IMG_0797

IMG_0792
כחלק מהכיף של סטודיו עצמאי, השתעשעתי עם כמה גלזורות חדשות שלא הכרתי קודם ולכן לא יכולתי לצפות את ההתנהגות והתוצאות שלהן. מסיבה זו ההתייחסות שלי לכלים הבאים היא בבחינת – לימוד התוצאות והחומר לשימוש עתידי נבון -


IMG_0802
זו לדוגמא, גלזורה שניסיתי, ומצאתי שהיא מאוד נוזלית ולכן למרות שנמרחה באופן די אחיד בחלקו הפנימי של הכלי, נזל, במהלך השריפה החומר למטה תוך יצירת אפקט "להבות" :-) איזה מזל שלא מרחתי את הגלזורה הזאת בחלק החיצוני של הכלי!


Picnik collage2
לא רק בסטודיו שלי התנור פועל – אלא גם בסטודיו שבו אני לומדת – וממנו יצאו לי שלוש תבניות פרחוניות לפשטידה -


IMG_0507


IMG_0513

IMG_0504


*
לשתי נשים יקרות ואהובות עלי, שאני חייבת להן הרבה על הדרך שעשיתי בעת האחרונה, הבטחתי כבר מזמן נרתיקי משקפיים.
אחת, זו האמא היקרה שלי :-) שאת קשת הצבעים האהובה עליה אני מכירה היטב. השניה, זו איילת, המורה הנהדרת שלי לקרמיקה שביקשה שהנרתיק יהיה בצבע האהוב עליה – כתום!!! :-)
הפעם ידעתי שאני יכולה בשקט ליצור שני נרתיקים זהים (כמעט) ולקלוע בול לטעמן של שתי המקבלות – השתמשתי בשאריות בדי ריפוד ובסרט שאספתי ב"קחתן" (ריבי – את מזהה??)


IMG_0594 
והנה בפה פעור…


IMG_0595 
את איילת החלטתי לצ'פר גם בהפתעה נוספת, כאות תודה על הליווי, הפרגון והעידוד לפתיחת הסטודיו העצמאי שלי (ולא…אנחנו לא נפרדות, אני ממשיכה ללמוד), ולכן חזרתי לתחביבי הישן, שדרוג נעלי אצבע לפי ההדרכה הזו.


IMG_0582 
IMG_0580
את הכתום מיתנתי על ידי הוספת טורקיזים למיניהם…


IMG_0585 
תפרתי לה גם שקית בד כתומה אליה נכנסו נעלי האצבע ונרתיק המשקפיים


IMG_0601
במהלך הצילום שמתי לב פתאום לתמונה הבאה -


IMG_0599
הרגל שלי נעולה בנעלי האצבע שהכנתי לעצמי בשנה שעברה השתרבבה לפריים - אני הולכת איתן המון! הן מאוד נוחות ומסתבר שגם מחזיקות מעמד…
*


את המגה-פוסט הזה אני מסיימת עם טיזר קטן לפוסט הבא -

IMG_0772_1


על פי דרישת הקהל, אעלה במהלך השבוע הקרוב הדרכה מצולמת לכיסוי יומן.


*

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

שלום כתה א' (אקשטיין...)



*
הבהרה: ילדי הפרטיים כבר מזמן לא עולים לכתה א', ולמעשה זו השנה השניה בה הם כבר באופן רשמי אינם נמנים עם אוכלוסיית התלמידים המתחילים את שנת הלימודים (ובבית נותר תיכוניסט אחד שלא ממש מתעניין בקישוט מחברות…). לכן, את כל הזדהותי עם ההתרגשות שלקראת שנת הלימודים החדשה (מהמקום הזה כבר לא רואים את הבאסה שבסיום החופש הגדול :-)) אני מיישמת בפרוייקטים לקטנטנים אחרים.


*
ערן עולה השנה לכתה א', ותכנית המגירה היתה לתפור לו קלמר במתנה. לצורך המשימה אף הצטיידתי כבר מזמן בפיסת בד דינוזאורים, החיה האהובה עליו, שתרמה לי שרון רותם המופלאה. ככל שחלף הזמן עלו בי הרהורי חרטה לגבי עניין הקלמר – כי ברור לי שבסופו של עניין ערן ילך לכתה א' עם קלמר חדש קנוי ותואם-ילקוט, וקלמר הדינוזאורים התפור יוותר ללא שימוש רשמי, כך שהחלטתי לשנות קצת את המטרה והמידות, ותפרתי לערן "נרתיק דינוזאורים" לפי ההוראות והגודל של נרתיק הטיטולים המפורסם שאני מוצאת אותו שימושי להרבה ענייני ערכות ומתנות למיניהן.



את נרתיק הטיטולים לא מסרתי ריק, אלא הכנסתי אליו ערימת דינוזאורים נאה, ששימחה אותי מאוד כשהגעתי לצלם את התוצרת -


IMG_0496
את שמו של ערן (ושם המשפחה שנמחק מהצילום) החתמתי עם האותיות של קסם שימושי (שתמצאנה מאוד שימושיות לאורך כל הפוסט הזה) -


 
והצצה את תוך לוע נרתיק הדינוזאורים -


IMG_0501
ערכת הדינוזאורים נמסרה כבר מזמן מזמן. ערן שמח ואהב מאוד ואף הצליח לדחוס אליה עוד המון דינוזאורים מהאוסף הפרטי…

*
לפני כמה שבועות אירחתי בביתי קבוצת חברות לתפירת פרויקט משותף. הלכנו על נרתיק איפור, שניתן בקלות להסבה לקלמר - מההדרכה הזו.

IMG_0557

בדרך הקשה גילינו שההדרכה לא שלמה לגמרי, ובשביל לקבל גימור יפה בקצוות הרוכסן צריך לאלתר פתרון יצירתי… שימו לב אם אתן משתמשות בהדרכה!

IMG_0523 
יצא קטן, מתוק, ושימושי – אבל לא קלמר!

IMG_0521

*

כך נותרתי עם תאוות תפירת הקלמר בידי, עד שמצאתי זמן להתגייס לפרויקט מקסים שארגנה מלכת התפירה הצפונית מיכל פ' שאפשר לי לממש גם תפירת קלמר, גם כיסוי לקלסר, ועל הדרך גם תרומה לקהילה (הקלסר והקלמר מיועדים לילדי עולים ומשפחות קשות יום בחיפה – עוד פרטים לגבי הצטרפות של הרגע האחרון לפרויקט אפשר למצוא כאן).

זהו הקלסר הלבוש (הגזרה אולתרה תוך כדי עבודה)…

IMG_0680

באמצעות שילוב של חותמת מתוך סט תגיות שימושיות ממסטיקים, וחותמות האותיות של קסם שימושי הכנתי תגית ראויה לבית הספר -

IMG_0683
על הדופן הפנימית של הכיסוי תפרתי כיס  – למדבקות, סרגל ומה שמתחשק…


IMG_0689
והבטחתי גם קלמר אז הנה הצצה לקלמר התואם -


IMG_0684
ובמלוא הדרו וייעודו -


IMG_0692 
לקלמר יצרתי גזרה חדשה המשלבת תובנות שלי מכמה גזרות שעבדתי איתן בעבר, כולל זו של נרתיק הדובדבנים. מכל גזרה לקחתי את היתרונות שאהבתי, בכדי ליצור את "הקלמר האידיאלי" בעיני. יש לו רוכסן של 20 ס"מ וגם BOXING על מנת לתת לו נפח ואפשרות עמידה יציבה.


IMG_0690
ובפה פעור -


IMG_0694 
והנה הסט השלם שיגיע השבוע למיכלפ. הדג אמנם לא כל כך קשור לנוף אבל חיפשתי משהו נחמד לתפוס על הרוכסן וזה מה שהיה בבית…


IMG_0696 
*
לא סתם פתחתי את הרשומה עם אמירה לגבי ילדי הפרטיים. אחד מהם הגיע הביתה לשבת, והפתיע אותי עם תעסוקת "שלום כתה א'" מסוג אחר לגמרי.

- "אמא, את יכולה לתפור לי משהו?"
- "ברור מתוק, מה אתה צריך?" (ברורררר שברור…  לתומי חשבתי שמדובר על חיזוק כפתור במדים, קרע בחולצה, שפצור רצועה לנשק או משהו בסגנון).

או אז שלף לי החייל הצעיר שלושה שפנים מהכובע, או ליתר דיוק שלושה כובעים (חדשים לגמרי) מהצ'ימידן.
- "או.קיי, אני צריך שתתפרי לי את השם שלי על הכובע, וגם לשני חברים שלי כי אמרתי להם שאת תופרת ממש מקצועי".

דה? נסיון משותף להבין למה התכוון המשורר הוביל למסקנה העגומה שהמחמאה לגבי ה"תופרת ממש מקצועי" תעלה לי ביוקר… כי לא מדובר בתפירה אלא ברקמה, לא מדובר בסתם רקמה אלא ברקמת פונטים בדפוס, ולא מדובר בשמות הפרטיים שלהם אלא בשמות המשפחה, להלן – בר, לוי ו….אקשטיין ("תגיד, לא יכולת למצוא חבר עם שם קצר יותר?")
 IMG_4135

מכיוון שלא מצאתי דרך הגיונית מבחינת שעות עבודה להעביר פונטים "כמו במחשב" (דוגמת david) אל הכובעים, "הסתפק" החייל האמיץ בר בפונטים של החותמות שיש לי, שוב - קסם שימושי (הבטחתי לכן הרבה שימושיות בפוסט הזה!). את השמות החתמתי בתור בסיס באפור כהה על הכובעים, ועל ההחתמות רקמתי תוך כדי כיסוי הדיו והיצמדות לפונט המוחתם.
כך ביליתי את מיטב שעותיי בשבת תוך כדי שאני מעודדת את עצמי בשירת "א' אקשטיין ב' זה בר…"


IMG_4141_1
את לוי ואקשטיין (השמות המלאים שמורים במערכת) אני לא מכירה באופן אישי, אבל החייל האמיץ בר יצא מרוצה וגם קצת מתנצל:


-"מה, אמא, את עוד תופרת? חשבתי שיש לך מכונה שעושה את זה".
- "אני לא תופרת, אני  ר-ו-ק-מ-ת!!!"

IMG_0637_1
"קיפודים בשרות צה"ל" מקווה שגם לוי ואקשטיין מרוצים – חסר להם שלא!



*

יום שלישי, 15 במרץ 2011

נרתיק חיתולים לכל גיל

*

(בסוף הפוסט הדרכה מצולמת להדפסה על בד)

לאחרונה יצרתי וייצרתי בקצב מסחרר, כך שאני מעלה תוצרים באיחור ניכר. כבר די מזמן שהשתתפתי בסדנת תפירה לנרתיק טיטולים אצל המאסטר כיף שרון רותם. הנרתיק נקרא כך בשל גודלו, שהותאם על ידי שרון לכך שיכיל חבילת מגבונים, כמה חיתולים ועוד קצת משהואים קטנים. אמנם אני עברתי את גיל ההחתלה אבל הכנתי בסדנא נרתיק כזה עבור חברה שמסרה לי בד שהיא אוהבת וביקשה שאפתיע אותה עם תוצר כלשהו.

IMG_3610

למי שמעוניינת לתפור נרתיק כזה, שרון האלופה פירסמה הדרכה מצולמת ומצויינת בבלוג של אילאיל זיו כאן.

IMG_3611

*

לפני שבוע נסע אחייני הגדול, בכור הנכדים במשפחתי המורחבת, לטיול תרמילאים בדרום אמריקה. לנסיעה קדם מפגש פרידה משפחתי ספונטני למדי, מה שאומר שמצאתי את עצמי מחפשת רעיון למתנה למטייל הצעיר ממש ברגע האחרון. מכיוון שמדובר במטייל אחראי ומאורגן, סמכתי עליו שבכל הציוד הדרוש הוא כבר הצטייד קודם, ולא נותר לי אלא לצייד אותו במזכרת עם נשמה, ואם אפשר שתהיה שימושית על הדרך – מה טוב. באופן פרדוקסלי (בכל זאת מדובר בקצין בן 24) חשבתי דווקא על נרתיק החיתולים, ועל הסבתו לנרתיק "לכל מטרה"… נותר רק למצוא כיצד לתת לו סגנון גברי ומחוספס.

קודם כל אספתי תמונות של כל בני המשפחה המורחבת (תודה פייסבוק!) ואילתרתי מעין תמונות פספורט שהדפסתי על בד. אח"כ הפכתי את הבית כדי למצוא שאריות של בד קנווס עבה וחזק בצבע זית, ולאחר שהבד נחתך למידות של הנרתיק, תפרתי עליו תוך תכנון המיקום הנכון את התמונות כאפליקציות. בזאת נסתיים השלב המייגע, כי אחרי כל זה - לתפור את הנרתיק כבר היה ממש קלי קלות :-)

להשלמת סטייל "למטייל", נגזרו ידית הנשיאה והאוזניים שבצידי הנרתיק מבגד נפאלי ישן שלא היה בשימוש.

נרתיק ודוגמנים צד אחד -

IMG_3587

ועל מנת שלא לקפח אף אחד – דוגמנים צד שני -

IMG_3588

ביטנה ורוכסן עם top stitch בזיגזג, למראה מחוספס וגברי…

IMG_3589

ולסיום, בתחתית הנרתיק, הקדשה אישית (בכל זאת אני דודה :-)) -

IMG_3590

אמן!

והואיל והפוסט עוסק שוב בהדפסה על בד, והואיל ונסיונותי בפוסטים קודמים להסתפק בהסבר תיאורטי בלבד לא עלו יפה וביקשתן הדרכה מצולמת… להלן -

*

הדרכה להדפסה על בד

1. כפי שניתן לראות מדובר במדפסת הזרקת דיו ביתית רגילה. נתחיל בהטענת דף רגיל למדפסת – רצוי לסמן סימון כלשהו בקצה הדף על מנת לזכור באיזה כיוון להכניס אותו בהמשך (סימנתי סמיילי בצד ימין תחתון של הדף).

1

2. כעת יש לבחור תמונה קטנה כלשהי (במקרה הזה מחווה לדודו גבע) ולשלוח אותה להדפסה על הדף. יש למקם את התמונה כך שתצא במרכז הדף, אפשר לעשות זאת דרך word, powerpoint וכיו"ב.

קיבלנו דף רגיל שבמרכזו ההדפסה הרצויה (הסמיילי שסימנתי נמצא מצידו השני של הדף).

2

3. כעת יש לגזור חתיכת בד כותנה דק גדולה מעט מההדפס (שוליים של כ 1-1.5 ס"מ מכל צד). כל בד כותנה דק שיוכל לספוג את הדיו יתאים לצורך העניין.

3

4. ניקח את הדף המודפס מסעיף 2 ונניח עליו את הבד - ממוקם בדיוק על ההדפסה הקודמת. את שולי פיסת הבד יש להצמיד באמצעות מסקינגטייפ היטב אל הדף.

4

4. כעת ניגש להדפסה על הבד – נכניס את הדף עם הבד והמסקינגטייפ למדפסת, בדיוק באותו כיוון כמו שהכנסנו את הדף קודם – שימו לב לסמיילי.

5

5. נלחץ שוב על הדפסה כרגיל (לא לפחד - אם הצמדתן היטב את המסקינגטייפ לדף כך שהוא לא יכול להתפס בכלום – לא יאונה למדפסת כל רע…), הפעם יוצא מהמדפסת הדף, כאשר ההדפסה היא בדיוק באותו מקום, אלא שהיא על פיסת הבד שהוצמדה לדף.

6

6. כעת נשחרר את המסקינגטייפ, נחשוב לעצמנו "איך עבדתי על המדפסת", ונתמכר לתחביב החדש.

7

*