עוד אחי - זה הזמן ל...

*

כפי שכתבתי בפוסט 'אחי זה הכי' יש לי גם "אח גדול" שחגג השנה יומולדת עגול - 50 !!!
זה ממש נשמע המון, אבל בחיי שמדובר על בחור צעיר, אנרגטי וחתיך!
גם הפעם חיפשתי מתנה מיוחדת, אבל יותר פונקציונאלית ופחות רגשנית.
אחי בשנה זו עשה כל מיני שינויים המפנים לו יותר זמן פנוי, והחלטתי שזה יהיה המוטיב של העבודה.
רציתי גם משהו שיכול להביא לו תועלת במשרד או בפינת העבודה בבית, בקיצור - שיהיה שימושי!
קניתי באיקאה סט מגירות מעץ. את המגירות צבעתי בגווני כחול.

(ניתן להגדיל את התמונות בלחיצה עליהן)

מכל מיני ציורי גלגלי שיניים שמצאתי באינטרנט - חתכתי שבלונות תוך כדי הקפדה על כך שבגודל הסופי כל הגלגלים יוכלו להתחבר זה לזה (זה אלץ אותי בגלגלים קטנים שהדפסתי בהגדלה להקטין את גודל השיניים ולהכפיל את מספרן על אותו היקף). את הגלגלים ציירתי על הקופסא בצבעים מתכתיים.

התוצאה - גם מצביעה על מוטיב הזמן, וגם מספיק "מכובדת" ו"גברית" כדי לעמוד במשרד.

הוספתי את הכיתוב "זה הזמן ל...", שהוא המוטו של המתנה, כאשר על כל מגירה רשמתי משהו אחר וגם הכנסתי לתוכה חפץ שיאפיין אותה.

המגירות ותכולתן - או זה הזמן ל...

* סל תרבות - ספר מסטימצקי.

* פירוטכניקה - כרית לרחיצת כלים עם כפפות גומי ומגבת מטבח (ואם זה לא רמז דק...???)

* פיתוח מיומנויות - משחקי חשיבה קטנים מעץ.

* מנוחה על השמרים - מיני מקצף ביצים ולקקן מתוקים נורא שמצאתי בהפנינג.

* שאר ירקות (זה גם התאים כי נחגג בפסח...) - שקיות זרעים של גזר, עגבניה, פטרוזיליה וכו'

לצערי לא צילמתי את המתנה על כל פרטיה אלא רק את המגירות עצמן ואת כל השאר תצטרכו לדמיין...

בסופו של דבר המגירות לא הוצבו במשרד וגם לא בפינת העבודה שבבית. גיסתי לא ויתרה עליהן והן עומדות על האי שבמטבח והפכו לליבה הארגונית של הבית !

------------------

המון תודה לכל התגובות בפוסטים הקודמים! הכתיבה מאוד כייפית וכשיש גם מי שקורא ומעריך זה כיף כפול...

*

אחי זה הכי

*

בשנה האחרונה חגגו שני האחים שלי ימי הולדת עגולים ו"אחי הקטן" נהיה בן 40 ! (למתנה של "אחי הגדול" אני אקדיש פוסט נפרד).

לאחי הקטן אני קשורה במיוחד מאז ומתמיד. הייתי בת 3 וחצי כשהפכתי ל"אחותו הגדולה" (וגם היחידה...).

כמה זכרונות משותפים:
- אני בת חמש ומלמדת אותו לדחוף חתיכות בד קטנות לאף - ותנחשו על מי כועסים...?
- אני לוקחת אותו מהגן ומרכיבה אותו על הסבל של האופניים.
- אני מכריחה אותו להיות תלמיד בכיתה הדמיונית שלי, להשתתף בשיעור ולקרוא מהלוח.
- הוא מתנגד לסמכות שלי (לפעמים..) ואנחנו הולכים מכות.
- שנינו חולים, לא הולכים לבי"ס, רואים טלויזיה חינוכית ורבים מי יקום מהספה לכבות אותה בין תכנית לתכנית (זוכרים את ההפסקות של 40 דקות צפצוף?)
- אני מלמדת אותו לנגן על גיטרה - והוא עוקף אותי בסיבוב בלי לאותת (הוא גיטריסט כל כך מוכשר - איפה אני ואיפה הוא!)
- אני, נהגת טריה, מסיעה אותו אל ומהחברה הראשונה שלו.
- אנחנו מנגנים יחד (הוא בגיטרה, אני בחלילית - עד היום).
- אני טסה על הטוסטוס שלי כדי להביא לו מאיזו מסעדה TAKE AWAY אוכל סיני ולשפר לו את המצב רוח כשהוא מאושפז בבית חולים אחרי תאונת דרכים.

- הוא מגוייס לעזור לי לאחר שנולדה השלישייה שלי - אני תוקעת לו תינוק בידיים, הוא מחזיק אותו כמו שמחזיקים שק תפוחי אדמה (מה לו ולתינוקות?) - אבל מאכיל בבקבוק כמו גדול - מצב חרום זה מצב חרום!

- אני מתקשרת לשאול אותו איך לתקן את מערכת הסטריאו שלי - הוא נותן לי הוראות - אני מפרקת את המערכת ומצליחה לתקן עם "טכנאי בשלט רחוק".

- הוא מתקשר אלי בעיתוי הכי מוזר לזמזם לי שורה מאיזה שיר כדי שאני אזהה מי שר אותו כי הוא בדיוק התערב עם חברים והם חייבים לדעת.

ועוד ועוד... - אין ספק - אחי זה הכי וחיפשתי מתנה שתשקף את זה!

החלטתי להכין לו כסא אישי. שיפצתי כסא ישן. צבעתי ויישנתי אותו, וכשקפץ לי לראש הסלוגן "אחי זה הכי" - כל השאר כבר זרם מעצמו...
הדבקתי מוטיבים שקשורים אליו בעבר ובהווה:
- תמונות של נגדים, קבלים וחלקי אלקטרוניקה...
- הגיטרה שלו!
- ספר שהוא הכי הכי מזוהה אתו.
- יין - אני מקווה שטוב לפחות כמו היין שהוא מכין אצלו במרתף!
- תמונת ילדות של שנינו יחד.
- כמה פרפרים - כי אחי טיפוס חופשי...
מסביב, על חלקי הכסא כתבתי במפוזר את מילות השיר "חייך וחיי" (של דודו ברק) שתמיד מזכירות לי אותו !

על מפתן יומך

צעצועים אלפיים

ויונה צחה

ושיר עד לב שמיים

וילדה ברוכה

עם אודם בלחיים

על מפתן יומך

***

בחצי היום

מדי הקרב עליך

בשערך מקום

לאלף נשותיך

ובנחלה

תינוק עגול בעגלה

***

הקשב

אחי שלי הקט, הקשב

הקשב אל העולם הזה, שלך,

לך קורא הוא בשמך

מחר

יסעו עפיפונים אל על

ויום נוסף יחדל אחי שלי הקט

חיינו הם גלגל

***

בערוב יומך

מבט שותק לערב

נוכח מלכתך

ועל ליבך החרב

זוהי שעתך

ברכות קבל מקרב לב אלוהיך

אלו הם ימי ואלו הם ימיך

אלה תפילותי ואלה תפילותיך

כאן מול שתי עיני

עוברים חייך וחיי...

הכסא התקבל בברכה ובאהבה ע"י אחי וגיסתי, חשבתי שהוא יוצב בפינת העבודה של אחי, אבל הוא קיבל מקום של כבוד - נישה מלכותית משלו בכניסה לבית ואפילו תאורה מתוכננת - ממש מוצג מוזיאוני!

***

ולסיום -
תודה גדולה לכל מי שקורא וכפליים למי שגם מגיב - התגובות שלכם מחממות את הלב!
מנוע התגובות בבלוגספוט קצת חלש, ואני שומעת מדי פעם מאנשים שהשאירו לי תגובות אבל אני לא רואה שהן נקלטו, ולכן אם מישהו משאיר תגובה - אם אפשר להעיף מבט ולוודא שהיא באמת מופיעה!
בבלוגספוט גם אי אפשר להגיב לתגובה. אז ליערית ששאלה לגבי הקרמיקה - אני לומדת בהוד השרון וזה קצת רחוק, אם בכל זאת זה רלוונטי - תשלחי לי מייל.
זהו.

שירת האבנים

לפני X זמן מלאו לאמא הצעירה והמיוחדת שלי 70. הארוע הזה נחגג בסוף שבוע משפחתי מורחב במקום מקסים - מצפה לשלום בכפר חרוב - כפר צימרים קסום ברמת הגולן עם נוף מדהים שרואים ממנו את כל הכנרת.

היה ברור -
שצריך מתנה.
שצריך מתנה יצירתית.
שצריך שהמתנה היצירתית תבטא את השנים שחלפו ואת אלו שיבואו.
שצריך שהמתנה היצירתית תבטא את השנים שחלפו ואת אלו שיבואו וגם תהלום את אמא שלי המיוחדת!
(*כעת עובר במוחי רעיון להקדיש פוסט אורח לפסלים שלה...).

ליקטתי 71 אבנים - חלוקי נחל בכל מיני גדלים וצורות.
(ליקטתי זה נשמע ממש פואטי - בפועל, בררתי אותן מהר אבנים מלוכלך במשתלה, ועוד אחרי שמיינתי וניקיתי אבנים ופיניתי אשפה מהמשתלה אני מתביישת לספר כמה שילמתי על שקית אבנים! בקיצור - מי שחושב על רעיון כזה שיתארגן מראש וילקט אבנים במקום יותר רומנטי... )

כל האבנים מוספרו מ 1 עד 71 ע"י מדבקות מוזהבות והפכו לאחת מסדרת "שירת האבנים".
כל אבן בסדרה קיבלה משמעות - אבן התבונה, אבן הידידות, אבן האהבה, אבן הצבעים וכו' וכו'... האבן ה 71 היא, איך לא, - אבן אריכות הימים. האבנים קושטו בהדבקת מוטיבים ממפיות (שנראות נהדר על המרקם של האבנים).
על רוב האבנים כתבתי פיסות שירים, משפטים או אמירות שיש להן קשר למשמעות שמסמלת האבן.

לאחר מכן צופו בלכה מט, ומצאתי עבורן סל שגם מצליח לסחוב את המשקל שלהן, וגם משלים להן את המראה.
(אפשר להקליק עליהן ולהגדיל...)

כל מי שנכנס לבית של ההורים שלי, מגדול ועד קטן, לא יכול להתעלם מסל האבנים, כולם הופכים ומפשפשים בהן, חלק מסתכלים על הציורים, חלק קוראים שירים ומחפשים משמעויות, והמכלול "שירת האבנים" הפך להרבה יותר מסך חלקיו...

שתמיד תהיינה לנו במשפחה שמחות שגורמות לי להיות יצירתית!