*
שבוע שמתחיל במפגש ארנבות, אין לדעת היכן יסתיים.
או.קיי - זה היה משפט סתמי שכתב את עצמו תוך כדי תנועה, כי בעצם היתה כוונתי לאמר "שבוע שמתחיל במפגש ארנבות חייב שיסתיים באופן יצירתי"...
מכיוון שמדובר בחברות ותופרות מנוסות, יכולתי להצטרף לחגיגה ותוך כדי הדרכה לתפור גם אני אחד נוסף. שלושה מתוך הארבעה הספיקו להצטלם ביום ראשון בשעה 14:30 (ואחד ברח הביתה ערום), מה שאומר שפרויקט של ארנב (עם בגדים) אמור לקחת בערך ארבע וחצי שעות כולל גזירה (למעט בחירת הבדים שעשויה להכפיל את הזמן המוקדש לפרויקט... :-) ).
משלוש יוצא אחד – וזהו הארנב "שלי", אלא שלמעשה הוא כבר עם המזוודה ליד הדלת בדרך להמסר באהבה גדולה-גדולה לבעליו החדשים והטריים…
צר לי שוב על ריבוי הצילומים, כי לכשעומד ארנב טילדה על הפרק יוצאת ממני כל האינפנטיליות המוסווית.
מישהו אמר לי שבצילום הזה הוא מזכיר את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק :-)
אני לא עומדת במבט האנושי שלו…
אני נהנית להשתעשע בכיתובים, גם אם הם נכתבו רק לצורך הניסוי…
והנה כדור שמזכיר לי מדוזה כתומה.
הכדורים צולמו על זוג צלחות בגודל בינוני מעוטרות גלזורה (כלומר – נטבלו בזיגוג ולא נצבעו קודם לכן) -
על מנת ששמחתי לא תהיה שלמה, החלטתי לשתף אתכן בצילום "זום-אין" ובתקלות הבלתי צפויות שמי שעוסק בחימר לומד לחיות אתן, כי לא תמיד אפשר להבין מה גרם להן (למרות שבמקרה הזה אני דווקא יודעת). אחת הצלחות יצאה מהשריפה סדוקה בשוליה בסדק שבקושי נראה לעין ואורכו אמנם 2 מ"מ בלבד, ובכל זאת…הוא סדק והוא קצת מבאס.
והנה עוד אחד מבאס (והפעם נלך בשיטת זום אאוט) -
זהו צילום של אותו סדק כפי שהוא נראה מבפנים ומבחוץ. הפעם מדובר בסדק יותר גדול, אבל צר מאוד ומחוזק בגלזורה.
מכיוון שמדובר בקערה גדולה – הסדק בקושי נראה אבל עדיין - כואב…
במקרה זה לא מפריע לקערה להיות מהממת, ואולי זו הזדמנות להשאיר לנו גם קערה אחת בבית, מכיוון שלמרות הסדק, היא לגמרי שמישה!
לאחר פרסום הקערה ליום ההולדת של מורן פנתה אלי קוראת יקרה ונאמנה של הבלוג (ואשה יקרה בלי שום קשר) בבקשה שאכין על פי אותו רעיון מתנה לימי הנישואין של שניים מילדיה.
תהליך העבודה על מתנות מן הסוג הזה דורש, עוד לפני העבודה בסטודיו, תכנון מוקדם שכולל נסיון לשפוך מעט אור על הנפשות הפועלות ומציאת טקסט שיתאים לכל אחד מהזוגות, ומצד שני שיהיה קליל ושמח על מנת להתאים לשמחת החיים של התותים.
לאחר משא ומתן עם חיה נבחר השיר "הטיול הקטן" של נעמי שמר לזוג שהגדרנו כ"חובב טיולים" – ונכתב באופן ספירלי ובאותיות צבעוניות כמו מנדלה המלווה באיורים מסביב לתותים.
לזוג השני, שהוגדרו כ"אוהבי ביתם" נבחר השיר "בית חלומותי" של אותה נעמי שמר עצמה, וגם כאן – כנ"ל…
כאשר אני עובדת על פרויקט כזה אני חושבת באופן סימטרי ולא מצליחה לנתק את שתי המתנות אחת מהשניה, מה שגורם לי להוסיף לעצמי גם תכנון נוסף שכרוך בדמיון בין שתי הקערות למרות התכנים השונים.
והנה הן יחד - שונות אך ממש דומות…
ומזוית קצת פחות סימטרית
את שתי הקערות פינקתי בכמה תותים מפוזרים גם מבחוץ -
פרויקטים מן הסוג הזה גורמים לי לשקוע בתוכם ולנסות לקלוע למטרה לפחות כאילו הכנתי אותם לבן משפחה שלי, ואני מקווה שאכן קלעתי. הקערות כבר עברו לידיה המסורות של חיה, אני מחכה לשמוע כיצד התקבלו אצל כל אחת מהמשפחות המיועדות להן…
שבוע שמתחיל במפגש ארנבות, אין לדעת היכן יסתיים.
או.קיי - זה היה משפט סתמי שכתב את עצמו תוך כדי תנועה, כי בעצם היתה כוונתי לאמר "שבוע שמתחיל במפגש ארנבות חייב שיסתיים באופן יצירתי"...
*
אז, ביום א' שעבר, בשעה המפנקת 10 בבוקר, נפגשו אצלי שלוש חברות טובות לבוקר משותף של התגברות על פרויקט "תפירת ארנבות טילדה", ואני הרהרתי ביני לביני שאם ארבעתנו יכולות לפרגן לעצמנו, כל אחת מסיבותיה שלה, בוקר של תפירה לפתיחת השבוע – אזי שהתברכנו! מכיוון שמדובר בחברות ותופרות מנוסות, יכולתי להצטרף לחגיגה ותוך כדי הדרכה לתפור גם אני אחד נוסף. שלושה מתוך הארבעה הספיקו להצטלם ביום ראשון בשעה 14:30 (ואחד ברח הביתה ערום), מה שאומר שפרויקט של ארנב (עם בגדים) אמור לקחת בערך ארבע וחצי שעות כולל גזירה (למעט בחירת הבדים שעשויה להכפיל את הזמן המוקדש לפרויקט... :-) ).
משלוש יוצא אחד – וזהו הארנב "שלי", אלא שלמעשה הוא כבר עם המזוודה ליד הדלת בדרך להמסר באהבה גדולה-גדולה לבעליו החדשים והטריים…
צר לי שוב על ריבוי הצילומים, כי לכשעומד ארנב טילדה על הפרק יוצאת ממני כל האינפנטיליות המוסווית.
מישהו אמר לי שבצילום הזה הוא מזכיר את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק :-)
אני לא עומדת במבט האנושי שלו…
*
במהלך השבוע שחלף שרפתי שני תנורים מלאים, ואני אשתף בחלק מהתוצרים שיצאו מהם -
אלו כדורי חימר שהשתמשתי בהם על מנת לנסות כל מיני מריחות וסוגים חדשים של גלזורות, אבל על הדרך יצאו כדורי חימר מדליקים…
והנה כדור שמזכיר לי מדוזה כתומה.
הכדורים צולמו על זוג צלחות בגודל בינוני מעוטרות גלזורה (כלומר – נטבלו בזיגוג ולא נצבעו קודם לכן) -
על מנת ששמחתי לא תהיה שלמה, החלטתי לשתף אתכן בצילום "זום-אין" ובתקלות הבלתי צפויות שמי שעוסק בחימר לומד לחיות אתן, כי לא תמיד אפשר להבין מה גרם להן (למרות שבמקרה הזה אני דווקא יודעת). אחת הצלחות יצאה מהשריפה סדוקה בשוליה בסדק שבקושי נראה לעין ואורכו אמנם 2 מ"מ בלבד, ובכל זאת…הוא סדק והוא קצת מבאס.
והנה עוד אחד מבאס (והפעם נלך בשיטת זום אאוט) -
זהו צילום של אותו סדק כפי שהוא נראה מבפנים ומבחוץ. הפעם מדובר בסדק יותר גדול, אבל צר מאוד ומחוזק בגלזורה.
מכיוון שמדובר בקערה גדולה – הסדק בקושי נראה אבל עדיין - כואב…
במקרה זה לא מפריע לקערה להיות מהממת, ואולי זו הזדמנות להשאיר לנו גם קערה אחת בבית, מכיוון שלמרות הסדק, היא לגמרי שמישה!
*
אחרונות המצטלמות לפוסט הזה הן זוג קערות שהכנתי על פי הזמנה בתור מתנות לימי נישואין לשני אחים, וסיפור שהיה כך היה:לאחר פרסום הקערה ליום ההולדת של מורן פנתה אלי קוראת יקרה ונאמנה של הבלוג (ואשה יקרה בלי שום קשר) בבקשה שאכין על פי אותו רעיון מתנה לימי הנישואין של שניים מילדיה.
תהליך העבודה על מתנות מן הסוג הזה דורש, עוד לפני העבודה בסטודיו, תכנון מוקדם שכולל נסיון לשפוך מעט אור על הנפשות הפועלות ומציאת טקסט שיתאים לכל אחד מהזוגות, ומצד שני שיהיה קליל ושמח על מנת להתאים לשמחת החיים של התותים.
לאחר משא ומתן עם חיה נבחר השיר "הטיול הקטן" של נעמי שמר לזוג שהגדרנו כ"חובב טיולים" – ונכתב באופן ספירלי ובאותיות צבעוניות כמו מנדלה המלווה באיורים מסביב לתותים.
לזוג השני, שהוגדרו כ"אוהבי ביתם" נבחר השיר "בית חלומותי" של אותה נעמי שמר עצמה, וגם כאן – כנ"ל…
כאשר אני עובדת על פרויקט כזה אני חושבת באופן סימטרי ולא מצליחה לנתק את שתי המתנות אחת מהשניה, מה שגורם לי להוסיף לעצמי גם תכנון נוסף שכרוך בדמיון בין שתי הקערות למרות התכנים השונים.
והנה הן יחד - שונות אך ממש דומות…
ומזוית קצת פחות סימטרית
את שתי הקערות פינקתי בכמה תותים מפוזרים גם מבחוץ -
פרויקטים מן הסוג הזה גורמים לי לשקוע בתוכם ולנסות לקלוע למטרה לפחות כאילו הכנתי אותם לבן משפחה שלי, ואני מקווה שאכן קלעתי. הקערות כבר עברו לידיה המסורות של חיה, אני מחכה לשמוע כיצד התקבלו אצל כל אחת מהמשפחות המיועדות להן…
*
לשאלותיכן מן הפוסט הקודם (ותודה גדולה על ההבנה המשועשעת שגיליתן ביחס למגדל הכפכפים שלי) – את חדרי הבנים אני אצלם כשיהיה מה לצלם (ובתנאי שהם ירשו לי, כמובן) כי בינתיים הפרויקט מתקדם בעצלתיים - משבת לשבת ומחופשה לחופשה, יש עוד הרבה עבודה לפנינו, לאט לאט…
ולניבה – הצבע שבו צבעתי את השולחן הוא - טמבור ספקטרום 1141P פוליאור מט (מים) בהצלחה!
*
לסיום סיומת... עדכון שהתווסף שניה אחרי שפרסמתי את הפוסט הזה.
בין יתר הדברים שהביא עמו השבוע שבין הארנבות לתותים, היה ביקור של בחורה מקסימה בשם יונית צוק בביתי. יונית ראיינה אותי לצורך עבודת התזה שלה בנושא "בלוגי יצירה".
במהלך הראיון מצאתי את עצמי מדברת על "קיפודים" ועל עצמי במשך שעתיים (!!!), והבוקר, כשיונית שלחה לי את תקציר השיחה התפלאתי לגלות שאפילו היו לי כמה דברי טעם לומר.
יונית (המקסימה והנעימה) גם צילמה אותי ואת הבית צילומים יפהפיים.
את הראיון שלי עם יונית, ואת הצילומים הנהדרים תוכלו לקרוא ולראות - כאן... תודה יונית - את מקסימה וסופר-מפרגנת, ושיהיה לך בהצלחה בתזה!
ושיהיה לנו המשך שבוע תותים!
*
.
). מי שמחפשת קדרות באזור הוד השרון אני ממליצה על 
