יום שבת, 19 בדצמבר 2009

למה קיפודים?

*

למה קיפודים? זו שאלה שאני נשאלת לעתים קרובות בלא מעט מפגשים…

אז הכל התחיל בכך שבנזוגי גילה לפני כמה שנים שאחת מהנדוניות שלי היא העובדה שאני יודעת לסרוג…

בתמונה זו שצולמה לפני המוני שנים (35 בערך?…), אני עושה את צעדי הראשונים בתחום, בחסות סבתא שלי, עליה השלום…שימו לב שפעם סבתא ממש נראתה כמו סבתא!

soreget1

מאז שבנזוגי גילה ש"יש לי את זה", בכל פעם שאני שואלת אותו מה הוא ירצה כמתנה ליום ההולדת שלו, התשובה האולטימטיבית היא "שתסרגי לי סוודר"…

יכולת הסריגה שלי לא התפתחה בהרבה מאז התמונה ההיא… היא בסיסית ביותר, וממש לא מהמשובחות, אבל בשביל סוודר ביתי ומרופט (זה מה שהאיש ביקש!) - זה הספיק. הסוודר הזה כבר בן כמה שנים, והמוטיב הדובוני נבחר בשל נטייתו של האיש להזדהות לעתים עם "דובי לא-לא", אהבתי גם את הרעיון שהדובון הסרוג יקבל "נפח" מהדובון האנושי שבתוכו…

IMG_0924

IMG_0919

על הגב - "נונו" הוא כינויו של בנהזוג, אפשר גם no no…

nono

הסוודר הפך לאהוב מאוד על האיש, ובניגוד לסיכומים המוקדמים אף יוצא לעתים לטיולים מחוץ לבית, ולכן, בחורף הקודם לקחתי את המסרגות שוב לידיים וסרגתי סוודר נוסף על מנת לאפשר לדובי להתאוורר קצת מהאיש שבתוכו ולצאת לתורנות כביסה…

החלטתי להמשיך במוטיב "בעלי החיים המאפיינים את בנהזוג" וללכת על קיפוד (האיש הוא רבגוני!), שזו, אגב, חיה שזכינו להכיר כבר כמה פעמים ממש מקרוב – יש להם נטיה להגיע לחצר שלנו, ואחד אמיתי למהדרין אף מצאנו בעודו חוצה (בנונשלנטיות מקסימה) את סלון ביתנו!

IMG_0881

על הגב סרגתי את הכיתוב www.kipod.co.il – רק כדי לגלות לאחר מכן שמאחורי הדומיין הזה אין בכלל כלום, (אבל הוא תפוס…) ומכאן לשם התגלגל ונולד אצלי בראש ובלב הכינוי "קיפודים".

IMG_0883

kipod

הסוודר הבא בטרילוגיית בעלי החיים כבר ממש סרוג אצלי בראש… יש רק עוד כמה בעיות קטנות של זמן, סבלנות, תרשים, צמר וכמה עשרות אלפי עיניים עד שהוא יהיה מוכן!

ואם כבר בקיפודים עסקינן, אז עוד שניים מתוך שלושה שתפרתי לאחרונה. הקיפוד הזה נתפר להחלפה פרטית לפי הזמנה של זוהר (עבור הבן שלה)…

IMG_0825

IMG_0826

וקל לנחש מי גרמה לי להפוך קיפוד לקיפודה וורודה? כמובן – נמסרה לנתנאלה

IMG_0829

כאן שניהם מצולמים בחיזור גורלי, אנחנו מצפים לגורים…

IMG_0834

IMG_0831

ואם עסקתי בקיפודים ובנות זוגם, אז לבנזוגי שהסכים לדגמן ולהצטלם בתנאי מזג אויר קשים ובסבל רב … :-) ובכלל על הזמן שהוא מפנה לי, על כל השטויות שהוא נאלץ לסבול, ועל כל הפרגון והאהבה – תודה!

*

21 תגובות:

  1. פוסט מקסים מקסים ומרגש עד מאד!
    מרגישים את הנוסטלגיה, האהבה ביניכם והאהבה שלך ליצירה. אוהבת את הראש שלך מאד.
    כל הכבוד על הסריגה והקיפודים מקסימים מקסימים.
    ללא ספק קיפודית מוכשרת יש לנו כאן

    השבמחק
  2. איזה יופי!
    הסוודרים מקסימים ונראים ממש נוחים, והקיפודונים מתוקיייים!

    השבמחק
  3. שאפו-הסוודרים מדהימים שלא לדבר על הסבלנות שלך..
    לי יש גם חוויות של נסיונות סריגה עם סבתא שלי (שגם נראתה ככה בול) - רק שלי לא כ"כ הלך - אני נשארתי רק עם הסוודרים שלה, ועדיף כך D-:
    שמחה שחזרתם בשלום - נהנית?
    ואני בודקת את האופציה של רישום, כמו ששאלת.....

    השבמחק
  4. יא מרגשת אחת :-)
    מאוהבת בקיפודים שלך :-)

    השבמחק
  5. יאאאאאאאא! הסוודרים שסרגת מדהימים! אז יעל קיפודים זה על שם סוודר :-))

    השבמחק
  6. סיפור חמוד!!!!!
    והידע שלך בסריגה הוא מזכרת נפלאה מסבתא (בכל זאת נראה לי שאת סורגת לא רע בכלל, אל תפחיתי בערכך:-))

    שבוע טוב

    דליה ב.

    השבמחק
  7. פוסט מקסים, והסוודררים עושים חם בלב. בעיקר התאהבתי בסוודר דובי. משהו... פשוט מקסים.

    השבמחק
  8. איזה פוסט מתוק וקיפודי!

    השבמחק
  9. יעלי זה כל כך מצחיק ומיוחד ומרגש. פשוט פשוט נהדר.
    תארי לך שהיית סורגת לו סוודר עם קוף?
    יעל קופים?
    .....................
    חיבוק גדול לך.

    השבמחק
  10. יוווו... איזה סוודרים מהממים- זה בסיסי?
    והתמונה עם סבתא - פשוט מרגשת, איזו מזכרת נפלאה

    השבמחק
  11. מאיפה להתחיל? התמונה עם סבתא המיסה את ליבי. הידע שלך ממש לא בסיסי לעשות דוגמא זה ממש קשה אהבתי את שניהם עד מאד!!!! ולענין הקיפוד - נראה לי שאני אחרים את הקיפוד של יונתן הוא פשוט מטריף!!!! ושידוך לנתנאלה? וואו את גם שדכנית מעולה כנראה כי אחרי הפוסט של סדנאות סופהשבוע אצלה לא יכולת למצוא לי משפחה טובה מזאת להשתדך אליה. את חושבת שעכשיו כשאנחנו משפחה היא תעשה לי הנחה בחנות?! תודה ענקית ונתראה בקרוב (אם הטיסה תמריא היום בשלג הזה).

    השבמחק
  12. תענוג של תמונות. החל מהתמונה עם סבתא דרך הסוודרים והקיפודים. כמה סבלנות יש לך לסרוג את הדוגמאות האלה ולהחליף כל פעם בין החוטים. עשיתי אחד כזה בחיים (גם לבן-זוגי) וזה הספיק. יכולת לסרוג בגב הקיפוד את הכתובת של הבלוג(:

    השבמחק
  13. יה הרסת אותי לגמרי ! מצחוק ותענוג כמובן! קודם כל תיקון טעות-הסריגה שלך רחוקה מלהיות בסיסית... הסוודרים משגעים והקיפודים נהדרים כמובן. והכי הכי-התמונה עם סבתא.

    השבמחק
  14. אפילו שכבר סיפרת לי את הסיפור, שיעשע אותי מאד לקרוא אותו בליווי התמונות.
    ולגבי מראה הסבתא - את מה זה צודקת, באמת פעם סבתא ניראתה כמו סבתא (ואולי זו רק הפרספקטיבה שלנו שמשתנה עם הגיל???)

    השבמחק
  15. קיפודים הם חיות מדהימות!
    הפוסט מתוק מתוק:)
    תמשיכי להיות כזו יעל קיפודים מוכשרת!

    השבמחק
  16. כמו תמיד את מחייכת אותי!

    השבמחק
  17. פוסט נהדר - נהניתי מאד לקרוא את הסיפור!!

    התמונה עם סבתא שלך פשוט מקסימה!

    השבמחק
  18. מקסים!!!!!
    הסוודר מרגיש נפלא בחיקו של הנער!
    הקיפודים ממש מחכים ליצירה הבאה!
    מקסימה!!!!

    השבמחק
  19. איזה פוסט כייפי! הסריגה שלך מהממת! סרגת כתובת אינטרנט שלמה וציורים ואת לא יודעת לסרוג??? ואהבתי מאודמאוד את הקיפוד הקטנטן עם הרקמה, והתמונה שלך סורגת כילדה- אוצר :-)

    השבמחק
  20. קיפודית יפת עיניים שלי (כל כך יפת עיניים, רק מי שראה במציאות יודע), השתעשעתי מאוד מהתמונה עם סבתא, באמת סבתות נראו אז סבתאיות ביותר, הסוודרים מהממים, זה נקרא "לא יודעת לסרוג, רק סריגה בסיסית"???, אני עוד נאבקת בצעיף פשוט לילדה שלי.
    והמלובדים מהממים.
    איזה בידור עם הקיפוד שחצה את הסלון, סיפור נהדר.

    השבמחק
  21. סיפור מקסים. סוודרים נפלאים מחממים ומזמינים - כאלה שהכי כיף להתכרבל בהם בחורף!
    והקיפודים הקטנים פשוט מושלמים!!!
    גם לנו מתרוצצים בגינה כמה קיפודים, זה כ"כ מתוק
    :-)

    השבמחק