מקבץ

*


מזמן מזמן כאן הכנתי לעצמי תיק יעודי לשאת כלים משיעורי הקרמיקה הביתה, מה שעורר את קנאת חברי לסטודיו בו אני לומדת. לפני חודש חגגנו בשיעור יומולדת לחבר לאובניים, ואני תפרתי לו תיק ייעודי משלו - מבוטן ומרופד היטב.
מכיוון שמדובר בבחור עם חוש הומור נפלא (בין יתר האיכויות :-)) הרשיתי לעצמי להשתמש בקנווס קומיקס שקניתי פעם בשוק בברצלונה, ובתור בד סגירה שארית מבד קנווס אדום מנוקד איתו ריפדתי כאן את הכסא בחדר העבודה שלי.


יצא תיק משעשע :-)



בשל הריפוד המסיבי התיק עומד בכוחות עצמו. גזרתו היא ריבועית (35X35X20)- כמו תיק קניות, אבל יש לו סגירה כמו של תיק בנטו – כך ניתן להעמיס בו המון כלים ולא לחשוש שיפלו או יישברו.



ידידי המקדר שמח שמחה גדולה ויומיים לאחר מכן קיבלתי ממנו בקשה לתפור תיק נוסף - עבור החברה שלו שראתה את התיק בבית וחמדה אותו לעצמה :-)


על מנת לשמור על שלום בית – נרתמתי, וזה מה שיצא...



על הרקפות היפהפיות – אחראית גיסתי היקרה (תודה!), ואת הכסא צבעתי פעם בצבעים לא-קונבנציונאליים ושפשפתי מכל הכיוונים :-)

*

וקצת כלים, או לפחות אלו שעברו תחת ידי לאחרונה:

כלי תכלת לחמאה עם פעמון  -

תואם לקערות תכלת בינוניות בגודלן -


קערות גדולות -




 

*

וסדרה נסיונית של פטריות קטנטנות שמאוד נהניתי לצלם עם במבי הדוגמן האולטימטיבי :-)



ממש ממש נהניתי לצלם…


 
מכל זווית אפשרית :-)





והנה הן בהשוואה לפטריות גינה בגודל "רגיל" -

ואשאיר משהו לפוסט הבא…

*

מועד נוסף לסדנת קיפודים מלבד – 12 בינואר 2012 בשעה 20:00


זהו פרוייקט כייפי וממכר שמתאים לכל אחת (ואחד - נראה אתכם ;-)). התפירה היא ידנית ועם חוטי רקמה - הידע הבסיסי הנדרש הוא יכולת להחזיק חוט ומחט.


מחיר הסדנא 120 ש"ח והוא כולל את כל החומרים, שתיה וכיבוד קל – אין צורך להביא אתכן כלום למעט מחט ומספריים, ואלו התוצרים -



הסדנא תתקיים, כאמור, בתאריך 12 בינואר 2012, יום ה', בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא.
מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. הסדנא מיועדת למקסימום 10 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה (חלק מהמקומות כבר תפוסים).

*

לגבי כלים למכירה – מכיוון שאני מכינה כמויות קטנות ועל פי הזמנה, אין לי חנות מקוונת. להזמנות ניתן לפנות אלי במייל.

*

מודה מקרב לב על כל תגובותיכן החמות והאוהבות לפרשנות שלי למסיבת הבדים של נונה. מכיוון שנונה נגעה בנפשי – זה יקר לי שבעתיים.

*

ולכל מי שהגיעו עד הלום אני מאחלת חג אורים מתוק, דל קלוריות (במידת האפשר) ושמח!

*

…וכל מיני

*
בפוסט האחרון זכה הסטודיו הדנדש לברכותיכן החמות, הנרגשות והמשמחות... נגעה ללבי במיוחד העובדה שלא מעט מכן דאגו לכל מיני נושאים פרקטיים והועלו שאלות ותהיות שנובעות מהזדהות, רצון טוב והמון אכפתיות – אתן מקסימות :-)


כמה תשובות לשאלות -
א. לכל השאלות לגבי האקלים בסטודיו והיעדר מזגן - ברוב שעות היום נמצא בית הפח שלי בצל העצים שבחצר. בנוסף, הוא התחדש ביום א' בחלון וארובת אוורור, כך שבסה"כ חם אך נסבל והשילוב של עבודה מול מאוורר תוך כדי התעסקות בבוץ ומים - עושה עבורי בינתיים את העבודה (ובכלל, בשעות שאני מבלה שם אני ממילא בכזו אופוריה שאני לא מרגישה כלום :-)). במידת הצורך - תמיד אפשר להשתדרג במזגן רצפתי (לא ניתן להתקין מזגן על קירות הפח), אבל בינתיים אני מסתדרת לא רע עם מה שיש.


והנה החלון החדש, ומסביבו, מזוית אחרת, הסטודיו שעומד בצל העצים -



ב. לגבי מיקום התנור בחוץ – התנור נמצא אמנם בחוץ, אבל במקום מוגן ומקורה. הוא לא חובב מים ואני לא חובבת שמש.


ג. לגבי נעילות/אזעקות - הסטודיו נמצא בתוך חצר סגורה, דלתותיו נעולות בלילה, ולגמרי במקרה הוא ממוקם ממש מתחת לחלון חדר השינה שלי (לא שיש משהו שיצליח להעיר אותי, ובכל זאת... :-))

בינתיים אני עובדת בו ככל שהזמן מאפשר לי, צוברת אט אט כלים לשריפה, אותם תוכלו לראות מתחילים להצטבר על המדף, ומצפה בקוצר רוח להעמסת התנור הראשון -



תודה לכן על ההתעניינות הכנה, הדאגה והאכפתיות, ועד להפעלת התנור – חזרה לעניינים שבשגרה…

*

אמא של נגה היא חברה שלי ושותפתי לשפיות במקום העבודה. נגה, בת השנה וחצי, היא "בת אחרי שני בנים" ואוהבת להסתובב ברחבי הבית עם תיק על הכתף. הבעיה היחידה היא שאת התיק היא סוחבת מאמא שלה, כך שהוא גדול עליה, כבד לה, ומלא באוצרות של אמא...


התבקשתי לתפור לנגה תיק לפי המידות הזערוריות של בת השנה וחצי, וזו התוצאה –





התיק הוא במתכוון פשוט מאוד - כיס עם ביטנה ובוקסינג קטן מאוד בתחתית, אין לו שום תכונות מיוחדות פרט למידותיו הזעירות.





אמא של נגה מדווחת שהתיק הולך עם נגה לכל מקום, והיא ממלאה אותו במוצצים ובשלל אוצרות קטנים אחרים. יחד עם זאת, כל נסיונותי לגרום לאמא של נגה לצלם צילום נורמאלי של התיק בפעולה – עלו בתוהו, אז נסתפק בתיעוד הזה -

*

לפי הזמנה מיוחדת תפרתי גם כיסוי ליומן משרדי קטן, מהסוג שבנקים אוהבים לחלק בתחילת שנה. בעבר תפרתי כמה כאלו מבדים מקסיקניים, שקיבלו אופי הרפתקני של יומן מסעות (עם אחד כזה אני מסתובבת בתיק כבר שנתיים), הפעם קיבל הכיסוי אופי מעט שונה, בהתאם לטעמה של הנמענת.





בכיסוי היומן יש מקום לכל מיני כרטיסים ופתקים, סימניה, מקום לעט, וסגירה ייחודית שמאפשרת לו להיות "שמן" או "רזה" בהתאם לכמות הפתקים שסוחבים ביומן...



הגזרה מהראש. למען האמת התחלתי לצלם הדרכה במהלך העבודה אבל נשברתי באמצע...אם יש דרישה אני אשתדל לשוב לזה.

*

ואלו זוג קנקנים שיצאו כבר מזמן מהתנור בסטודיו שבו אני לומדת ונמסרו באהבה לצמד M&M , מורן ומיטל המשגעות ביום ההולדת המשותף שלהן -




הקנקנים בעלי אופי יותר "מחוספס" -



והפעם גם הידיות במבנה קצת אחר -

*

ואי אפשר לסיים בלי כרית כיס ודובון נוסף שתפרתי באהבה רבה לתומר בן החודשיים.




שתי סדנאות כרית כיס ודובון המתוכננות לאוגוסט – מלאות. תודה על ההיענות!

*

על פי דרישת הקהל שיניתי את פורמט השארת התגובות לחלונית קופצת. בסוף הפוסט, לאחר כל התגובות הקיימות יש שורה קטנה שכתוב עליה "הוסף רשומת תגובה". אם לוחצים עליה נפתח מקום להשארת תגובה בחלונית נפרדת. אומרים שזה פותר את כל הבעיות של מי שלא מצליח לה… נגמרו התירוצים :-)


אתן יכולות להתאמן בלהגיד לי מזל טוב… היום, ה 28 ביולי, הוא יום ההולדת שלי.


:-)


*

תפורים (והזמנה לסדנא)

*
שתי אופנות תפירה חלפו בשמי הארץ וחיכו ב to do list שלי. הראשונה שבהן היא תיק בנטו, שההדרכה המקורית שלו נלקחה מהבלוג המקסים של pink penguin, אבל הקרדיט על זיהוי הפוטנציאל ועל תפירת תיק הבנטו הישראלי הראשון שייך כולו לחגית. מאז עברו הרבה תיקי בנטו בבלוגספירה, ואף תורגמה הדרכה לעברית בבלוג של בעיקר פורמת, ואני חיכיתי למצוא בדים שיתאימו לי לתיק הבנטו המיוחד שלי.
את בד הבסיס (הקנווס עם הפסים) קניתי ב"קטיפה כחולה" בנחלה, משם הגיע גם בד הריפוד הפרחוני (שארית מהכרית שבפוסט הקודם) עבור הפס העליון



הוספתי לתיק לולאת צד מעור, סתם בשביל הכיף…






לא יודעת מה אתכן, אבל אני מאוהבת בשילוב הצבעים שהתקבל בתיק הבנטו המשוגע שלי -


 
צילום חזיתי אחרון ודי -
 
לאחר שראיתי כי מדובר בפרוייקט כייפי ותוצאה משמחת במיוחד, החלטתי לתפור תיק נוסף לנסיכה מיכל. בחרתי בדים שמתאימים לנסיכה בת שלוש וחצי (הבד המצויר נקנה בשוק באמסטרדם), וזו התוצאה -




סרט הסאטן הוורוד לכיווץ הכיסוי הוא אותו סרט ששילבתי גם בתיק הקודם. מסתבר שלשני תיקים בעלי אופי וצבעוניות כל כך שונים – בכל זאת יש מכנה משותף…






מיכל לא תקבל את התיק שלה ריק, אלא עם ארנק מסגרת תפור – שזו אופנת התפירה השנייה שדבקה בי השבוע -





הדרכה אחת מני רבות לארנק מסגרת ניתן למצוא כאן, ואלו כל המסגרות שתפרתי בינתיים -



הקיפודים מככבים אצלי הפעם – בבד הקיפודים הורוד צ'יפרתי את עצמי בביקור אצל עדי בשוקה בנחלה, וכעבור שלושה ימים קיבלתי מתנה מקסימה ונדיבה במיוחד מתמרי 28, ובה (בין השאר…) בד הקיפודים הצבעוניים -



מהקיפודים הצבעוניים תפרתי לעצמי נרתיק למשקפי השמש שלי, שמנמן ומרופד כהלכה…

וכולם בפה פעור, כמיטב המסורת -

*

איילת, מורתי היקרה לקרמיקה, תמיד יורדת עלי שאני מדברת על תפירה אבל מגיעה לאסוף כלים שנשרפו אצלה בסטודיו עם תיק סופרמרקט ירוק, מתפרק ומעאפן… מה שנכון, נכון – בסטודיו הכל מתבצבץ ולכן לא כל כך השקעתי, אבל איילת הרימה לי להנחתה, והחלטתי לתפור תיק ייעודי לנשיאת כלי קרמיקה ממקום למקום. התכנית היתה ללכת על משהו פשוט, ומאוד כביס (!!!), אבל כל פשוט מסתבך, והתוצאה הסופית היא שילוב גזרות של תיק אלבד מהסופרמרקט (מבנה מלבני) עם תיק בנטו (כיסוי בד).

 

התיק ממש גדול (בתקווה שיתמלא בהמון כלים…), מרופד היטב בבטנה מפיקה, ואני חייבת לכתוב משהו על הבד המנוקד ממנו נתפר - סבתי שנפטרה לפני שלושים שנה היתה תופרת. דודי האהוב (והקורא הנאמן שלי!) מתגורר בבית שבו חיו סבי וסבתי. לפני כמה חודשים הוא הביא לי שקית ובה כמה מטרים של בד ישן נושן שהוא מצא בארון של סבתי. על מנת להתגבר על הריח החזק של הנפטלין כיבסתי את הבד מספר פעמים :-) !  לא מדובר בכותנה (ולכן "בזבזתי" חלק ממנו על הפרויקט הזה…), ובכל זאת, מסתבר שכבר לפני 30-40 שנה היה לסבתא שלי חזון של בד אדום עם נקודות לבנות…!



וכאן ניתן לראות את המבנה הריבועי שנוצר (בדומה להדרכת שקית הלבד שפרסמתי בעבר כאן )

*

הזמנה לסדנת כרית כיס ודובון: לאחר פרסום הפוסט הקודם נשאלתי אם יש אפשרות לסדנת כרית כיס ודובון שלא במסגרת קומונה כלשהי? אני מרימה את הכפפה ומציעה סדנת כרית ודובון ב 4 באוגוסט, יום ה' בשעה 20:00 בביתי שבכפר סבא. הסדנא בעלות של 100 ש"ח מיועדת לבעלות מכונת תפירה (נדרש ידע בסיסי בלבד בתפירה – זה פרויקט נהדר למי שרוצה ללמוד לתפור!). המחיר כולל את החומרים לדובון, את הכרית עצמה (המחיר לא כולל את הבד לכרית, וכפתורים לכרית ולעיני הדובון) וכולל גם שתיה וכיבוד קל.

בסדנא נתפור כרית עם כיס, וכמובן - דובון… נלמד למקם כפתור ולתפור לולאה במכונת התפירה – תלוי בדגם. (מי שאין לה אופציה כזו במכונה שלה תקבל סיבוב על המכונה שלי…).

מי שמעוניינת יכולה ליצור אתי קשר במייל ykipodim@gmail.com. כדי לתת תשומת לב אישית הסדנא מיועדת למקסימום 8 משתתפות ותיפתח עבור 5 נרשמות ומעלה.

*

ולא נסיים בלי רגע של נחת -

שיהיה שבוע נפלא וחופש גדול קל למי שזה רלוונטי לו… :-)

*

פוסט פרחוני

*

בשבת האחרונה השתתפתי בחגיגת יום ההולדת של האחת והיחידה, האשה והמותג – יעל יניב.

כמיטב המסורת הכנו דפים ל"ספר שמן". ועוד כמיטב המסורת, בתור סקראפרית במצב בראשיתי למדי – נתקעתי. לזכותי נזקפה העובדה שיעל יניב, מעבר להיותה אחת הבחורות היותר מקסימות, מפרגנות ויקרות שאני מכירה – היא גם אמנית בנשמתה, שופעת רעיונות, נוגעת במגוון רחב של תחומים, ובעברית – רבגונית…

בדף שהכנתי ניסיתי לבטא את ה"מותג" המסתתר מאחורי השם, ואת הרבגוניות על ידי שימוש בחומרים מחומרים שונים -

בתמונה הבאה קל יותר לראות את השימוש בנייר, בד, עור, לבד, פלסטיק (מקולב של גרביים!), סול, צבע אקריל ופרח סרוג קטנטן – שסרגתי במו ידי - פרטים בהמשך :-)

וזהו צידו האחורי של הדף, עם הברכה ליעל שהיא בין היתר גם מלכת קאפקייקס (ושוקלדים מהממים תוצרת בית!)

גם לגבי המתנה ליעל שברתי את הראש לא מעט… ("מה כבר אפשר להכין לבחורה מוכשרת שיודעת להכין הכל?" - אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה...) עד שדפדפתי במקרה בספר תפירה של קיית קידסון שרכשתי פעם והגיע בדואר עם פיסות בד חתוכות מליין הבדים של כותבת הספר במטרה שיהפכו פעם לתיק…. מבט חטוף על הדוגמא של הבד הספיק לי כדי להבין שהוא פשוט "תפור" על יעל…

מדובר בתיק לא גדול – ותודה לרונה על הדוגמנות :-)

רצועת התיק קצרה ותפורה בצורה מקופלת -

התיק נסגר עם סקוץ' (הכפתור רק לקישוט) והוספתי לו בצד לולאה לקישותיק -

כך נראה גב התיק -

וכך נראה פנים התיק – לאחר שהוספתי לו ביטנה וכיס פנימי -

*

את פרח הקרושה הקטנטן סרגתי (קרשתי???) בסדנת פרחי קרושה שהעבירה לפני מספר שבועות ריבי, הלא היא דנא 6 הנהדרת והסבלנית. לאחר מספר שעות מהנות ביותר בסדנא, חזרתי הביתה עם תוצר של… שלושה פרחי קרושה קטנטנים :-) שאחד מהם שובץ בספר השמן דלעיל, והשניים האחרים אופסנו היכנשהו… יחד עם זאת – למדתי המון בסדנא וקיבלתי בסיס להמשך – מבטיחה לא להתייאש ולהמשיך לנסות לאחוז במסרגה אחת!

לסדנא של ריבי הבאתי עימדי כלי קרמיקה קטן לבעלת הבית (מתוך סדרת כלים שאעלה בפוסט הבא)-

ובתוכו – פרח סקראפי העשוי מגזיר גלויה של מעגלות שקיבלתי פעם, ועוד כל מיני חלקי נייר כאלה ואחרים.

*

ובהמשך לנימה הפרחונית והרומנטית – תפרתי גם ארבעה לבבות טילדה ריחניים שמסרתי ושלחתי לנמענות שונות בנסיבות כאלו ואחרות…

*

תודה לכל המפרגנות והמגיבות בכלל, ובפוסט הבבושקות בפרט– שמחה שהצבעוניות הזאת נגעה ללבם של כל כך הרבה אנשים!

לגבי השאלה החוזרת – היכן רכשתי את הבבושקות הלא מעובדות? הן נרכשו לפני מספר חודשים בחנות "שני שקל" בכפר סבא (במחיר של עשרה שקלים…), ומאז לא ראיתי כאלה…ציפורים קטנות ניסו לברר עבורכן לגבי מצאי של בבוקשות כאלה ברחבי ארצנו – אך לא מצאו במלאי…

באם מי מכן יודעת היכן ניתן למצוא סט בבוקשות חלקות – אשמח אם תשאירו תגובה (או תשלחו לי מייל), ואפיץ את הבשורה בפוסט הבא כשרות לציבור בתוספת תודתי הכנה…