*
זהר, חברה אהובה (שחייבת למצוא זמן לחזור ליצור ולעדכן את הבלוג) פתחה את שערי ביתה החדש בפני חברות הקומונה שלנו במסיבת חנוכת בית מתוקתקת להפליא. מכיוון שהיתה לי הזדמנות לראות את הבית היפהפה כבר קודם, היה לי קל לבחור לזהר מתנה מליין הכלים החדשים שבדיוק יצאו מהתנור.
קופסת חימר עם מכסה בצבעים בהירים (שידעתי שיתאימו לבית החדש) -
במקום ידית, יצרתי מראש במכסה החימר שני חורים, ולאחר השריפה השחלתי לתוכם שרשרת חרוזים, בצבעים טבעיים, רובם חרוזי עץ.
את הקופסא מסרתי כשבתוכה כמה צ'ופרים מפנקים וברווזוני גומי קטנטנים ומתוקים – ובעיקר עם המון המון אהבה…
הנושא לכרית של זהר היה, כמובן, בית. גם כאן בחרתי עבורה בצבעוניות שאינה זרה לסלון ביתה.
הכיתוב באמצעות חותמות סיליקון, הלב תפור מלבד.
הנושא הנבחר לכרית של אורית היה אמנם, חתולים, אבל אני טיפוס של כלבים, והחלטתי שגם להם מגיע ייצוג וממילא - על הכרית אני מניחה שהם לא יריבו אלה עם אלה -
גם כאן, הכיתוב הוא באמצעות חותמות. הכלבים נגזרו מבד ילדותי למדי שהצלחתי להפיק ממנו את הזוג הזה ולהדביק אותו עם פליזלין דו צדדי, בועת הכיתוב נתפרה בסגנון חופשי.
ומצולמות יחדיו, חלקי הצנוע במתנות המשותפות, זוג פיסות הבד שבמקרה יצאו תואמות למדי. לאחר שראיתי את הפיסות של כולן, אני חסרת סבלנות לראות את כלל התוצאה שבוודאי תהיה מרהיבה!
זהר, חברה אהובה (שחייבת למצוא זמן לחזור ליצור ולעדכן את הבלוג) פתחה את שערי ביתה החדש בפני חברות הקומונה שלנו במסיבת חנוכת בית מתוקתקת להפליא. מכיוון שהיתה לי הזדמנות לראות את הבית היפהפה כבר קודם, היה לי קל לבחור לזהר מתנה מליין הכלים החדשים שבדיוק יצאו מהתנור.
קופסת חימר עם מכסה בצבעים בהירים (שידעתי שיתאימו לבית החדש) -
במקום ידית, יצרתי מראש במכסה החימר שני חורים, ולאחר השריפה השחלתי לתוכם שרשרת חרוזים, בצבעים טבעיים, רובם חרוזי עץ.
את הקופסא מסרתי כשבתוכה כמה צ'ופרים מפנקים וברווזוני גומי קטנטנים ומתוקים – ובעיקר עם המון המון אהבה…
*
באותו מעמד ממש חגגנו גם יומולדת מרגש לאורית. המתנה שלה אופיינה בצבעוניות הפוכה לגמרי והתבססה על הבטחה ישנה להכין לה נעלי אצבע מעוצבות. אני אוהבת למסור אותן בתוך שקית בד – זה תמיד משדרג!
*
במחוזותינו נהוג ליצור לבעלות השמחה מתנה משותפת מכלל הקומונה. במקרה הזה הוחלט על כרית טלאים לכל אחת מהשתיים, והכוונה היא שכל משתתפת תכין טלאי בד במידות של 10X10 ס"מ ובנושא מוגדר מראש, וכל הטלאים יאוחדו בהמשך לכרית אחת, כרית שיש בה פיסות של אהבה מכולן…הנושא לכרית של זהר היה, כמובן, בית. גם כאן בחרתי עבורה בצבעוניות שאינה זרה לסלון ביתה.
הכיתוב באמצעות חותמות סיליקון, הלב תפור מלבד.
הנושא הנבחר לכרית של אורית היה אמנם, חתולים, אבל אני טיפוס של כלבים, והחלטתי שגם להם מגיע ייצוג וממילא - על הכרית אני מניחה שהם לא יריבו אלה עם אלה -
גם כאן, הכיתוב הוא באמצעות חותמות. הכלבים נגזרו מבד ילדותי למדי שהצלחתי להפיק ממנו את הזוג הזה ולהדביק אותו עם פליזלין דו צדדי, בועת הכיתוב נתפרה בסגנון חופשי.
ומצולמות יחדיו, חלקי הצנוע במתנות המשותפות, זוג פיסות הבד שבמקרה יצאו תואמות למדי. לאחר שראיתי את הפיסות של כולן, אני חסרת סבלנות לראות את כלל התוצאה שבוודאי תהיה מרהיבה!
*
ואם בחגיגות קומונה עסקינן, אז אחד הארועים היותר מרגשים התרחש כבר מזמן-מזמן בארץ רחוקה… (ליתר דיוק לפני חצי שנה בקנדה) עת ילדה חברתי מירה את ג'וזף ושרה, זוג תאומים מתוקים להפליא. כמי שמלווה את מירה עוד משלב התכנון והציפיה, התרגשתי מאוד לשמוע ששני האפרוחים בקעו מן הביצה והחלטתי לשלוח להם מזכרת ישראלית לאי- שם.
אמנם לקח לי המון זמן (כאמור, ג'וזף ושרה כבר ממש גדולים 
) אבל לפחות הצלחתי עוד לפני יום הולדתם הראשון להכין להם זוג ספלי שמוליקפוד קטנים וללא ידיות, מהסוג שילד בגיל קצת יותר גדול יאהב לחבק…
) אבל לפחות הצלחתי עוד לפני יום הולדתם הראשון להכין להם זוג ספלי שמוליקפוד קטנים וללא ידיות, מהסוג שילד בגיל קצת יותר גדול יאהב לחבק…
הספלים הזוגיים דומים וסימטריים. על כל אחד מהם כתובים קטעים אחרים מן הסיפור האהוב עלי, וכמו שהבנתי – גם על מירה שכבר מספרת אותו לילדים!
ארוזים היטב ועם תפילת דרך מלאה בכוונה נשלחו הספלים לקנדה ואפילו הגיעו שלמים!
*
תודה לכל המגיבות והמפרגנות… לכל מי שקורא/ת ומלווה אותי תמיד, זה מלא קסם כל פעם מחדש!
*
